המסך המפוצל

הממיר 1/2/2014

קולו של הלב, אחוזת דאונטון, יומני הערפד, ארץ נהדרת, דרקולה ועוד

מאת: המערכת

פורסם: 01-02-2014
7 תגובות

10. קולו של הלב, עונה 1, פרק 7

אם הייתי צריכה לבחור סיבה אחת למתן הציון 10 לפרק הזה, היו אלה הדקות שבהן מין ג'וק הפסיכופת מאיים על חייה של אמה של היאה-סונג, ואומר לה שמעתה חייה של היאה-סונג, גם הם יהפכו לגיהינום של שנאה כלפי רוצח אמה, והיא עונה לו, שהם לא, כיוון שהיא לא חינכה את בתה לבזבז כך את חייה בשנאה. באותה אמירה שלה,  למרות שבמצב שבו היא נמצאת כביכול כל הכוח בידיו של מין ג'וק, היה ברור בעיניי שגם אם הוא יהרוג אותה (וממש קיוויתי שהוא לא) היא עדיין מנצחת אותו במאבק ביניהם, כיוון שהיא הצליחה להבהיר לו באופן הכי יפה שאפשר כי בכל חייה היא הצליחה להשפיע משמעותית טוב על העולם (או על בתה) הרבה יותר ממה שהוא יהיה מסוגל להשפיע רע ברציחתה. אבל זו לא הסיבה היחידה לכך שהפרק הזה מושלם בעיניי.

 

זה התחיל כבר בשם הפרק "למה תחושה רעה מוקדמת אף פעם אינה מטעה?" שם שגורם לי לקוות שהחלום של האם בתחילתו שצופה את רצח בתה הוא בכל זאת מטעה, והוא באמת מטעה, כיוון שכל הפרק אנו חוששים לבת ובסוף מסתבר שהסכנה לאם היא הרבה יותר ברורה ומיידית, אבל הוא גם לא מטעה, כיוון שבסופו של דבר משהו רע אכן קורה.

 

זה המשיך עם הדיון המשפטי המרתק של הפרק (האם אפשר לגנוב עיתונים שמחולקים חינם?) ועם המון רגעים קטנים משעשעים או נוגעים ללב במהלכו, כמו פתיחת בקבוק המים, הבעיטה של צ'ה בפחים, סו-הא קורא את מחשבותיה של היאה-סונג כדי שלא תאמץ את גרונה, השוקולד, הלב השבור של סו-הא ושל סונג-בין ועוד.

 

וזה הסתיים בשיא המתח, עם ההבנה שלמרות כל אמצעי האיתור המתוחכמים של סו-הא, המיקום של מין ג'וק מתגלה מאוחר מדי, וכל כמה שאני שונאת את האפשרות שהאימא תרצח, אני לא יכולה שלא לאהוב כל רגע ורגע מהפרק הזה. (אורלי).

 

 

9. אחוזת דאונטון, עונה 4, פרק 8

מלכתחילה הייתה דאונטון סדרה על מעמדות, על החלוקה לחזקים ולחלשים שעל פני השטח ועל התלות המפתיעה שקיימת מתחת לו, תלות שלעולם אינה חד צדדית. בעונה הזו התגלו עוד כמה קשרים כאלה, חלקם במסגרת האחוזה העצמה וחלקם במסגרת רחבה יותר של חברה עם מנצלים ומנוצלים, אך רובם זכו לפחות להפי אנדינג מעורר תקווה.

 

Credit: ITV

 

האירוע הבולט ביותר הוא כמובן האונס של אנה, מקרה קלאסי של אלימות ושוביניזם, שהציג את הדילמה המזעזעת בין הפחד לספר ולהרוס את כל עולמך לבין האימה של ההתמודדות לבד. אנה, כאישה בת תקופתה וכמשרתת, בוחרת לשתוק ומוכנה לשלם מחיר על נאמנותה, אבל סולידריות ואומץ מצד נשים אחרות מצליחה לעזור לה, גם אם לא לפתור את הבעיה שלה. מעניין לראות בהקשר הזה איך מיסיס יוז, כאישה שחיה את החיים ה"אמיתיים", מעכלת את הסיטואציה במהירות אבל חסרת יכולת לגרום לאשם לשלם על מעשיו, בעוד מרי, נינוחה במגדל השן שלה, המומה לגלות את המתרחש אבל יכולה לנצל את היתרונות שעומדים לרשותה כדי להרחיק את הפושע. עם זאת הסיום שנבחר לפרשה מעט מלודרמטי, ויתכן שהוא יידרש לתגובה הגברית לסיטואציה, בדמותו של בייטס ואולי גם רשויות החוק.

 

סיטואציה מעמדית קלאסית אחרת היא ההתאהבות של רוז בג'ק רוס, הזמר השחור, שאובחנה בצדק כמונעת פחות מרגש רומנטי ויותר מרצון להוכיח נקודה. ברנסון, שלמד על בשרו את המחיר של התאהבויות כאלה מביא את הידיעה למרי (אמנם בחוסר נוחות) והיא בוחרת הפעם בצד של החזקים: ראשית היא מוכיחה את רוז כמעט באותן מילים שהוכיחה את סיביל, ואחר כך הולכת להרחיק את הזמר מאחייניתה (אף כי באופן עדין יותר מזה שזו ניסה אביה להרחיק את ברנסון). רוס מצדו עושה את המהלך הקלאסי של מגזר מופלה ומוותר, ללמדנו שיש גבול למודרניזציה של 1922.להמשך קריאה (מירב).

 

 

8. יומני הערפד עונה 5 פרק 11

 לאחר פגרה של למעלה מחודש בה  שכבה לה קתרין בתחתית המדרגות הגענו סוף סוף לפרק החוגג את מותה המתקרב ובא. כמו בפרק סיום סדרה זכינו לראות שלל דמויות אורח שבאו להיפרד או סתם לעשות שמח בלב. שלום לך קתרין פירס, היית כלבה לא קטנה אבל בסוף ימייך נראה שהשלמת עם גורלך ואפילו התחלת להראות חמלה ואנושיות.

 

Credit: CW

 

בתור פרק פרידה הוא היה נהדר, לראות שוב דמויות אהובות ולהיזכר בכל הקטעים המוכרים. ואז נגמר הפרק וקתרין מתה, והיה עצוב מאוד ושום דבר (כולל הבכי המטופש של נינה דוברב) לא יכול להרוס אותו... חוץ מהדקה האחרונה (והדי צפויה יש לומר) שהורידה את ציון הפרק מעשר לשמונה, אז אני פשוט אתעלם ממנה. (רכזת תרבות).

 

 

7. ארץ נהדרת, עונה 11, פרק 4

כתיבת ביקורות טלוויזיה תמיד מעוררת את השאלה האם מישהו שם באמת קורא את מה שכתבתי. בלי לפגוע בכבודה של האכסניה, הסיכוי כנראה קלוש, ובכל זאת נדמה כאילו מישהו לקח לתשומת ליבו משהו שכתבתי (אולי בטלפתיה) אבל לא רק לכיוון הרצוי.

 

אז מצד אחד, לא היו בדיחות וואטסאפ השבוע, התקשורת בין קיציס לעלמה מתארכת ומשתפרת ועלמה אפילו נשארה לראיין באחד הפאנלים. מצד שני, העמדה האידיאולוגית הברורה של הכותבים לבשה השבוע צורה של מונולוג רציני כמעט לחלוטין של איל קיציס בפתיחה, שהן המסר והן רמת ההומור שלו הזכירו משהו שאמנון אברמוביץ' היה עשוי לומר עשר דקות קודם באולפן שישי. וזה לא שפה נעצרה הפוליטיקה לשבוע זה - היה מספיק זמן לתת לבנט לעוף על עצמו ועל היחסים החדשים שלנו עם מדינות אסיה - אז מה זה היה? מישהו התעצל לכתוב? למריאנו נמאס לעלות על הביבי כל שבוע? מוזר.

 

הפאנל שעסק בפרשית  הרב פינטו (או "הרב והניצב", אותו משחק המילים מאוס שלמרבה המזל נחסך ממנו) היה מוצלח בהחלט, בעיקר בזכות הגג שבו מכחכחים כל הנוכחים את השערות שבלעו כשנישקו את זקן הרב המסתורי, מה שהיה לא רק מצחיק אלא גם מטאפורה מצוינת. החיקוי הנהדר של זרחוביץ' לכתב הדתות של ערוץ 10 אבישי בן חיים נכתב היטב ואפילו ליהיא האשטג הופיעה במטפחת כדי לבקש מהרב ברכה לזיווג. אז נכון שאפשר היה לוותר על רני רהב והתאומות מלול (נציגות "היפה והחנון") אבל בסך הכול מדובר בטיפול מוצלח לפרשיה מסובכת.

 להמשך קריאה (מירב).

 

 

7. דרקולה, עונה 1, פרק 1

לפני שצפיתי בפרק לא ידעתי כלום על הסדרה עצמה, ואת הספר של בראם סטוקר לא קראתי אבל ראיתי, ממש ממזמן, את הסרט של קופולה, וזכרתי במעומעם את המתווה הכללי: הערפד המפורסם מגיע ללונדון הוויקטוריאנית וקובע מושבו בקרב החברה הגבוהה, שם הוא מתאהב בבחורה בשם מינה שהיא גלגולה של אהובתו הנצחית, אלא שלמינה יש ארוס עיתונאי שמפריע לו בדרך. גם בסדרה הזו אנחנו נתקלים באותה המינה, אלא שפה היא סטודנטית מצטיינת לרפואה, יש לה גם חבר עיתונאי וגם חברה קלת דעת בשם לוסי (שהייתה זכורה לי גם מהסרט) והיא גם בת של הרופא שמנהל את בית המשוגעים הידוע בדלם (לא הופיע בפרק הראשון). אלא שבגלגול הנוכחי נוסף לסיפור עוד אלמנט שלא היה זכור לי מהסרט: דרקולה, שכאן לובש את דמותו של יזם אמריקאי עשיר, חוזר כדי להילחם במסדר מסתורי רב כוח ועוצמה שלפני שנים רבות אנשיו רצחו את אשתו האהובה, הלא היא מינה המקורית.

 

 

Credit: NBC

 

אני לא יכולה לומר שהתאכזבתי מהפרק, כי לא באמת ציפיתי לדבר, שהרי מלבד השם לא ידעתי מאומה על ההפקה הזו, אבל על פניו יש בסדרה הזו את כל החומרים שהיה צפוי שאוהב: ערפדים, אנגליה הוויקטוריאנית וג'ונתן ריס מאיירס. באשר לאחרון, כשראיתי לראשונה את דרקולה חשבתי לעצמי - יו, הבחור הזה נראה כמו התאום הפחות חתיך של ג'ונתן ריס מאיירס! בסוף התברר לי שמדובר בו עצמו, עם תוספת אומללה של זקנקן על הסנטר, ובמשך כל הפרק השתוקקתי שמישהו יעשה עמי חסד ויגלח אותו (מישהו אומנם התקרב אליו עם חרב גדולה, אבל בשל סיבות פחות נאצלות).

 

קשה לי להצביע על מה בדיוק היה חסר לי בפרק (חוץ מקוטלת, כמובן). נושא המסדר מכניס קצת עניין לסדרה אבל אני לא יודעת אם מספיק כדי שארצה להמשיך ולצפות. הפרק הראשון לא יצר אצלי הזדהות עם אף אחת מהדמויות ולא לגמרי ברור לי אם הם מתכוונים להפוך את דרקולה לגיבור החיובי או לא – בהתחשב ברקורד הידוע שלו, היה לי קצת משונה לשמוע אותו מדבר בתיעוב על חברי המסדר כחבורה של רוצחים ואנסים... לרגע אפשר היה לחשוב שמדובר במתנדב בזק"א ולא בערפד מדופלם, אך עד מהרה הוא עירפד בחורה אקראית ברחוב.

 

היה לי גם מוזר שמינה היא סטודנטית לרפואה, אבל לפי ויקי היו נשים חלוצות שלמדו רפואה בעת ההיא, גם העובדה שהיא גרה לבדה עם חברה ויוצאת עם ארוסה לכל מיני אירועים חברתיים ומתנשקת עמו בפומבי אינה מה שהייתי מצפה מילדה-טובה-לונדון-הוויקטוריאנית, אבל אין לי מספיק ידע על התקופה כדי לדעת אם זה מדויק היסטורית או לא. אני מתארת לעצמי שהרעיון הכללי בבחירות האלו הוא להציב מול דרקולה דמות של אישה חזקה ועצמאית (בפרק הראשון היא עוד לא השאירה עלי רושם כזה, או כל רושם, האמת, אבל עוד מוקדם לעמוד על טיבה). חשבתי לעצמי, אבל, שזה היה יכול להיות נחמד לו במקום להתאהב במינה, דרקולה היה מתאהב בגומיהו (דמות מהמיתולוגיה הקוריאנית של שועל/ה בעל/ת 9 זנבות שלובש/ת צורת אדם). הוא היה מנסה לשתות לה את הדם, היא הייתה מנסה לאכול לו את הכבד... למה לא? קצת חסר לי ייצוג ריאליסטי של מערכת יחסים אמיתית על המסך הקטן. (רמונה מתוך ביקורת הפיילוטים).

 

 

מה יהיה לנו השבוע?

31 בינואר עד 8 בפברואר

                                   

ביום שבת: מפרשים שחורים, שוטרים בדם 4 (Hot Zone)

ביום שני: פרשיות סמויות 4 וצווארון לבן 5 מסתיימות (yes אקשן)

ביום חמישי: בוני וקלייד מסתיימת (yes Oh), אהבה מלידה 4 מסתיימת (HOT3)

בשבת הבאה: אינטליג'נס (Hot Zone)

 

 

axzz2s5a5R7Me" target="_blank">יגיש את התכנית האחרונה של ה"טונייט שואו" ב- 6 בפברואר והחל מה- 17 בפברואר יחליף אותו ג'ימי פאלון שיתקדם מה"לייט נייט" שלו. לנעליו של פאלון ייכנס סת' מאיירס, הכותב הראשי של SNL ומגיש פינת ה"וויקאנד אפדייט" הפופולארית. 

 

 כעת מתברר כי אף לא אחד מ- 164 אנשי צוות התכנית של לנו יישארו עם פאלון שיביא עמו ואת האנשים שלו. 

 

ולגבי מאיירס - הנה כתבה מעניינת שמסכמת את פועלו ב- SNL והנה סקירה של הרגעים הגדולים שלו ב"וויקאנד אפדייט". 

 

הסדרה הקומית שעלתה העונה "ברוקלין תשע תשע" (מיוצרי "מחלקת גנים ונוף" ובכיכובם של אנדי סמברג ואנדרה בראוואר) זכתה לכבוד להיות משודרת אחרי ה"סופרבול". הנה כתבה מעניינת שטוענת כי מדובר בסדרה הקומית הכי לוהטת כרגע בארה"ב. 

 

הסדרה "בונז" חודשה לעונה נוספת - עשירית במספר - ברשת "פוקס". 

 

רשת AMC הודיעה כי ג'ונתן בנקס ישחזר את תפקידו של מייק מ"שובר שורות" בסדרת הבת החדשה "Better call Saul" (שתתבסס על דמותו של סול, עוה"ד הממולח מסדרת האם) והוא יעשה את זה באופן קבוע לאורך הסדרה. 

 

ולסיום: הדיבור ה"חם" בהוליווד בימים אלה נוגע לפרויקט מסתורי שצולם לאחרונה ואמור להביא לאיחוד היסטורי של הדמויות מ"סיינפלד". ג'רי סיינפלד אישר לאחרונה כי אכן יהיה סוג של איחוד והדגיש שלא מדובר בפרסומת מסחרית. ג'ייסון אלכסנדר, מצדו, צינן מעט את ההתלהבות כשציין בטוויטר שהקהל אולי לא יכנה את המאורע בשם "איחוד" אבל הוא וחבריו עדיין מקווים שהקהל ייהנה. אז במה בדיוק מדובר? עדיין לא לגמרי ברור, אבל בטח נדע בקרוב... 

 

 




רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il