בעוד חודש יבואו עלינו לטובה החגים. ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות ושמחת תורה. שנה חדשה, רוח סתווית (כן, כן, בטח) ומי יודע? אולי השנה סוף סוף יגיע השלום המיוחל? מה אתם כבר יודעים? אולי כל הזמן השלום חיכה לשנת התשס"ג? אז הנה. היא עוד מעט פה.

אבל חגים הם לא תמיד סיבה לשמחה. למעשה לפי כל מיני סטטיסטיקות, שיעור ההתאבדויות בחגים עולה. כנראה יש להרבה אנשים טראומה מהגפילטע פיש. או מהחריימה. וואטאבר יור עדה. גם ציבור העובדים נדפק השנה. בעוד תלמידי ביה"ס נהנים מחופשים, ציבור העמלים נתקל בחגים שנופלים על סופי שבוע. מה שדופק את הקטע של שבוע עבודה מקוצר ו'גשרים' למיניהם.

אבל זו לא הסיבה שהתכנסנו כאן. לא באתי לדבר על החגים, אלא על הטלוויזיה בחגים. אני מניח שכשהרבה אנשים שומעים את צמד המילים 'טלוויזיה בחגים' הם מצטנפים להם בפינת החדר וממלמלים להם 'עוד כמה שעות זה נגמר, עוד כמה שעות זה נגמר'.

'למה?' אתם שואלים? תזכרו רגע במה הלעיטו אותנו כל השנים: תוכניות זמר עברי או קונצ'רטו לפסנתר, תוכנית דת ארכאית ואיזה סרט ישראלי לקינוח או שובר קופות הוליוודי שמוקרן ב'בכורה' בערוץ הראשון (לאחר שנטחן בכ-ל הערוצים האחרים). בערוץ 2 יש גם איזה מופע של זמר זה או אחר, איזה דיון על החג (בטח ירון לונדון ינחה) וסרט ישראלי או שובר קופות קצת יותר מעודכן. ואין לשכוח את מהדורת החדשות שכרגיל תביא לנו נתונים סטטיסטיים על כמה גדלנו בשנה האחרונה, תמונות מהתורים הארוכים בסופר 'למרות המיתון' או תורים לא ארוכים במיוחד 'בגלל המיתון', ותגיד דני, איזה מזג אוויר צפוי לנו בחג?

מי שבונה על הכבלים או על הלוויין לא צפוי למצוא שם מזור לצרותיו. ייתכן וערוצי הסרטים אכן ישתדלו ויביאו שוברי קופות בבכורה אבל בערוצי הסדרות? תנו לי לנחש: מיני-סידרה 'המשודרת במלואה' בערב החג + מופע רוק של אביב גפן או של שלמה ארצי (בשידור חוזר אגב), מרתון סדרות עם עדיפות להפקות מקור ('שבתות וחגים'? איף ווי לאקי. בפועל מקבלים מרתון 'שחר'), סרטים ישראליים (הלהקה, דיזינגוף 99, סרטי הגשש, זאב רווח או ג'ורג' עובדיה). גם בלוויין התפריט לא הכי שונה, כאשר במקום שלמה ארצי נקבל - שוב - את מדונה או רובי וויליאמס, ובמקום 'שבתות וחגים' אנחנו צפויים למרתון 'הצלף בפוני'. עבור מי מכם שפולט 'יופי!' נזכיר רק שגם תוכניות שוות יכולות להימאס אם הן נצרכות בקצב של עשרה פרקים ברצף. קצת מתינות, רבותיי. אלא שלזכות הלוויין נאמר שפה ושם הם נהגו בקונספט של 'אז מה אם יש חגים?' ופשוט שידרו את הלוח הרגיל לאותו ערב. בד"כ מדובר בתוצאה מוצלחת יותר מכל 'ספיישל'.

מדוע כבר עכשיו אני מתרעם על כל אלה? אולי אני מקווה שמישהו מהאחראים על הערוצים בארץ ישזוף את עיניו במילים אלו ויפנים. אמנם יש עוד חודש, אבל כבר עכשיו עומלים על הטאץ' האחרון של לוחות החג. למעשה, יתכן בהחלט שכבר מאוחר מדי לשנות, אבל אני אופטימי.

אז אם בכל זאת ניאלץ לצפות באותן נוסחאות שחוקות של שידורי החג אנא מכם:

הופעות? בבקשה, יש עוד זמרים חוץ מרמי וריטה בארץ.
דיון בנושאי דת ומסורת? מירב מיכאלי / גיל קופטש / ירון לונדון כבר צילמו את התוכניות או שזה מאוחר מדי?
סרטים ישראליים? טוב באמת, יחסית, המבחר לא כזה גדול, אבל די! אנחנו מדקלמים בע"פ את 'הלהקה' ואת 'גבעת חלפון'. יש עוד סרטים!
סרטים קנויים? פה הפנייה הינה יותר ללוויין ולכבלים - החגים זה ה-זמן להצדיק את המנוי ל"חוויית הסרטים". זה הזמן להפגיז בבכורות שוות באמת.
'מרתון סדרות'? שלושה עד ארבעה פרקים. שישה אם זה קומדיות בנות חצי שעה. ל-א יותר! (למעט 'באפי' שאפשר להקרין מצידי את כל 122 פרקיה ברצף ובלופ)
מיני-סדרה? ה-לו?! בשביל מה יש את 'הולמרק'? ואם כבר אז שתהיה ממש שווה. אחרת...

זה די תמים מצידי להניח שהשנה זה יהיה שונה. אז תתכוננו להופעות של רמי/ריטה/שלמה ארצי, מיני-סדרה 'שמוקרנת במלואה', קונצ'רטו לפסנתר, 'הלהקה', או שמא יביאו לנו בהפוכה את 'לילסדה', מרתון 'שחר' או 'שאול' (או שמא פרקים נבחרים מ'לחיי האהבה'?) וכד'.

ככל שעוברות השנים, אני מתחיל יותר ויותר לחשוב שהחג האהוב ביותר על מנהלי התוכן השונים הינו יום כיפור. הכי פשוט. שמים שקופית 'גמר חתימה טובה' ובמשך 25 שעות לא צריך להתעסק עם פרוגרמינג, לחשוב על 'קהלי יעד' ו'פילוח אוכלוסיה'. נירוונה.

שיהיה לכולם חג שמח ושנה טובה! טלוויזיה טובה? אולי בשנה הבאה...