"אנטרפרייז", הסדרה השישית ברצף הסדרות של "מסע בין כוכבים", שונה מקודמותיה. בעוד ששאר הסדרות מתרחשות מהמאה ה- 23 ואילך (כאשר "מסע בין כוכבים" המקורית מתרחשת במאה ה-23 ושלוש סדרות הבת במאה ה-24), סדרה זו דווקא מתרחשת לפני הסדרה המקורית, במאה ה- 22, בעוד מאה וחמישים שנה מהיום. בכך שוברת הסדרה מספר פרדיגמות בנוגע לרצף הזמן והאירועים שידוע ושלא ידוע שהתרחשו ביקום הטרקי.

אתחיל מההתחלה. הרעיון ליצור סדרת טרק חדשה ולא קונבנציונאלית החל במוחם של יוצרי "סטאר טרק", ובראשם ריק ברמן, בערך עם סיומה של "חלל עמוק 9". באותה עת היתה "וויאג'ר" בעונת האמצע שלה, ונותרה לבדה על המרקע לשאת את הלפיד בעצמה וע"י כך לגדול ולהתפתח, בדיוק כמו שקרה עם קודמתה, "חלל עמוק 9" שרצה במשך שתי עונות ביחד עם "הדור הבא" ואחר כך המשיכה לבדה, עד הגעתה של "וויאג'ר". התחושה הכללית היתה שמצב הטרק בעולם אינו מעודד, שהגענו לאיזשהו מיצוי הפוטנציאל, שאין עוד רעב לטרק, מפני שהיה המון טרק לאכול וחוץ מהסדרות, יצאו גם סרטי הקולנוע של "הדור הבא", שהביאו עימם רוח של נוסטלגיה נעימה. האווירה היתה שיש יותר מדי טרק, וזה גורם לאיכות לרדת. אחת ההחלטות היתה, לשנות את מועד יציאת הסרטים מפעם בשנתיים לפעם בשלוש שנים כדי לעורר את הציפייה ואת המתח.



היו מחשבות על יציאה להפסקה אחרי סיומה של "וויאג'ר", לתת לעניינים להירגע, לאסוף רעיונות חדשים, לתת למעריצים לדרוש במקום לספק סחורה שאינה מניחה את הדעת. במקביל למחשבה הזו, עלתה גם המחשבה ליצור סדרה חדשה עם קונספט אחר, בעתיד הרחוק מאד או בעבר הרחוק מאד. חוץ מזה, החלו לצוף במוחם של טרקרים רבים רעיונות לסדרות חדשות, ביניהן: "אקדמיית סטאר טרק", על חייהם של הצוערים באקדמיה, "סטאר טרק קלינגון", מן הסתם על התרבות הקלינגונית ורעיונות רבים נוספים.

ואז נפל הפור. סדרה חדשה שתספר את סיפורה של הספינה הראשונה שיוצאת לחלל העמוק, טרם היווסדה של הפדרציה. הזמן: מאה וחמישים שנה מההווה שלנו. שם הספינה: אנטרפרייז.

אם חושבים על הסדרה הזו מנקודת מבט טרקית, הרי שהסדרה הזו באמת התעלתה מאחרות, רק מפני שהיא אינה ממשיכה את רצף הזמן העתידי הצפוי והכמעט ודאי (שכבר התרגלנו אליו ומיצינו אותו). הסדרה הזו מספרת על ההיסטוריה הידועה לנו של הטרק וכן על זו שאינה ידוע לנו. מסיבה זו, ניתן למצוא חורים רבים בתסריט, כלומר, ישנם פרטים רבים שקיבלנו על עצמנו מהסדרות האחרות כעובדה והנה באה הסדרה החדשה ולמעשה סותרת את מה שכביכול הוא העבר. עובדות אלה עושות את העבודה התסריטאית לקשה הרבה יותר מפני שיש לקחת המון פרטים בחשבון ולהימנע ממעידות שיוצרות סתירות. כמו כן, בכל צעד ושעל של הספינה החדשה היא יוצרת היסטוריה, שאמורה להשתלב שתי וערב עם העתיד הידוע.

מפתחות הכוכב ניתנו לסקוט באקולה, קפטן ג'ונתן ארצ'ר, שהתפרסם כסם בקט מהסדרה המצויינת "זינוק לאתמול". בראיונות עיתונאיים אמר ריק ברמן שכשחשבו על תפקיד הקפטן, לא היתה דילמה. באקולה היה בראשם של היוצרים מלכתחילה. שחקני המפתח האחרים כוללים את ג'ולין בלאלוק, דוגמנית פורנו רך, גולשת גלים ושחקנית בזעיר אנפין, שנבחרה לשחק את הוולקנית הקרה אך המתפתחת ט'פאל (מבטאים: ט?'פ?ו?ל) שהוצבה על אנטרפרייז כקצינת מדע. ג'ון בילינגסלי, ד"ר פלוקס, ששיחק עד היום בתפקידי משנה בסדרות רבות קיבל את המפתחות למרפאה. בילינגסלי משחק דנוביולני חכם ובעל ערכים עם תשוקה לרפואה ורצון להרחיב את אופקיו בנושא תרבויות. דומיניק קיטינג, מלקולם ריד, קצין האבטחה והטקטיקה האגרסיבי של אנטרפרייז, מתבודד יחסית, עדיין לא ידוע עליו רבות.



אנתוני מונטגומרי, טראוויס מייוות'ר, טייס, החידה הגדולה של הסדרה עד כה. דמותו עדיין לא נחקרה באופן בוטה ממש. לינדה פארק, הושי סאטו, משרתת כקצינת הקשר על הגשר וכמתרגמת בהיותה שולטת בלמעלה משלושים שפות. אנו יודעים שיש לה קלסטרופוביה, שהיא מתמודדת עם הבטחון העצמי שלה מפעם לפעם ובעיקר, שהיא משוגעת על שפות. אחרון, קונור טריניר, צ'ארלס - 'טריפ' - טאקר ה- III, המהנדס של אנטרפרייז, חבר של ארצ'ר, רודף שמלות, מבטא אמריקאי דרומי כבד, בלי ספק, הדמות הקלילה של הסדרה עד כה.



קיצור העונה הראשונה: בפרק הראשון יוצאת אנטרפרייז לדרכה בפעם הראשונה על אף מחאות הוולקנים הציניים. משימתה, להחזיר קלינגוני פצוע לעולמו. במהלך המסע מתברר שהוא נושא בדמו שדר מוצפן שאמור למנוע מלחמת אזרחים באימפריה הקלינגונית, אך אותו מנסים לעצור סוליבנים מהונדסים גנטית שמקבלים את הוראותיהם ואת הינדוסיהם מהעתיד הרחוק. אנו מתוודעים לראשונה לעדות של מסע בזמן ושל מלחמת זמן קרה, שתהיה סיפור המסגרת הגלובלי של הסדרה, כנראה, או לפחות בעונותיה הראשונות של הסדרה. הימצאותו של סיפור מסגרת מסובך כמו זה מעיד שהסדרה מתוכננת מראש, איני יודע אם כמו במקרה של "בבילון 5", אך יש הוכחות חותכות בדמות רמזים קלים במהלך העונה הראשונה המונחים בפינצטה ע"י התסריטאים כדי לעורר את הסקרנות. יתר פרקי העונה הראשונה מחולקים לארבעה. פרקי דמות, בהם חוקרים את הדמויות הראשיות (ונחזור לזה מאוחר יותר), פרקים הקשורים לסיפור המסגרת, מלחמת הזמן הקרה, פרקי פריים דירקטיב, קוד ההתנהגות בחלל של אנשי צי הכוכבים ופרקים המציגים לנו גזעים חדשים שכאמור ניתקל בהם בהמשך הסדרה כמו אנדורים, סוליבנים (שאינם מהונדסים גנטית), קלינגונים, וולקנים ועוד.

פרקי דמות
הדמויות שנחקרות בעונה הראשונה יותר מכולן הן של ארצ'ר ושל ט'פאל. אין זה מפתיע בהתחשב בתפקידים שהם מחזיקים. ראשית, מתפתחות הדמויות בכיוון של אמון בין שתיהן (הסדרה מתחילה בחוסר אמון ומהר מאד מתפתחים אמון ואף חברות). ארצ'ר מפתח את יכולת המנהיגות שלו. דמותו יחסית לקפטנים האחרים נמצאת בעמדת האנדר דוג. הוא צעיר יותר מהאחרים ולא מנוסה בעליל. זו לו המשימה הראשונה בחלל כמו לשאר הצוות (למעט ט'פאל ופלוקס) וחוסר הנסיון שלו עולה לו בטעויות רבות אין ספור, רגעים של איבוד שליטה, חוסר התמצאות, כמו גם בחייהם של אחרים, נזק לספינה שלו וזיהום תרבויות אחרות. המצב הזה של קפטן צעיר עולה לטרקרים רבים בעצבים ובביקורת משתלחת חסרת גבולות, אך לטעמי זה הטרק במיטבו, המשחק במיטבו, הדרמה הטובה ביותר. אין דרמה טובה יותר מדרמה המציגה את מגרעותיו של אדם.

ט'פאל מתפתחת בכיוון שונה מעט. היא לומדת על בשרה שהגיון הוא ראשית החכמה, לא הסוף שלה. רוצה לומר, שט'פאל יוצאת מגבולות החשיבה הוולקנית שלה, שבמידה רבה, מגבילה אותה, וכך היא ניצבת בפני עולמות חדשים ואפשרויות חדשות (Fusion, Breaking The Ice).

סיפור המסגרת
סיפור המסגרת של העונה הראשונה, ואולי של הסדרה כולה הוא כאמור מלחמת הזמן הקרה. בקיצור: גזע עלום מהעתיד מהנדס סוליבנים גנטית והופך אותם לחיילים משופרים וחסרי רחמים במלחמה שנערכת על פני מאות שנים. לסוליבנים האלה קוראים קבאל, והם האימה של האוכלוסיה שמתגוררת ברביע אלפא, בדומה לבורג שיטילו אימתם כמה מאות שנים מאוחר יותר.



כפי שכבר ציינתי, הסיפור מתחיל בפרק הראשון, בו אנו מתוודעים לסוליבנים. בפרק ה-11, אנו פוגשים את הסוליבני שניסה להרוג את ארצ'ר בפרק הראשון. אנו מכירים ומתיידדים עם דניאלס, שהגיע לאנטרפרייז מהעתיד כדי לעצור את הסוליבנים, הוא מגלה לארצ'ר מעט מידע ואז מת. בפרקים 21 ו- 25 אנו לומדים שיש חזיתות נוספות למלחמה הזו, בפרק 21 ארצ'ר וטראוויס נשבים ע"י הטנדארים, שרוצים מידע על החזית הקרה, בפרק 25, מנסה סוכנת טנדארית לדלות מידע מארצ'ר בחופשה שלו. אין רגע של מנוחה בעונה הזו בכל הקשור למלחמה הזו. פרק 26 המסיים את העונה נותן לנו סיום עונה מותח, דניאלס מופיע שוב, הרבה אסונות קורים, המתח בפרק הזה גורם לנו לצעוק מרוב כאב על זה שאין עדיין המשך ושצריך לחכות לעונה הבאה.

פריים דירקטיב ("הצו העליון")
במאה ה- 22 עדיין אין פריים דירקטיב - הצו העליון, הקוד המנחה את קציני הצי איך לנהוג ואיך לא לנהוג במפגש עם תרבויות חדשות. בגלל שעדיין אין קוד, יש אפשרות לעשות פרקים מצויינים על הדילמות שעומדות בפני ארצ'ר ושותפיו. פרקים כמו "דוקטור יקר", המתבלט גבוה מעל כולם באיכותו ובנושאים עליהם הוא מדבר נותנים את הטון באיכות של הדרמה. הסיפור מדבר בין השאר על אי התערבות בטבע ואי נקיטת עמדה לגבי עם אחר למרות שהרוח והנפש האנושית זועקת למוח לעזור לחלשים. פרק נוסף, "חציית מדבר", מדבר על אי התערבות במלחמה של עמים אחרים, מה שיכול לשנות את המאזן על פני מערכות כוכבים שלמות ויכול לגרום לתוצאות הרות אסון.

גזעים נוספים
אנו מתוודעים לפן המכוער של הוולקנים. הם ציניים, בעלי אינטרסים מתחת לפני השטח, מתנהגים כגנגסטרים, מנהלים ממשלות בובות. ממש צד שלא הכרנו בהם עד היום.

קלינגונים - כרגיל, הם אוהבי מלחמה, אין חדש תחת השמש.

סוליבנים - או שהם מהונדסים או שהם לא. בפרק "מעוכבים" אנו לומדים ששפטנו אותם מהר מידי, שלא כולם חיילים. רובם רוצים לחיות בשקט, הם פליטים מסכנים בלי בית, ורודפים אותם כי לא מבדילים בינם לבין הקבאל (המהונדסים) - לא ניתן שלא להשוות בין מצבם לבין המצב השורר בארץ בין הישראלים לפלשתינאים.

אחרונים חביבים הם האנדורים עם האנטנות (Andorian Incident, Shadows of P’jem). יצורים כחולים עם אנטנות על הראש, הם ממש חביבים אבל יש להם בעיה, הם חשדנים וחולים במעין מחלת רדיפה. אנחנו נראה מהם עוד הרבה.



כתוספת וכסיכום לדבריי אני רוצה להוסיף פן אישי יותר:
סדרת "הדור הבא" לימדה אותנו רבות על איכות הטרק שניתן לצפות מסדרה הנושאת את השם, אני חושב שאין על זה ויכוח. עלילות פיקארד, רייקר, דאטה וחבריהם היו לנו כגן עדן טלוויזיוני עלי אדמות. אין ספק שזו אחת מהסדרות הטובות ביותר שנעשו אי פעם על המרקע. כש"הדור הבא" הסתיימה, הגיעה אלינו "חלל עמוק 9" ועימה דמויות חדשות ותחנת חלל. סדרה שציפינו שתמשיך את המסורת, אך לה היתה אג'נדה משלה. תחנה היא אינה חללית וכמו עם כל דבר קבוע בחיים, צריך ללמוד לחיות עם זה. "חע"9" הוקדשה לפיתוח הדמויות, בעומקים רבים אפילו יותר מהדור הבא, אך רק בגלל שזו, בסופו של דבר היתה הכוונה. לא ראינו הרבה טרק קלאסי, אבל ראינו פוליטיקות, תככים, מזימות, מלחמות, חברויות, אומץ ופחד וזה כשלעצמו סיפק את הסחורה בסופו של דבר. זו היתה סדרה מסובכת ומורכבת, היה תענוג.

"וויאג'ר" החזירה מעט לקלאסיקה כשחזרה החללית. אך שוב, מהרגע בו הגענו לרביע דלתא, יש שם רק ספינה אחת וכל הסדרה עוסקת בנושא החזרה הביתה. כמו כן, היו בסדרה הזו יותר מדי פרקים שהיו פשוט בזבוז של כסף. הם היו משעממים, דלים וחסרי מעוף - ככל הנראה, האימפקט של תקופת השפע בטרק, כמו שכבר ציינתי. מאמצע הסדרה ואילך התמקדה הסדרה באקשן, אולי כדי לפצות על חוסר יכולת אמיתית להעמיק. הכרנו את סבן אוף ניין, אישה שהיתה לבורג וחזרה לנשיותה שהחדירה לנו מושג חדש: ב?ייב אין א קט סו?ט, או בעברית חתיכה בחליפת חתול, א-לה קט וומן מבטמן. זה החזיר את המעריצים למסך והיא לבדה קיבלה יותר פרקי דמות מכל דמות אחרת שאני מכיר בכל שלוש העונות בהן הופיעה והכי חשוב, סיפקה את הסחורה.

"אנטרפרייז", לעומת השתיים האחרונות, חוזרת לתלם הטרקרי הישן והאהוב של הדור הבא ובמפתיע, ואני יודע שרבים מכם לא תסכימו איתי, היא מספקת את הסחורה החל מהעונה הראשונה. זה מתבטא בפיתוח הדמויות. ישנו תהליך של מיצוי (לא כמו של סיום אלא כמו של סיפוק סחורה): ארצ'ר מתפתח בכיוונים רבים, ט'פאל מתפתחת ומרחיבה אופקים. אנו לומדים רבות על הצוות, פלוקס, הושי, טאקר. אנו שמים לב לגדילה. אנטרפרייז חוקרת עולמות חדשים, נתקלת בהם בפעם הבאמת ראשונה, הכל באמת חדש. הם צריכים להתמודד עם טכנולוגיה "ישנה", הם באמת הראשונים בחלל העמוק.

בנוסף לכל האמור, הפרקים ממש מעניינים, מאתגרים אפילו. הפרקים, כמו ב"הדור הבא", מפגישים אותנו פנים אל פנים עם שאלות מוסריות, צדק חברתי, אי התערבות, מה אסור ומה מותר. יותר מפעם אחת היתה הסדרה הזו לי כאספקלריה לח?יי כאדם ולחיי במדינת ישראל כאזרח, מחמאה שאיני יכול לתת לאף סדרה אחרת, טרק או לא טרק.

פן נוסף, הוא הפן האישי יותר של הצוות. בגלל העתיד הקרוב בו מתרחשת הסדרה, הצופים יכולים להרגיש קרוב יותר לדמויות. עדיין אין פרוטוקולי התנהגות בספינה ועם הקפטן. זה לא קפטן פיקארד המרוחק, זה ארצ'ר, המפקד המלטף. בנוסף אני אוהב מאד את זה שאני יכול להזדהות עם הדמויות בשעת מצוקתן (הצעירו?ת של ארצ'ר, הפחדים של הושי, ההתמוטטות של ט'פאל אחרי שנאנסה...), וזה עוד לא קרה לי באף סדרה אחרת. עוד דוגמאות: הושי באה לבקש מהקפטן לשנות חדרים, כי שלה תמיד נמצא נגד כיוון החללית (סינדרום הישיבה ההפוכה באוטובוס), ארצ'ר וטאקר שותים בירה ורואים משחק כדורמים, הושי ט'פאל וטאקר יושבים בחדר החיטוי בתחתונים וחזייה.

לסיכום, עונה ראשונה מהמצוינות שראיתי, עלילה מעניינת, דמויות מתפתחות, דרמה ומתח לצד צחוק וציניות. שווה לחכות לבאות. שווה להקדיש זמן. אנטרפרייז.