ארה"ב היא מדינה עתירת ערוצי טלוויזיה. מנויי חברת הלוויין DirecTV למשל, יכולים לצפות בכ-300 ערוצים שונים, ארציים ומקומיים. אבל כשמדברים על ערוצי טלוויזיה בארה"ב מתרכזים בעיקר ברשתות הטלוויזיה הארציות, הרגילות, אלו שנקלטות באמצעות אנטנה (זוכרים?). ישנן ארבע רשתות גדולות בארה"ב: NBC, CBS, ABC ו-FOX. ישנן עוד שתי רשתות קטנות וחדשות, הקיימות מאז אמצע שנות התשעים בשם WB ו-UPN ורשת PAX אשר הוקמה ב-1998, ששייכת למולטי-מיליונר בשם פקסון המייעדת את שידוריה לקהל כלל משפחתי, שמרני (כלומר נוצרי), ומשדרת בעיקר שידורים חוזרים של סדרות ומעט הפקות מקוריות.

אבל כאמור, עיקר תשומת הלב הינה לרשתות הגדולות אשר מרכזות את עיקר הצופים והעניין הציבורי.

אבל איך הכל התחיל בעצם?

בשנות העשרים והשלושים של המאה שעברה, היה הרדיו אמצעי הבידור ההמוני. אולם המצאה חדשה בשם "טלוויזיה" תחל בקרוב את כניסתה לבתים ברחבי המדינה.

חברת RCA - Radio Corporation of America אשר כבר היו ברשותה תחנות רדיו מצליחות ורווחיות, הקימה בנובמבר 1926 את חברת NBC - National Broadcasting Company. זמן קצר לאחר מכן הקימה RCA רשת נוספת ושתי הרשתות מותגו כ-NBC-RED ו-NBC-BLUE.



הרקע וההצלחה של החברה בתחום הרדיו סיפקו לה שלל טאלנטים לתכני השידור. מיליוני דולרים מרווחי הרדיו מימנו את מחקר החברה בתחום הטלוויזיה. הסיבה העיקרית לטיפוחה של NBC ע"י RCA הינה רצונה של האחרונה להשתמש בתכני הטלוויזיה כתמריץ לרכישת מכשירי טלוויזיה מתוצרתה.

בשנת 1927, סוכן הכשרונות ארתור ג'אדסון, לאחר שלא הצליח להחדיר את אמניו לשידורי הרשת, הקים רשת משל עצמו - United Independent Broadcasters. מעט לאחר מכן התמזגה רשת זו עם Columbia Phonograph Company ועלתה לאוויר ב-18 בספטמבר 1927. ההצלחה לא האירה פנים מיידית לרשת ולמעשה היא ספגה הפסדים רבים. החברה נמכרה והקונים החדשים השיקו את הרשת מחדש ב-18 לינואר 1929 ושינו את שמה ל- Columbia Broadcasting System או בקיצור: CBS.

כדי להתחרות ב-NBC העשירה והחזקה, פיתו מנהלי הרשת את התחנות המשדרות את שידוריה בנתחים מהפרסומות וכן רדפו אחרי המפרסמים עם הנחות. כמו כן, לוויליאם פיילי, ממנהלי הרשת, היתה עין למציאת כשרונות והוא החתים זמרים כמו בינג קרוסבי להופעות ברשת. אולם ברגע שכוכבי הרשת התפרסמו הם 'נחטפו' ע"י NBC העשירה והפופולרית.

אם בבידור ידה של CBS היתה על התחתונה לא כך היה בחדשות. הרשת הקימה את חטיבת החדשות שלה ב-1931 אשר נוהלה ע"י אנשי עיתונות ותיקים יוצאי ה"ניו יורק טיימס" ומגזיני חדשות נוספים. בין היתר, גילתה הרשת לעולם את השדרן האגדי וויליאם ר. מורו.



ב-1943, החליטה ועדת התקשורת הפדרלית (FCC - Federal Communications Commission), לאחר חקירה ממושכת, לאסור הימצאות שתי רשתות בבעלות של חברה אחת, דבר שהניע את RCA, בעלת הרשתות NBC-RED ו-NBC-BLUE למכור את האחרונה לחברת American Broadcasting System, Inc שמאוחר יותר שינתה את שמה ל- American Broadcasting Companies (כלומר ABC), וב-12 באוקטובר 1943 נולדה רשת חדשה.

הרשת החדשה והצעירה נאבקה קשות בשתי הרשתות הוותיקות והמצליחות והגיעה עד למצב של כמעט פשיטת רגל. ב-1951 קבוצת משקיעים ובהם United Paramount Theaters רכשו את ABC תמורת 25 מיליון דולר (סכום שכיום מקבל כל אחד משחקני "חברים" בשנה אחת).

הרכישה פתחה עידן חדש עבור הרשת. בשנת 1954 פנו רוי ו"וולט דיסני" לבעלי הרשת בהצעה להיכנס כשותפים לפארק חדש שחברת "דיסני" עמדה להקים: "דיסנילנד". בתמורה תקבל הרשת אחוזים מהכנסות הפארק. ב-ABC הסכימו וגם חתמו על חוזה לשבע שנים לסדרה חדשה שהפיקו האולפנים. "עולמו המופלא של דיסני" היה הלהיט הראשון של הרשת, והגיע לעשרת הגדולים.

ה'רומן' בין ABC ל"דיסני" נמשך שנים לא מעטות והגיע אף עד ל'חתונה': ב-1995 רכשו אולפני "דיסני" את רשת ABC. הפעם הסכום היה 'קצת' יותר גבוה מ-25 מיליון דולר: קונצרן "דיסני" שילם תמורת הרשת 19 מיליארד דולר.

הערה: למרות שניתן אולי להבין שבארה"ב היו קיימות רק שלוש רשתות הדבר לא מדויק: גם בימי שלטון ה"דואופול" של CBS ו-NBC היו קיימות תחנות עצמאיות בארה"ב, כך שהיום יש שלל תחנות עצמאיות, מקומיות בעיקר, אולם עיקר הצפייה היא ברשתות הארציות אשר מפיקות את המאסה העיקרית של שידורי טלוויזיה בארה"ב ובעולם.

בכתבה הבאה: אוסטרליה כובשת את אמריקה.