הקומנטרי של הפרק הנוכחי נעשה ע"י מרטי נוקסון, אותה רבים ממעריצי "באפי" אוהבים לשנוא, שכתבה את הפרק ביחד עם הווארד גורדון.

הפרק מתחיל בשיחה בין הסקוביז על עתידם המקצועי (או, שמא, החוסר בעתיד שכזה), ומרטי מספרת לנו שכל הסטים של הסדרה נמצאים בתוך מחסנים גדולים. מאוחר יותר בפרק, היא מדברת באריכות על הספרייה, ועד כמה שהם, כמפיקים, סלדו מהרעיון לצלם שם. מסתבר שאין ממש תיאום בין האנשים שמקליטים את הקומנטרי, אחרת מרטי היתה יודעת שג'וס ודייויד כבר סיפרו לנו את כל זה בקומנטריז הקודמים שלהם. אסופת כל הסטים של הסדרה זוכה אצלה לכינוי "באפילנד".

היא מעלה טענה שאנחנו תמיד רואים את הגיבורים מדברים על בית-הספר, אבל אף פעם לא ממש הולכים ללמוד בו, והסט בו הם יושבים הוא אחד מהסטים בהם הם מדברים על מה שעשו בביה"ס. זו טענה די מוזרה, לאור העובדה שראינו אותם פעמים רבות הולכים במסדרונות בית-הספר, ואפילו משתתפים בשיעורים.

הסצנות שמחוץ לבית-הספר צולמו בתיכון "טורנס" שבקליפורניה. אחד הדברים שתמיד שעשע את מרטי היה לראות את "גרסת הוליווד" של התלמידים בבית-הספר, ומייד לאחר מכן את התלמידים האמיתיים. אם אתה חיזר ממאדים (מרווין? זה אתה?), ואתה מכיר את כדור הארץ רק מתוכניות טלוויזיה, בטח תחשוב שכל תלמידי התיכון הם בני 24, ונראים ממש טוב.

בתחילת דרכה ב"באפי", מרטי נהגה להסתכל בספרים על תורת הנסתר, כישוף או מיסטיקה, וחיפשה שמות של קוסמים ומכשפות ושל כישופים "אמיתיים" אותם תוכל להכניס לסדרה. כשהיא כתבה את הפרק הזה היא הבינה שהיא פשוט יכולה להמציא את הכל.

מעבר חד לדרוסילה וספייק מזכיר למרטי שהם היו אמורים להיות רשעים עונתיים ותו-לא, אך בסופו של דבר הפכו לחלק אינטגרלי מהסדרה, עם ההופעות התכופות של דרוסילה, והפיכתו של ספייק לחבר קאסט קבוע.



כל עניין מחלתה המיסטית של דרוסילה מתגלה כ"מגאפין" - הוא נראית כחלק חשוב מהעלילה, אך בעצם כל תפקידו הוא לתת מוטיבציה לספייק לעשות את מה שעשה בשביל לטפל בה.

קלפי הטארוט בהם דרוסילה קוראת אינם קלפים אמיתיים, הציורים שעליהם נוצרו ע"י מרטי למטרת הפרק הזה. היא מאוד אוהבת את העובדה שהיא יכולה להמציא דבר כלשהו במוחה הקודח, ואחרי יומיים-שלושה, אנשי צוות ההפקה של הסדרה יהפכו את הרעיון שלה למציאות. היא קוראת לזה "חויית 'אהרון והעפרון הסגול'", וטוענת שזו היתה הפעם הראשונה שהיא התנסתה בזה.

מחוץ לתמונה נמצאות כל בובותיה של דרוסילה. אמנם הן לא מופיעות בפרק, אך בכל זאת דאגו המעצבים לקשור לכל אחת מהן חתיכת בד שחורה סביב הפה, פשוט כי הם חשבו שזה מתאים לדרוסילה לעשות את זה. מרטי מנצלת את הרגע לקצת ליקוקי-קומנטרי מחויבי המציאות, ואומרת שזו דוגמא לרמת ההשקעה שמפגינים כל אנשי המקצוע שעובדים ב"באפי".

המפעל בו שוכנים ספייק ודרוסילה הוא מפעל לאריזת בשר, ואחד הרעיונות בקשר לעיצובו כלל עשרות אנשים שיהיו תלויים על ווים, כמו בשר באטליז, אבל לצערה של מרטי זה לא יצא לפועל.

כשהיא מסתכלת על כתוביות הפתיחה, הדבר היחיד שהיא יכולה לחשוב עליו, לטענתה, הוא "וואו, הסתכלו על השיער שלהם!". זה כמו טיול ב"משעול הזכרונות", בו אפשר לראות איך פעם לזו היה שיער יותר ארוך, ההיא נראתה כ"כ חמודה וכו'. ואז, כמובן, מגיע אנג'ל, אליו מרטי מאוד מתגעגעת, אבל יש לו סדרה משלו עכשיו, אז היא לא עצובה.



עם סיום הכתוביות אנו רואים את באפי מסיירת בבית-קברות. מרטי מיידעת אותנו (שוב) שמדובר בסה"כ בחלקת דשא קטנה ב"באפילנד", ליד מגרש החניה שלהם, עליה העמידו מצבות מקלקר, ואומרת שהצופים הקבועים של הסדרה בוודאי ישימו לב שבכל שבוע היא מסתובבת ליד אותה חלקת קבר. בזמן הקלטת הקומנטרי שימשה אותה חלקת דשא כחצר של אוניברסיטת סאנידייל. כל יום בדרך לעבודה עוברת מרטי בחלקת דשא זו, והיא נהנית לגלות בכל פעם מחדש למה היא התחפשה הפעם - לבית-קברות, לגן משחקים, לפארק עירוני וכו'. כאשר קנדרה (הו, קנדרה...) יורדת מהמטוס, היא בעצם יורדת מחלק מאוד קטן מגוף המטוס (מרטי לא יודעת אם קוראים לו Fuselage, אבל היא תגיד את זה בכל מקרה, כי זו מילה מגניבה) שנבנה והוצב במגרש החניה שלהם, ממש ליד בית-הקברות.

כשבאפי חוזרת הביתה, היא נכנסת דרך חלון חדרה, ומגלה שם את אנג'ל, שמאוד מופתע לראות אותה מגיחה משם. מרטי מאוד אהבה את הטוויסט הזה ביחסי באפי-אנג'ל, מכיוון שעד הפרק הזה, אנג'ל היה מרוחק, אפל וסקסי, וזו היתה הזדמנות לשבור את התדמית שלו, וגם לצחוק עליה מעט.

הכותבים כל כך אהבו את הסיטואציה שיצרו, שאפילו אחרי שהם שמו לב שאין לבאפי סיבה להתגנב הביתה, כי אמא שלה מחוץ לעיר, הם השאירו את נושא הכניסה שלה בפרק על כנו, ונתנו לה לפטור אותה ב"כוחו של הרגל".

בהמשך השיחה שלהם בחדר, רואים את באפי מסתכלת במראה, ואנג'ל לא נראה יושב לידה. זהו כלי תסריטאי שהם השתמשו בו די הרבה פעמים בסדרה, בעיקר בשביל להדגיש את בדידותה של באפי במערכת היחסים בינה לבין אנג'ל. הם אמנם מאוהבים זה בזו, אך עדיין יש שוני בסיסי ביניהם - היא אולי גיבורת-על, אבל הגבר שלה לא בין החיים, או בין הלא-חיים, או מה שלא יהיה המונח המקצועי, ולכן הם בעצם לא יוכלו לעולם להיות באמת ביחד (לתשומת לב הסטאר קרוס-לאברים: הדעות שנאמרו בקומנטרי הנדון הן של מבצעת הקומנטרי בלבד, ואינן משקפות את אלו של כותב הכתבה ו/או עורכי האתר. על כן אבקש מכם לא לשלוח מכתבי נאצה ו/או תולעי דוא"ל אליי או אל המערכת. בתודה מראש, Idanyd. ודבר אחרון - ספייק שולת!!!1).



מרטי נהנתה לכתוב את הפרק הזה, כי הוא נתן לה את ההזדמנות לכתוב את פריחת מערכת היחסים בין זאנדר לקורדיליה. לשחקנים לא נאמר שום דבר לגבי ההמשך, כך שכשהם שיחקו את הסצנות הראשונות בפרק, הם לא ידעו שהם אמורים להתנשק בסופו של דבר, וגם הקהל לא ראה את זה מגיע. ואולי היא טועה לחלוטין, וזה היה ברור לצופים מלכתחילה.

כשג'וס אמר למרטי שבפרק הזה יופיע אדם שיהיה עשוי כולו מחרקים, היא בכלל לא הבינה למה הוא מתכוון, אבל דרכו היא התוודעה לעולם חדש, עולם של קומיקס ופנטזיה, וכך היא גם התחילה לדבר בשפתו הסודית של ג'וס. הופעתו של איש החרקים נתנה למרטי את ההזדמנות לעשות אודישנים לתולעים. אתם מבינים, גם כשמדובר בחרקים, בהוליווד אי-אפשר לצלם סתם חיות, צריך להשתמש בחיות מקצועניות לכאלה תפקידים. אז היה להם איש תולעים (אמיתי, הפעם), שהראה להם מינים שונים של תולעים בהן יוכלו להשתמש, בעוד אנשים עמדו בצד ווידאו שאף תולעת לא תיפגע.

כשאיש החרקים עובר ליד ביתה של באפי, הוא עובר ליד בית אמיתי בעיירה טורנס. למשך העונות הראשונות הם יכלו לצלם שם, אבל אחרי שבסוף העונה השלישית היו חומרי הנפץ שפוצצו את בית הספר יותר מדי פיצוציים, כל טורנס התעוררה ב-5 בבוקר, ביחד עם האזעקות של מספר לא מבוטל של מכוניות בעיירה, דבר ששיבש את היחסים בין צוות ההפקה של התוכנית לתושבי המקום.

ברשימת ה"דברים שכל מעריץ 'באפי' מתחיל יודע": כל נושא ההחלקה על הקרח של באפי הושפע משרה מישל, שנהגה להחליק על הקרח די הרבה בזמנו. מרטי לא יודעת עד כמה היא היתה רצינית בנושא, אבל היא יודעת שזה כלל תלבושות מיוחדות. התחביב הזה שלה אפילו הופיע תחת "כישורים מיוחדים" בקורות החיים שלה. אצל רוב השחקנים מופיע שם "מסוגל/ת ללעוס מסטיק וללכת בו-זמנית", אבל אצלה היו רשומים כישורים אמיתיים.

בעוד באפי מחליקה להנאתה על הקרח, ומרטי דואגת להזכיר לנו שמדובר באמת בשרה, ולא בכפילה, הרוצח הראשון של מסדר טאראקה מנסה לבצע בה את זממו. באפי משספת לו את הגרון עם הלהב של הנעל שלה, והוא נופל על הקרח, מדמם למוות. כשהיא כתבה את הסצנה הזו, מרטי דמיינה אותה עם דם בכל מקום, כמו ב"פארגו". היא ראתה בעיני רוחה תצלום מגבוה של הקרח, מוכתם בכתם ענק ואדום. קרח, דם, דם וקרח. כמובן שבסופו של דבר, בגרסא ששודרה לא ראו ולו טיפת דם אחת.

מייד לאחר מכן, באפי ואנג'ל מתחילים עם הסמוצ'יז. זו סצנה חשובה, לדעת מרטי, כי זו הפעם הראשונה (והיחידה. לפחות מול המצלמות) שהם מתנשקים כשאנג'ל עוטה על פניו את פני הערפד שלו, ואנחנו רואים שבאפי מתחילה לקבל אותו כפי שהוא.



בעצם, הסצנה הזו הגיעה מצורך עלילתי, כדי שקנדרה תוכל לראות את באפי מתנשקת עם ערפד, ולאחר מכן הם הבינו שיש לזה פוטנציאל להיות רגע יפה מאוד בלי קשר לעלילת הפרק. מרטי חשבה שהמבטא של קנדרה הוא בעל מוצא לא ברור, אבל התברר לה שביאנקה לוסון, השחקנית ששיחקה את קנדרה, למדה כיצד לדבר כך ממדריך מוסמך, שלימד אותה את המבטא של המחוז השני של המשהו השלישי של ג'מייקה, או משהו בסגנון.

בעוד מרטי מברברת על קנדרה, הפרק ממשיך לספריה, שם לומדים הסקוביז על מסדר טאראקה מפי ג'יילס. מרטי שמה לב שחזרנו לספריה, וחושבת שמדובר בסצינה בה הם מנסים להבין איך יכול להיות שקיימת עוד קוטלת, כשבאפי עוד לא מתה. זה לא ממש משנה שבאפי עוד לא פגשה את קנדרה, ובטח שלא יודעת שימיה כקוטלת יחידה עברו מן העולם. היא מביאה את ההסבר המוכר, שמותה של באפי בסוף העונה הראשונה למשך כחצי דקה היווה תנאי מספק להכנסת קוטלת חדשה לעולם. מה שמפריע לי בכל העסק הזה הוא שהיא לא באמת יודעת שזה מה שקרה. לטענתה, היא שמעה שבאפי טבעה ומתה בעונה הראשונה, והיא חושבת שזה היה בפרק הסיום. היא לא עבדה בתוכנית באותו זמן, אז היא לא באמת שמה לב למה שקרה באותה תקופה.

אני לא באמת יודע מה הולך מאחורי הקלעים של הפקת הסדרות בארה"ב. אין לי מושג מה תהליך העבודה על עונות, על פרקים בודדים ועל כל מה שמתרחש בהם, אבל אני מאמין שתנאי מינימלי לעבודה בכתיבת סדרה עלילתית הוא הכרת העונות הקודמות, שיהוו בסיס להמשך העלילה. לדעתי, מי שלא ראה את העונות המוקדמות של סדרה לה הוא כותב, וזה לא משנה אם מדובר בפרק יחיד או בעלילת עונה שלמה, לא עומד בתנאי ההכרחי של הכרת הדמויות והסביבה בה מתרחשת העלילה.

כשזה נוגע לכתיבת העונה השנייה של "באפי", מדובר בעבודה די קלה: העונה הראשונה היתה בת 12 פרקים בסה"כ, ואי-צפייה בה מתוך חוסר עניין גורמת לי להבין שהסדרה לא מספיק חשובה לגב' נוקסון. מדובר בעבודה ותו לא. עכשיו אני מבין טוב יותר מדוע נראתה העונה השישית כפי שהיא נראתה. זה לא שמרטי היא אדם רע. פשוט לא אכפת לה.

איפה הייתי? אה, קומנטרי. בהמשך הפרק, באפי מנסה להתחמק מאנשי מסדר טאראקה, ובורחת לדירתו של אנג'ל. מרטי אומרת שהסט של הדירה של אנג'ל היה כיפי למדי, כי בזכות גילו המבוגר-משהו הם יכלו לרהט אותה בחפצי אומנות מתקופות שונות ומאזורים שונים בעולם, והיא נהנתה לשוטט בה מחוץ לצילומים.

אנג'ל לא נמצא בדירתו, מה שמגביר את תחושת הבדידות שלה בפרק. אמא שלה לא בעיר, וזה לא עוזר להשקיט את התחושה הזו, אז היא מתכרבלת במיטתו של אנג'ל, בתקווה למצוא בה נחמה.



אז לאן אנג'ל הלך? לבקר את ווילי המלשן, כמובן. זו הפעם הראשונה שווילי מופיע, ומרטי שמחה על כך שהיתה לה ההזדמנות להמציא את הדמות הזו. היא פשוט הניחה שבעיר שיש בה פעילות כה ענפה של שדים וחלאות, יימצא לפחות אדם אחד שינצל את העולם התחתון למחייתו. באנגלית יש מילה שמתארת באופן מדויק את אופיו של ווילי - Weasel (סמור). בעברית היא מיתרגמת ל"אדם בוגדני", אבל זה פשוט לא זה. בשל טבעו הסמורי של ווילי, הכותבים חשבו אולי לתת לו את האפשרות להפוך לסמור, אבל זה לא היה מספיק מצחיק בשביל להוציא את הרעיון לפועל.

מאוחר יותר בהמשך הסדרה, הוסף לסט שלט "המקום של ווילי", שמצא את עצמו מהר מאוד במשרדה של מרטי. היא אומרת שהיא הוסיפה את השלט לתסריט בתקווה שהוא ימצא את דרכו למשרדה, ואכן זה מה שקרה, בזכות כוחו של העפרון הסגול.

קנדרה מגיחה, ולאחר קרב קצר נועלת את אנג'ל במעין כלוב. מרטי מדברת על כך שבעוד שבפרק הזה התייחסו לשמש כאל סכנת מוות מיידי לערפדים, ב"אנג'ל" אנו זוכים לראות את אנג'ל מקבל לא מעט חשיפה לשמש, כשהוא עומד ליד חלונות מוארים. אבל היא מבטיחה למעריצים שהבעיה הזו לא נעלמה מעיני המפיקים, ובהמשך העונה היא טופלה.



אחד האתגרים בכתיבת סדרה כמו "באפי" היא שבשביל לשמור על רמת עניין גבוהה, הדמויות חייבות להיות בסכנת חיים באופן תמידי. אבל, בגלל שאי-אפשר להרוג את באפי (הסדרה קרויה על שמה, אחרי הכל), תמיד אלה החברים שלה שחייהם צריכים לעמוד בסכנה, ומדי פעם, כמו במקרה של ג'ני, הכותבים הורגים אחת מדמויות המשנה, רק בשביל להראות שהם יכולים.

מרטי מסבה את תשומת ליבנו למנעול שנועל את אנג'ל בכלוב שלו. בפרק אחד הוא יכול להזיז הרים, ובפרק אחר הוא לא מסוגל לשבור מנעול אופניים קטן? לא, זה לא הגיוני, אבל היא מעלה השערה שהכח שלו נחלש ומתחזק מפרק לפרק. כן, זה נשמע לה יותר הגיוני. זו לא בעיית המשכיות, זה פשוט שינויים תקופתיים בכוחו של אנג'ל. בהחלט.

הקרב בין באפי לקנדרה בביתו של אנג'ל היה מאוד מהנה לכתיבה עבור מרטי, כי בתור בוגרת "שושלת" היא חיכתה לרגע בו תוכל לכתוב "Chick fight" משלה. היא ידעה בדיוק מה המרכיבים שלו - משיכת שיער, שריטות, סטירות וצעקות "Bitch" זו לזו. אבל חוץ מזה, מדובר בקרב טוב למדי, עד לטוויסט המפתיע:
"...I am Kendra. The vampire slayer"

...To be continued



חזרה אל פרויקט הקומנטרי