המסך המפוצל

סכפ``ש באפי: התערבות

פרק שמונה-עשר: Intervention

מאת: JW

פורסם: 01-09-2002
29 תגובות
הפרק "Intervention" מתאפיין בכמה מישורים.

הקומדיה:
הרובוט בדמות באפי אותו ביקש ספייק מוורן לבנות עבורו בסוף "I was made to love you" עושה את הופעת הבכורה שלו כאן. הרובוט, שידוע יותר בכינויו "באפי-בוט", מגלם למעשה את כל מה שספייק חולם שבאפי תרגיש כלפיו: היא מחמיאה לו, תלויה בו, מפחדת ממנו, חסרת ישע. הם נלחמים, נאבקים - ושוכבים. "You`re evil" היא אומרת לו, "You're the big bad". "אתה מרגש אותי, מפחיד, אני מנסה להתנגד אבל אני לא יכולה". אפילו הקטילה לא מספקת אותה כמו שהוא יכול, ואלו הם למעשה הפנטזיות הכי גדולות של ספייק. וספייק, למרות שמודע להבדל, מסתפק בתחליף. "Just be buffy".



הבאפי-בוט נבנתה על סמך מידע סובייקטיבי ובקשות מפורטות של ספייק, ולכן היא למעשה משקפת את דעותיו ומחשבותיו הפנימיות. על זאנדר, אניה, ווילו, אנג`ל... היא נבנתה לא רק בשביל סקס או אהבה, ספייק הכניס בה גם תכונות של קוטלת לכל דבר. היא יכולה להלחם, להשתמש בכלי נשק, לקטול. כלומר השילוב בין באפי לקוטלת הוא מה שמדליק את ספייק.
ובכל זאת, הבאפי-בוט עדיין לוקה בחסר. "Why are you all looking at me?" היא שואלת כשצריך לתכנן תוכנית כנגד גלורי. לקיחת היוזמה, המנהיגות, החשיבה הטקטית, הכריזמה, תפקוד תחת לחץ..., כל אלו חסרים אצלה. אולי בגלל שאלו תכונות שסותרות את מהות היותה רובוט (חשיבה עצמאית), אולי בגלל שספייק לא תכנת אותה כך בכוונה, ואולי בגלל שאלו מאפיינים ייחודיים לבאפי האדם, שעושים את השילוב הספציפי הזה לא ניתן לשכפול.



האקשן:
בפרק שעבר פליטת פה של בן הובילה את גלורי למסקנה שהמפתח שלה לובש צורה אנושית. הפרק אנחנו מגלים לראשונה שגלורי לחוצה יותר מתמיד. "הזמן אוזל" היא אומרת, כלומר תוכניותיה, יהיו אשר יהיו תלויות בגורם הזמן. ולכן היא מחליטה לנקוט פעולה. ספייק נשבה ע"י נתיניה של גלורי, שצפו בבאפי-בוט מנסה להגן עליו והסיקו שהוא המפתח הנכסף. ולמרות שגלורי מענה אותו ומתעללת בו, הוא לא מגלה לה את האמת על דון. הוא מוכן לסבול ולהתענות, והוא אף מתגרה בה במושגים שמדברים אליה (עוצמה, מראה חיצוני, חוש אופנה). ולמה? הרי הוא ערפד שלא אמור להיות אכפת לו מכלום, הוא חלש אופי ושונא כפיה ומרות. בשיחה הסופית עם באפי, הוא תחת הרושם שהוא מדבר עם הבאפי-בוט ומודה:
"anything happened to Dawn, it'd destroy her. I couldn't live, her bein' in that much pain."
כלומר, יש כאן גם יותר מתשוקה או סקס. ספייק לא רוצה לראות את באפי סובלת, כואב לו כשהיא כואבת. היא משיבה "מה שעשית בשביל דון ובשבילי היה אמיתי, אני לא אשכח את זה". אין ספק שיש כאן עליית מדרגה מסויימת ביחסים ביניהם. באפי מתחילה לקבל את ספייק כפי שהוא, למרות הסלידה והבחילה הראשונית שלה, וספייק מצדו מגלה נכונות "ללכת עד הסוף המר" בשבילה. והיחסים ביניהם מקבלים מימד קצת יותר עמוק ומורכב.

הדרמה:
באפי מעלה חשש שמא עובדת היותה קוטלת "מקשיחה" אותה ומונעת ממנה להביע רגשות, ולהרגיש בכלל. "Maybe being the perfect Slayer means being too hard to love at all". באפי משתמשת באירועים האחרונים (עזיבת ריילי, מות אמה, הדחקת דון) בשביל לתהות האם היא אכן נאטמה רגשית? האם הקוטלת שבה מונעת ממנה לפתח יחסים אנושיים רגילים עם האנשים שהיא אוהבת? לכן היא יוצאת למעין מסע חיפוש עצמי, שליחות שאולי תענה לה על כמה שאלות. מובלת ע"י אריה-מדבריות היא נודדת במרחבי המדבר, ולפתע מציינת "I know this place". ולא רק היא מכירה את המקום, גם אנחנו. זהו המדבר שהופיע בחלומה של באפי ב"Restless". ולמקרה שיש מישהו שעוד לא קישר בין הפרקים בשלב הזה, מופיעה לה בהמשך גם דמותה של הקוטלת הראשונה מאותו הפרק. הזהות המדריכה את באפי נטלה את צורתה של הקוטלת הראשונה, והיא כבר יודעת על מה העניין. "את חושבת שאת מאבדת את היכולת שלך לאהוב, מפחדת שלהיות קוטלת פירושו לאבד את האנושיות". הקוטלת הראשונה אומרת לבאפי שהיא מלאה באהבה, שהיא אוהבת בכל ליבה ושהאהבה שלה כה עצומה וחזקה ולכן היא נרתעת ממנה. רק אם באפי תדחה את האהבה שבלבה, היא תאבד את היכולת לאהוב. אהבה היא כאב והקוטלת יוצרת כוח מתוך הכאב. "זה הטבע שלך" היא אומרת לה, "האהבה תוביל אותך למתנה שלך". באפי מעלה שתי אפשרויות: או שהיא מקבלת מתנה או שהיא נותנת. ואז אומרת לה הקוטלת הראשונה "Death is your gift". ובאפי נרתעת. מוות? איזו מין מתנה זו? ממוות חוששים, בורחים. הקוטלת הרי מונעת מוות ומנטרלת כל סיכון חיים. "אני חייבת להרוג שדים כי זה הופך את העולם למקום טוב יותר, אבל זו לא מתנה לאף אחד". מאז ומתמיד חששה באפי מהתפיסה של קוטלת כרוצחת, נוטלת חיים ועכשיו היא מגלה שזהו אלמנט מפתח בעתיד שלה. באפי מבולבלת, חוששת, לא מבינה. היא אמנם קיבלה תשובה לשאלות שהטרידו אותה, אבל פתחה פתח לשאלות אחרות לגמרי.



זהו לא הקשר היחיד בין הפרקים. "Intervantion", בדומה ל"Restless" הוא פרק מקדים, כלומר פרק שמכיל בתוכו ריכוז גדול מאוד של רמזים מטרימים בנוגע לעתיד העונה והסדרה כולה. בדומה לסצינת החלום של באפי ב"Restless" שלמעשה רמזה לנו על המסע המשמעותי הזה עוד בסוף העונה הקודמת, כך מתאפיינים המון מוטיבים דומים בפרק הנוכחי. הפרטים הכי קטנים, המשפטים הכי לא משמעותיים, הניואנסים הכי מדוייקים – כולם מביעים מאחוריהם משמעות עתידית. מחשש לספויילרים לא יצויינו דוגמאות, אך ככל שמתקדמת הסדרה כדאי להעיף מבט מדי פעם בשני הפרקים האלו. היד המכוונת והתכנון קדימה פשוט מעוררי הערצה.





התיחסויות מיוחדות לעבר:
ווילו מציינת "Intervention time again?" ומתייחסת לפרקים כמו "Dead man's party" ו"Revelations" בהם התאחדה החבורה בשביל להוכיח את באפי על דרכיה המוטעות.

כשזאנדר רואה את באפי הכפולה הוא מציין "Hey, I know this! They're both Buffy!" ומתייחס לפרק "The replacement" בו כזכור פוצל זאנדר לשניים כשכל אחד הכיל תכונות אחרות של זאנדר המקורי.





פאשלות:
המון, בייחוד בסצינת גלורי וספייק. בין הבולטות – חשיפת ספייק לאור השמש פעמים רבות, שפתיים שלא תואמות את פס הקול, ידיו הקשורות של ספייק שמשתחררות ונקשרות שוב, חבורות בלתי מוסברות בפניו ועוד ועוד.





קלי דונובן, אחיו התאום של ניקולס ברנדון, מוזכר ברשימת הקרדיטים בסוף הפרק. זאת משום שבמהלך צילומי הפרק היה ניק חולה וקלי החליף אותו בכמה וכמה סצינות.