במיטב המסורת של פרקי ספיישל לחגים באמריקה, החליט "המסך המפוצל" על ספיישל ראש השנה בריאליטי tve.

06:00
הבוקר הפציע בדירה עתירת המצלמות. ספייק שהיה ער כל הלילה ניגש למטבח ושלף קופסת קורנפלקס מהמדף. הוא שפך כמות נדיבה לקערית וניגש למקרר, שם היו לו כמה בקבוקי דם טרי. ספייק שפך דם לקערית הגדושה בקורנפלקס שהתמלאה עד כדי גלישה והכניסה למיקרו.

כאשר המיקרו ציפצף הוא הוציא את הקערה, לקח כפית גדושה והכניס לפיו. "הממ. טעים" אמר לעצמו בשקט. הוא הסתובב וגילה מולו את באפי שזה עתה התעוררה והסתכלה על הערפד הנהנה מארוחת הבוקר המדממת בשאט נפש.

"מה קרה קוטלת? אפשר לחשוב שזו הפעם הראשונה שאת רואה מישהו אוכל ארוחת בוקר" אמר ספייק בחצי חיוך.
"אוחחח, אילולא הצ'יפ בראשך כבר מזמן היית אבק ספייק!" סיננה באפי.
"אווו, אני משקשק, קוטלת! עם צ'יפ או בלי צ'יפ את לא ממש מאמץ בשבילי" התרברב ספייק.
באפי התעלמה מדבריו ודחפה אותו, צועדת לעבר המטבח בו היא הכינה לה קפה שחור וחזק כדי להיות עירנית לקראת היום.

07:00
בני הבית התעוררו כולם מלבד בריאן שעדיין נם את שנתו.
"איך כל לילה הוא מבלה שעות ארוכות כל כך?" תהה דוסון "אני כבר מזמן הייתי מתמוטט"
"קוראים לזה 'אקסטזי' דארלינג" ענתה לו קארי. "טבלית אחת של זה ואתה מתודלק ויכול לרקוד שעות ארוכות"
"אווו! אני אוהבת לרקוד!" קראה איליין וקמה מהספה.
לאאאא! צעקו כולם ואיליין התיישבה בחזרה, מבוהלת קמעה.
"אבל, אבל, זה לא חוקי! וגם בכלל לא בריא. חברה שלי אנדי התמכרה לזה ועכשיו היא באיטליה מחוץ לסדרה! זה ממש אסון!"
"היא השתמשה באקסטזי ועכשיו היא באיטליה, רחוקה מחבורת החנונים של הסדרה שלך? תקן אותי אם אני טועה אבל אני לא רואה בדיוק מה החסרון פה" אמרה קארי בבדיחות הדעת.
"זה הורס את תאי המוח!!!" צעק דוסון ודממה השתררה בדירה.
"אהמ... אה תראה..." החלה סקאלי לדבר "אני רופאה, אז אני יודעת שזה בהחלט לא מומלץ, אבל יש אנשים שעינוג עצמי חשוב להם מבריאותם ואם בריאן מחליט להשתמש באקסטזי כדי לבלות אז אין לנו מה לעשות. הוא אדם מבוגר ואם הוא מחליט להרוס לעצמ..."
"די! די כבר עם ההטפות שלכם!" קטע אותה ספייק. "אתם, בני האדם והשבריריות שלכם, כל כך עדינים! כל דבר קטן יכול ... אחחח!" הסתכל ספייק על ידו. "אני נשרף!" צעק בבעתה - באפי עמדה ליד החלון ופתחה את הוילון ואור שמש שטף את החדר.
"מה התחלת לומר ספייק?" אמרה בחיוך מרושע "אנחנו עדינים? שבריריים?"
"אלוהים אדירים, אישה, תסגרי את החלון!"
"באמת? מי יכריח אותי?"
עוד בטרם הספיקה באפי לסיים את המשפט נסגר הוילון מעצמו.
מהרמקולים נשמע קולו של שגיא: "רבותיי! אתם יודעים שאסור לכם להרוג אחד את השני! אלא אם כן זה פרק סיום העונה ונצטרך להשאיר את הצופים במתח. באפי, שבי בבקשה במקום. אנחנו מייד נעביר לכם את המשימה שלכם להיום ושמישהו ישפוך קצת מים על ספייק, לכל הרוחות!"

08:00
בריאן סוף סוף התעורר והשתרך לו באיטיות מחדרו.
"מה זה?" תמה "אסיפה? מה, שוב צריך להחליט את מי מעיפים?"
"אהמ... בריאן, לא שכחת משהו?" העיר לו צ'נדלר.
"יו... יום הולדת שמח?!" ענה בריאן בלי להבין.
"לא בדיוק, אבל אתה אכן לבוש בחליפת ההולדת שלך" ענה צ'נדלר והצביע אל אזור חלציו של בריאן.
"אה! ידעתי! וולקאם טו דה קלאב צ'נדלר!" חייך בריאן חיוך רחב.
"איים נוט גיי!" כמעט-זעק צ'נדלר.
"לא שיש בזה משהו רע" פלטה איליין.
"אתה עירום!" קרא צ'נדלר
"אה" השפיל בריאן את מבטו ושם לב באמת ששכח להתלבש כאשר קם ממיטתו "נו, קורה" פלט בנון שלנטיות וחזר לחדרו ללבוש משהו.
בינתיים נשמע רעם ועשן התמר בחדר.
ברק, שגיא, אסף ודניאל הופיעו בסלון.
"יש לזה הסבר הגיוני לחלוטין" מלמלה לה סקאלי בהתרגשות.
"את צודקת" אמר אסף "זה הכל קשור לקיפול בקפל הזמן-מרחב הבין-חללי שעובר..."
"אסף! רק אתה רואה פה וויאג'ר אז שתוק!" קטע אותו ברק. שגיא ודניאל הנהנו בהסכמה.
אסף השתתק והביט בברק במבט נעלב שלא הותיר עליו הרבה רושם.

"החלטנו, לרגל החג, לארגן פרק מיוחד. זה לא פייר שבכל הסדרות הגויות יש פרקי 'כריסמס', 'תנקס גיבינג' ו'האלווין' ורק אצלנו אין כלום! הגיע הזמן שגם לנו יהיה פרק חם, מרגש ודביק שיתרחש בחג וראש השנה המתקרב הינו הזדמנות מצויינת לעשות את זה" אמר ברק בהתרגשות.

"לפיכך," המשיך אסף את דברי ברק "הפרק הזה תשכחו מיריבויות, אין תככים, אף אחד לא הורג את השני..."
"מה אתה מסתכל עלי!?" זעקו בו זמנית באפי וספייק.
"אני פוזל" ענה אסף בעצב קל.
"אוווווווווו" ענו כולם.
"מה זה?" תמהה קארי "מאיפה זה יצא לנו ככה פתאום?"
"אז זהו, שלרגל החג חיזקנו אצלכם את תכונות האופי הרגשיות, אתם תאהבו יותר אחד את השני, תרצו לעזור אחד לשני ו..."
ספייק רץ לשירותים וגם שאר החבורה לא נראתה במצב טוב יותר
"איכס! להתחשב באנשים?!" נגעלה איליין.
"א-א-א-ני חושבת שזה ד-ד-ווקא רעיון נורא נחמד, אנשים עוזרים אחד לשני, נחמדים, כמו בתקופה שאני ובילי היינו ילדים" צייצה לה לפתע אלי.
"רגע, רגע, לא קפצת מהחלון?" שאל קלארק.
"היי! נכון" אמר צ'נדלר "מה את עושה פה בכלל? וגם את איליין! וסקאלי! ודוסון! וספייק! איכס, שום!"
"אה כן, החלטנו להחיות את הדמויות שמתו. חג והכל" אמר שגיא
"אני התנגדתי" הפטיר דניאל "דוקא תכננתי פרק של מרחץ דמים מיוחד לחג אבל..." נאנח "לא רצו. רצו 'חום', 'אהבה' ו..אוי, אני הולך להקיא!"
"אבל זה חד-פעמי! בבוקר לאחר החג כוווולכם חוזרים לקבר!" הסתכל שגיא על אלי, דוסון וספייק.
"היי שגיא! גם אתה פוזל!" קרא אסף בשמחה.
"לא, אידיוט, הם פשוט יושבים באותו צד של החדר" הפטיר שגיא.
"אבל רגע אחד" אמר דוסון "מה זאת אומרת 'החיינו אתכם', 'חיזקנו תכונות אופי' מה, אנחנו רובוטים? אנחנו אנשים אמיתיים! אי אפשר לעשות את מה שאתם אמרתם! אנחנו אמיתיים!"
"כן, כן, אמיתים, מה שתגיד" גיחכו אנשי "המסך המפוצל" (להלן: המסמ"צ)
"בקיצור, אתם תהיו נחמדים יותר האחד לשני, זה יקרה בהדרגתיות, כל אחד בקצב שלו אבל עד החג כולכם תאכלו מאותו המסטינג. ברור?" שאל שגיא.
"כן המפקד!" ענו כולם.
"להסתדר בשלשות?" חייך לו בריאן בחיוך זדוני.
"מנאז'-א-טרואה?" אורו עינו של אסף.
לפני שבריאן הספיק לענות נשמע קול רעם וחבורת המסמ"צ נעלמה כלעומת שבאה.

"אבל שכחתם לומר לנו מה אנחנו בכלל צריכים לעשות!" צעק דוסון לעבר החלל הריק בו היו עד לפני רגע אנשי המסמ"צ.
"רגע אני חושב שאני רואה משהו" אמר קלארק ופסע לעבר המקום בו עמדו אנשי המסמ"צ "הנה! יש פה מעטפה. הם רוצים שנכין ארוחת חג חגיגית לכבוד ראש השנה".
"אבל... בכלל לא פתחת את המעטפה...?" תהה צ'נדלר.
"אה... זו... מעטפה שקופה..." גמגם קלארק.
"ארוחת חג? זה הכל? לא כזה ביג דיל!" הפטירה איליין.
כולם הסתכלו אליה "מה? את יודעת לבשל?"
"לבשל? מי אמר לבשל?! ה-לו! טייק-אוויי כאילו? לא חסרים מקומות שמכינים ארוחת חג. נרים טלפון, כל אחד יתרום כמה דולרים..."
"שקלים!" תיקנה אותה סקאלי.
"אוקיי, 'שקלים', ו-וואלה! ארוחת חג לתפארת" אמרה איליין.
"רעיון מצויין, אני בעד" חייכה קארי.
"גם אני בעד" אמר בריאן.
"יש לך את המס' של הבורגר בלאד?" שאל ספייק.
"חבר'ה חבר'ה! זה לא בסדר!" קראה באפי "להזמין טייק אוויי זה לא זה. אנחנו צריכים להכין בעצמנו את הארוחה אחרת מה הטעם? לאן אנו הולכים מכאן?"
"את לא הולכת לפצוח בשיר או משהו?" תהה צ'נדלר.
באפי לא ענתה ורק חייכה לה בביישנות מהולה במבוכה קלה.
"גם אני חושב שאנחנו צריכים להכין את הארוחה בעצמנו" אמר דוסון.
"כן! זה יהיה נפלא" צייצה לה אלי.
"תראו מי מדברת" קרא ספייק בזלזול "ומה בדיוק תכיני? עלה חסה?".
"אני לא אכין עלה חסה! אנחנו רק שמונה אנשים וזה יותר מדי חסה בשביל... היי! אתה צוחק עלי!" הבינה פתאום.
"מה? אני? צוחק? עלייך? לאאא!" קרא ספייק והחל לחייך אלא שהחיוך שלו נעצר, כל חברי הבית הסתכלו עליו במבטים חודרים, אלי עצמה עמדה לפני דמעות.
"וואה?" (בתרגום מאנגלית-קוקנית: 'מה?') תמה ספייק.
"אתה ממש מניאק, ספייק" אמרה באפי בקול נמוך "אתה כל כך נהנה לפגוע באנשים ולא אכפת לך מהרגשות שלהם בכלל. אתה ממש ר-ע"
"וול ד'ה! ערפד!" אמר ספייק בפליאה "וחוץ מזה מה אכפת לכם בכ... אהה! אני מבין, זה שינויי ההתנהגות שהכניסו לכם. וולקאם טו דה קלאב" והצביע על ראשו, אשר בתוכו שכן הצ'יפ שמונע ממנו לפגוע בבני אדם וחפים מפשע.
"טוב, אז החלטנו" אמרה סקאלי "אנחנו נכין בעצמנו ארוחת חג מיוחדת לרושה שנה"
"ראש השנה!" תיקנה אותה איליין "חבר טוב שלי ג'רי יהודי, אז אני יודעת איך להגות את השם נכון"
"תודה" הפטירה סקאלי בקול חסר רגש.
"אם כבר הזכרנו יהודים, מישהו פה בכלל יהודי?" שאל דוסון "כלומר מאיפה לנו בכלל לדעת איך מכינים ארוחת...?"
"ראש השנה!" קראה איליין.
"תודה" חייך דוסון.
"חברה שלי ווילו יהודיה" אמרה באפי.
"אשתי מוניקה יהודיה" אמר צ'נדלר.
"שכבתי עם לא מעט. נימולים זה אחלה" חייך בריאן ואיליין הנהנה בהסכמה.
"שתיתי כמה יהודים, אחלה דם. נקי וכשר. ללקק את השפתיים!" חייך ספייק ומבט נוסטלגי על פניו.
כולם לבשו הבעת גועל על פניהם, אך ספייק התעלם מהם.
"הו! בעל יהודי יכול להיות דבר נפלא כל כך" הרהרה לה אלי בקול רם.
"אז בקיצור - לאף אחד מאיתנו אין מושג מה לעשות" סיכם דוסון את העניין.
"אה... כן, אבל מה זה קשור?" אמרה סקאלי "יש לנו משימה וצריך לפעול לפיה בדרכים הגיוניות ושקולות. אז אנחנו לא יהודים, אז מה? נחפש באינטרנט מתכונים, נתקשר לחברים, וחוץ מזה בהוליווד כולם יהודים, נמצא כבר מישהו לשאול"
"אז יופי" קראה באפי בשמחה "סיכמנו. אנחנו מכינים בעצמנו ארוחת חג חגיגית לכבוד... אהמ... אה... ראש השנה"
"כל הכבוד!" מחאה בהתלהבות כפיים איליין, בעוד סקאלי הביטה בה ואף הרימה גבה בפליאה.

"טוב, אז מתחילים. צריך לחפש באינטרנט מה מי מו נכון?" שאלה קארי ושלפה את הלפ-טופ שלה "אז אוקיי, רגע הדף עולה... הנה... אני מקלידה: 'אוכל' 'ראש' 'השנה' 'מתכונים' 'כושר' 'מצות'..."
"מצות?!" תמה קלארק.
"כן, את בטוחה שזה בראש השנה? נדמה לי שזה בכלל בקחאנוכה" אמרה איליין.
"האמת שאני לא ממש בטוחה אבל מה זה כבר משנה? כמה שיותר אוכל עדיף, לא?" ענתה קארי
"א-הא" הנהנו כולם בהסכמה.
"טוב ו'אנטר'! וואו! 8472 תוצאות! רגע, בואו נראה מה מתאים לנו..." גללה קארי את הדף בעוד כולם מצטופפים מאחוריה, מנסים לראות מה קורה על המסך.
"אוקיי זה נראה אתר נחמד, "כושר ג'ואיש רספיז פור דה הולידייז" ו-וואו! תראו יש פה גם תמונות איך מכינים. פששש!" התלהבה קארי "טוב אני שולחת להדפסה"

צ'נדלר ניגש למדפסת והוציא חבילת דפים כרסתנית "מה? את כל זה נצטרך להכין - ולאכול?" בריאן רצה לענות לו משהו בסגנון "כאילו שזה לא מה שאתה אוכל בד"כ שמנצ'יק!" אבל משום מה יצאו מפיו המילים "זה לא כזה הרבה אוכל! וחוץ מזה יש ילדים רעבים באפריקה ש... אוי לא! זה השינוי אישיות שהכניסו בנו נכון?" שאל בבהלה קלה.
"לאו דווקא, זו יכולה להיות אווירת החגים" ענה דוסון ובריאן נרגע, פחות או יותר.
"טוב, נ-נ-נצטרך לא מעט מצרכים בשביל כל האוכל" אמרה אלי וניגשה למקרר "בואו נבדוק מה יש לנו"
אלי פתחה את המקרר. על המדף היו כמה בקבוקי דם של ספייק, 3 עלי חסה של אלי, וחצי קופסת גבינת קוטג' שפג תוקפה.
"מה זה? אין כלום לאכול?!" זעק צ'נדלר.
"אין ברירה, נלך לסופר לקנות" אמר דוסון "אהמ... למישהו יש כסף עליו?"
"לקס נתן לי כמה גרושים לפני שהגעתי" אמר קלארק ושלף חבילה ענקית של כסף, עמוסה בשטרות חדשים של 200 ¤

"רגע רגע. שגיא!" קרא ברק בקונטרול "לא אספנו כבר כסף כדי שיהיו להם מצרכים לחג?"
"כן, נכון" ענה שגיא.
"נו, אז? איפה המצרכים? איך יכול להיות שהמקרר שלהם ריק?!" תמה ברק ונימה כעוסה היתה בקולו.
"אז זהו, שאסף אמר שהסופר ליד הבית שלו והוא כבר יביא את המצרכים אז נתתי לו את הכסף" ענה שגיא.
"אסף!" פנה ברק לאסף "איפה המצרכים לחג? אסף? מה זה? היי, מאיפה יש לך פאלם-פיילוט צבעונ...? אסף?!?" צעק ברק ופניו האדימו מזעם.

"טוב" תפסה באפי פיקוד "אז הנה מה שאנחנו נעשה: קלארק! אתה וצ'נדלר תלכו לעשות קניות. דוסון! אתה ואלי תכינו את הסלטים לארוחת החג. איליין! את וסקאלי תכינו את הגפילטע פיש. קארי! את..."
"גפילטע פיש?!" קטע הרמקול את באפי "שוב האליטה האשכנזית משתלטת? מה רע באיזו קוב?ה טובה? אולי גם איזה סלונה?"
"שגיא! אנחנו מכינים גפילטע פיש. נקודה!" ענתה במהירות באפי "ואל תקטע אותי יותר בבקשה!"
"טוב איפה הייתי? אה כן, קארי! את תכיני את התוספות. בריאן! אתה תכין את הקינוחים"
"היי! מה איתי?" קרא ספייק.
"אתה? תשתדל להמנע מיתדות עץ מחודדים" חייכה באפי.
ספייק לא ענה. הוא קם בזעם, גורם לכסא עליו ישב ליפול בחוזקה, והלך לחדרו.
באפי עמדה וחייכה לה, אבל חיוכה נמוג ברגע שראתה את הבעות פניהם של שותפיה לדירה.
"מה? הוא ערפד!" קראה, מנסה להצדיק את עצמה "זה לא שהייתי רעה לאחד מכם. ספייק פשוט... פשוט..."
"ניסה לעזור אולי?!" אמרה איליין "באמת באפי, אולי תרדי קצת מהאולימפוס? אם לא הייתי מכירה אתכם הייתי חושבת שאתם מאוהבים או משהו כ..."
"אני לא אוהבת את ספייק!!!" זעקה באפי וקולה הדהד ברחבי הדירה.
"אוהבת, לא אוהבת, לא ממש משנה. זה חג. תהיי נחמדה אליו. הוא בסך הכל ניסה לעזור" ענתה איליין והוסיפה לעצמה "וואלה? לעזור לאנשים? פששש! המאד'ר-פאקר שינויים האלה עובדים"
באפי עמדה שם, באמצע הדירה, נבוכה במקצת, חושבת בקול "אולי... אולי ספייק יכול לעבוד על הבשרים לחג? רק שלא יכין בשר נא ומדמם מדי"
"טוב, את תסדרי את העניינים שלך עם ספייק" אמר קלארק "אני וצ'נדלר נלך בינתיים לעשות שופינג. וכדאי שנמהר, אני מת מרעב ואין כלום במקרר"

"אחחח! למה זרקת עלי את העט שלך?" זעק אסף בקונטרול ושפשף את ראשו.
"אין כלום במקרר" חיקה ברק את קלארק "אין כלום במקרר?!? למה שלא יהיה כלום במקרר? אהה! אסף רצה פאלם פיילוט!" הטעים ברק כל מילה "ועוד צבעוני, לא סתם אחד, אז אין כלום במקרר!!!"
אסף לא ענה. הוא התכנס בכסאו, מבויש קמעה והתנחם במשחק "סוליטייר" ששיחק בפאלם בהחבא.

באפי הלכה אל חדרו של ספייק. החדר היה חשוך וספייק עמד במרכז החדר, גבו לדלת.
"את משהו ממש מיוחד קוטלת" אמר ספייק בקול נמוך, הוא לא הפנה אפילו את מבטו לכיוונה.
"תשמע ספייק, אתה מאשים אותי? אתה ערפד רצחני ש..."
"הייתי ערפד!" קטע אותה ספייק והסתובב . באפי היתה מוכנה להישבע שהבחינה בדמעות על לחייו אבל עקב החושך היא לא היתה בטוחה במאה אחוזים.
"עכשיו... עכשיו אני כלום. שותה דם מבקבוקים כאילו הייתי תינוק, לא יכול להסתובב באופן חופשי, ואם זה לא מספיק, אני בסך הכל שחקן משנה בסדרה שלך. לאאא! אתם לא תיתנו לערפד כמוני סדרה משלו, תתנו לאיזה חנון עם נשמה! ביג דיל! נשמה. היתה לי אחת כזו ולא יצא לי כלום ממנה. אנשים מעריכים יתר על המידה את הנשמה שלהם"
"ספייק, אני מבינה שקשה לך..." החלה באפי לדבר אבל ספייק מיד קטע אותה "ואני דווקא מנסה! אני מנסה איכשהו להשתלב איתכם והכל ואת לא מרפה ממני. שוכחת שהמקסימום שאני יכול להרע זה הערה מרושעת ולא יותר. הרי אין סכנה שאנשך מישהו" עצר ספייק את שטף דיבורו, קולו נחלש קמעה "ובטח שלא... בטח שלא אותך".
ספייק הישיר מבטו לעבר באפי. באפי הביטה בספייק, מבולבלת קלות ואז הרימה את ראשה בהחלטיות, צעדה לעברו של ספייק והעניקה לו חיבוק חם ואוהב "אני מבטיחה לא לריב איתך יותר" אמרה, מרפה מחיבוקה ומסתכלת לתוך עיניו "הפסקת אש?" חייכה.
"הפסקת אש" חייך ספייק בחזרה.
השניים התחבקו שוב.
"בוא, צריך לעבור על המתכונים לפני שהם באים מהסופר ואתה נראה לי מועמד מתאים להכנת הבשרים"
"אוווו! אני אוהב נתחי בשר, מלא דם והכל" התלהב ספייק.
"בלי נתחי בשר מדממים!" קראה באפי "טוב, בעצם, אולי אחד" חייכה.



בחזרה לספיישל
חלק ב'
חלק ג'