שבת, תשע בבוקר. אתם ישנים. עד לא מזמן ביליתם במועדון לילה, שקעתם בצ'ט סוער או אולי חרשתם על עיתוני סופשבוע עד שעה מאוחרת. שום דבר בעולם לא יצליח להעיר אתכם, מה? אולי טלוויזיה טובה? מה דעתכם, לשם שינוי, להתחיל לחיות את היום השביעי לפני שעת הצהריים?

מה אני אגיד לכם, שבת בבוקר זה אופרה אחרת. שותים את הקפה יותר לאט... אף אחד לא ממהר לשום מקום... אפילו אין צעקות מסביב לשולחן של דן שילון. אולי נוח לכם לחשוב שלראות את הפרצוף החמוץ של דן שילון על הבוקר רק יעשה אתכם יותר עייפים, אבל לא, לא יהיה לכם כל כך קל להתחמק.

שתי שבתות מהעונה החדשה כבר פספסתם, אז הנה לו"ז מסודר של שלוש התוכניות שיעזרו להכניס אתכם לאווירת הקדושה הנינוחה. מדובר בעיקר בתוכניות אולפן (יצירה ישראלית מקורית, אלא מה). בלי אקשן, ציפורים מעופפות וגופות מיוזעים ו/או מדממים, אבל מאלה יש לנו מספיק כל השבוע, לא ככה?

09:25 - המטבחון 2 עם דן שילון. תוכנית אקטואליה (ערוץ 2)
כמו פופוליטיקה, רק באווירה מפויסת יותר ובלי כיסאות מוזיקליים, מתכנסים להם סביב לשולחן אמונה אילון (התוכנית מצולמת לפני כניסת השבת), מוטי קירשנבאום, ראובן פדהצור ועוד אישים כדי לדסקס בנושאי אקטואליה שונים שעל סדר היום הציבורי. מנצח בנמנום על כולם - דנשילון. כל נושא זוכה תחילה לראיון אחד על אחד של המנחה עם מרואיין שליבו, מוחו וכל מאודו קרובים לאייטם. אישיותו של המנחה אומנם רחוקה מלהיות כובשת, אבל מכיוון שהתפקיד שלו במעגל אינו מכריע, אי אפשר להשתמש בזה כתירוץ.

למה כן: אחלה סיכום של שבוע. מתאים בול לקפה של הבוקר.
למה לא: השתגעת? בשעה כזו? ועוד דן שילון?

10:00 - גלובוס עם דוד ויצטום ואורן נהרי. מגזין (ערוץ 1)
עוד לא נגמר דנשי והנה נוחת על מסכנו דוד ויצטום, החנון החביב, חמוש בעורך התוכנית אורן נהרי. לכל תוכנית נושא-על (כמו נוסטלגיה, פנטזיה, ריקוד וכו') שעובר כחוט השני בין אירוח קליל של אדם אחד או שניים, דרך שידור כתבות (בעיקר מרשתות טלוויזיה זרות) שעוסקות באספקטים שונים של אותו נושא וכן הקרנת קטעים מתוך סרטי קולנוע או תוכניות טלוויזיה.

למה כן: רעיונות (וראיונות) מעניינים, ביצוע פחות שגרתי מ"המטבחון". סיבה לעבור ערוץ.
למה לא: השתגעת? בשעה כזו? ועוד ויצטום?

12:00 - תיק תקשורת עם דוד גלבוע. מגזין תקשורת (ערוץ 2)
אחת התוכניות הותיקות בטלוויזיה. ידעה כבר שני מנחים (מיכה פרידמן ורזי ברקאי) שעשו את מלאכתם נאמנה, בנוסף לתפקידם הוותיק כמגישי רדיו (בגל"צ). דוד (דודו) גלבוע, יודע בד"כ לשאול את השאלות הנכונות (צפו לאייטם נוקב בעניין מלחמת ידיעות-מעריב), אבל לא מי יודע מה חינני. כשחקן חיזוק, יאיר גרבוז מצליח להוציא הרבה חיוכים בפינת ביקורת הטלוויזיה הנושכנית שלו.

למה כן: כי התוכנית בוחנת באובייקטיביות יחסית את מאחורי הקלעים התוסס של עולם התקשורת הישראלי וסוף סוף רואים את העיתונאים שמאחורי הכתבות.
למה לא: כי גרבוז שמאלן ולא מזיז לכם כהוא זה שהאיש בכלל לא בא לדבר על פוליטיקה. אה, ולכל אלו שעדיין לא התעוררו - השתגעת? בשעה כזו?

השכמה נעימה!