המסך המפוצל

המלצות סרטים 24/8/01

על מחזור סרטים, גברים בשחור, ראן, קופלנד ותמונה מושלמת

מאת: אלון רוז

פורסם: 24-08-2001
1 תגובות
ככל שמספר הערוצים עולה יש הרבה פחות מה לראות. זאת אומרת יש הרבה יותר חומר או כפי שהחברות מאוד נהנות לומר, "תוכן", אבל רובו ריקני ויכול לגרום כאב ונזק ארוך טווח למוח אינטליגנטי ממוצע. הפלח של סרטי הקולנוע הוא לא שונה. פתאום הוצפנו בעשרות ערוצי סרטים ובאלפי סרטים נידחים עם שחקנים חסרי שם, הבעה או כשרון (אבל חלקם ובעיקר חלקן מתהדרים בחזה יפה ביותר). בעודי שמח, חושב לעצמי שעכשיו אני אזכה לראות את הסרטים שתמיד חלמתי, לא העליתי בדעתי שאאלץ לשבת ולצפות שוב ושוב באותם סרטים.

ערוצי הסרטים של הלווין ממחזרים, על חשבוננו, את אותם סרטים, כשבכל שבוע יש רק סרט אחד או שניים חדשים שלא הוקרנו קודם. הגעתי למצב שבו אני מכיר את כל הסרטים שמוקרנים בערוצים אלו ואני לא מדבר רק על המפורסמים שבהם, אלא גם על דרמות טלוויזיה נידחות, ומה שגרוע יותר, גם סרטי אקשן בכיכובם של דולף לנגדרן, מייקל דודיקוף ושות`. לטובתכם אני מקווה שאתם לא מכירים את השמות שהזכרתי עכשיו.

סינמה 1,2,3 של הכבלים, What`s up with that? מישהו בכלל טורח לשנות את לוח המשדרים, אותם 20 סרטים מוקרנים כל שבוע מחדש.

התחרות בין ערוצי הסרטים השונים הביאה את ערוץ 4 להוריד כמעט לחלוטין את הסרטים מסוג ג` וד` אותם אהב כל כך להקרין כשהיה מונופול. המחיר? אותם סרטי קולנוע, שוברי קופות ולהיטים, כשהם מוקרנים שוב ושוב בשידורים חוזרים. "כופר" עם מל גיבסון מוקרן השבוע פעמיים! כשלפני שבוע הוקרן בספיישל המוקדש לשחקן. גם "הפלישה ממאדים" של טים ברטון נותן את הופעתו החמשת אלפים בערוץ השבוע.

השבוע הוא דל במיוחד וממש אין צורך לבחור כי אין ממה. יום שלישי, פעמיים כי טוב עאלק, מתהדר בסרט ראוי אחד "מת לחיות" בסינמה 2 של הכבלים, לאלו שלא ראו אותו 8000 פעם.

אבל, אחרי מאמצים לא קטנים מצאתי כמה סרטים שכן ראוי לשים אליהם לב. מצד שני, אף אחד מהם הוא לא בהקרנת בכורה, ויש סיכוי טוב, אם לא למעלה מזה, שיוקרן שוב ושוב בשבועות הקרובים.



הרשו לי דווקא להתחיל בסרט מגניב שאישית עדיין לא נמאס לי ממנו, "גברים בשחור". הסרט שמגדיר את מהות ה- Fun Movie. שחקנים מגניבים (ויל סמית וטומי לי ג`ונס), אפקטים לא רעים בכלל, קצת אקשן, הרבה קומדיה ומעט מאוד הגיון, מה שהופך את הסרט לסרט פופקורן מושלם.

מבחינתי, "גברים בשחור" ראוי לצפייה לא בגלל השחקנים, אלא בגלל הבמאי בארי זוננפלד. זוננפלד הוא אחד מהבמאים שהחלו את הקריירה ההוליוודית שלהם בכיוון אחר לגמרי. הוא היה צלם ואחד הצלמים הגאוניים שהיו. בארי עבד הרבה עם האחים כהן וצילם להם את "רציחות פשוטות", "בייבי אריזונה" ו"צומת מילר" הגאוני (ולמה אף אחד לא מקרין אותו?!) אחר כך הלך וצילם סרטי קולנוע נחשבים אחרים כמו "זרוק את אמא מהרכבת", "ביג" ו"מיזרי" שגם מוקרן השבוע.



בשנת 1991 הלכתי לראות את "משפחת אדמס" ניסיון הבימוי הראשון של זוננפלד, אני הלכתי בעיקר בגלל שנורא אהבתי את השיר ואת אנג`ליקה יוסטון, אבל כשיצאתי מהקולנוע אמרתי לעצמי, כוכב חדש נולד. מאז אני מקפיד ללכת לכל סרט ששמו של זוננפלד מתנוסס עליו. למה? מאוד פשוט, זוננפלד מביא לנו משהו חדש ורענן. בסרטים שלו אני תמיד אמצא תפאורות מגניבות, זוויות צילום מאוד ייחודיות, ובגלל הרקע האומנותי שלו כצלם, עושר ויזואלי שלא קיים בהרבה סרטים היום. כך היה בסרטו השני, "החיים על פי משפחת אדמס" שהיה לדעתי מופרע וטוב יותר מהראשון. אחר כך היו לו כמה נפילות, מבחינתי לפחות, ביניהם "לתפוס את שורטי" שכל מי שאני מכיר טוען שזה סרט גדול, אני פשוט נשארתי אפטי אליו. ואז הגיעו הגברים בשחור.

גברים בשחור הוא FUN על גבול הגאוני. כמו שנוהגים לומר, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, וזוננפלד יודע את זה, הוא שותל המון בדיחות פרטיות על עצמו ועל אנשים ידועים אחרים ומשחק איתנו מעין משחק של "איפה הבדיחה?" לדוגמא: בסצינה בה מגיע ויל סמית למתקן המתעסק ביצורים חייזרים, יש אסופה של עשרות טלוויזיות המקרינות תמונות מעקב אחרי חייזרים שנמצאים בקרבנו. אם תסתכלו טוב, תוכלו לראות שם גם את סטיבן שפילברג וגם את סילבסטר סטאלונה. חוץ מזה השוט האחרון של הסרט הוא גאוני לטעמי ומכניס את כל הצפייה לפרספקטיבה חדשה וגרם לי לצחוק איזה שעתיים אחרי שראיתי אותו בפעם הראשונה.

בקיצור "גברים בשחור" הוא אחלה סרט, משודר בשעה נוחה ביותר (קצת לפני שמונה בערב ביום שבת) ומהווה סגירה נפלאה לסוף השבוע. כדאי בכיף.

גברים בשחור, ערוץ 4, יום שבת, 19:50



כאן אנחנו נכנסים לאגף הסרטים האיכותיים והכבדים, ובשלב הזה הרשו לי לרדת מן הכיסא ולשבת על הרצפה כשראשי מורכן לכבודו של הבמאי היפני אקירה קורוסאווה. קורוסאווה שהלך לעולמו לא מזמן היה אומן בכל רמ"ח אבריו ויפני בכל רמ"ח אבריו. תאמינו או לא אבל הבן אדם אפילו ניסה להתאבד כשהביקורת קטלה סרט שלו בגלל שחש בושה וכי כבודו נפגע.

אני נתקלתי בו כשהייתי בן 13, אבא שלי לקח אותי לראות את "קגמושה", זה היה בקולנוע פאר (שהיה בעל מסך אחד בלבד) וכבר מהפריים הראשון נשביתי בקולנוע של הגאון היפני. הוא היה צייר, וסרטיו הם ציור ושירה מבחינתי. הוא יכול להציב מצלמה מול שלושה אנשים שיושבים ומדברים עשר דקות בלי לזוז (וככה מתחיל קגמושה) וזה יהיה מהפנט, אני לא יודע לשים את האצבע בדיוק למה, אני יודע שבשבילי סרטים של קורוסאווה הם בערך כמו דרשה של הרב עובדיה לאנשי ש"ס, חוויה רוחנית.

מה שמביא אותי לדילמה עצמית גדולה. מצד אחד, "ראן" שמוקרן בערוץ הראשון הוא אחד הסרטים המופלאים שיש. מצד שני הטלוויזיה הוא המקום האחרון הראוי להקרנה של סרט של קורוסאווה, אבל מכיוון שאני לא מאמין שאתם תחכו ותרוצו לראות אותו בסינמטק המקומי נשארנו עם האופציה הלא ממש מוצלחת של ערוץ 1.

"ראן" הוא גרסתו של קורוסאווה ל"המלך ליר" של שייקספיר והוא עושה את זה בצורה ראוותנית וגדולה. הוא משתמש באלפי ניצבים שממלאים את הפריים עד קצה האופק ומקפיד להכניס את הצבע האדום, המבשר על כיוונו הטראגי של הסרט, לכל אורכו. ראן הוא סרט ראוי אך דורש. הוא ארוך, כבד מאוד ואיטי, כל הדברים שמבחינתי הופכים אותו ליצירת מופת. הערוץ הראשון שנחשב לארכאי זקן ואיטי הוא המקום המושלם להקרנת הסרט הזה.

אם אתם מאלו שאוהבים סרטי איכות, קחו את ההמלצה שלי וגלשו לעולם אחר, זמן אחר, תרבות אחרת וראיית עולם שונה לחלוטין.

מבחינתי, סרט חובה.

ראן, ערוץ 1, יום שבת, 22:50




קופלנד הוא מסוג הסרטים שנופלים בין הכיסאות. מצד אחד יש בו שחקנים פופולאריים כמו סילבסטר סטאלונה ורוברט דה נירו, מצד שני הסרט הוא סרט איכותי, משמעותי, בעל מסר ואם מישהו חושב שסילבסטר סטאלונה מחזיק ביחד אחת M-16 ומפוצץ ארבעה מסוקים רוסיים, טועה.

קופלנד הוא סרט אמריקאי שמתנהג כמו סרט צרפתי, ובניגוד לסרטים אמריקאים אחרים הוא מתבסס על דמויות ועל אופיין. הדמויות הן אלו שמניעות את העלילה ולא איזה אסטרואיד או לטאה ענקית שנוחתת באמצע העיר.

את הסרט עשה ג`ימס מנגולד שמתעניין בבני האדם, בקופלנד הוא בחן את ראשו של הגבר המאצ`ואיסטי, השוטר, האחראי, השולט. בסרטו השני "נערה בהפרעה" (אוסקר לאנג`לינה ג`ולי) בחן את ראשיהן של נשים על סף התמוטטות עצבים.

בחיים לא חשבתי שאני אכתוב משפט כזה, אבל סילבסטר סטאלונה דופק כאן את תפקיד חייו ומוכיח רגישות וכושר משחק ברמה גבוהה ביותר. הוא אפילו העלה איזה 20 קילו בשבילו. לצידו של סטאלונה יש שחקנים מכובדים אחרים כמו רוברט שה נירו שהזכרתי, הרווי קייטל, ריי ליוטה, רוברט פטריק (תיקים באפילה) ועוד.

הסרט הוא אפל, רע מיסודו (הכוונה לתכונה לא לאיכות) ובמשפט אחד מנסה לומר שלאמת אין זכות קיום היום. יש כאן ניסיון מוצלח מאוד לעשות סרט עם אנסמבל שחקנים מפואר, סרט שמתאר התפכחות של אדם, במקרה הזה סילבסטר סטאלונה, שמגלה שכל חייו הם שקר וכעת צריך לצאת ולהילחם למען האמת אותה הוא עוד לא למד לקבל.

מומלץ למי שלא אוהב את רמבו.

קופלנד, יס 2 בלווין, שבת, 18.00




עוד המלצה קטנה ומהירה על "תמונה מושלמת" שבגדול הוא לא סרט משהו, אפילו די סתמי, ולכן אני לא ארחיב עליו ממש, אבל נוכח היבול המאוד דל של השבוע הוא יכול להוות אופציה נחמדה ביותר למי שלא יכול לראות שוב ושוב את סיינפלד.

ג`ניפר אניסטון, קווין בייקון וג`יי מוהר במשולש אהבה שכמוהו ראינו אלף בקולנוע ועדיין בגלל השחקנים הנחמדים הללו (בעיקר ג`ניפר) הייתה לי תחושה כאילו אני רואה פרק ארוך של חברים ועל כן, מול הטלוויזיה, בלי הרבה אופציות, לחמם פופקורן במיקרו ולראות.

תמונה מושלמת, סינמה 2, יום רביעי, 20:20.



השבוע מוקרנים שלושה סרטים על פי ספריו של סטיבן קינג. "קארי" המצוין של בריאן דה פלמה, "מיזרי", הגאוני לטעמי של רוב ריינר ו"קריסטין" שהוא סתמי אבל נחמד בתור סרט אימה לאמצע הלילה.

מיזרי, MGM, יום שבת, 22:00.
קריסטין, סינמה 1, יום רביעי, 23:15.
קארי, MGM, יום חמישי, 22:00.




יש מספר סרטים שבגלל השמות הגדולים המצורפים אליהם ואיזה טיזר שעורך מוצלח הצליח לרקוח עשויים למשוך את תשומת ליבכם. אך אל תפלו לרשת וריחקו מהטלויזיה בכל מחיר. הגרועים של השבוע:

הלוחם ה- 13, YES 2, יום חמישי, 20:05.
ארוחת בוקר של אלופים, YES 3, יום שישי, 22:00.
פוסטמן, ערוץ 4, יום שני, 23:20.