אחוזת דאונטון, עונה 5, פרק 8

מוזר שאחרי כמה פרקים מוצלחים, דווקא פרק הסיום היה משעמם למדי. מפרק סיום מצופה בעיקר שיסגור את כל המעגלים שנפתחו (אפילו שיש עוד ספיישל כריסמס) וישאיר אותנו עם תחושת סיפוק - או לחלופין, שיפתח עלילה מספיק חדשה ומסקרנת כדי שנרצה לצפות הלאה. במקום זה רוב הפרק נראה כמו שחזור של פרקי סיום קודמים והשיא שלו היה בעיקר המילה "שיקסע" ששורבבה פתאום לשיחה.

ארבע חתונות כבר היו לנו בדאונטון, החל מזו הכפויה והטרגית של דייזי עם ויליאם וכלה באיחוד המיוחל של מרי ומתיו. לאור כל אלה היה מאכזב לגלות שהחתונה של רוז ואטיקוס הייתה די משעממת. הטקס הכפול הרג את ההתרגשות (ואת שמלת הכלה, אם כבר) והסבך המשפחתי, כלומר כל המזימה עם הזונה והגירושין, היה מופרך וערוך בחיפזון.

Picture: Nick Briggs/Carnival Films

כמו מועדון הקלפים המפוקפק של מיס דנקר והמשרת החדש, גם זה היה דומה מדי לאלף עלילות קודמות, והיה קשה להתרגש ממנו. מה שנשאר זה ליהנות מהקטנות - החיוכים המסוכנים של תומס, ההתלהבות של רוז, מסיבת רווקים בסמוקינג וכמובן, הבוטות של סוזן פלינטשר שבקעה פתאום מתוך מסך הנימוס הבריטי ונענתה בהתאם:

- האם אתם מתקשים במציאת משרתים בימים אלה?

- לא, אבל אנחנו יהודים, אז אנחנו משלמים היטב.

אבל עזבו את החתונה של רוז ושימו לב לשובו של הנסיך הרוסי ועמו הצעת נישואין ישירה ומחוספסת, ששתלה את סבתא ויולט בכיסאה. אני יודעת שזו קלישאה, אבל מגי סמית מופלאה ומרגשת, הן בהבעת ההלם שלה והן בניסיונותיה להתעשת בחזרה לדמותה המוכרת. זו הייתה סצנה נפלאה ובין היחידות בפרק שאני סקרנית לדעת איך היא תתפתח.

הבעיה עם חתונות במשפחה הזו היא שהן נוהגות להסתיים רע, כמו שהזכירה לנו השיחה הנהדרת בין מרי לטום וכמו שמזכירים ילדיהם היפים והיתומים. השיחה הנפלאה בין מרי לקרסון, ממערכות היחסים האהובות בסדרה, רק חיזקה את הבדידות למעשה של מרי, עכשיו כשטום עוזב. ומילא טום, אבל איך לקחו ממנה ומאתנו את אנה באלימות כזו? זה היה מאוד בלתי מוסבר (במה בעצם מאשימים אותה?) ודומה מדי לסוף העונה השנייה. אני מקווה שהפעם היא תשוב אלינו מהר יותר, כי כמה צרות עוד אפשר להפיל על דמות כה אהובה. יחד עם טקס הזיכרון המדכא בסיום במקום מסיבת הגן של סופי העונות הקודמות הפרק נגמר די בדכדוך.

ואגב דכדוך, הכלבה אייסיס פשוט מתה, מסתבר, ולורד גרנתאם כבר מחפש מצבות, מה שתודה לאל לא הפריע לו "להרגיש דה ז'ה וו" למראה מריגולד. אולי קצת פחות התעסקות באחיינים מתים של צוות המטבח וקצת יותר תשומת לב לבנות שלך, מיילורד. ואגב צוות המטבח, לא באמת חשבתם שנאמין שדייזי תעזוב, נכון? אם כי גרסת לונדון/סוציאליזם שלה נשמעת מרתקת.

אם לסכם את העונה, אז אחרי שתי עונות מצוינות ועונה אחת גרועה, נראה שיש כאן מגמת התייצבות מאמצע העונה הקודמת לפורמט שבו ההיסטוריה היא בעיקר שמלות וגינונים והעלילה היא לא הרבה יותר מאופרת סבון. אבל תחת המגבלות האלה אחוזת דאונטון עדיין עשויה בהשקעה ובדיוק שנעים לראות והיא עדיין יפה, כנה ומרגשת בדמויות שלה כדי שנרצה לצפות בה עד הסוף הטוב, מתישהו.

ציון - 7