הממיר 13/9/14

9.5 המלוק גרוב עונה 2 פרק 8

בעבר כבר הודיתי, שיש בסדרה איזשהו קסם שמהפנט אותי, גם אם אני לא ממש נהנית מכל מה שקורה בה. הפרק הזה אני יכולה לומר בפה מלא שפשוט נהניתי.  הפלאשבק למסדר מלפני יותר ממאה שנה, הדיונים המוסריים של פיטר ורומן מעל הגוויות של חובשי המסכות שהתבררו כיותר חיים ממה שנראה בהתחלה, שיתוף הפעולה בין פיטר, רומן, מירנדה ודסטיני, והגילוי של מטרת חובשי המסכות הכול הרגיש כפאזל שבו אפילו אם עדיין לא הרכבנו את רוב החלקים, כבר אפשר להבין את התמונה הגדולה,  ולדעת אפילו היכן משתבצים בו חלקים מהעונה הקודמת שלא נראו קשורים לכלום.

אם בפרק הקודם דיברנו על תיוגים ומסכות, הפרק גרם לי לחשוב על נושא הצמצום וההרחבה. שזה קשור לעניין התיוגים אך מזווית קצת אחרת. כל אדם שמתייגים אותו תחת הגדרה כלשהי יש בכך סוג של צמצום שלו, ויש לא פעם בעיה במעבר בין צמצום להרחבה של בני האדם לשני הכיוונים. רומן למשל כשהוא בן אדם והערפדיות שלו אינה שולטת בו, אזי הוא רואה את יתר האנשים כבני אדם, אולם כשהצימאון לדם משתלט עליו, כל אחד על ידו יכול להפוך לאובייקט אכילה, וכך למשל ראו יפה במהלך העונה כיצד בזמן שיחותיו עם מירנדה, היא משתנה מול עיניו לא פעם מאדם לאובייקט (כשכל מה שהוא יכול לראות בה זה את העורקים הפועמים) וחזרה. כאשר מצמצמים את האדם לאובייקט, נעשה קל מאוד לפגוע בו, כאשר הוא חוזר להיות אדם זה הרבה יותר קשה.

והסיבה שאני מתעכבת על זה, היא שהפרק הדגים בכמה עלילות את הקושי שבמעברים הללו, כשהנערה במסכה חושפת בפני רומן ופיטר את זהותה כילדה אובדת, פיטר מתקשה לעשות את המעבר מ"רוצחת" לאדם מן הישוב, ביחסו כלפיה, בעוד שרומן מתקשה לעשות את המעבר ההפוך מרגע שהוא רואה בה את דמות האדם, וכל הסיטואציה שם הייתה מקסימה בעיניי, במיוחד שהסדרה עושה חסד עם פיטר  ומצדיקה את תגובתו המהירה והאלימה לחשדותיו כלפיה. ועוד יותר מזה, הסדרה גם לא מבזבזת זמן ועושה גם חסד עם הצופים, כשהיא מסלקת את מכשול הפחד משלטון החוק, שהיה יכול להיגרר שבועות, על ידי הגעתו של השריף לזירת הפשע שלהם, והחלטתו לשחרר אותם ללא כל האשמה. 

דוגמה נוספת של קושי במעברים בין האדם לצמצומו כאובייקט, נראתה אצל נורמן ביחסו לאוליביה, אוליביה הייתה אהבת חייו והקושי שלו לראות אותה פתאום כמשהו אחר מאוד מובן.

סצנת ההתוודות של נורמן בפני רומן באבהותו שהגיעה בעקבות הגילויים הללו, ותגובתו הקשה של רומן שמסרב לראות בו אב, היו עשויים היטב, ומשום מה גרמו לי רק עכשיו להבין עד כמה אוליביה הייתה מעוותת כשהיא הפנטה את רומן לשכב עם ליתה שהייתה אחותו בעצם. ונתנה לו להיות מאוהב בה במשך שנים.

מכל מקום, אני חושבת שהסצנה היפה ביותר התרחשה בסוף הפרק, כשאוליביה, שגם כך רואה ברוב האנשים אובייקטים שנועדו לשרת אותה, מגיעה למעבדה כדי לאכול את תפארת יצירתו של ד"ר פרייס, מבלי לדעת שהגוף שהוא יצר, ונאמר לה שיצליח לרפא את מחלת הסרטן, שהתגלתה בה במפתיע, הוא בעצם, כרגע, גוף פונדקאי לכל מה שנותר מבתה. וזה היה יפה בעיניי איך בעודה מקרבת את ראשה כדי להתחיל בתהליך ה"הבראה" שלה, היא שומעת את המילה שעבורה היא אולי היחידה שהייתה יכולה להפוך את הקורבן שלה, מקורבן לאדם: "אימא?".  (אורלי).

9. אימפריית הפשע עונה 5 פרק 1

על הנייר ישנו משהו מאוד חפוז בעונה החמישית והאחרונה של "אימפריית הטיילת". עלילת הסדרה התחילה עם השקת חוק היובש בארה"ב ממש בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת. מאז ההתקדמות הכרונולוגית הייתה עקבית ורציפה וסיפור העונה הרביעית הסתיים בשנת 1924. לפני מספר חודשים נודע כי העונה האחרונה של הסדרה תקפוץ שבע שנים קדימה ועלילתה תתרחש ב-1931. משנות העשרים הסוערות אל ימי השפל הגדול של שנות השלושים.

הבחירה הזו הקנתה תחושה ש-HBO ויוצר הסדרה טרנס ווינטר החליטו שהגיע הזמן לסגור את הבאסטה, וכדי לעשות זאת פשוט עברו אל סוף הסיפור. הם הקציבו לעניין שמונה פרקים במקום התריסר הרגילים, ומאחר שחייבים לסיים עם תקופת היובש ולהתייחס אל קורותיו של אל קאפון בראשית המאה השלושים, החליטו שאפשר לחיות גם בלי שבע השנים האלה באמצע. הקפיצה הזו מדלגת על אירוע עצום כמו טבח יום ולנטיין של 1929, שהיה האירוע האלים ביותר במסגרת מלחמת הכנופיות בשיקגו, וגם על מותה של אחת הדמויות המרכזיות והמצוינות בסדרה, המבוססת כמובן על אדם אמיתי – ארנולד רוטשטיין. אבל גם מלבד אירועים שהתרחשו באמת, סוף העונה הרביעית סיפק כל כך הרבה קצוות והתחלות של סיפורים שהיה מעניין לראות כיצד ימשיכו. החבירה של מרגרט ורוטשטיין, איליי שעובר לשיקגו אחרי שרצח את סוכן ה-FBI, ד"ר נרסיס עם רוח הגבית של ה-FBI – כולם יאבדו נתחים משמעותיים מהעניין שלהם.

Copyright of HBO@

קפיצת הזמן המשמעותית הקודמת של "אימפריית הטיילת" אירעה בין העונה השנייה לשלישית, כלומר אחרי מותו של ג'ימי דרמודי מידיו של נאקי תומפסון, והפער הזה היה מרכיב בסיסי בכשלונה של העונה השלישית. היא נעדרה את האבל וההשלכות של חברי ג'ימי ומשפחתו, וכמובן של נאקי עצמו שג'ימי היה לו כבן ובכל זאת רצח אותו. הדברים האלה הצליחו לזכות לכפרה רבתי במהלך העונה הרביעית, והעובדה שהייתה הדוקה וחזקה במיוחד מספקת קרדיט גדול ל"אימפריית הטיילת" למרות הכול עם בוא עונתה האחרונה. להמשך קריאה (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה).

9. ריי דונובן, עונה 2 פרק 8

אולי 'Sunny' , שמו של הפרק, היה צריך להכין אותי למה שקרה בסופו, שכן צריכה להיות סיבה לכך ששם הפרק יתייחס דווקא לעלילת הקלטת השיר של מארווין, מי שדמותו בסדרה עד כה הייתה די שולית. אך האמת היא שעובדת הירצחו הפתיעה אותי לחלוטין, ואם הקלטת השיר במהלך הפרק הייתה בעיקר נעימה לאזני, הרי שהשמעת השיר על רקע כתוביות הסיום, אחרי שהוא נרצח, פשוט צבטה בלב.

הרצח של מארווין גם הצליח להאיר את פעולותיו של ריי במהלך הפרק באור קצת שונה, כיוון שאם לפני כן היה אפשר לחשוב שריי מוותר לקוקי על מארווין בעיקר כדי להרחיק את האחרון מבתו, הרי שפתאום האמירה שלו "אתה עושה טעות" על ההחלטה של לי לשלם יותר כסף ולהשאיר את מארווין בחזקת רי-קון הבהירה עד כמה ריי יודע את הגבולות של מי שהוא מתעסק אתם או מעדיף שלא להתעסק אתם, ועד כמה הפעילות הבריונית שלו כלפי אנשים יכולה לנבוע דווקא מהרצון להגן עליהם, קצת כמו שקרה עם טייני שסירב לבנות לעצמו חיים חדשים בזהות חדשה בחו"ל ומצא את מותו בידי הFBI.

הבעיה של ריי היא שכאשר הוא צריך להתמודד עם אנשים שאינם חלק מעולם הפשע כמו אחיו ואשתו, הוא כבר לא יודע איך להגיע אתם להבנות בשיטות שאינן בריוניות, וכך הוא שולח את אבי למעקב אחר אשתו, ומנסה להחתים אותה על מסמכים בלי להבין שכדי להשאיר אותה לצדו כל מה שהוא היה צריך זה פשוט לראות אותה, ולחזר אחריה, כדי לגרום לה להרגיש באמת רצויה. במיוחד אחרי כל ההזדמנויות שהיא נתנה לו בפרקים הקודמים להיפתח כלפיה קצת. אהבתי מאוד גם את הרגע בו הוא לוקח ממנה בכעס את המסמכים והיא נחתכת באצבעה מהנייר, סוג של כזו פגיעה קלה שקורית כל הזמן, אך פתאום ברגע הלא מתאים היא הופכת לפגיעה גדולה מאוד.

העובדה שריחמתי עליה וכעסתי על המוסר הכפול שריי הפגין ביחס אליה, לא אומרת אגב שלא הצחיק אותי מאוד כשאבי, שליחו של ריי, קרא לה 'שרמוטה' כשהוא תפס אותה על חם, אבל אני חושבת שזה בעיקר בגלל השימוש בסלנג הזה בסדרה.

אין ספק שברידג'יט ניצלה היטב את העובדה שאימא שלה מנהלת רומן והבית מוזנח, כדי לעשות ככל העולה על רוחה, באין דמות ראויה להערכה שתאמר לה מה לעשות, ולרגע ריחמתי על הוריה כשהראו אותה מעשנת ברכב, אבל ההיי כמובן לא נמשך זמן רב, ועל פי הקודים של הסדרה אין ספק שזה היה חכם מצדה להתקשר לאביה ולא למשטרה אחרי שהיא התרחקה מזירת הפשע, כיוון שכעדה חייה יהיו בסכנה.

עלילת המשנה עם מיקי, אביו של ריי, וחוסר היכולת שלו להתמודד עם סיבה ותוצאה, הייתה פחות מעניינת הפעם, אם כי הקטע של גניבת כלי הכסף הוסיף גם הוא לשעשוע הכללי, של פרק שעסק יותר מתמיד באנשים של עסקי הבידור וידע גם לספק אותו.  (אורלי).

9. הנותרים עונה 1 פרק 10

למשך כמה דקות מדאיגות במהלך הפרק האחרון של "הנותרים" היה נדמה שהוא מזנק בקפיצת ראש מסורבלת אל תוך מחילת הארנב. פתאום קווין גארבי מושלך אל בית המשוגעים. פתאום יד נעלמה מגישה לו את הגיליון הישן של נשיונל ג'יאוגרפיק שבו כלולים כל הרמזים שעשויים להוציא את מעריצי הסדרה למסע 'חפש את המטמון'. פתאום אביו שוב מציג בפניו אמיתות אניגמטיות כשבטלוויזיה משודר הסיטקום "קרובים רחוקים מאוד". פתאום פטי בכלל לא מתה אלא יושבת עליו בפתיינות.

הדקות האלה הפכו ביזאריות יותר ויותר עם כל רגע שחלף, מצד אחד נדמים כמו התממשות הטירוף של קווין ומצד שני הקיצוניות שבהם נדמתה גסה מדי, חלומית מדי. קשה היה להבין היכן מתחילה המציאות והיכן התעתוע, ומאחר שהדברים שראינו התבססו על חשדות חוזרים ונשנים לכך שמצבו הנפשי של קווין מתדרדר, התפנית הזו נראתה כמו משהו שבאמת קורה, לפחות בחלקו. וזה רע. אבל אז קווין התעורר ברכב עם מאט והכל היה בסדר.

Copyright of HBO@

הסיקוונס הלא-קצר הזה יכול להיתפס כהצצה נוספת למה שמתרחש בקרבו של קווין, או אולי כתעלול לא מזיק, קריצה כלפי הצופים מדיימון לינדלוף, איש שיודע דבר או שניים על מסכי (ומפלצות) עשן עוד מ"אבודים". אבל יש בחלום המיותר הזה כדי להעיד על התפר העדין שהסדרה הילכה עליו מאז ראשיתה, טשטוש הגבולות שאפשר לסימבוליזם הכל כך מאסיבי של הסדרה – כלבים, צבאים – להיות נוכח תמידי בה ולהצליח לעבוד. טשטוש שנובע מעולם מוזר שאנשים בו איבדו את קרוביהם מסיבה על טבעית כלשהי. להמשך קריאה: (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה).

8.5. ילדי האנרכיה עונה 6 פרק 13

בעבר העליתי לא אחת על הצג את חוסר שביעות רצוני מהתבנית העונתית הקבועה של "ילדי האנרכיה", והנטייה שלה לאי יציבות. והנה, עונה 6 מסתיימת -  לראשונה מאז העונה השנייה - כשהיא מעולה בדיוק כפי שהייתה בפרק הראשון ולכל אורכה.

קשה לי לכתוב על כל ההתרחשויות בפרק, על השעה הראשונה שהובילה לאירוע המדמם והטראגי. כל מה שקדם להריגתה של טארה (ומותו של רוזוולט, כתוצאה מכך) הוא כאין וכאפס לעומת 15 הדקות האחרונות. בכל עונה קורט סאטר מנסה להעלות את גובה ההימור, והפעם הצליח לו: ארבע דמויות קבועות גבו את חייהן. אה, כן, וגם העלילה הייתה לא רעה בכלל.

כמו בתום העונה הרביעית, רגע לפני הסיום המחריד, הייתי מוכן לקבל כבר עכשיו את סוף הסדרה: ג'קס מסגיר את עצמו לטובת טארה, הילדים והמועדון; מעשה הירואי אחרון של אדם שחטא יותר מדי, מתקן את כל העוול שעשה למען אהוביו. מכיוון שהעונה השביעית תוכננה לפני זמן רב, קשה לדעת מה היה קורה לסדרה כשהדמות הראשית נמצאת בכלא ובחוץ מתחוללת מלחמה שהוא אחראי לה. חששתי לגורלה של טארה לפני מספר שבועות, אולי כי תשים קץ לחייה כמוצא אחרון; ואילו טארה חשבה שגורלה תם כשג'קס מצא אותה, אולם הוא עשה בדיוק את המהלך שלא ניתן היה לחזות מראש: הפשרה הלא אלימה שתושיע את כל סובביו.

אם בעונה הזו העימות העתיק בין ג'קס לקליי הסתיים במותו של האדם שהיה ראוי לכך מאז שנולד, היריבות בין טארה לג'מה הסתיימה גם היא, לרעתה של הרופאה לשעבר. האיחוד המרגש בין ג'קס לטארה היה אמור להיות סימן לכך ששום דבר לא יכול להסתיים בסוף שמח, לא בעולם של "ילדי האנרכיה". ג'קס מותיר אחריו שובל של צמיגים חרוכים וגופות מבותרות, מתמודד עם המפלצת שהוא לעומת רצונו העז להיות איש המשפחה. דריסת היונה הלבנה הייתה סימבוליות שנדחפה לנו לפנים, אבל דימוי מאוד מדויק. איפה שג'קס לא יהיה בעונה הבאה, מופלל ברצח כפול שלא ביצע או אב חד-הורי שמנסה להשכין שלום ברחובות, הוא יאלץ להתמודד עם הקורבן האישי הכי גדול למסלול שבחר לנסוע בו – אהבת חייו.

- לא ניתן לדעת מה יהיה עם ג'וס בעונה הבאה, כשג'קס יודע על בגידתו והורה לצ'יבס ובובי לטפל בו אחת ולתמיד כשינהלו את המועדון בהיעדרו. עם הצלתה של ג'מה ממאסר והעלמת הראיות, הוא עשוי להשתמש בה ככרטיס היציאה שלו מהתסבוכת.

- אז הבת של ההומלסית עובדת בחנות הגלידה של סאמקרו כדי לכסות על הנזק שעשתה. ואמא שלה הופיעה גם היא בסוף הפרק, כשג'וס זרק לפח את הראיות מזירת הרצח.

- נירו בטח ידע שג'מה לא תנטוש את משפחתה ותברח איתו, אבל בגלל הפרידה ביניהם הוא החליט לבחור בחייו הישנים ולצדד באלוורז ולין. כתוצאה מהפרידה ובשילוב כל הבלגאן מסביבה, ג'מה השתכרה ועשתה את מה שעשתה. אם רק הייתה עונה לטלפון…

- המהלך של אלוורז, הריגת אנשיו של מארקס, היה צפוי מרחוק. ככל שג'קס, סאמקרו וטיילר התרחקו מהמקום, ראיתי את זה מתקרב. צ'יבס ובובי כבר היו מעודכנים כשג'קס סיפר להם על הסגרתו לרשויות, והם הסתירו את המידע ממנו כדי לא להעמיס עליו מטען נוסף.

- סאטר טוען שהוא תכנן את המוות של טארה, בלי לדעת איך זה יקרה בדיוק, עוד מהעונה השנייה. לדבריו, הוא ידע שהיא צריכה למות לפני העונה האחרונה. לא היה עדיף לעשות זאת לפני התספורת המכוערת? (האמת היא שאחרי שירדתי עליה בפרק הראשון לעונה, התספורת התחבבה עליי עם הזמן. בהחלט לא נוראית כמו הפאה של פטרסון). (תומר סויקר מבלוג  קפה + טלוויזיה).

8. הסקס של מאסטרס, עונה 2 פרק 8

פעם קראתי בספרו של סידני שלדון "הימור כפול" (תרגום יצירתי של הספר If Tomorrow Comes, שעל פיו נעשתה גם מיני סדרה, שאפילו שודרה בארץ, עם טום ברנג'ר) על דמות שבניסיונה להרוויח כמות כסף גדולה בזמן קצר, מצהירה על כך שהיא תשחק סימולטנית מול שני אלופי עולם בשחמט שנמצאים עמה בספינה, ולא תפסיד לפחות לאחד מהם. אותה דמות שאיש לא מכיר אותה ולא שמע מעולם על יכולותיה במשחק השחמט, מצליחה לעמוד במשימה שהיא הציבה לעצמה, ואגב כך להרוויח הרבה כסף מכל האנשים שלא הימרו על הצלחתה, כיוון שהמהלך שהיא נוקטת מול כל אלוף בשעת המשחק, הוא בדיוק המהלך שהאלוף השני ביצע מולה קודם. סוף הפרק השבוע הזכיר לי את הסיטואציה הזו, כשווירג'יניה החליטה להיות מטפלת "כלי שני", ולעבור טיפול במקום ברברה סנדרסון, המטופלת שלה, כדי שהיא תדע איזה טיפול להעניק לה.

Copyright of Showtime@

סוף הפרק הזה שדרג בעיניי את הפרק שלמעט עלילת וירג'יניה וברברה היה די בינוני. הצלם עדיין לא מעניין, המוות במלון של הדובר שד"ר אוסטין החליף נראה כמו צרוף מקרים מיותר, ומשום מה כל אינטראקציה בין ליבי, לרוברט, אחיה של קורל, גורמת לי למבוכה כצופה. (אורלי).

7.5 מקום בלב עונה 1 פרק 5

שרה אדמס גיבורת הסדרה היא דמות יוצאת דופן בנוף הטלוויזיוני, שכן אני לא מכירה הרבה דמויות של גיורות על המסך. לפעמים אני חושבת שרק זה בפני עצמו מצדיק מעקב אחרי הסדרה שמתרחשת באוסטרליה של שנת 1953, שנים מעטות אחר סיום מלחמת העולם השנייה. אולם הפרק הזה דווקא בשל העובדה שהוא התרכז ביהדותה ובקיום מצוות יום הכיפורים, גרם לי לפרקים לתחושת חוסר נוחות כצופה שמרגישה שאת היהדות של שרה אדמס, כתבו נוצרים.

הפרק מתחיל בשרה אדמס שהולכת לטבול במקווה מים בטבע לפני יום הכיפורים, לדוריס שצופה בה ולא מבינה מה היא עושה, היא מסבירה אחר כך שהטבילה במקווה היא כמו הטבילה בנצרות, ולצערי זה נראה שכך גם הכותבים מבינים את הטבילה הזו, שכן מנהג הטבילה לפני יום הכיפורים, נוהג ביהדות בגברים ולא בנשים, והטבילה של שרה בסיום הפרק (טבילה שאין לה שום משמעות דתית יהודית כאישה לא נשואה, שטבלה אך לפני כמה ימים) באה במיוחד לציין את מה שמקובל לציין בטבילה במים בסדרות מחו"ל, כמקבילה של הטבילה הנוצרית, את הלידה מחדש, שכן שרה אדמס בדיוק החליטה לקבוע את מקומה בביתו של רוי, אחרי שהוא אמר לה שהיא יכולה לסלוח לעצמה על כך ששרדה את נוראות המלחמה.

את עניין בקשת הסליחה לפני יום כיפור, יוצרי הפרק דווקא קלטו נכון, מה שהביא לדעתי לאחד מרגעי השיא בפרק כששרה מבקשת את סליחתה של הסבתא לבית בליי, וזו מטיחה בה שהיא לא רוצה סליחה שניתנת רק בשל העובדה שזו מצוות היום.

המעברים הללו בין דברים שנעשים היטב, לבין תופעות שהיו יכולות להיות רגעי שיא, אך הנגיעה בהם משאירה בי בעיקר מבוכה, אפיינו את הפרק גם בזיכרונותיה של שרה מחייה עם בעלה בזמן מלחמת העולם השנייה. אני כנראה אמשיך לצפות למרות תחושת המבוכה מפעם לפעם, כי עדיין שרה אדמס גיבורת הסדרה, היא בהחלט דמות יוצאת דופן בנוף הטלוויזיוני. (אורלי).

7.5. The Knick עונה 1 פרק 1

יש כמה סדרות שעולות לראש במהלך הצפייה בפרק הבכורה של "The Knick", הדרמה הרפואית התקופתית של סטיבן סודרברג בכיכובו של קלייב אואן. יש בה רופא מחונן ואגוצנטרי שמכור לסמים ומגולם על ידי שחקן בריטי במבטא אמריקאי כמו ב"האוס", יש בה שחזור תקופתי יפהפה ומרהיב כמו ב"אימפריית הטיילת" (המתארת תקופה לא רחוקה ממנה, שנת 1900 לעומת 1920 בטיילת). יש בה עיסוק מאוד מעניין בתהליכים רפואיים היסטוריים מהפכניים כמו ב"הסקס של מאסטרס", ובשני הפרקים הבאים גם "ER" עולה לראש לעתים קרובות כסדרה שנגעה פעמים רבות בחדשנות רפואית.

אני בכוונה מונה את כל אלה, כי הן מנמקות היטב את העובדה שחרף הכוחות הפועלים, בשלושת הפרקים הראשונים שלה "The Knick" לא מצליחה להתבלט כמשהו יוצא דופן. להמשך קריאה: (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

מה יהיה לנו השבוע?

13-20 בספטמבר

ביום ראשון: היחידה (HOT3), רייק 3 (yes Oh)

ביום שלישי: המכשפות של איסט אנד 2 (yes דרמה)

ביום רביעי: גדולה מהחיים 4 מסתיימת (HOT3)

ביום חמישי: יומן השומן 2 (HOT3), אוטופיה 2 (yes Oh)

ביום שישי הבא: זאב צעיר 2 (HOT3)

בשבת הבאה: חברים הכי טובים (yes קומדיה)

שידורים חוזרים ויומיות:

חדש: כנופיות אל איי, ג'-ד', החל מיום שלישי (yes אקשן)

חדש: סדנה לעצבים 4, א'-ה', החל מיום ראשון (HOT קומדי סנטרל)

ש"ח: נאשוויל 1-2, א'-ה', החל מיום שני (HOT3)

היחידה

סדרה ישראלית במסגרתה "התגייסו" עשרה מפורסמים על מנת להקים להקה צבאית שמטרתה להרים מופע בידור עבור חיילי צה"ל, כמיטב מסורת הלהקות הצבאיות. עם דרק שארפ (קפטן מכבי ת"א בכדורסל לשעבר), מאיר סוויסה (שחקן ויוצר), אילנית לוי (מנחת טלוויזיה), ג'וליה לוי בוקן (שחקנית), מאיה בצלאל (שדרנית רדיו ומנחת טלוויזיה), רגב הוד (זמר מזרחי ים תיכוני), הראל סלוצקי (שדרן רדיו), עופר דומינגז (שדרן רדיו) קותי סבג (מנחה טלוויזיה) ואתי ביטון (זמרת ים תיכונית).

כנופיות אל איי (Gang Related)

הבלש ראיין לופז הוא כוכב עולה ביחידת העילית ללוחמה בכנופיות, במשטרת לוס אנג'לס. מה שהעולם אינו יודע, זה שהרבה לפני שראיין הפך לשוטר, הוא נשבע לחבורה אחרת של אחים – לכנופיה לטינית חזקה, הלוס אנג'ליקוס. עם רמון רודריגז ("הסמויה"), הראפר ריזה ("קליפורניקשיין"), טרי אוקווין ("אבודים") והשחקנית הישראלית ענבר לביא.

חברים הכי טובים (Friends With Better Lives)

קומדיה רומנטית על שישה חברים בשלבים אחרים בחייהם: נשואים, גרושים, מאורסים ורווקים, שלמראית עין הם מאושרים, אך כל אחד מהם, בינו לבין עצמו, שואל האם לאחרים טוב יותר. עם ג'יימס ואן דר ביק ("דוסון קריק"), קווין קונולי ("הפמליה").

בשולי הממיר

inbox/1486699210c71b11">. (אסף רזון).

רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il