שער ריאליטי tve.

פרק 10: The End

יום 13

20:00

ארבעת השורדים פרשו לחדרם ואסף פרש לקונטרול, שם מעובדות תוצאות ההצבעה.
"מה קורה?" שאל אסף כשנכנס לקונטרול.
"הנה, בדיוק עכשיו הן יצאו" ענה ברק.
"בוא נראה" אמר אסף והוא, ברק ושגיא הצטופפו מול הדפים שיצאו עכשיו מהמדפסת.

מקום רביעי:
יונתן, בחר בבאפי

סיבה: לבאפי כבר *יש* סדרה על שמה, בה היא הדמות הראשית. לבאפי כבר היתה עונה אחת יותר מדי, אנחנו לא צריכים עוד. היא הדמות הכי רעה בסדרת המקור. מעצבנת וצדקנית. באפי מפסידה = הסדרה מפסידה (אחרי שאת ספייק כבר הרגתם פעמיים. פעם נוספת הוא כבר יעבור את באפי!) = חובבי הסדרה עצבניים ועצובים = הרבה תגובות = נו, הרבה תגובות. רייטינג. דברים. לא יהיה לאף אחד מושג מי ינצח בסופו של דבר.

מקום שלישי:
איתמר, בחר בצ'נדלר

סיבה: למה?? כי הבדיחות שלו כבר לא מצחיקות, בעצם הן אף פעם לא היו מצחיקות. וממילא הוא צריך לסדר הכל עם מוניקה ולהשתתף בהלוויה של רוס, אלו סיבות מוצדקות בהחלט!!

מקום שני:
נעם, בחר בבריאן

סיבה: הוא לא עשה סקס עם אף אחד כבר 13 ימים. הוא לא ישרוד עוד הרבה.

מקום ראשון:
שמוץ, בחר בקלארק

סיבה: הגיע הזמן שהוא יוכיח לכולם שהוא אכן סופרמן ויעוף.





ברק רכן לעבר המיקרופון והכריז: "קלארק קנט! נבחר שתעוף מהדירה! אז בבקשה ממך - עוף!"
קלארק קנט יצא מחדרו, פניו עגומות, הוא הביט לעבר התקרה לכיוון הקונטרול, כיווץ את עיניו וצפה בחברי המסמ"צ עם עיני הרנטגן שלו.
"קלארק! תפסיק להסתכל עלינו כבר ועוף כבר!" קרא ברק ולחץ על כפתור.
החלון בסלון נפתח וקלארק פסע לעברו וקפץ מהחלון. למרבה ההפתעה הוא לא הצליח כלל וכלל לעוף ובמקום זה נשמעה רק חבטה אדירה והבניין אף הזדעזע קלות.
"אופסי!" קרא אסף "כנראה שיכולות התעופה של קלארק עדיין לא התפתחו באופן סופי".

"טוב" אמר שגיא "אני עייף, בדיוק חזרתי מהצבא, אז נלך לישון אוקיי? נמשיך את העסק מחר"
"אוקיי" ענו ברק ואסף והשלושה פרשו לחדרי הוי.איי.פי שלהם בקונטרול.





יום 14

07:30

ברק, שגיא ואסף יצאו להם מחדרי הוי.איי.פי ופנו לפינת הקפה. ברק מזג לכוס גדולה קפה שחור ומהביל, שגיא הכין לו גראנד לאטה ואסף הסתפק בכוס תה. עם נענע. חזק. שני סוכר.
"אז מה עושים היום?" שאל שגיא בעודו לוגם מהלאטה.
"אסף אמר שהוא הביא איזה מישהי ש... אוי נו באמת! מי הכניס כפית רטובה לסוכר?" אמר ברק בכעס ונופף בכפית הרטובה.
"לא יודע, אתה הרי הגעת ראשון לפינה" ענה אסף ברוגע.
"אני חושב שהייתי זוכר אם הייתי מכניס כפית רטובה לסוכר" ענה ברק בקול כעוס.
"תרגעו! אתם כמו ילדים קטנים!" נשמע לפתע קול נשי אשר דיבר במבטא בריטי.
השלושה הבחינו פתאום באישה לא צעירה שישבה בפינה ולגמה לה כוס תה.
"מי את?" שאל ברק.
"אתה החוליה החלשה! גודביי!" ענתה לו בזעם.
"אה! פנינה דבורין" הכריז בשמחה שגיא.
"פנינה מיי אסס!" זעמה עוד יותר "אני אן רובינסון!"
"המגישה המקורית של "החוליה החלשה" הבריטית המקורית" הסביר אסף "היא ההפתעה שהכנתי להיום. השורדים ישחקו את המשחק שלה ומי שינצח..."
"...הוא ינצח במשחק שלנו! אה אוקיי, מעולה, אחלה" שמח ברק.
"טוב" לגמה אן עוד לגימה מהתה "אני אגש לראות מה אפשר לעשות עם חבורת המפסידנים שלכם" נחרה בבוז לעבר אנשי המסמ"צ.



אן יצאה מחדר הקונטרול ונכנסה לדירה.

"מי כאן מעכב את כולם ומונע את הניצחון?" קראה לחלל הדירה "מי כאן חסר כל תועלת? מי ישרוד במאבק?"
צ'נדלר, באפי ובריאן יצאו מחדריהם, לא מבינים מי האורחת שנפלה עליהם פתאום.
"חברים!" קראה.
"כן?" ענה צ'נדלר אך אן לא הגיבה והמשיכה בדבריה.
"המשחק הקטן הזה לא הולך לשום מקום. הגיע הזמן לתבל את העניינים. באתי לכאן להעביר לכם את המשחק האחרון! מי שינצח - הוא הזוכה בסדרה!"
"הגיע הזמן באמת" אמר בריאן.
"בואו לסלון, נתחיל במשחק" קראה.

השלושה צעדו אחריה לסלון ותפסו להם מקום לשבת. אן עמדה מולם, התקרבה לשולחן, יד אחת שלה מאחורי גבה "ובכן זה הזמן לשחק... "אמת או חובה"!" אמרה ושלפה מאחורי גבה בקבוק זכוכית ריק והניחה אותו על השולחן.

באפי, בריאן וצ'נדלר הביטו אלו באלו, הביטו על אן, הביטו שוב אלו באלו, הביטו בבקבוק, הסתכלו שוב אחד על השני ופרצו בצחוק מתגלגל.
"חה חה חה" התגלגלה באפי מצחוק "היא... היא... רוצה שנשחק אמת או חוב...הא הא הא" החזיקה את בטנה.
"אוווו?" קרא צ'נדלר "אן הקשוחה, כל כך מפחידה אותנו עם משחק ה"אמת או חובה" שלה!" והתפוצץ מצחוק
"זה כל כך עלוב!" השתנק בריאן.

אן המשיכה לעמוד מולם, אדישה למדי לתגובתם ההיסטרית של השורדים.
"זהו? סיימתם? הוצאתם הכל?" שאלה בקול צונן.
"הא הא הא!" ניגבה באפי את דמעות הצחוק שלה "אהממ... לא!!!" והמשיכה להתגלגל מצחוק.

לאחר כמה דקות של צחוק בלתי פוסק נרגעו השלושה ואן החלה להסביר:
"אמת או חובה הוא אולי משחק שנראה תמים בעין בלתי מזוינת, אבל עוצמתו לא תסולא בפז. סודותיכם הכמוסים ייחשפו, תאלצו לבצע משימות מעיקות ולא פחות חשוב - מי שיפסיד - עוזב את הדירה!" חייכה בערמומיות.

"טוב נו, יאללה" חייכה באפי "תביאי ת'משחק המאיים שלך" גיחכה "אני מקווה שאצליח לגבור עליו" הרצינה ומייד שוב צחקה, בריאן וצ'נדלר הצטרפו אליה לצחוקיאדה.

"מה ששכחתי לומר זה שלא אתם תקבעו מה השאלות - אני אקבע!" אמרה "וכיוון שאת, באפי, כל כך להוטה לשחק ומכיוון שלפי האלף-בית את הראשונה בסדר השמות - את תתחילי את הסיבוב הראשון" אמרה והגישה לה את הבקבוק "זה הזמן לשחק אמת, או חובה!".
"פייב ביי פייב" חייכה באפי.
"מאיפה הקרצת את הביטוי הזה?" תמה בריאן.
"לא יודעת, האמת" אמרה באפי שהייתה מופתעת במקצת מעצמה "זה משהו שפיית' היתה אומרת תמיד. מוזר. אני מרגישה כאילו ממש לא מזמן נפגשתי איתה למרות שכבר חודשים שהיא בכלא"
"תיכף תגידי לי שגם עם ספייק ודוסון נפגשת" גיחך צ'נדלר.
"כן!" צחק בריאן "כולם קמו לתחייה ו... ו... באו לכאן לאכול ארוחת חג!" אמר וכולם התגלגלו שוב מצחוק.
"אוי בריאן" התגלגלה באפי מצחוק "מאיפה אתה מביא את הרעיונות המטורפים האלה?"
"באפי!" רעם קולה של אן "תתחילי לשחק כבר!!!"
"טוב טוב" אמרה וניגבה את עיניה אשר כבר דמעו מרוב צחוק "הנה, אני מסובבת את הבקבוק" אמרה בעודה מניחה את הבקבוק על השולחן וסובבה אותו.
"בריאן!" הכריזה באפי כשהבקבוק עצר והצביע על בריאן "אמת, או חובה?" חייכה.
"המממ... אני אקח... חובה" ענה, משועשע.
"ובכן בריאן" פנתה אליו אן "בחרת חובה וחובתך היא..." עצרה את דבריה, כולם הביטו בה בדריכות "...להכין לי כוס תה"
"זה הכל?" פלט בריאן " נו באמת!" אמר וקם למטבח להכין לה כוס תה.
בריאן שב לסלון והגיש לאן את כוס התה המהבילה.
"בבקשה! אני מקווה שיש עוד משימות קשות כמו אלה" פלט בציניות.
"עוד לא סיימתי" ענתה אן "קח את כוס התה ושפוך אותה על המתחרה שנראה לך שהכי מאיים על זכייתך"
באפי וצ'נדלר הביטו בה נדהמים. בריאן, מצידו, הביט לסירוגין בבאפי וצ'נדלר, חוכך בדעתו על מי לשפוך את התה.
"את לא רצינית!" קראה באפי "את מנסה לגרום לנו לפגיעה פיזית? לכוויות?"
"באפי, את גיבורת על, אני בטוחה שתסתדרי" ענתה בשלווה קרירה.
"ומה איתי?!" זעק צ'נדלר.
"מה איתך באמת?" שאלה אן בזדוניות.
צ'נדלר לא ענה ורק נראה מפוחד עוד יותר.
"בריאן!" פנתה באפי לבריאן "אל תעשה זאת! כולנו רוצים לנצח אבל יש גבול למה ש... אההההה! זה שורף!" קראה באפי באימה לאחר שבריאן שפך עליה במפתיע את כוס התה.
"מצטער, אבל את היית עושה אותו דבר במקומי" אמר בריאן.
"מזלך שאני מבריאה מהר" ענתה באפי בקול נמוך ומאיים בזמן שעורה חזר במהירות לצבעו הרגיל, כמעט ללא סימן של כוויה.
"כל הכבוד בריאן" אמרה אן "זהו תורך לסובב כעת את הבקבוק"

"מה הולך פה לעזאזל?" שאל ברק.
"לא יודע" ענה שגיא "מאז פרק 9 הכל השתנה, הכל פה הולך לכיוונים נורא מוזרים"
"It’s all so very queer..." המשיך אסף את קו המחשבה.

בריאן סובב את הבקבוק וכולם הביטו בו בדריכות עד שעצר מול... צ'נדלר שבלע את רוקו כאשר הבקבוק נעצר.
"צ'נדלר" פנתה אליו אן "אמת או ..."
"אמת! אמת!" הזדעק, נרגש.
"אוקיי, אמת. אמור נא לנו, האם נפטרת לחלוטין מבעיית הסמים שלך?"
"סמים?! אני?! אני צ'נדלר! לא מת'יו פרי!" אמר בהשתאות.
"האם נפטרת מבעיית הסמים שלך?" חזרה ושאלה בשלווה.
"אין לי אף בעיית סמים!" הכריז.
"שקרן!" זעקה אן "ולפיכך אינך זכאי לסובב את הבקבוק כעת!" אמרה ופנתה לבאפי "תורך!"
באפי סובבה את הבקבוק וזה הסתובב עד שעצר מול... בריאן. באפי חייכה בסיפוק והביטה באן ששאלה "בריאן, אמת או חובה?"
"אמת" ענה.
"בכל הכנות, איזו סדרה טובה יותר - "הכי גאים שיש" או "קוויר בעיר"?" שאלה אן.
"ברור ש"גאים"! ענה בריאן בגאווה.
"שקרן!" זעקה באפי.
"אני חייבת להסכים עם באפי" אמרה אן "הרי זה ברור לכל שהתוצרת הבריטית עולה עשרות מונים על התוצרת האמריקנית. בתור עונש אתה מפסיד את תורך וכן תקבל כאפה" אמרה והפליקה לבריאן ההמום כאפה.
"צ'נדלר. תורך" פנתה אליו אן.
צ'נדלר סובב את הבקבוק שעצר על בריאן.
"בריאן" חייכה בזדוניות אן רובינסון "אמת? חובה?"
"אני אקח חובה" ענה.
"ובכן, חובה. חובה עליך..." עצרה בדרמטיות את דבריה "לנסות ולחטוף מבאפי את יתד העץ שהיא מחזיקה עליה"
באפי חייכה חיוך מאוזן לאוזן כאומרת "יאללה, תביאו אותו" ובריאן, שהייתם מצפים שיחשוש קמעה אמר "אני יכול לנסות!" וחייך לו.
הוא קם ונעמד אל מול באפי שקמה אף היא ונעמדה מולו.
"קדימה מר קיני" התריסה באפי "נראה אותך רק מנסה!"
"נפנפתי דראג קווינז יותר מאיימות ממך" ענה בזלזול.
הוא שלח יד אחת לעבר באפי שעצרה אותו בידה אולם ידו השניה הספיקה לשלוח מכה חדה לבטנה, מה שגרם לה להתקפל קמעה. בריאן הבחין ביתד העץ של באפי מבצבץ ממכנסיה ושלף אותו במהירות אולם זה לא היה מהיר מספיק - באפי שלחה בעיטה חזקה לעברו והוא שמט את היתד. באפי הרימה אותו, הזדקפה ובחיוך של ניצחון אמרה "אתה רואה. אין להתעסק עם הקוטלת! אתה לעולם לא תצליח לגב..." בריאן קם במהירות וזינק על באפי, מפיל אותה על הרצפה. יתד העץ שלה התגלגל ברחבי הדירה אולם לבריאן כבר לא היה אכפת מהיתד - הוא רצה להיאבק בבאפי עד הסוף ובאפי היתה מוכנה להיאבק בו בחזרה. ידיו של בריאן חנקו את גרונה של באפי והיא שוב שלחה את רגלה והעיפה את בריאן שנחת על השולחן בפינת האוכל, שהתרסק מעוצמת החבטה. צ'נדלר שצפה במחזה מהצד החליט שמוטב לו להתרחק מהשניים. ואם לא פיזית, לפחות מנטלית, הוא לקח את השלט של הטלוויזיה והדליק אותה.

על המסך הופיעה הודעה "קיימת תקלה בשידור. אנא בדוק את חיבורי הממיר או התקשר למוקד שירות הלקוחות".
"אוווף הכבלים האלה!" רטן צ'נדלר וזרק את השלט. הוא לקח במקום זאת את השלט של הלוויין, העביר לערוץ של הלוויין אשר שידוריו פעלו ללא דופי.
על המסך הופיעה חללית מוזרה כזו. צ'נדלר בדק בלוח השידורים "המממ... מסע בין כוכבים - וויאג'ר. טוב, נעביר ת'זמן" חשב לעצמו. על המסך הופיע חייזר משונה, צ'נדלר נבהל והעביר ערוץ. שלושה גברים חילקו עצות למתקשרים. אחד חתיך, אחד פריקי כזה ואיזה ערס צעקני. גם זה הבהיל את צ'נדלר והוא העביר ערוץ. "57 ערוצים ואין מה לראות" זמזם לו את שירו הידוע של ברוס ספרינגסטין. צ'נדלר המשיך בזפזופיו עד שנעצר על סרטים מצוירים. "שום דבר רע לא יכול לקרות אם אצפה בסדרה מצוירת" חשב לעצמו. על המסך הופיעו שלוש ילדות מתוקות. "הממ... נחמד..." אמר לעצמו "אני אצפה בזה בזמן שבאפי ובריאן מכסחים אחד את ה..." טראח! בריאן נחת על הכורסה ליד צ'נדלר. הוא התאושש במהרה וזינק מעל הספה בה ישב צ'נדלר, נוחת ישר על באפי והפילה לרצפה.
"חבר'ה אם לא אכפת לכם...!?" קרא לעברם צ'נדלר "אני מנסה לצפות בטלוויזיה!"
"תעביר ל-UPN! תעלה לי את הרייטינג!" צעקה באפי שנאבקה עם בריאן.
"חסר לך!" קרא בריאן "תעביר לשואוטיים. תעלה לי את הרייטינג!"
"אז רגע אחד!" אמר צ'נדלר בתמהון "כבר יש לכם סדרה?!"
באפי ובריאן עצרו לרגע את החלפת המהלומות ביניהם והביטו בצ'נדלר.
"אהמ... כן... כלומר... לא... אהמ..." מלמלו שניהם.
"רגע, יש או אין לכם סדרה?" שאל צ'נדלר, כעוס.
"יש, אבל... יש עוד אנשים בסדרה..." אמרה באפי "זה לא שאני לבד שם או משהו"
"כן, גם" אמר בריאן.
"אבל, אבל זה לא פייר" ענה צ'נדלר במחאה.
בריאן ובאפי הרפו האחד מהשניה וניצבו מול צ'נדלר הכעוס.
"פייר? נראה לך שאני אוהבת את זה? כל הזמן להילחם בערפדים, להיפצע, למות כל הזמן, החבר שלי מאבד את הנשמה ומתחיל לרצוח את החברים שלי. די! נשבר לי! רוצה שינוי!" רטנה באפי "שלא לדבר על הקוטלת המופרעת ההיא שכמעט הרסה לי את החיים".
"ואני" אמר בריאן "נראה לך שאני נהנה כל הזמן להיות במסיבות עם בחורים חטובים וצעירים, להזדיין כל הזמן ו... אהמ... טוב, האמת שכן" הרהר לו בריאן "אבל זה לא אומר שלא בא לי גם על סדרה משלי" הוסיף במהירות.
"שיואו אתם שניכם!" רגז צ'נדלר "אתם ממש משהו! לי יש עבודה שאף אחד לא יודע מה היא בכלל, אני נשוי לאיזו פדנטית ניקיון, החבר הכי טוב שלי אידיוט..."
"כן, ג'ואי באמת לא הכי חכם" אמרה באפי.
"ג'ואי? רוס! פרצוף של אהבל יש לו. מה, את עיוורת?" קרא צ'נדלר ומיהר להמשיך "אז אתם, שכבר יש לכם סדרה, מנסים לגזול ממני את ההזדמנות לסדרה משלי?!"
בריאן ובאפי הביטו אחד על השני ואז הביטו על צ'נדלר והתקרבו אליו, אחד מכל צד
"ומה בדיוק אתה הולך לעשות בנוגע לזה?" שאלה באפי בקול נמוך ומאיים.
צ'נדלר נבהל לפתע, הביט בה, הביט בבריאן שניצב לצידו, גם על פניו מבט מאיים.
"אהמ... אתם לא צריכים לריב או משהו? אחד עם השני?" צעד באיטיות לאחור.
באפי ובריאן התקרבו אליו באיטיות.
"הוא... הוא שפך עליך תה רותח!" הצביע על בריאן.
באפי ובריאן המשיכו לצעוד לכיוונו של צ'נדלר שצעד לאחור עד שהטלוויזיה עצרה ממנו להתקדם.
"ח-חבר'ה... באמת... א-אני לא צריך סדרה משלי... רוצים סדרה? בבקשה! קחו! קחו כמה סדרות שאתם רוצים" חייך בעצבנות צ'נדלר, אגלי זיעה על מצחו "אני לא צריך, הסדרה שלי ממילא במקום הראשון"
באפי ובריאן עצרו לשמע המשפט האחרון. "מקום ראשון?" אמרו, נימה עצבנית בקולם.
"כ-כן. רוב הזמן לפחות" ענה צ'נדלר
"אם אני לא טועה" אמר בריאן "זירת הפשע מנצחת אתכם לא פעם"
באפי הביטה בו במבט מוכיח, מבליחה חיוך
"טוב, אה..." גמגם צ'נדלר "כן, לפעמים"
"איך הסדרה הזו הולכת?" שאלה באפי "הם פותרים פשעים ע"י מציאת כל מיני שאריות קטנות כמו סיבי בד, רוק, טיפות דם שנמצאים בזירה, נכון?"
"כן, אני חושב" ענה צ'נדלר, מבולבל קמעה.
"אז כנראה שנצטרך להיות" קירב בריאן את פניו לצ'נדלר "מאד יסודיים"
צ'נדלר בלע את רוקו "חבר'ה באמת" אמר בקול סדוק "אני אפרוש! תישארו אתם ו... תחליטו ביניכם מצידי! לא רוצה סדרה!" צ'נדלר כמעט בכה וצעד עוד צעד לאחור עד שהיה צמוד לחלוטין לטלוויזיה.
"אני חושבת שזה לא הולך ככה" אמרה באפי בזדוניות.
"את יודעת מה? את לא נשמעת כל כך כמו באפי. באפי לא כזו כלבה קרה!" אמר צ'נדלר באומץ שאפילו הוא עצמו לא הבין מאיפה הוא הקריץ פתאום.
"איך קראת לי?" תפסה אותו בחולצתו, מבט מטורף בעיניה.
צ'נדלר הישיר את מבטו לעבר באפי "כלבה. קרה" אמר בקול קר. "ומטורפת" הוסיף.
באפי לפתה את צווארו של צ'נדלר "ובכן, הכלבה הקרה והמטורפת הולכת לטפל בחוצפן חנון ומושתן" סיננה ודחפה בעוצמה את ראשו של צ'נדלר לתוך הטלוויזיה שהתנפצה ברעש רב.
"את... את הרגת אותו!" קרא בריאן בתדהמה.
"כן, אה?" פלטה באדישות באפי.
"את... את... רגע אחד" הבחין לפתע בריאן במשהו "משהו לא בסדר עם הפנים שלך" הצביע בריאן על לחייה "כאילו שהעור שלך, הפרצוף שלך, מתקלף"
"אה זה... סתם, פצע, זה יעבור" נרתעה באפי.
"לא, לא" התעקש בריאן ושלח ידו לעבר פניה של באפי "זה נראה כמו... מסיכה?!"
באפי צעדה לאחור, מנסה להתחמק מבריאן אבל זה כבר אחז בפניה וכשהיא צעדה לאחור נתלש חלק מעורה ונותר בידיו של בריאן.
"אייייכס! מה זה?" שאל בריאן בגועל "זו באמת מסיכה!" הבין פתאום "רגע אז מי...?" בריאן הרים את ראשו רק כדי שבאפי תחבוט בו בעוצמה כזו שעילפה אותו.
באפי ניצבה מעל בריאן המעולף. מיששה את פניה עד שנעצרה בנקודה ליד צווארה, משכה קלות והסירה מסיכת גומי מעל פניה. היא שלחה יד לעבר שיערה, שיחררה משהו שכנראה היה סיכה ושיערה הבלונדיני צנח על הרצפה ופינה מקומו לשיער שחור וגולש.
פיית'.
"פייב ביי פייב" חייכה לעצמה.
פיית' הסתובבה בדירה הריקה, התבוננה בבריאן המעולף, ובגופתו של צ'נדלר, והתיישבה בנחת על הספה.

בריאן החל להתעורר מעלפונו. הוא נאנח בכאב.
"התעוררת?" חייכה אליו פיית'
"מ-מה קורה כאן?!" אמר בריאן מבולבל.
"מה קורה אתה שואל?” ענתה פיית' בעצבנות "באפי חשבה שהיא תוכל לקבל סדרה משלה? לא מספיקה לה הסדרה הנוכחית, היא רוצה עוד?! ומה, לי לא מגיע? אני לא קוטלת? מזל שראש העיר השאיר לי כמה טריקים נחמדים. בית הכלא שיגע אותי. נמאס לי להיות בחורה טובה! אז כמה קסמים והופ! אני כאן ובאפי בכלא ואני מתכוונת להיות המנצחת בסבב הזה" אמרה תוך כדי אגרוף ידה.
"את יודעת מה" התרומם בריאן "נשבר לי הזין מכל זה!" הכריז "רוצה סדרה? בבקשה! קחי!!! אני - הולך!" אמר ופסע לכיוון הדלת.
"אווו זה הולך יותר טוב ממה שציפיתי" חייכה לעצמה פיית' "אמנם לא הייתי מתנגדת לכסח אותך שוב, אבל גם זה פתרון לא רע"
בריאן לא התייחס לדבריה וטרק מאחוריו את הדלת.

פיית' נשארה לבד בדירה.
"ברכותיי" אמר פתאום קול בריטי מוכר.
פיית' הסתובבה וראתה את אן רובינסון אשר כנראה התחבאה לה במהלך הקרב.
"כנראה שאת המנצחת" אמרה ביובש.
"כנראה?!" אמרה פיית' "אני באמת ניצחתי! אני היחידה שנשארה!"
"לא בדיוק" ענתה אן, קולה נשמע שונה לפתע, המבטא נעלם וקולה נשמע כשל נערה
"למה את מתכוונת?" שאלה פיית' בעצבנות קלה.
"נמאס לי!" אמרה אן שעכשיו נשמעה בוודאות כנערה צעירה "נמאס לי! נמאס לי! נמאס לי!" צעקה ברוגז והחלה ללחוש מילים לא ברורות.
פיית' הביטה בה, לא מבינה מה בדיוק קורה כאן.
עשן החל להופיע סביב אן ולפתע השתנתה צורתה. זו לא הייתה אן. זו הייתה בחורה צעירה.
"מי את?" שאלה פיית' בתימהון.
"מי אני? מי אני?!?" שאלה בחזרה "אני אופל מק'ניל!" הכריזה "ונמאס לי מההשתלטות של אנשי "באפי" על ה"ריאליטי tve"!!!" ענתה ברוגז.
"ילדונת תרגיעי!" גיחכה לה פיית' "לפני שאני אעמיד אותך במקום! וחוץ מזה המכושפות כבר ביקרו כאן ולא ממש התירו רושם מיוחד. נראה לך שאני אתן למישהי כמוך לנצח? אני לא חושבת" אמרה בטון מאיים.
"את לא מפחידה אותי" אמרה אופל בנון-שלנטיות.
פיית' הרימה את השולחן בסלון והעיפה אותו לכיוון אופל, אך זו, בתגובה נעלמה לפתע בהבזק אור לבן. השולחן עבר במקום בו עמדה אופל והתנפץ על הקיר. אופל חזרה שוב לעמוד במקומה בהבזק אור לבן.
"מה חשבת? שאני "סתם" מעריצה את המכושפות?" גיחכה לה אופל "אני מחזיקה בכל הכוחות שלהן!" אמרה, הרימה את ידיה ונפנפה אותם אל מול פיית'.
פיית' נראתה כאילו שקפאה אולם היא הצליחה להשתחרר מהקסם.
"כנראה שהקסמים שלך לא ממש עובדים על קוטלות" אמרה ופסעה לכיוונה.
אופל שוב הבזיקה ועמדה מאחורי פיית'. פיית' הסתובבה לאחור אולם אופל ריחפה באוויר ובעטה בפיית', שנפלה על הרצפה מהחבטה.
פיית' קמה מהרצפה מוכנה לקרב.
אופל החלה ללחוש:

"מה שלא שייך לגוף
יתחיל לעוף
אל עבר מקומו הנכון
כך אמרה הנערה מהמזרח התיכון"

פיית' עצרה לפתע והחלה להתפתל מכאב, הבזקים החלו להופיע סביבה, צעקה רמה נשמעה ואז נעלמה פיית' ולאחר שבריר שנייה הופיעה באפי.
באפי, שחזרה לגוף הנכון שכבה על הרצפה, מעולפת, מעוצמת הקסם שהממה אותה.
אופל ניצלה את ההזדמנות ללחש נוסף:

"זוהי הקוטלת
אותה איני סובלת
הגיע הזמן
שתלך מכאן
חזרה לפי השאול
הקסם יעשה הכל".

הבזקים החלו להופיע סביב באפי עד שגם היא נעלמה.

אופל חייכה לעצמה "זהו, ניקיתי את המקום" צחקה והחלה להסתובב בדירה "אז כנראה, כיוון שאני היחידה שנותרתי, שניצחתי!"
אך לפתע נעלם חיוכה. היא הבחינה בגופתו של צ'נדלר שהיתה עדיין בסלון, ראשו בתוך מכשיר הטלוויזיה. היא ניגשה אליו במהירות ושלחה יד לצווארו "עוד יש לו דופק, חלש, אבל ישנו" אמרה לעצמה.
"טוב" נאנחה "אם אזכה זה יהיה ניצול הקסם לטובת הנאה אישית וזה אסור. אז כדאי שאעשה משהו חיובי עם זה" אמרה לעצמה והניחה את ידה מעל צ'נדלר. אור בוהק נבע מידה ולאחר כמה שניות נשמע שיעול. זה היה צ'נדלר.
אופל עזרה לו לקום ושאלה "איך אתה מרגיש?"
"כמו אחד שדחפו את הראש שלו לטלוויזיה" נאנח "רגע אחד, מי את?"
"אני?" חייכה לה אופל "סתם גולשת נאמנה של המסך המפוצל".
"או-קיי..." אמר צ'נדלר שעדיין לא הבין מה בדיוק קורה כאן.
"צ'נדלר, הבט!" הצביעה אופל על הדירה הריקה.
"איפה כולם?" שאל צ'נדלר.
"אז זהו, שהם לא פה יותר, אתה היחיד שנשאר" חייכה אופל.
"מה?" נדהם צ'נדלר "אני היחיד שנשאר?"
"לא" אמרה אופל "אבל עכשיו כן" אמרה ונעלמה בהבזק אור לבן.





צ'נדלר ההמום הסתובב בדירה הריקה וההרוסה למחצה מנסה להבין מה לעזאזל קרה כאן, אך עוד לפני שהספיק להבין מה קרה נשמע רעש, מעין רעם קל, ומהתקרה נפתח גרם מדרגות ממנו ירדו אנשי המסמ"צ ברק, שגיא ואסף. אורות צבעוניים הציפו את הדירה ועשרות בלונים נחתו מהתקרה, שירה של דנה אינטרנשיונל "אני ניצחתי" החל להתנגן לו במערכת הכריזה.

"כל הכבוד, צ'נדלר!" קרא ברק שניגש אליו ללחוץ את ידו.
"מזל טוב" קרא שגיא.
"מגיע לך! כל כך מגיע לך!" התחנף אסף.
צ'נדלר הנרגש לא יכול היה לדבר מרוב התרגשות. הוא אף החל לדמוע קלות. בתוך ליבו חשב "יש! ניצחתי! ידעתי שיומי יגיע!" חייך חיוך רחב.
"אווווו! תראו אותו איך הוא מתרגש, איזה חמוד!" קראו אנשי המסמ"צ "אז מה בינגי?" כרך ברק את ידו על צ'נדלר "סדרה משלך הא?"
"כ..כן" ענה בהתרגשות.
ובתוך ליבו אמר לעצמו "כן. סדרה משלי. סוף סוף! אני אהיה הכוכב! תהיה לי סדרה משלי שכולם יראו וכך אוכל סוף סוף... סוף כל סוף..." חיוכו של צ'נדלר התעקל "...להשתלט על העולם! מוהא-הא-הא! מוהא-הא-הא!"...

סוף