תחילה לחדשות (אתם תחליטו אם הם טובות או רעות): העונה הבאה של "דוסון קריק", השישית, תהיה גם העונה האחרונה של הסדרה. אלה שקופצים כרגע משמחה תוהים בינם לבין עצמם מה לקח כל כך הרבה זמן, אלה שרוצים לשבור את המסך מרוב עצב, היו מתים לראות איך ייראו המתלבטים כשיגיעו לגילה של גרמס. האמת - כמו שהיא תמיד נוהגת לעשות - אי שם באמצע: שש עונות הן די והותר זמן למרוח את היחסים בין ג'ואי לדוסון.

היחסים בין דוסון לג'ואי
אפילו התסריטאים של "דוסון" מאסו במשולשים למיניהם והבינו שהעסק מוצה כמעט לחלוטין. במשך רוב העונה החמישית הנושא הושאר על אש קטנה, תוך שהם מנסים להתמקד בדברים אחרים, אך מקפידים להזכיר את הנושא מדי פעם בפעם.

בתחילת העונה החליט דוסון שהוא נוטש את חלום חייו כדי להיות קרוב אל ג'ואי, אבל אז נטרפו הקלפים כשלאחר שיחה קשה עם אביו, החליט מיץ' שגלידה חשובה מעט יותר מהחיים שלו והלך לעולמו, משאיר את דוסון כואב ודואב. ההתאוששות של דוסוננו היתה איטית, אבל לפחות היא השכיחה מאיתנו את הסאגה עם ג'ואי, שהתפנתה להתעסק עם מרצים ודברים אחרים.

אודרי
אחת מנקודות האור של העונה היתה שותפתה למעונות של ג'ואי, אודרי. בלונדינית פוחזת והוללת שעושה מה שבא לה, אך התגלתה כידידה טובה לג'ואי, יזיזה נהדרת לפייסי ובחורה עם לב זהב ועצבים מנירוסטה [לא, גם אני לא בטוח שהבנתי מה כתבתי, אבל זה נכתב בחמש לפנות בוקר]. מלבד התפקידים שכבר צויינו, שימשה אודרי כלי משחק בידיו של דוסון הבמאי שהצליח איכשהו להתגבר על מות אביו עם עבודת הבימוי הראשונה שלו. גם כשחקנית, התגלתה אודרי ככישרון לא קטן בכלל לצידו של צ'ארלי.



צ'ארלי
נקודת אור נוספת בעונה הזו היתה צ'ארלי, האיש והשיער-הבלתי-הגיוני-בעליל. צ'ארלי, שהיה פעם טריסטן ב"בנות גילמור", התחיל ברגל שמאל, ברומן שממבט ראשון נראה מקסים עם ג'ן, עד שגילינו שהיתה לו עוד מישהי מהצד. או שבעצם ג'ן היתה זו מהצד. לא חשוב. בעוד ג'ן גואלת את דוסון מבתוליו (סוף סוף, לקח לו חמש עונות!), פנה צ'ארלי לשיפור דרכיו והחל לחזר במרץ אחר ג'ואי, שבתחילה אפילו לא הסכימה להעיף בו מבט, ובסופו של דבר בילתה איתו לילה שלם יחד (לא, הם לא שכבו, מה פתאום?), כמעט גורמת לו לנטוש את החלום שלו.

ג'ק והאחווה
בעוד ג'ן מגלה את פרצופו האמיתי של צ'ארלי, גילה ג'ק את פרצופם האמיתי של החברים החדשים שלו, אלה שצירפו אותו לאחווה בגלל היותו הומו, ואחר כך החרימו אותו מאותה סיבה בדיוק. אבל לפני שהצליח לגלות שהם לא בשבילו, הספיק ג'ק להסתכסך עם ג'ן ולהיכשל בלימודים בצורה מעוררת השתאות במעין אקט של שינוי אופי, שבסופו של דבר לא ממש שרד. ג'ק חזר כמו ילד טוב אל האופי הנוח שלו, אל ג'ן החברה האפלטונית ואל גרמס, האישה והאגדה, שגם לה סידרו איזה רומן קטן לקראת סוף העונה.

הפרק הכי גרוע בעולם
אבל אם עד כה נראה כאילו מדובר בעונה מהנה למדי של דוסון קריק, אפילו אם קצת סתמית, הגיע פרק אחד שייזכר לדיראון עולם בתור הפרק הכי גרוע בסדרת טלוויזיה כלשהי אי פעם, "דאונטאון קרוסינג". זה התחיל טוב. ג'ואי הולכת ברחוב שמחה וטובת לב אחרי שדוסון סיים את צילומי הסרט שלו בפרק שעבר. היא מרימה טלפון לפרופסור האהוב שלה, אומרת לו שהיא מתייצבת אצלו עוד כמה דקות ואז - איזה כיף - מותקפת ע"י אדם מפחיד למראה.

אבל במקום לקחת ממנה את הכסף, את כרטיס הכספומט ואת הבגדים שלה, כמו כל שודד שמכבד את עצמו, הרי שבנוסף לכך - בהתאם למסורת דוסון קריק המייגעת - הוא גם דואג לנהל איתה דיון מעמיק על החיים, העולם וכל השאר. ואם כל זה לא מספיק הוא מצליח להידרס. הצופה הממוצע, שצלח בשלום חצי פרק, מאושר מזה ש"עכשיו אפשר להמשיך את הפרק כרגיל". איפה? ג'ואי ממתינה עד שיבוא האמבולנס, ולאחר מכן מצליחה לפתח שיחה עם אשתו ועם בתו, וכשסיום הפרק סוף סוף מגיע, היא אפילו מוותרת על סכום הכסף בן כמה מאות הדולרים שהוא ניסה לשדוד ממנה ובצעד אצילי ומטופש במיוחד היא נותנת את הכסף לבתו של האדם שאיים עליה באקדח ולקח לה את המעיל. על זה נאמר "אכן, תמונות קשות".

פייסי והמסעדה
סיפורו של פייסי התמקד העונה ביכולתו להשתנות מ"מורד על ספינה" ל"שף מתורבת" (שם המסעדה בה עבד הוא "ציביליזציה"). יכולת מופלאה, יש לומר, כי משוליית טבח כושל הפך מר וויטר עד מהרה לשף הגדול ביותר באזור בוסטון והסביבה, והצליח לכבוש רבות מבנות העיר (טוב, רק שתיים. את אודרי ואת הבוסית החדשה שהגיעה לקראת סיום העונה, שרילין פן), שוכח בקלילות האופיינית לו את ג'ואי.

דוסון וג'ואי
אם נדמה לכם שהעונה החמישית של "דוסון קריק" התמקדה רובה ככולה בג'ואי, אתם כנראה צודקים. הסרט של דוסון, המסעדה של פייסי, האחווה של ג'ק ותוכנית הרדיו של ג'ן, היוו רק קישוט - כך נדמה - לקורותיה של החכמה בבנות קייפסייד. וכדי לחתום את עונת-ג'ואי כמו שצריך, הגיע פרק הסיום והחזיר את הרומן בין דוסון לג'ואי למרכז העניינים.



באקט שכמו ניסה לצעוק לצופים בפרצוף "לא שכחנו מהטרגדיה היוונית", גרמו תסריטאי הסדרה להחזיר על כנם את סדרי בראשית ולמרות הריחוק הגיאוגרפי בו הותירו את השניים, האהבה ביניהם תימשך לנצח, כנראה.

ואיפה אנדי לעזאזל?
בעיקרון, למי אכפת? אבל לא הגיוני שג'ק לא מזכיר אפילו במילה את אחותו המטורפת-לפרקים. זה שהשחקנית עזבה את הסדרה לא אומר שאי אפשר לספר מה קורה איתה או אפילו להביא אותה לאיזו הופעת אורח נוסטלגית. אפילו מכתבי-ברנדה היו מתקבלים במקרה הזה. ההתעלמות המוחלטת הזאת תמוהה.

העונה השישית של "דוסון קריק" תהיה גם האחרונה. החלטה נבונה. ובתקווה שלא יצליחו לנפק פרק גרוע יותר מ"דאונטאון קרוסינג".