בראש הפינגר החדש, שכותרתו "האמא האהובה ביותר בטלוויזיה", מתנוסס בגאווה שמה של לורליי גילמור, אולי השאפה היחידה בכל רחבי סטרס הולו וסביבותיה. סוד קסמה של הברונטית שלנו ובמידה רבה הבסיס לקיומה של הסדרה "בנות גילמור" נמצא בתכונת אופי אחת, לא נרכשת, אך גם לא מולדת - מגניבו?ת, נקרא לזה (או מדליקו?ת, אם תרצו). או שיש לך את זה או שאין לך את זה. המגניבות לכשעצמה מבורכת, אך אינה מסוגלת, גם אם היא מלווה בפינג-פונג מילולי שנון ומנוסח היטב (לעיתים מדי) בין הבנות למשפחת גילמור, להחזיק על כתפיה יותר מעונה טובה אחת.

ביום ראשון הסתיימה בנשיקה העונה השניה של "בנות גילמור", ששודרה בערוץ 3. הציר המרכזי של הסדרה מושתת על מערכת היחסים בין אם לבת - אמא גילמור ובתה רורי, המתוקה והחרשנית בבנות, וברובד הפנימי יותר - בין סבתא גילמור החמוצה משהו ובתה הפוחזת לורליי (ע"ע אמא גילמור).

החידוש המרענן בעונה זו התגלה בדמותו של ג'ס, אחיינו של לוק, בעל בית הקפה הנורמלי היחיד בעיירה (וחובש כובע מצחייה הדוק). ג'ס, שממלא בהצלחה רבה את המשבצת שכל סדרה או סרט נעורים לא יהיו שלמים בלעדיה - "הילד הרע אך הרגיש" - הוא יותר קול ממגניב (מעצם העובדה שהוא לא דופק חשבון לאף אחד. טוב, חוץ מלרורי). הגעתו של ג'ס אל סטרס הולו הכניסה קצת פלפל לעיירה המנומנמת, אבל יותר מכך - האיצה את קצב דפיקות ליבה של רורי גילמור (אין פלא, אם בוחנים את הסקס-אפיל של דין, חברה משכבר הימים), שחיכתה עד לפרק הסיום כדי לבצע את הצעד הבלתי ייאמן הקרוי נשיקה, וגם היא התבצעה בחטף. אנו דווקא קיווינו לאקשן רציני יותר, אבל כצפוי יוצרי הסדרה המשיכו בקו השמרני משהו ומנעו מאיתנו תאוות בשרים של ממש.



לא שזה מונע מאיתנו, הצופים, להיות מסוקרנים כהוגן לקראת העונה הבאה עלינו לטובה. האם רורי תתגלה כגרסה מרוככת של אמה ההוללת-לשעבר (אולי)? האם אמא גילמור תתחרפן כשתגלה שבתה מחליפה נוזלים עם הפושטק השכונתי (דפנטלי)? האם יימצא עלם החן שירגיע סוף סוף את פריס ההיפראקטיבית? האם תלד סוקי תינוק עם זנב דג במקום רגליים? האם לוק יסובב אי פעם את כובעו? כל זאת ועוד - בעונה הבאה.





דבריו של הפודל השני
(assafTV)

העונה הראשונה של "בנות גילמור" היתה משב רוח מרענן. משום מקום פרצה סדרת דרמה-קומית שנונה ומהנה. שחקנית ראשית מוכשרת ויפהפיה (לוריין גרהאם) ושלל טיפוסים מוזרים ומצחיקים, בעיירה הציורית סטארס הולו. העונה השנייה הראתה לנו שלא מדובר היה במקרה חד-פעמי אלא במפגן אמיתי של כשרון לדיאלוגים מהירים ושנונים, משחק טוב של הדמויות וסיפורים מעניינים שמצליחם להינצל ממלתעות הקלישאות.

בארה"ב הסדרה תפסה את המשבצת שהותירה אחריה "באפי" לאחר שזו האחרונה עברה רשת ואחוזי הצפייה שלה אף עלו. אומנם לא מדובר פה בגורפת רייטינג כמו "חברים", אחרי הכל הסדרה משודרת ברשת קטנה (WB) שעדיין לא מגיעה לכל רחבי ארה"ב, ולא ברשת גדולה וותיקה כמו NBC, אבל עדיין מדובר באחוזים יפים ונאמנים של צופים.

העונה נפתחה עם הצעת הנישואין של מקס מדינה ללורליי שמהר מאד קיבלה רגליים קרות ונפנפה את מיסטר מדינה אל מחוץ לסדרה. היוצרים, ככל הנראה בניסיון להשאיר כל מתח מיני בין לורליי לגברים פוטנציאלים כגון לוק או כריסטופר על אש קטנה, פינו את הזירה לבתה המתבגרת והכינו לה פיתוי למערכת היחסים היציבה שלה עם דין בדמותו של ג'ס, אחיינו הפרחח אך המלומד של לוק, שהוא במקרה או שלא במקרה, גם האיש שכל הצופים יודעים (או לכל הפחות מקווים) שימצא עצמו בזרועותיה של לורליי בסיום הסדרה, בעוד כך וכך עונות.



בין לבין התכוננו לחתונתה של סוקי עם ג'קסון, המשכנו להתוודע למוזרויות של אנשי העיירה כמו טיילור וקירק (הסרט הקצר שהוא ביים הוא אחד מפסגות הסדרה), שקלנו לפנות למועצה לשלום הילד לאחר כל סצינה של ליין ואמה, התוודענו לאמו של מישל, לבעלת הפונדק, ואפילו פיתחנו רגשות סימפטיה מסויימים לפריס.

מה צפוי לנו בעונה הבאה? מן הסתם רורי תיאלץ להתעמת בין רגשותיה לג'ס וחוסר רצונה לפגוע בדין. שמועות חצי-מבוססות אומרות שגם טריסטן אולי יחזור (שרלילה לא קטנה הרורי הזו הא?); לורליי שוב תצטרך לוותר על הגבר בחייה לאחר שכריסטופר חוזר לשרי; ואני מקווה שנמשיך לראות התקרבות בין לורליי לאמילי, אימה. הפרק בו הן נופשות בספא ולורליי "מבריחה" את אמילי למסעדה המונית הראה לנו את הפוטנציאל העצום.

ובינתיים? נשאר עם השידורים החוזרים ועם התקווה ש"בנות גילמור" ימשיכו לשמור על איכותן הגבוהה גם בעונה השלישית.