בכל זיפזופ מצוי זה קורה. לא חשוב באיזה יום, שעה או מצב נפשי. בשלב זה או אחר התמונה תמיד תתמקד על ערוץ האופנה. אתה מסתכל על הבחורה, בוחן אותה בעזרת הזום הנפלא של הצלם באותה תצוגה (מכאן אני שולח את ברכתי לצלמים המצוינים), מקדימה, מאחורה. בדרך כלל, יש העדפה מובנת לקולקציית בגדי האביב-קיץ, כי חם, וכשחם כמה שפחות בגדים, הרי זה משובח. אם אתה גם יושב עם חברים, תמיד יתעורר לו אותו ויכוח עתיק-יומין מי הכי שווה. לא שיש פה מקום לויכוח, כי הבלונדיניות תמיד מנצחות. הבלונד שלט, שולט ותמיד ישלוט על המסך.

כנראה שזה מה שעמד לנגד עיניהם של הקופירייטרים של טמפו, המשווקת של בירה גולדסטאר, שפשוט התעוררו בוקר אחד עם הרגשת שליחות בלתי מוסברת, הרימו טלפון, קצת פיצה, קצת פיאצה, והשיגו את קלאודיה שיפר. חדר המצב בטמפו צהל משמחה, הדגלים הונפו למלוא התורן, בירה גולדסטאר זרמה כמים של אזור גוש דן, כאילו החללית ששיגרו לחלל נחת בהצלחה, דפים נזרקו לאוויר, מחיאות הכפיים נשמעו בכל פינה, עורכים שמצב הצבירה הרגיל שלהם עומד על "זועף" פרצו בשירי הלל. "ומה עושים מכאן?" שאלו שם, "מה זה משנה" אמר הקופירייטר הראשי, "העיקר שיש בלונדינית מפורסמת". "בדיוק" המשיך ראש המחלקה לצהול "תשתוק ותמשיך לסחוט".

ככה גם הפרסומת נראית.

שמישהו יסביר לי, למה קלאודיה שיפר נמשכת לגבר שמריח במעלית את בית השחי? בגלל המעלית שנתקעת? בגלל שכל בלונדינית זקוקה לסקס פעם בשעה? בגלל מיתוס הגבר הזר? זה שהגיע הרגע מהבריכה? כי היא מנסה להיות סמנת`ה? או אולי זה בגלל שאם הוא מריח את עצמו, כנראה שיש מה להריח. הלו! להתעורר שם, קלאודיה. האיש המסכן תקוע במעלית באיטליה. בחלוק. בעצם, אולי זה מה שמשך אותה. הרי כולם יודעים שבלונדיניות אוהבות גברים מסכנים.



וכמו כל ישראלי, הוא גומר ורץ לספר לחבר`ה. על בירה גולדסטאר כמובן. שימו לב לסיטואציה: ארבעה חברים יושבים בבית קפה הומה, אחד מהם מספר על סטוץ לוהט במעלית עם החלום של כל גבר. "היא שולחת מבט, אני מתקרב", הם ממש קרובים לשמוע את סוף הסיפור, ואז? אז נגמרת הבירה. והבחור שלנו, שנמצא במרכז העניינים, ומחזיק את החברים שלו במתח, והם מצידם מחזיקים ממנו אליל, פתאום לא יכול לספר את סוף הסיפור הכי לוהט שהיה ויהיה לו אי פעם לספר, לא משנה לכמה מעליות הוא ימשיך להיכנס בחיים שלו, מפני שכוס הבירה שלו נגמרה. נו באמת, גיב מי אה ברייק.

המסקנה המתבקשת: מי ששותה בירה גולדסטאר משיג את קלאודיה שיפר. פשוט וקל. לא צריך להחליף איתה מילה, לא צריך להזמין אותה אפילו לכוס בירה. כל מה שצריך לעשות זה להיתקע איתה במעלית.

ואם זה מה שיצא מסוף הגולדסטאר - מזל שנגמר הסיפור.

אבל בזה הוא לא נגמר, הסיפור. כי אם ההורמונים שלנו לא הסתפקו בפרסומת הזאת, באו
גם בורגר ראנץ` וניסו להגדיל את קהל הלקוחות בעזרת רמזים מיניים. דנה אשכנזי בתפקיד הבלונדינית התורנית, מישהו שנראה ממש לא טוב בתפקיד ר?ני פרום גולני, ו... יאללה תגדיל. את מה להגדיל? נו את מה אתה חושב? אתה הרגע הזמנת אותי לסרט, ואני באה איתך רק אם תגדיל את ה... ארוחה, רק אז אני אצא איתך.

רק רכבת דו קומתית תביא עימה בחורות.
רק בירה גולדסטאר תביא לידיך את קלאודיה שיפר.
רק אם תקנה ארוחה גדולה דנה אשכנזי תבוא איתך לסרט.

משרדי פרסום יקרים. אני פונה אליכם בקריאה נרגשת: רמזים מיניים רק מבזים את המוצר. בפעם הבאה שתנסו לשווק משהו שממש לא קשור לסקס, תנסו להעביר את המסר אחרת. כי אם אני רוצה לראות בחורות, תמיד אני יכול לחזור לערוץ האופנה.






לפרסומת המצויינת של מאסטרקארד. רעיון טוב, משחק טוב, ובסוף גם קצת מצחיק. מסתבר שאפשר לעשות פרסומת מצויינת בתקציב נמוך.

ממתי עברו בטמבור לדבר בבועות? האם אורי פינק היה הקופירייטר? ולמה הוציאו מהבוידעם את הצבעי שמהלל את הצבע החדש של החברה? בפעם הבאה שאתם עושים מבצע, תחשבו קודם איך עושים שיווק למוצר. המטרה היא למכור צבע, לא חוברת קומיקס.