לונדון לא מחכ?ה לי, הוא פשוט המשיך לדור הבא.

בקושי זיכרון טוב אחד, אולי קלוש, נשאר מתוכניות הילדים והנוער בערוץ הממלכתי שנהג לקבל בחמש וחצי אחרי הצהרים רייטינג מרקיע שחקים. לפני ערוץ הילדים המגניב שחבל"ז והמנחים היפיופים, והרבה לפני כל ה"זאפקפה", "זאפ במוח" ושאר המצאות הערוץ הראשון לימים קשים, היה ערוץ 1 בשיא יכולתו לצוד ילדים. יום-יום, חמש וחצי כמו שעון, היו יושבים ילדים תמימים וחמודים, בכל הגילאים ומכל המינים מול המרקע, מחכים בשקיקה עצומה לגדי טאוב, דליק ווליניץ וחברים, שישאבו אותם לעולם שכולו "כוח המחץ" "דובני אכפת-לי" ו"פוני קטן",לעולם שכולו פנטזיה, הרחק ממציאות ביצפר יסודי.

כל אחד ותוכניתו האהובה עליו ביותר. שלי, אינטלקטואל שכמוני, כולה בן 8, זו היתה "מסיבת גן". האסוציאציות הראשונות שעולות אצלי ברגע שמוזכרת התוכנית היא לבן עם נקודות שחורות ואיזה מופרע אחד, ג'וליאן שגראן. נקודות שחורות הן הקטע הפחות מוזר. כנראה שזה היה סו אייטיז ואני האאוט אופ פאשן, אבל ספות לבנות עם נקודות שחורות (או אולי להיפך) היוו את התפאורה הראשית באולפן, שעליהן היו יושבים ירון לונדון וזאטוטיו. מעט סכיזופרני אבל במודה. קצת יותר מוזר היה ג'וליאן שגראן. עדיין לא ברור מהו בדיוק: פריק אמיתי או שחקן שטותי, אבל הטראומה, אוי הטראומה. בין נושא שיחה אחד למשנהו היה המשיגנע מציג סיטואציה כזו או אחרת, כשהוא נראה כמו בוגר בן 30 לבוש כילד בן 4 עם דיבור של סובל משיתוק. תמונות קשות.

מכאן השיחות היו זורמות כמו במליאת הכנסת, אבל לא. דיון תרבותי, שקט ומהנה על עניינים שעל סדר היום, החל מפגישות כיתה ועד איך מצליחים בלימודים. הכל בטוב טעם, והילדודס? כפרה עליהם, בונבונים. וירון מוליך, מוביל, מכוון, עוזר (להשלים משפטים ותשובות לא לעניין) ולבסוף גם מסכם. ככה בפשטות עילאית.

ערוץ 6, בצעד נוסטלגי מתקתק, הפיק ומשדר את "מסיבת גן" בגירסה המודרנית, "חמש וחצי", בה ירון לונדון דווקא הלך על ה"מצב", וזה חבל. במקום דילמות ילדים, ענייני שיעורים, מורים קשוחים, בעיות עם ההורים ויחסי נדיבות, החליטו ב"נוגה תקשורת" ללכת יד ביד עם הזאטוטים על נושאי היום-יום הכבדים בראשותו של הראשון בגנון. הם לרוב מדיינים על המצב הביטחוני (שטחים כבושים, מפגעים ומתנחלים), על פוליטיקה (קצת שרון, מעט פואד והרבה ממשלת ישראל) ועל בעיות כלכליות - חברתיות שנמצאות בראש סדר היום אצל כל האבאים והאמאים במדינתם רווית הצרות. וכך, במקום לתת לעוללים לגדול בנאיביות המקסימלית שניתן, הם מתבגרים בדיפלומטיות לתוך מחלוקות פוליטיות, בעיות תקציב ודילמות בירוקרטיות מדיניות מתוסבכות.

כואב הלב.





"חמש וחצי", ימים א'-ה' בשעה 17:30, ערוץ הילדים.