סכפ''ש באפי: מה התחום שלי?

את הסדרה באפי חיבבתי כבר מהפרק הראשון, אך היה זה צמד פרקי  "מה התחום שלי" בו צפיתי  לראשונה אי אז בשלהי שנות ה-90, שהביאו לשדרוג מעמד הסדרה בליבי. נפשי הרומנטית, שעושה סלטות באוויר משמחה למראה סיפורי אהבה ה"מרבים שלום בעולם" (דהיינו אויבים שהופכים לאוהבים) לא יכלה להישאר אדישה למראה זאנדר וקורדיליה המתקרבים האחד לשני על רקע סלידתם המשותפת מתולעים.

בסבב הצפייה הנוכחי, כשאני הרבה יותר בוגרת ומיושבת בדעתי, עדיין מצאתי את הפרקים הללו משובבי נפש, אם כי הפעם לא רק בשל זאנדר וקורדיליה. הפרקים משופעים ברגעי הומור, מתח, אקשן ורומנטיקה, הם משרים תחושה טובה, מקדמים את העלילה העונתית מבלי להתעלם מפיתוח הדמויות, ובעיקר מתעסקים בשאלת הבחירה בשני התחומים הנחשבים למשמעותיים ביותר בחייו של כל אדם: הקריירה והאהבה.

2000 Twentieth Century Fox. All Rights Reserved © 

אפשר לומר כי החברה שבה אנו חיים מתייחסת לאנשים שיש להם מקצוע שמפרנס אותם, ובני זוג שאיתם הם מקימים משפחה, כאל אנשים "מסודרים" שלא צריך לדאוג לגביהם, בעוד שאנשים שעדיין לא החליטו מה הם רוצים לעשות בחייהם, ועם מי הם רוצים לעשות זאת, בדרך כלל מעוררים דאגה בקרב הסביבה שמנסה לכוון אותם בנדנוד בלתי פוסק למציאת עבודה מועילה ולמציאת זיווגם ההגון.

אף על פי שצמד פרקי "מה התחום שלי" עוסק בשאלת הבחירה בשני התחומים הללו בתקופת בית הספר, תקופה שבה זה עדיין בסדר כשלא יודעים, ולא מוצאים, הסדרה מצליחה לדון באופן מעניין בשאלה עד כמה הבחירה שלנו בכלל קיימת בשני התחומים הללו, האם אנחנו בוחרים במקצוע ובאהוב או שהם בוחרים בנו, מה פירוש להיבחר, ומהי פרושה של התאמה וכו'.

הדיון הראשון והבולט יותר בפרקים אלו, הוא הדיון בתחום הקריירה. בית הספר אמור, כידוע, לספק לתלמידיו כלים להתמודד עם החיים בעולם הבוגרים לפחות מהבחינה המקצועית, ובשבוע שאותו מתארים הפרקים נערך יריד "שבוע הקריירה" בבית הספר התיכון של סאנידייל, יריד שבו נבחנים התלמידים כדי לכוון אותם לעבודה ההולמות את כישוריהם, ומוצגות בפניהם אפשרויות עבודה שונות בדוכני היריד.

אם נאמר שהצלחה בבחירת קריירה נובעת משילוב בין שלושה גורמים: כישורי ה"עובד", רצון ה"עובד", וצרכי השוק/המעביד. אזי לא יהיה מוגזם לומר ששבוע הקריירה לא באמת עוזר לתלמידים לנתב את עתידם, כיוון שמידת ההצלחה בגילוי פוטנציאל כישורי העבודה של התלמידים על ידי בחינות מוטלת בספק, חשיפת התלמידים למקצועות קיימים/מבוקשים בשוק לוקה בחסר כיוון שאינה יכולה לצפות שינויים עתידיים בשוק העבודה, והשיקול של רצון התלמידים לא מהווה פקטור ממשי בשבוע זה. התגובות של התלמידים בפרק מדגימות היטב את הבעייתיות הזו.

באפי מתבאסת מקיומו של שבוע הקריירה. מבחינתה כל החיפוש אחר בחירת המקצוע המתאים לה מיותר, כיוון שעתידה כבר נקבע ברגע שבו היא נבחרה להיות קוטלת הערפדים, המקצוע בחר בה ולא היא במקצוע. זאנדר מוחה על סוג השאלות שאמורות לקבוע את ההתאמה בין הקריירה לכישוריו, ובכלל לא נראה לו הגיוני שאפשר ליצור כך התאמה, ווילו מתייחסת לבחינת ההתאמה כסוג של קריאת הורוסקופ, זה לא באמת יקבע את עתידה, אבל זה מסקרן אותה לדעת מה היא הייתה יכולה להיות.

וכך מבחני ההתאמה מוצאים את קורדילה מתאימה למקצועות כמו "עורכת קניות אישית" או motivational speaker, בחירה שהיא נראית די שלמה אתה, בעוד שזאנדר, שחשד במבחני ההתאמה ובצדק, נמצא מתאים לתפקיד סוהר, עיסוק שאין לו כל רצון לעסוק בו. אוז שאומר שהוא "נבחן היטב" מצליח לקבל הצעת עבודה מיידית בתחום ההייטק שהוא כלל אינו מעוניין בה, ווילו שמקבלת את אותה ההצעה לאחר מעקב על חייה, הצעה שנראית לכאורה תפורה עליה כמו כפפה ליד, מחליטה שהיא מעדיפה קודם לסיים את לימודיה בתיכון. אוז אגב אומר ששאיפותיו הן בתחום המוזיקה, אך גם מביע כמה פעמים בפרק את חוסר הערכתו ליכולתו המוזיקלית שלדעתו אינה עולה על הממוצע.

העובדה שאוז ווילו נמצאו כל כך מוכשרים לעבודה כלשהי שהם אינם מעוניינים בה כלל, או אינם מעוניינים בה עכשיו, מעוררת את השאלה שתמיד נכונה עבור באפי הסדרה. אדם שבורך במתת שמיים בכישורים יוצאי דופן בתחומים מסוימים, עד כמה הוא מחויב לעסוק באותם תחומים? באפי נבחרה להיות הקוטלת, ואי לכך קיבלה את כל הכישורים המתאימים הדרושים לתפקיד. מכיוון שהיא היחידה שיש לה את היכולות הנדרשות לתפקיד, היא בכלל לא מרגישה שיש לה את היכולת לסרב לבחירה בה, וחוסר היכולת לבחור מקומם אותה.

בתחילת הפרק באפי אומרת בקשר לעניין בחירת המקצוע: My future is pretty much a none issue  - רק שבמהלך הפרק מתברר שהעתיד שלה אומנם מוטל בספק אך לא בשל חוסר בחירה אלא מכיוון שקיים איום ממשי על חייה - ספייק מזמן את מסדר טאראקה להרוג אותה - ובמקרה שעתידה אכן קיים ייתכן שיש לה יותר בחירה ממה שהיא חשבה, כיוון שיש קוטלת חדשה בעיר - ברוכה הבאה קנדרה!

העובדה שקנדרה מגיעה לסאנידייל מאפשרת לנו לראות שמעבר לכל הקיטורים של באפי על התפקיד שלה, יש בה משהו שמאוד גאה בו ומעוניין בו. התגובה הראשונית שלה להבנה שקנדרה הגיעה היא לא "איזה יופי, יש כבר מישהי אחרת שתבצע את התפקיד ועכשיו אני יכולה לפרוש בשקט ולחפש את חיי החדשים", אלא "קנדרה צריכה לחזור למקום ממנו היא באה, כי זו הייתה טעות, כבר יש כאן קוטלת ואנחנו לא צריכים עוד אחת".

לבאפי, שמרגישה פתאום שפלשו לה לתחום, גם חשוב להיראות מוצלחת בו לפחות יותר מקנדרה. היא מטילה ספק ביכולת התכנון של קנדרה לגבי ההתמודדות עם הכוח האפל שעומד לעלות בסאנידייל ואף משמיצה את שיטות העבודה שלה ואת יכולת האבחון שלה.

2000 Twentieth Century Fox. All Rights Reserved © 

מעניין לבחון את הגישות השונות של קנדרה ובאפי לתפקיד. קנדרה הוכנה כל חייה לקבלת התפקיד, והיא בהחלט מעוניינת בו, באפי ככל הידוע לנו קיבלה את התפקיד במפתיע, והייתה מעדיפה לעשות דברים אחרים בזמנה החופשי.

על פי האופן שבו קנדרה חונכה התפקיד דורש ממנה התמסרות מושלמת וויתור על חיי החברה ועל משפחתה, על פי באפי היא עושה את תפקידה טוב יותר כיוון שהיא משלבת בו חברים שיעזרו לה, ולמרות שלעומת קנדרה אפשר לומר שהיא כל הזמן מוקפת בחבריה, היא מרגישה שהיא מוותרת על הרבה בתחום החברה בגלל התפקיד.

קנדרה מאמינה בעשיית דברים על פי הספר, ויודעת לקבל מרות. באפי מעידה על עצמה ש"אף אחד לא נותן לי פקודות" וספרים כמו "המדריך לקוטלת", שמהווים נר לרגליה של קנדרה, הם מסוג הדברים שג'יילס יודע שאין אפילו טעם להציע לה לקרוא (אם כי משעשע כמובן לראות שבאפי לא אוהבת את העובדה שג'יילס מנע ממנה את המידע הזה מבלי שתיקח חלק בהחלטה).

ולמרות שהתגובה הראשונית של באפי להופעתה של קנדרה היא הצורך להגן על הטריטוריה שלה, הקיטורים של באפי על חוסר הבחירה שלה כקוטלת אינם דיבורים בעלמא, והופעתה של קנדרה אכן גורמת לבאפי להתחיל לשקול את אפשרויות הפרישה שלה. אפשר לומר אולי שהתגובה הראשונית של באפי מעידה על כך שבסתר לבה, היא דווקא אוהבת את תפקיד הקוטלת, ומה שמפריע לה זו העובדה שהיא לא בחרה בו אלא הוא בחר בה. אבל אני חושבת שאם מה שמפריע לבאפי זו העובדה שהיא לא בחרה בתפקיד הקוטלת, הרי שהתגובה הראשונית שלה מעידה גם על גורם נוסף שמונע מאתנו לא פעם את אפשרות הבחירה - ההרגל. באפי התרגלה להיות הקוטלת היחידה ולכן כשקורה משהו שמערער על המציאות המוכרת לה, הרצון לשמור על המצב הקיים נכנס לפעולה לפני שנכנסת הבחירה המודעת. הפרק אף מביא דוגמה נוספת לכך שההרגל מונע בחירה, כשבאפי נכנסת לחדרה דרך החלון, ורק בדיעבד מבינה שהיא הייתה יכולה להיכנס גם דרך הדלת הראשית כיוון שאמה לא בבית.

ההבדל בין ההרגל לבין הבחירה הוא גם חלק מההבדל בין קנדרה לבאפי. קנדרה התרגלה להילחם על פי הספר, באפי התרגלה ללחום באופן יצירתי, ובדיון בין באפי לקנדרה בנושא, ברור שאם יש משהו שבאפי מרגישה שלמה אתו, זה שהאופן היצירתי שבו היא נלחמת, זה שמצריך מחשבה מודעת, עדיף על פני טכניקה מעולה. אפשר גם לומר שאם יש מקום שבו באפי מרגישה טוב לגבי תפקידה כקוטלת זה בדיוק המקום שבו היא מרגישה שהבחירות שלה משמעותיות.

מעניין גם לשים לב שבאפי מגלה את הנחישות הרבה ביותר לצאת ולהילחם בספייק ודרוסילה כשהיא מבינה שחייו של אנג'ל בסכנה, בעוד שקנדרה חושבת שהם צריכים להילחם כדי למנוע את החלמתה של דרוסילה כי כך הורו להם, וזו המשימה. באפי אוהבת להחליט לבד מהן המשימות שלה.  

אם מסתכלים על זה במבט קר, באפי השיגה את המטרה המוצהרת שלה, הצלת אנג'ל, אך קנדרה והצופה ששלח אותה לא השיגו את מטרתם למנוע מדרוסילה את קבלת כוחותיה חזרה. מעניין אם גם מכך אפשר להסיק מזה משהו לגבי דרכי הפעולה השונות של הקוטלות.

אז מה באפי הייתה יכולה להיות לו הבחירה הייתה כולה שלה? הכישורים של באפי על פי מבחני ההתאמה שלה, הם גינון ואכיפת חוק, ואפשר לומר ששניהם לא מרחיקים אותה יותר מדי מתפקידה כקוטלת, כיוון שבשניהם כמו בתפקיד הקוטלת המשמעות היא שמירה על העולם באופן כלשהו, אם כי ברור שמבין השניים אכיפת החוק נראית קשורה יותר לקטילה, ונראה הגיוני שבאפי תשתלב בתחום עד כדי כך שאפילו ג'יילס מציע לה לחשוב על זה כשהיא מדברת על כך שהעתיד שלה כבר נקבע בשל היותה הקוטלת. אגב, העובדה שבאפי בוחרת להגיע לדוכן אכיפת החוק ולא לדוכן הגינון ביריד שבוע הקריירה, שנעוצה בעיקר בתזמון (דוכן הגינון נסגר יום קודם לכן) מדגישה שנית עד כמה הבחירה במקצוע יכולה להיות תלויה ביד המקרה.

לפני שקנדרה עוזבת היא אומרת לבאפי שהיא כל הזמן מדברת על היותה קוטלת כאילו זו העבודה שלה, אך זו אינה עבודה, זו מי שהיא. באפי לא ממש מתווכחת עם קנדרה וסוף הפרק נותן את התחושה שבאפי השלימה מעט עם מי שהיא ועם ייעודה בחיים. אפשר להניח שזה נובע מכך שבאופן פרדוקסלי באפי מתאימה להיות קוטלת כיוון שיש בה את היכולת להחליט ולהנהיג ולקבוע מה נכון, אך דווקא בשל העובדה שחופש הבחירה שלה כל כך חשוב לה, קשה לה עם העובדה ש"בחרו" בה ובפרק הזה, קנדרה נתנה לה את האפשרות לבחור שוב בתפקיד מחד,  ומאידך גם לראות שלפעמים גם להישמעות להוראות יש מקום, כי העובדה שאנג'ל ניצל קשורה לא מעט לכך שקנדרה לא הלכה בעקבותיה אלא עשתה מה שאמרו לה מראש - חזרה לג'יילס לקבל הדרכה ובכך ניצלה מהמלכודת שאליה באפי נפלה ויכלה להגיע מאוחר יותר עם כל החבר'ה לעזרה.

אם הזכרנו כישורים, תזמון, ורצון כמאפייני בחירה של מקצוע, הרי שהפרק גם נותן לנו הצצה לבחירות שהלב עושה בענייני זוגיות. ארבעה זוגות מוצגים בפנינו, שניים ותיקים יותר: ספייק ודרוסילה ואנג'ל ובאפי, ושניים שממש מתהווים מול עינינו: וילו ואוז וזאנדר וקורדיליה.

ראינו כבר בפרקים הקודמים שאוז, בניגוד לכל התלמידים ממין זכר בסאנידייל, שם לב לווילו, ושהיא מוצאת חן בעיניו. הפרק הם סוף סוף נפגשים רשמית בשעה שהם מחכים לשמוע מהי הצעת העבודה המוצעת רק לשניהם מכל תלמידי סאנידייל, ואיכשהו פתאום הם גם הופכים לזוג הרבה יותר הגיוני, כי עם כל הכבוד לזאנדר שאותו וילו אוהבת כבר שנים, זאנדר העיד על עצמו כבר בתחילת הפרק שהוא טיפש ותמיד יהיה כזה ואיש לא סתר את דבריו (לפני שהוא ביקש שיעשו זאת). אז נכון שזאנדר לא באמת טיפש, הוא כנראה רק לא נבחן טוב כמו אוז, אבל וילו היא חכמה, זה הקטע שלה, הגיוני שהיא תמצא עצמה עם מישהו חכם, לא? אם הייתה תוכנה שממליצה על בחירת בני זוג בהתאם לכל מיני קריטריונים שנראים טוב על הנייר, אפשר להניח שאחוזי ההתאמה של אוז וווילו היו די גבוהים, והתחלת הזיווג ביניהם נראית די מבטיחה.

2000 Twentieth Century Fox. All Rights Reserved © 

אבל הפרק מראה לנו שכמו שמערכות יחסים מתחילות באופן הכי חמוד והגיוני, הן יכולות להתחיל גם באופן הכי חמוד ולא הגיוני, קורדיליה וזאנדר הם זיווג לא הגיוני, הם לא סובלים אחד את השני, ואפשר להבין את זה, חוץ מסלידה מתולעים יש להם מעט מאוד במשותף, אבל הם נמשכים פיזית אחד לשני בצורה שחזקה משניהם, מה שמעורר מיד את השאלה, האם ייתכן שהגוף/הלב שנמשך יודע טוב יותר מהראש?

אפשר לומר שבכל מערכת יחסים ישנה בחירה וישנה התפשרות, על פניו וילו ואוז לא מתפשרים כיוון שכמו שנאמר הזוגיות שלהם נראית מושלמת על הנייר, אבל בפועל אם אוז יצליח לכבוש את ליבה של וילו, האם לא תהיה בכך התפשרות כרגע מבחינתה, כיוון שזאנדר, הבחירה האמיתית שלה, לא ממש רואה אותה כרגע, והיא מבינה שהוא מחוץ להישג ידה בעוד שאוז דווקא כן?

ההתפשרות של קורדיליה וזאנדר בניהול מערכת היחסים שלהם, אם תצליח, תהיה כמובן התפשרות על תכונות רצויות בבני הזוג: האם אפשר להתגבר על תכונות לא רצויות בבני הזוג כשיש אהבה? (אם כי ברור שכרגע בין זאנדר וקורדיליה יש משיכה שעדיין לא ניתן להגדיר כאהבה), האם אפשר ללמוד לקבל את השונות ולהבין שהשד אינו נורא כל כך?

באפי ואנג'ל, הזוג שמעט וותיק יותר משני הזוגות המתהווים, נותן בהתנהלותו הפרק סוג של תשובה לשאלות הללו, כיוון שלמרות שהקשר שלהם התחיל ממקום של עזרה אמיתית וחברות, הרי שהגורם המפריע במקרה שלהם, העובדה שאנג'ל הוא ערפד, הוא גורם מפריע ביותר, ועל הנייר אין דבר חסר הגיון יותר מזיווג בין קוטלת ערפדים וערפד. אבל בשטח לא רק שבאפי אומרת לאנג'ל שהיא מרגישה שהוא הדבר היחידי שנראה לה הגיוני בעולמה חסר ההיגיון, אלא גם נראה שהיא עברה כברת דרך ארוכה מאז הפרק "אנג'ל" שבו היא נחשפה לראשונה לפניו הערפדיות והצרחה שלה הבריחה אותו מהחלון. בפרק הזה, לא רק שהיא לא שמה לב שפניו של אנג'ל התחלפו לצורתם הערפדית אחרי שהוא הציל אותה מחבר מסדר הטאראקה בזירת ההחלקה, היא אפילו מנשקת אותו כשפניו לובשות את דמות הערפד שלו. עכשיו האהבה של באפי כלפיו יכולה להכיל גם את חוסר המושלמות שלו.   

מערכת היחסים של ספייק ודרוסילה היא בוגרת יותר וערפדית יותר ממערכות היחסים הראשוניות שהתייחסנו אליהן עד כה, ועל הסקאלה של הבחירה שעליה דיברנו אפשר לומר שהם נמצאים בתחום הזוגות שנראים מאוד מתאימים על הנייר. מעניין אם כן שהפרק גם רומז לכך שבמערכת היחסים של ספייק ודרוסילה, ייתכן מאוד וספייק היה התפשרות מבחינת דרוסילה, ואנג'ל הייתה הבחירה המועדפת עליה. מעניין עוד יותר שמערכת היחסים של ספייק ודרוסילה מציעה לצופים סוג אחר של התמודדות עם תכונה מפריעה בבן הזוג שלא רוצים לקבל אותה – הניסיון לשנות אותו.

אצל ספייק ודרוסילה מדובר כמובן בשיגעון ובחולשה של דרוסילה, שספייק רוצה לרפא אותה מהם, והוא מצליח לבצע את השינוי הזה בעזרת טקס קסם כלשהו, היפה הוא שמצד אחד אפשר לראות בזה אהבה, הרצון שבן הזוג יממש את הפוטנציאל המלא שלו, ומצד שני לפעמים הרצון שבן הזוג יממש את הפוטנציאל המלא שלו, בהחלט נראה כאילו המצב הנוכחי אינו משביע רצון. תמיד, אגב, גם קיימת השאלה, האם כשבני הזוג יממשו את הפוטנציאל המלא שלהם / ישתנו, הבחירה שלהם בבן הזוג תשאר בעינה.

שתי נקודות חולשה יש בצמד הפרקים הזה, שלמרבה המזל קשורות יותר לאורחים ולא לדמויות הקבועות, ולכן לא ממש מפריעות ליהנות מהם, אולם דווקא בגלל זה הן מעצבנות כי נראה שהיה אפשר לתקן אותן די בקלות, לו היו שמים לב אליהן, והן בהחלט מונעות מצמד הפרקים הזה גדולה אמיתית.

נקודה החולשה הראשונה היא הכרזתו של ג'יילס כי מסדר טאראקה הם רשת של רוצחים שכירים שלא  משנה כמה מהם ייהרגו, תמיד יגיעו עוד כדי להשלים את המשימה שלהם - שהפעם היא כמובן הריגתה של באפי. העניין הוא שאחרי שבאפי וחבריה מתגברים על שלושת אנשי המסדר שבהם פגשנו בפרק, הרעיון של "תמיד יגיעו עוד רוצחים" נעלם כלא היה, וכולם מתנהגים כאילו האיום הזה נעלם לתמיד.

ונקודת החולשה השנייה: קנדרה המתארת את חייה אומרת שהוריה שלחו אותה לצופה

שלה בגיל כל כך צעיר, שהיא אפילו לא זוכרת את הוריה, כל כך ברצינות התייחסו בשבט שלהם לתפקיד הקוטלת. מה שאומר שהיא ידעה שהיא תזכה להיות קוטלת הרבה לפני שזה קרה בפועל (המוות של באפי קרה רק שנה קודם לכן, שזה אמור להיות הזמן שבו היא הפכה בפועל לקוטלת, סביר להניח שהיא הייתה זוכרת את הוריה לו היא הייתה נפרדת מהם שנה קודם) ושלא רק היא אלא גם בני משפחתה היו מודעים לכך, וזה סותר את ההיגיון שלי כיוון שאם קנדרה כל כך משבחת את הסודיות וההורים שלה ידעו שהיא תהיה קוטלת עוד לפני שזה קרה בפועל, כיצד ייתכן שהוריה של באפי, שנים אחרי שהיא בתפקיד עדיין לא יודעים על זה. ולמה את באפי לא יידעו שהיא הולכת להיהפך לקוטלת מילדות ועוד יותר מכך, נראה לי שבשלב שבו תפסו את באפי הלא מוכנה והפכו אותה לקוטלת, הייתה מישהי בשם קנדרה שכבר שנים לומדת אצל הצופה שלה ומחכה להיבחר, איפה ההיגיון של מי שמחליט על סדר הבחירה?

אני מבינה שרצו להראות את ההבדלים בין באפי לקנדרה בהתייחסות לתפקיד, אבל ההיגיון שיוצר את ההבדלים אמור להיות זהה, אחרת משהו שם מתפקשש.

בכל מקרה כמו שאמרתי בהתחלה, הפרק ,למרות חלוף השנים ולמרות נקודות החולשה שלו, עדיין נחשב בעיניי לטוב מאוד כיוון שכשישנה אהבה, אני בוחרת להעלים עין מהמגרעות. 

לקריאה נוספת: