שם הפרק, "Over the rainbow", היא התייחסות לשיר הנושא מתוך "הקוסם מארץ עוץ" וזוהי לא ההתייחסות היחידה לסרט. כשקורדיליה מגיעה לפייליאה, הדבר הראשון שהיא עושה הוא להקיש בעקביה שלוש פעמים, שזוהי הפעולה שהחזירה את דורותי לביתה בסופו של דבר - "היה שווה לנסות". קורדיליה רחוקה מהבית, ללא כל ידיד או חבר, בעולם זר ושונה לחלוטין. האין זה לא כמו דורותי באותו הסרט? ויש אף פרשנות שהולכת רחוק יותר: דורותי ושאר הדמויות בארץ עוץ הולכות אל הקוסם שימלא את משאלותיהם. מיהן שאר הדמויות? איש הפח ללא הלב (אנג`ל?), אריה ללא אומץ (ווסלי?), דחליל ללא מוח (גאן?)...



כשקורדיליה נעלמת, אנג`ל נכנס לפאניקה. הוא מעוניין למצוא אותה, כמה שיותר מהר, בלי מחשבה על השלכות או תוצאות. ווסלי מציע לחזור למלון, לבצע תחקיר, לשקול את המצב ולהסיק מסקנות אבל אנג`ל אמוציונלי לחלוטין. "It`s Cordelia", הוא אומר. איך הוא יכול להיות שקול ורגוע כשמדובר בקורדיליה? "I Just got her back". היחסים ביניהם סוף סוף השתקמו לאחר כל אירועי העבר, היא כבר מחשיבה אותו שוב כחבר למרות מה שאמרה ב-"Disharmony" וכעת, היא נעלמה. היא נתונה בסכנה ואנג`ל לא מסוגל לחשוב על דבר אחר חוץ מלהצילה.

בתחילה מחליט גאן שלא להצטרף לאנג`ל ו-ווסלי. הנסיעה היא בכיוון אחד ויש לו מחויבויות וקשרים לעולם הנוכחי, הוא לא יכול לעזוב בקלות דעת. הטרגדיה שעבר בפרק הקודם מאלצת אותו לבחור, והוא בוחר. אולי אלו ייסורי המצפון על זניחת העולם הישן בעקבות מות חברו הטוב, אולי זו תחושת מחויבות שהוא לא יכול לנער. בכל אופן, הוא לא יוצא למשימה, זונח את העבודה ואת החיים החדשים והעתיד שלו לא ברור - "אני יודע שזה עושה אותי... אני לא יודע מה זה עושה אותי". לאחר שהוא שומע את הודעתו של אנג`ל, הוא חוזר בו, אך לא ברור למה. אולי תחושת המחויבות לאנג`ל וחבורתו גברה על הכל. אולי הוא החליט להתמסר לחלוטין לחיים החדשים, אולי מדובר בבריחה מטאפורית מהעולם הישן ומתחושת הכישלון, ואולי סתם מדובר בהתלהבות רגעית.

גם לורן מתנגד לנסיעה. ברור לנו שהוא ברח מהעולם הישן שלו כל עוד נפשו בו ואין לו כל כוונה לחזור. אבל דווקא בגלל זה הוא צריך לחזור. כמו שאומרת לו אגי, החברה הסייקיקית שלו, יש לו סוגיה בלתי פתורה, עניינים לא סגורים שעד שהוא לא יטפל בהם ויתמודד איתם, לא יהיה שלם עם עצמו. "עמוק בתוכך, ידעת שתצטרך לשוב לשם מתישהו". ולכן הוא מצטרף למסע, בעל כורחו.



בינתיים, קורדיליה נמצאת במימד אחר, שונה מאוד מהמימד המוכר לה ולנו. בני אדם נחשבים כפרות, יצורים נחותים שמשמשים כעבדים. בשמיים שתי שמשות, אין מוזיקה, אין מכוניות או כל דבר שקשור לקידמה טכנולוגית (חוץ מקולר השליטה), היצורים מוזרים ודוחים. עולם שלקוח הישר מספרי הפנטזיה. קורדיליה לא קולטת מיד, לא מקבלת את זה, לא מסתגלת. "אני אמריקאית, יש לי זכויות!" אבל במקום ההוא בכלל לא שמעו אל חירויות הפרט או על זכויות. היא נאלצת לחיות כעבד, מושפלת, כנועה, צייתנית. התנהגות מאוד לא אופיינית לקורדיליה המוכרת.

תוך כדי עבודה היא פוגשת בחורה, פליטה שהצליחה לנטרל את קולר השליטה. סביר להניח שזו הספרנית מהחזיון של קורדיליה בפרק הקודם. היא נשמעת לא שפויה במיוחד, היא נמצאת שם כבר חמש שנים וכבר עבר מספיק זמן בשביל לגרום לה לשכוח מילים מסוימות בשפה האנגלית ולהאמין שהיא נולדה שם. היא מציינת בפני קורדי "הלכת לאיבוד. אני יכולה להבחין", והכוונה היא במובן הפיזי וגם הנפשי. היא צוחקת כשקורדיליה מדברת על עזיבה, היא שכחה שהיא עדין טרייה, יש לה עוד תקווה. "הם מנצלים אותך עד שגופך קורס".



הפרק עובד על ניגודים בין הצפוי ללא צפוי. בתחילת הפרק כשהיצור רודף אחר קורדיליה, נראה כאילו היא נתונה בסכנת חיים, כשלמעשה בסופו של דבר הוא רק מלקק אותה. כשאנשי המקום מגלים כי קורדיליה "מקוללת" ומעמידים אותה במבחן, נוצר הרושם כאילו היא הולכת לעבור ייסורים קשים וכי הנורא מכל הולך עומד לקרות, כשבעצם בסוף מתגלה כי היא ממונה לשליטה. הניגודים האלו שומרים על המתח ואלמנט ההפתעה אצל הצופים, שבטוחים כי הם יודעים מה הולך לקרות ומגלים אחרת. זה עולם אחר, כללים וחוקים אחרים, וההתרחשויות לא צפויות בהתאם. האווירה הכללית מאוד קלילה ומבדרת ולמרות שעניין המימד האחר נראה מאוד טראומטי ומאיים, ההתייחסות של הדמויות לעניין ע"י הבדיחות, השנינויות, ההתנהגות הקומית מורידה מחשיבות העניין ובעיקר מבדרת יותר מכל. סביר להניח שהמטרה היא להקל על האווירה הקשה שלאחר הפרקים ה"כבדים" והדרמטיים של "באפי", ששודרו קודם.



אנג`ל, ווסלי, גאן ולורן מובאים להישפט ומתחילים להיאבק בשומרים, כשלפתע הם שומעים קריאה מוכרת, ומבחינים כי "הוד מלכותה", שליטת פייליאה היא לא אחרת מאשר קורדיליה...



בפרק הקודם היו כמה התייחסויות לקורדיליה שלאור הפרק הנוכחי נראות מאוד משמעותיות ואפילו כרמזים מטרימים:

במאי הפרסומת מכנה אותה "נסיכה" בזלזול: "Lose the robe, Princess"
אנג`ל מתאר את התייחסות הבמאי אליה: "כאילו היא השפחה שלו או משהו..."
לאחר החזיון שואל אותה אנג`ל "את בסדר?" והיא מתרעמת "למה כולם תמיד שואלים אותי את זה? אני *נראית* בסדר?", אך בפייליאה, כשהיא מקבלת את החזיון היא מתפלאת: "אף אחד לא מתכוון לשאול אותי אם אני בסדר?"
קורדיליה מציינת כמה פעמים כמה נמאס לה מהחיים שלה כפי שהם. "אני שונאת את הכל בחיים שלי" היא אומרת ביאוש על הסט. "אני שונאת את העיר הזאת." היא אומרת לווסלי ואנג`ל. יום אחרי זה, היא נמצאת במציאות שונה לחלוטין מהחיים שלה, לטוב ולרע.