סיקומנטרי: מה התחום שלי א'


אחרי הקדמה קצרצרה, ממשיכה מרטי נוקסון את הקומנטרי מאותה נקודה בה הופסק בפרק שעבר, כמו שעשה ג'וס בקומנטרי של פרקי פתיחת העונה הראשונה.

בסצנה הפותחת את הפרק, באפי מבינה שקיימת עוד קוטלת בעולם, בעוד מרטי מסבירה לנו מחדש את נושא טביעתה של באפי בעונה הקודמת, ואת העובדה שג'וס לא חשב על ההשלכות שיהיו למותה בזמן שכתב את סוף העונה, אבל בזמן העבודה על פיתוח העונה השנייה הוא הבין שעוד קוטלת היתה צריכה להיקרא. בהמשך הפרק, היא גם מדברת שוב על המבטא הבלתי-ברור של קנדרה ומוצאה הג'מייקני. למה היא חוזרת על אותו הסבר לא ברור לי, אבל אני מניח ששני הקומנטריז לא הוקלטו באותו זמן, והיא כבר שכחה על מה היא דיברה בקומנטרי הקודם. לשמחתנו, היא הוסיפה מעט סיפורים מאחורי הקלעים על מדריך המבטאים של ביאנקה לוסון (קנדרה), וסיפרה שהוא מאוד התחבר אליה, ותמיד דרש לדבר רק איתה עד שיום אחד ג'וס היה צריך להגיד לו "כן, אבל אני הבוס פה".

החבורה מגיעה לספריה, שם מסביר ג'יילס מה קנדרה עושה פה, בעצם. הדיבורים על "המדריך לקוטלת" ("Slayer Handbook") מזכירים למרטי שהיא זו שהמציאה אותו, כדרך משעשעת להראות שג'יילס עיגל כמה פינות בתהליך לימודה של באפי, בשל העובדה שהיא לא קוטלת רגילה. למרות שלא ממש התייחסו אליו בפרקים מאוחרים יותר, מרטי מעלה את הרעיון שהם ישתמשו בו בעונה החמישית, שעוסקת בקוטלת ובמקורותיה.

מרטי אוהבת את הסצנה בה קנדרה ובאפי מרביצות לווילי, כדי שיספר להן מה קרה לאנג'ל. את השורה בה ווילי מציע לשתיהן לפגוש חבר שלו, שמתמחה בצילומי עירום "איכותיים", מרטי מודה שלא היא כתבה, אלא מיודענו ג'וס. "Mr. Pointy", היתד של קנדרה, גם הוא המצאה של ג'וס. היא כבר התרגלה מאז לתופעה הזו, שאנשים אומרים לה עד כמה שורה מסוימת בתסריט שלה הצחיקה או ריגשה אותם, וכל מה שהיא יכולה לעשות זה להנהן בהסכמה ולהגיד "כן, ג'וס כתב את זה". בתחילה, היא לא היתה בטוחה שהרשת תאשר את השורה הזו, אבל היא שמחה שהיא עברה את הצנזורה. בכלל, בגלל שמדובר פה בסדרת פנטזיה, מרטי מרגישה שהצנזורה פחות מחמירה איתם בנושאי אזכורים מיניים, ולכן היא מקווה שילדים צעירים צופים בתוכנית רק בליווי הוריהם, ואלה דואגים להסביר להם במה מדובר, ולשקר להם כשצריך.



הניצבים שמשחקים תלמידים בתיכון סאנידייל מזכירים למרטי עד כמה קשים עסקי השעשועים. כל אחד ואחד מהניצבים שעומדים מאחורי השחקנים הראשיים, היו רוצים בעצמם להיות השחקנים, להיות מפורסמים. ולכל אחד מהניצבים יש שלושה או ארבעה אנשים, שהיו מעוניינים בתפקיד שלו בפרק. אז כל אותם שחקנים לעתיד שרואים את הקומנטרי (או קוראים את הסיקום, כמובן) - רק תדעו שהרבה יותר קשה להגיע למצב בו אתם עומדים לפני המצלמה מכפי שזה נראה. כמובן שהקושי לא נעצר אצל השחקנים, ומרטי מגלה שהיא מאוד מודה על כך שהתמזל מזלה לכתוב עבור סדרת טלוויזיה, בהתחשב בעובדה שבהוליווד לכל אחד יש איזה תסריט שהוא רוצה למכור לך.

הרצון להתפרסם גם פוגע בסצנות לעתים, כי לניצבים יש נטייה למשחק-יתר. מבחינתם, זו ההזדמנות הגדולה שלהם לפרוץ החוצה, ולכן הם צריכים לעשות כמה שיותר רושם. כך שבסופו של דבר, המשחק שלהם מאוד לא אמין, וההופעה שלהם משיגה את האפקט ההפוך מזה שהם התכוונו אליו.

בסצנה בה השוטרת ממסדר טראקה מנסה לירות בבאפי, אפשר לראות את טווח המשחק של הניצבים - החל מאלה שכלל לא זזים, עד לאלה שמנסים לבצע את "מותו של סוכן" בשנייה וחצי.

הפרק נכתב ושודר לפני אסון קולומביין, ולכן לא היתה ממש בעיה עם העובדה שמישהו יורה באקדח במרכז בית-הספר, אבל מרטי חושבת שכיום, בזמן הקלטת הקומנטרי, הם כבר לא היו יכולים לעשות את זה, בגלל הרגישות לנושא כלי-נשק בבתי-ספר בארה"ב. הפרק "Earshot" (“גל-קול”) מהעונה השלישית לא שודר כחלק מן העונה הרגילה מכיוון שמועד שידורו המקורי היה זמן קצר לאחר הטבח בתיכון קולומביין.



ג'ונתן נכנס לסצנה כבן-ערובה לשתי שניות של השוטרת, ומזכיר למרטי שבתחילת הסדרה, הוא היה מעין קני מ"סאות' פארק". אמנם הוא לא מת כל פרק, אבל הוא תמיד היה הבחור שדברים רעים קורים לו, בעיקר בגלל הפרצוף החמוד שלו. עם הזמן, הם התחילו להשתמש בו יותר ויותר, עד שבסופו של דבר הוא קיבל פרק משלו, "סופרסטאר", שהתכתב עם אותו רצון של כל ניצב להיות במרכז הסצנה. באופן מוזר, דני סטרונג מופיע בכתוביות תחת "Hostage Kid", למרות ששמו נאמר בבירור ב"נער לטאה". אני מניח שזה נעשה מכיוון שהתפקיד נכתב לפני שליהקו את דני לשחק אותו, אבל עדיין, קצת בדיקת רקע לא היתה מזיקה להם.

קנדרה ובאפי מעולם לא היו חברות טובות. אם כי עד לפרקי הסיום של העונה השנייה, הן פיתחו ידידות קרובה, שהפכה את מותה של קנדרה לטראגי למדי. שתיהן דמויות די דומות - בעלות אופי חזק ונחישות, ולכן אולי החברות ביניהן היתה יכולה להתפתח בהמשך, אבל קרה מה שקרה, וקיבלנו את פיית' במקום קנדרה. עם פיית', המשיכה הסדרה לדון בנושאים דומים לאלה שעלו בפרק הזה - איך קוטלות שונות רואות את תפקיד הקוטלת, ומה זה אומר להיות קוטלת. בעוד פיית' משקפת את הצד האפל של באפי, קנדרה היא פשוט דוגמא לקוטלת קשוחה ורצינית, שלא משחקת משחקים, כיאה לאחת שגדלה ללא משפחה או חברים. דרך קנדרה, באפי מבינה שלמרות שהיא מרגישה מוגבלת ע"י התפקיד והייעוד שלה, היא בעצם יותר פתוחה לעולם מכפי שידעה, כי היא הרבה יותר מסתם כלי-נשק, בניגוד לקנדרה. מרטי טוענת שהיא כלל לא שמה לב להקבלה הזו עד עכשיו, ומסכמת את הסצנה ב"אוי, אנחנו טובים".

בסצנת הפרידה של באפי וקנדרה, מרטי פשוט לא מסוגלת שלא להפגין את חוסר ההיכרות שלה עם הסדרה, כשהיא מדברת על החברות שלהן שלא היתה יכולה להתפתח, בגלל מותה של קנדרה ע"י דרוסילה "אני חושבת שבעונה 3, לא נראה לי שזה קרה בעונה השנייה".



סצינות קרב המוניות, כמו זו שבכנסיה בסוף הפרק, מאוד קשות לצילום ולמעקב. לכן מנסים כמה שיותר לחלק אותן לקרבות של אחד-על-אחד שמופרדים זה מזה, בשביל ליצור סדר בבלגאן. כך, לדוגמא, זאנדר וקורדיליה יוצאים מהחדר בשביל להרוג את איש החרקים, בזמן שספייק וקנדרה נלחמים בפינה, כדי שיוכלו להיות מבודדים. שימו לב שבסצנה הזו ווילו קוטלת את הערפד הראשון שלה (יי ווילו!). מה שכן, בשל קשיי תקציב היא קוטלת אותו מחוץ לתמונה, והעדות היחידה לכך שזה אכן קרה היא האבק על החליפה של ג'יילס.

סוף של פרק כפול צריך להיות גדול וקליימטי. ואכן, כשמרטי כתבה אותו, היא דמיינה את באפי ואנג'ל יוצאים דרך הלהבות, שעולות סביבם בצורה אפית, בסגנון "הסנדק" או "דרקולה". במקום זה קיבלנו אותם עוברים ליד מדורה קטנה.

כמובן שהיא מרגישה צורך לסייג את אמרותיה, ולהגיד שלמרות הכל, זו סדרה מצוינת, שביחס למה שהיה להם לעבוד איתו זה נראה מצוין, וכמובן שהכל בזכות הכישרונות שעובדים על הסדרה, ויאדה יאדה.

בפרק הזה, זאנדר וקורדיליה סוף סוף מביאים את המשיכה ההדדית ביניהם לידי ביטוי. מרטי אהבה לכתוב את סצנת הנשיקה הראשונה שלהם, ועדיין מקווה שתהיה לה הזדמנות להפגיש ביניהם מחדש ב"אנג'ל" (בהצלחה עם זה, מרטי!), כי מערכת היחסים שלהם עוד לא מוצתה, לדעתה.



אחת מתרומותיה החשובות של מרטי לסדרה, לטענתה, היא המיניות שבה. היא באה לידי ביטוי בעיקר כשהחזה של אנג'ל נחשף לעין המצלמה (מה שקורה די הרבה בפרק הזה, מסתבר), ומראה גם צד מעט סוטה במערכת היחסים של ספייק ודרוסילה.

ג'יימס מרסטרס, לטענתה של מרטי, הוא אחד התענוגות שבסדרה. הוא מאוד מתוק ויקר ללבה. היא נזכרת שכשהוא עבר תקופה קשה מבחינה רומנטית, הוא היה כל כך חמוד ופגיע, והיא היתה צריכה להזכיר לו שהוא כוכב, כך שלא תהיה לו בעיה למצוא מישהי בקרוב. היא חושבת שהוא לא ממש יודע עד כמה הוא נראה טוב, אבל מוסיפה שעכשיו הוא כבר יידע, אחרי שיראה את הקומנטרי, ובשביל שלא יהיה ספק היא מצהירה - "ג'יימס, אתה חתיך!"


חזרה אל פרויקט הקומנטרי.
אל ארכיון הסכפ"שים, שעכשיו כולל גם קישורים אל סתם כתבות על פרקים.