הממיר 17/5/14

10. מד מן, עונה 7 פרק 5
העונה הזו מוזרה. רגע אחד נדמה שהדברים נמרחים דווקא בישורת האחרונה של הסדרה, ורגע אחרי כן אנחנו מקבלים פתאום את אחד הפרקים הדחוסים והמפתיעים ביותר בתולדות "מד מן". נדמה שהיו בו המון הקבלות לפרקים מהעבר, מה שהגיוני במקרה של עונה אחרונה ומסכמת. בראש ובראשונה עלה בדעתי הפרק "בין שתי ערים", העשירי בעונה השישית. בפרק ההוא דון ורוג'ר נסעו ללוס אנג'לס כדי להשיג לקוח, והארי ניצל את ההזדמנות כדי לקחת אותם אל מסיבה טיפוסית בהילס, מסיבה שהזכירה במשהו את זו של מייגן בפרק הנוכחי. גם בה דון פתאום זיהה מישהו מוכר – בעבר זה היה דני סיגל והפעם זה היה הארי קריין, ממש אותו אחד שהדריך את דון ורוג'ר בהליכות המסיבות האלה וכעת מפציע במפתיע – כל מסיבה בקליפורניה חייבת הארי קריין.

בשנה שעברה, בהזיותיו של דון תחת השפעת החשיש במסיבה בלוס אנג'לס, הוא רכן לנשק את המארחת ואז מישהי נגעה בכתפו. זו הייתה מייגן, שבכלל הייתה בניו יורק בשלב ההוא, לבושה כנערת פרחים, נזר לראשה – ממש כמו סטפני בפרק הנוכחי. דון אז לא ניסה לתרץ את התנהגותו, וגם לא נראה שמייגן מוטרדת במיוחד מהכמעט-נשיקה. תחת זאת היא חייכה אליו בחום. "זה בסדר", היא אמרה, "זאת קליפורניה. כולם חולקים".


© MMXIII LIONS GATE TELEVISION INC  

מייגן הזו, פרי דימיונו של דון, סיפרה לו שהיא גרה כעת בלוס אנג'לס, שהיא התפטרה מעבודתה כי לא יכלה לשאת את הריחוק ממנו. לאחר מכן הניחה את שתי ידיה על בטנה ואמרה שיש לה הפתעה נוספת עבורו. דון, עדיין תחת הרושם של ההפלה הטבעית של מייגן בתחילת אותה שנה, נראה חדור תקווה. "באמת?", הוא שאל, "מה את חושבת שזה?". "הזדמנות שנייה", ענתה מייגן.

כל אלה היו לנו כאן. מסיבה קליפורנית היפית, נערת פרחים עם נזר לראשה ועובר בבטנה, מייגן שחולקת, הזדמנות שנייה. בפעם האחרונה שבה ראינו את מייגן, לפני שני פרקים, היא אמרה לדון שזה נגמר ובקושי הסכימה לדבר אתו בטלפון. שיערתי שהם בכל זאת יחזרו להיות ביחד, גם כי דון יתקשה לוותר עליה וגם כי היא עצמה מאוד אוהבת אותו, אבל נדמה שבין המריבה לבין המצב הנוכחי משהו במייגן השתבש. לא זאת בלבד שהיא סלחה לו, אלא גם הפכה רכושנית מאי פעם. היא אינה מכירה את ההזיה ההיא של דון, כמובן, אבל נדמה שכל התנהלותה בפרק הייתה בצלה. אולי זה התוצר של הכמעט-פרידה ביניהם, אולי היא מרגישה צורך לשמר אותו רק לעצמה, אבל מה שעשתה עם סטפני היה בלתי נסלח. סטפני, בת המשפחה, יודעת הסודות, זאת שכן רוצה ומביאה ילדים משל עצמה. מהבחינה הרגשית והמנטלית הזו מייגן רואה בה איום, אבל מאוחר יותר אין לה בעיה לסחוף את דון לשלישייה עם חברתה איימי. זה בסדר, זה מנותק, רק פיזי, תחת פיקוח.
להמשך קריאה (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

10. האמריקנים, עונה 2 פרק 9
איזה פרק מטלטל רגשית. הסדרה הזו מותחת את גבולות ההזדהות עם דמויות למחוזות שטרם הכרתי. אני לא מזדהה כלל עם המטרה של של פיליפ ואליזבת, ויותר ויותר קשה לי להאמין במה שהם עושים, אבל אני מאמינה שהם מאמינים בזה וכל כך אכפת לי מהם. ובאותה העת גם לפיליפ קשה יותר ויותר לבצע את המשימות שלו והמשבר הזה כבר לא נוגע (רק) לעובדה שסגנון החיים האמריקאיים קוסם לו, אלא לאופי הפעולות שלהם והקושי שלו להרוג אנשים ו/או להרוס את חייהם. הוא נקרע לחלוטין בין האהבה שעדיין יש לו כלפיי אימא רוסיה וכלפי אליזבת לבין המוסר והמצפון שמעיקים עליו והרצון שלו בגאולה. נשבר לי הלב כשהוא צעק על פייג' ופחדתי פחד מוות שהוא יהרוג את הכומר. כה הוקל לי כשהוא עזב. ה-600 דולר היו רק תירוץ, סיבה נוחה לזעם שבעצם נובע מהבלבול לגבי אמונותיו וזהותו. הוא כה קרוב לנקודת שבירה. והמשחק של מת'יו ריס פשוט יוצא מן הכלל, מי ידע באותם ימים של "אחים ואחיות" איזה כשרון אדיר חבוי שם.

הסצנה שלו עם מר'תה הייתה גם היא מכמירת לב. כה אירוני שהיא אומרת לו שהיא אוהבת אותו על כל צדדיו כשיש כה הרבה שהיא לא יודעת לגביו. אבל יש בזה גם מן האמת, היא מכירה צדדים שלו שאליזבת לא מכירה וכשהיא ניסתה להכיר, זה לא עלה יפה. אליזבת לא מסוגלת לקבל אותו לגמרי כמות שהוא, זו בעצם הטרגדיה. אין אף אחד שיכול לקבל אותו לגמרי כמות שהוא כי הוא לא מסוגל לקבל את עצמו כמות שהוא, כי הוא לא יודע מיהו. ואז הכומר מטלטל לפניו את האפשרות של קבלה והוא רוצה באופן נואש להאמין בכך. אני נוטה לחשוב שאותה אמירה שלו שהוא יעשה הכול למען בתו מאוד חשובה, ושיום אחד זה מה שייטה את הכף ויגרום לו לעבור צד. זו נקודת החולשה שלו שאותה יוכלו לנצל.


© 2014 Twentieth Century Fox Film Corporation and Bluebush Productions, LLC. All rights reserved.  

גם לאליזבת קשה, גם היא נאבקת לאחרונה עם האופי הדואלי של חייהם ועם הדברים שהיא נאלצת לעשות למען המטרה. הדברים שהיא אומרת לאותה אישה מהפגישה לגבי יחסיה עם פיליפ הם לא שקר. אבל פיליפ צודק, זה אולי לא קל יותר עבורה אבל פחות מסובך. בסיס האמונה שלה איתן יותר, קשיח יותר. קשה לה, אבל היא כן יודעת מיהי.

מהצד השני, עם המטרות של בימן אני מזדהה, הוא בצד שאני בעדו. אבל אני יותר ויותר מאבדת כבוד כלפיו כאדם. הנאום של אשתו היה מדויק. הרומן שלו עם נינה גורם לו לאבד מן היושרה שלו וכשהוא אומר שאף אחד לעולם לא מאמין שיום אחד הוא יבגוד במדינה שלו, הוא מדבר על עצמו. על הדברים שהוא מוצא את עצמו מוכן לעשות כדי להגן על נינה. וקשה לי יותר לקבל את הבגידה בעקרונות במקרה שלו, כי אלה העקרונות שאני מאמינה בהם. אליזבת מאמינה לחלוטין במטרותיה ואני מכבדת את זה, הגם שאני לא מזדהה איתן. פיליפ נקרע ואני נקרעת יחד איתו. אבל בימן מאבד את דרכו ואני חוששת שהוא ימצא את עצמו בצד הלא הנכון. אני מקווה שלא.
(מיס בוז'רסקי מבלוג קפה + טלוויזיה)

9.5 לואי, עונה 4 פרקים 3,4
שידור שני הפרקים של לואי ברצף גורם לי לראות את קשרים ביניהם שייתכן ולא הייתי שמה לב אליהם לו הם היו משודרים בשבועות נפרדים, מה שמקשה עליי לכתוב על כל פרק בנפרד מצד אחד, אך גם מכניס אותי לבעיית ציונים קלה, כיוון שלפרק השלישי הייתי נותנת את הציון 10 ללא ספק, ומשהו בי מסרב לתת את הציון הזה לשני הפרקים כאחד.

הפרק השלישי מתחיל בלואי שאומר במופע הסטנד-אפ שלו שהוא אוהב נשים, בסיום הפרק הרביעי אנו שוב עם לואי ב(אותו?) מופע סטנד-אפ שבו הוא אומר שהוא אוהב נשים, ושיש לו שתי בנות, בתווך, אפשר לראות בפרקים הללו בצורות שונות עד כמה בנותיו והרצון להגן עליהן טבועים כמעט בכל יחסיו עם המין הנשי.

כשוונסה המלצרית שמנסה להתחיל אתו בפרק השלישי אומרת לו שהיא עזבה את עירה ועברה לבדה לניו יורק והתחילה לעבוד והסתדרה בחיים, הוא אומר לה שמבחינתו כאב הוא הצליח במשימתו אם הבנות שלו יוכלו להצליח להתחיל מחדש בעיר אחרת בכוחות עצמן. זה סימן שהוא נתן להן מספיק כלים להתמודדות בחיים. והנה כל הפרק הרביעי, אנו רואים איך הפחד לאבד את בנותיו בצורות שונות מחלחל לחייו, זה מתחיל ברכבת התחתית שבו הוא מאבד לכמה רגעים את בתו ה"חולמת", מסתיים בהשערה שלו בסוף הפרק שיום אחד הבנות שלו גם יחליטו שהן רוצות להפוך לבנים, והוא יצטרך לתמוך גם בזה, ובתווך הוא מספר את סיפור האישה התקועה במעלית, שהוא כביכול לא קשור, אבל יש בו ייצוג של הרבה מהסכנות שאנחנו לא ממש שמים לב אליהם. אישה זקנה (אלן בורסטיין הנהדרת) נושאת סלי קניות חוצה באיטיות לבדה את הכביש, המכוניות צריכות לשים לב ולחכות בסבלנות, ואז כשהיא מגיעה לבניין היא נתקעת במעלית, וההיתקעות היא לא הדבר היחידי המפחיד (אם מנסים לצאת והמעלית פתאום חוזרת לפעולה זה יכול לקרוע את האדם לשניים), העובדה שהיא חייבת לקחת תרופות באותו הזמן והיא צריכה שמישהו יביא לה אותן גם היא מסכנת אותה. העולם מלא סכנות זה מה שלואי צועק על בתו, וזה מה שהוא מראה בפרק, סכנות בכל מקום, הוא היה רוצה לדעת שהן בטוחות גם כשהן יהיו רחוקות ממנו, אבל אין בטחון כלל, ואפשר רק לקוות שבכל מקום שאליו הן יגיעו הן ימצאו סביבן אנשים טובים שיוכלו לעזור להן במקרה הצורך. ונראה שלואי עצמו חלוק בין פחדיו המתבטאים בין השאר בצעקתו על בתו שיש חרא של אנשים בעולם ושהיא צריכה להיזהר, לבין האמון שלו בטוב לבם של אנשים שמתבטא לא פעם בפרקים שלו באופן מעשי (האישה שמסייעת להיכנס למונית כשהגב שלו נתפס, הוא עצמו בפרק שמסייע לשכנה במעלית).


© 2010 FX Networks, LLC. All rights reserved.  

כל כמה שקו העלילה הזה היה יפה בעיניי, גולת הכותרת של הפרקים הייתה ללא ספק היציאה שלו ושל ונסה, המלצרית השמנה. ונסה בחורה משעשעת אך שמנה מתחילה עם לואי שלא ממש נמשך אליה, ולכן לא נענה לחיזוריה, אך לאחר שהיא מביאה לו כרטיסים למשחק נחשק כלשהו, הצורך שלו לגמול לה גורם לו לבקש ממנה להיפגש אתו לקפה. מפגש לא מחייב.

כשלואי מסרב לה בתחילה, ורואים שלא נעים לו, אני חושבת לעצמי שזה מתכתב קצת עם הפרק הקודם, ואותה דוגמנית שלה לואי לא היה מסוגל לסרב, והפרק בעצם עונה על השאלה ששאלתי את עצמי בפרק הקודם, האם אם היא הייתה פחות יפה הוא היה מסרב לה עם פחות חשש שהיא תיפגע, והתשובה שלואי עצמו נותן בפרק היא כן.

וכן גם הפרק לואי מתנהל מתוך חוסר הרצון לפגוע ברגשות הזולת, אבל הפעם אני ממש רוצה בשבילו שיצליח לראות מעבר לחיצוניות, כי ונסה מוצאת חן בעיניי. חלק מהמשפטים שהיא אומרת לו הם ממש פרייסלס בעיניי, הן לגביו אישית אבל הן לגבי האופן שבו המין הגברי מוצג בטלוויזיה. גברים שמנים בטלוויזיה, במיוחד כשהם גיבורי סדרות, יוצאים כל הזמן עם בחורות רזות שנראות כמו דוגמניות, זה כאילו סטנדרט, וכשהיא אומרת לו שלאנשים שמסתכלים עלינו מרחוק הם נראים מתאימים, ושלגברים שמנים קשה לפלרטט עם בחורות שמנות, אני רוצה למחוא כפיים הן לה והן ללואי, על כל התסריט האמיץ הזה. אמנם אני לא בטוחה שכל בחורה שמנה לא רוצה שיגידו לה שהיא לא שמנה כשהיא מספרת על הקשיים שלה בזוגיות בשל כך, כמו שוונסה מתיימרת לחשוב בגלל שזה מה שהיא מרגישה, אבל נהניתי מאוד מכל הדיאלוג שלהם, שהגיע אחרי קטע הבנג בנג הקורע מצחוק באותו הפרק, והסתיים בשילוב הידיים שלו ושל ונסה שגם אם לא היה ברור לי אם הגיע בשל העובדה שלואי חשב שזו הדרך המהירה ביותר לסיים את הוויכוח המביך, או כי הוא באמת רצה, היה בה משהו מרגש. וכך, היה אפשר אפילו לשלב בסוף הפרק את הבדיחה So is the fat lady בלי שהיא תשמע לא פוליטקלי קורקט. שלמות.
(אורלי)

8.5. החץ, עונה 2 פרק 13
כשראיתי את התמונות מהפרק שהפיצה הרשת שבוע לפני שידורו, הרהרתי לרגע בטיב הקשר של שרה וניסה אל גול והאם יש/היה ביניהן רומן. מה רבה הייתה הפתעתי לגלות שצדקתי. בסופו של דבר, הרדיפה של חברי ליגת הצללים אחרי משפחת לאנס הייתה בגלל אהבה נכזבת…? ניסה ויתרה על שרה ושחררה אותה מחובותיה לליגה, אבל הסדרה לא תוכל לוותר על דמות כה מרתקת (הנבל השבועי הכי מעניין מזה זמן רב), בייחוד עם דמותו של ראס אל גול שנמצאת אי שם ובטח תהווה איום על החץ ושות' בעתיד.

הפלאשבקים לחיי משפחת לאנס הפסטורליים לפני תאונת השיט הציגו את מה שכבר ידענו, שחיי הנישואין של קוונטין ודיינה היו על מי מנוחות לפני "מותה" של בתם וההתמכרות של הבלש לאנס לאלכוהול. קבלת הפנים החמה של שרה ע"י לורל התערערה מהר מאוד כשביקרה את התכנית שלה לעבור לגור יחד עם אוליבר, כשלצופים כבר ידוע שהם בוגדים בה מאחורי גבה. בתוספת למה ששרה אמרה לאולי באחד הפלאשבקים האחרונים, היריבות הזו החלה מזמן, וכשלורל גילתה את האמת לא היה לה על מי לכעוס.


© 2012 Warner Bros. Entertainment Inc.  

שרה שעברה את אמאזו, ליאן יו ונאנדה פרבאט היא לא אותה תלמידת קולג' בוגדנית וחובבת מסיבות שלורל ראתה לאחרונה לפני שש שנים, אבל זה לא מונע מהזיכרונות של שרה הישנה לעלות על פני השטח ולהשתלט על לורל. כרגע היא מעדיפה להאשים את אחותה בכל מה שקרה לה ולמשפחתה מאז נעלמה. גם לאוליבר לקח לה זמן לסלוח.

השקר של מוירה נחשף מהר מהצפוי, תודות לפליסיטי החטטנית, והפעם אוליבר לא מוכן לסלוח. מעניין מה יהיה לו להגיד כשיגלה שהיא גם יודעת שמלקולם מרלין חי.

(עכשיו אני שם לב שכל מה שכתבתי סובב עלילות סבוניות. תודה רבה, "החץ". כדי לאזן, מה עם שרה משתמשת במתקן הטיפוס של אוליבר? לא? טוב, נסתפק בקרב החיצים של אוליבר וניסה; גם סצנת הפתיחה הייתה מעולה.)

והפעם בפינת הרפרנסים, "רפרנסים – המיטב":
- על ניסה אל-גול/ראטקו כתבתי לפני מספר פרקים, כשהוזכר "הילד של ראס אל גול". בקומיקס יש לה חצי-אח, דוסאן, אבל שניהם הרבה פחות ידועים מאחותם (חצי-אחות עבור ניסה), טליה, אהובתו-לעתים של ברוס וויין ואם בנו, דמיאן (רובין מס' 5).
- טמפסט היה הכינוי בו השתמש בבגרותו אקווהלאד, הסיידקיק של אקווהמן (כן, כבר ציינתי את זה בעונה הראשונה).
(תומר סויקר מבלוג קפה + טלוויזיה)

8.5. הוויקינגים, עונה 2 פרק 7
העיט המדמם של הנביא לא אכזב אותנו ובאמת זכינו לראות את בורג עובר את טקס "עיט הדם" בחסותו של ראגנר. אם בפרק הקודם הייתי קצת סקפטי לגבי החיסול של בורג – הפרק הזה סגר את הפינה ונתן את ברכתו לעלילת העונה השנייה להמשיך. למען האמת אנחנו שלושה פרקים מסיום העונה (נרכשה כבר עונה שלישית מבעוד מועד) והעניינים כבר די גועשים בדרך לשיא.


© 2014 TM TELEVISION PRODUCTIONS LIMITED/T5 VIKINGS PRODUCTIONS INC. ALL RIGHTS RESERVED.

הפרק היה מסוגנן תחת מוטיב המוות והגולגלות. למרות שלא קרתה בסופו של דבר – הבגידה של המלך הוריק בראגנר הייתה צפויה כך גם בעיני סיגי שבדיעבד מתברר שפעלה בחכמה כששכבה עם הוריק. גם רולו מבין כעת כי רק לטובתו שכבה סיגי עם הוריק, והתחזית שהציעה לו לפיה יקבל את האפשרות ביום מן הימים לבחור בין ראגנר למלך הוריק, תגיע ככל הנראה מוקדם מהצפוי. טקס עיט הדם לא יכול היה להתרחש לולא "הרוזן אינגסטד" הלא היא לגרטה, שנחשפה בתעלול לא כל כך מובן כשחיכתה לראגנר בלב היער. כעת, כשנמצא שותף בעל ספינות ולוחמים לפלישה לווסקס, אין למלך הוריק שום תירוץ.

העונה השנייה של הסדרה מלווה בהמון קיצורי דרך שאני מוצא אותם מאוד יעילים. באמת שחששתי שהולך להתנהל משא ומתן על ראשו של בורג לפחות לעוד שני פרקים, כך ששמחתי מאוד לגלות את הפרק מסתיים בטקס הפגאני, שהיה ממש מעולה מבחינה ויזואלית ומוזיקלית.
להמשך קריאה  (לירן אהרוני מבלוג קפה + טלוויזיה)

8. עמק הסיליקון, עונה 1 פרק 6
גם לאחר הצפייה בפרק השישי אני עדיין חושב שהייחוד ב"עמק הסיליקון" מגיע בזכות השילוב המגניב של חנונים וקומדיה. חוסר הביטחון וההתמודדות עם החברה והעולם שטס בקצב מהיר מהווים מעין עמוד שדרה בעלילה ובהתפתחות הדמויות. זה הצליח ב"מפץ הגדול" עם חנונים-מדענים ואפשר לומר שגם ב"קרועים" (הבריטית ולא האמריקאית) עם חנונים-מתבגרים. משהו עובד כמו שצריך בגבול בין הקומדיה לדרמה הרצינית כביכול שאמורה להיות סביב חנונים המקימים חברת סטארט-אפ. גם בפרק השישי חוסר הביטחון היה גורם משמעותי - ריצ'ארד מול קווין ילד הפלא היהיר שגייסו כדי שיעזור ויוריד את עומס העבודה, דינש והדילמות המיניות שחווה, וג'ארד שאפילו מול מכונה מנסה להישאר מנומס וחביב.


© 2014 Home Box Office, Inc. All rights reserved.  

את הפרק הובילו למעשה נושאים מאוד חשובים - סקס, סמים וילדים בעייתיים, נושאים שהשילוב שלהם עם חנונים מייצר בדרך כלל פיצוץ. הסקס הגיע מכיוון לא צפוי וזה דווקא מה שבאמת היה מצחיק בפרק. ארליך היה מצוין כששמע שחברתו של גילפויד מעוניינת לשכב דווקא עם דינש ולא אתו. העניין שחברה של גילפויד רוצה לשכב עם דינש לא הזיז לארליך כמו שהזיז לו שהיא בחרה מכל יושבי הבית דווקא בדינש ולא בו. מעמדו של ארליך כזכר-אלפא של ה"אינקובטור" התערער, והרגע הקטן בו ניסה להרשים את טרה בקפיצת הראש לבריכה, עם בגד ים שלא היה מבייש את גולדה מאיר, היה לדעתי הפיק של הפרק. אחרי התלבטויות רבות (שכללו הכנת טבלת "לעשות" או "לא לעשות") דינש מסכים לבקשתו של גילפוילד לשכב עם חברתו - אך מהר מאוד הבין כי גילפויד כרגיל צחק עליו.

אחרי שחברי "פייד פייפר" הגיעו למסקנה כי הם לא עומדים בדד ליין, הם החליטו לגייס לעזרתם את קווין הצעיר והגאוותן כדי שיקודד את פלטפורמת ה"ענן" של החברה. האמת שזה היה הקו הפחות מצחיק או מעניין בפרק. אני אומר את זה ומוציא מהמשוואה את הרגע הקורע באמת, כשריצ'ארד הולך לקנות מילדים קטנים "אדרל" (ממשפחת הריטלין) עבור קווין שאיבד את זה אחרי 48 שעות של קידוד. גם כאן מגיע הכבוד לארליך על רגע מצחיק ממש. אחרי שילדים עבדו על ריצ'ארד ושלחו אותו חזרה לבית עם סטירה רצינית, ארליך רואה את ריצ'ארד הטרוד מציץ דרך החלון בחשש. שנייה אחרי אנחנו עם השניים בדרכם חזרה לילדים ברגע ענק של "תראה לי מי זה היה!", ארליך מחלק סטירות לילדים ומאיים בהגזמה: "אני אהרוג את אימא שלך! ואאנוס את אבא שלך!". אין מה להוסיף. הדמות של ארליך גאונית.

ג'ארד הקשיב לעצתה של מוניקה לתפוס טרמפ עם הרכב של פיטר גרגורי (שהיה חסר בפרק). האמת שזה יכול היה להיות קו הרבה יותר מצחיק אבל ג'ארד מהווה דמות משנית למדי לכן כנראה לא הגיע להרבה זמן מסך בפרק. תחילה ג'ארד התלהב מהרכב-ללא-נהג של פיטר אך במהרה למד על בשרו את הבעייתיות הנלווית. עם סיום הפרק, ברגע בו הבין ג'ארד כי אין אף אחד אנושי מלבדו בלב הים, צץ לו מוסר ההשכל המטריד שמלווה את עולם הגאדג'טים והפיתוחים הטכנולוגיים. מעין יריקה קטנה של יוצרי הסדרה לבאר שממנה הביאו את הפורמט? נראה ככה.
(לירן אהרוני, מבלוג קפה + טלוויזיה)

7.5 סיילם, עונה 1, פרק 1
כבר במהלך הצפייה בפרק התעוררה בי תהייה שרק התחזקה בסיומו – מה פשר הבחירה לבחור ברקע ההיסטורי של תקופת ציד המכשפות בארה"ב במאה ה17, אם הסדרה בוחרת לומר גם שהפוריטנים וציידי המכשפות היו צבועים כפי שאפשר לראות מביקור הכומר בבית הבושת, אבל גם שהיו מכשפות באמת, ולא מכשפות מהסוג הרומנטי שאנו יכולים לראות בסדרות דוגמת "מכושפות" או "המכשפות מאיסט אנד" או אפילו "סליפי הולו", אלא מכשפות מהסוג האפל, שאכן כורתות בריתות עם השטן, טקסי קבלת הכוח שלהן מגעילים במקרה הטוב וכוללים ג'וקים צפרדעים ומיני שדים מגעילים, ואכזריים ונוראיים באופן כללי. כלומר על פי הסדרה עצמה גם אם לפוריטנים לא הייתה שום הוכחה כלפי חלק מהאנשים שהם בחרו להוציא להורג, אין ספק שהייתה להם סיבה מוצדקת לחשוש באופן כללי מהשטן ומקיומן של מכשפות.
 

© 2014 Twentieth Century Fox Film Corporation. All rights reserved.  

אם מתעלמים מכל הממבו ג'מבו הכישופי (וזה לא פשוט בסדרה הזו) סיפור הבסיס על מרי שאהוב לבה יצא למלחמה ולא חזר שנים ארוכות וכשהוא חזר הוא מוצא אותה כבר אישה אחרת במקום אחר, והם מוצאים עצמם משני צדי המתרס, בלי שזה יהיה אפילו ברור לו במיוחד עד כמה, דווקא זרם והיה עשוי בצורה מהודקת וכן עורר בי רצון לדעת מה יעלה בגורלם, ולכן נראה לי שאני אחזור לפרקים הקרובים בתקווה שענייני הכישוף לא ימאיסו את עצמם עליי יותר ממה שהם כבר, ואני אגלה שם גם איזו אמירה מעניינת יותר על התקופה ולא רק סיפור החזרת אהבות קודמות.
(אורלי)

6.5. פארגו, פרק 4
טוב, זה היה ממש נחמד. הפתיחה, אני מתכוון, שבה בן דמותו הצעיר יותר של סטארבוס (אוליבר פלאט) מצא את האוצר שהטמין סטיב בושמי בסרט, משהו ש – כפי שקורה תכופות בסרטים של האחים כהן – נותרנו תוהים בעטיו: לא חבל על כל הכסף הזה? זה היה הרפרור הכי מובהק והכי מוצלח למאורעות הסרט, אבל דווקא בשל כך הוא תרם שוב לתחושה שהמיני סדרה הזו פוגמת בו. הטמטום של חלק מהדברים בה מכתים את היצירה המקורית עד שלעתים הוא גורם לי לרצות לשכוח את סיפורי הסדרה ולהתכחש לה כליל.

לא פלא שבילי בוב תורנטון לא חושש משום מצלמת אבטחה, המוני העדים שרואים אותו או שוטרי סיור מזדמנים – משהו במקום כנראה משבש עליהם את דעתם. אבל זה בסדר. כמו כפפה ליד, השאננות המטומטמת שלהם מתאימה לחוסר התפקוד ולהיעדר האינטליגנציה מגלגלי העיניים של מפקד משטרה כבוב אוזוולט או ההוא מדולות'. רק יש לומר את מילת הקסם – כומר. הסיפור שלך ייבדק בצורה שטחית דיה כדי שתוכל להשתחרר כעבור שעתיים ולהעליב גם הפעם את האינטליגנציה של הצופים.


FARGO © 1996 ORION PICTURES CORPORATION. All Rights Reserved.  

מעבר לזה הפרק היה חביב. לסטר עשה סוף סוף משהו נוסף שנראה כמו הפגנת תושייה וחישמל את אדם גולדברג, מכת הארבה/צרצרים שניחתה על סטאברוס הייתה מגניבה ויתר העלילה התפתלה באופן שבכל זאת גורם לי להסתקרן לגבי ההמשך. בסופו של דבר אני די בטוח שאשכח את המיני סדרה הזו רגע אחרי שתסתיים, אבל זה העניין – אני בונה על זה.
(yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)


בשולי הממיר

כריסטופר מלוני ("חוק וסדר מדור מיוחד", "אוז") התארח השבוע ב- Veep כמאמן הכושר של סלינה מאייר.


© 2012 Home Box Office, Inc. All rights reserved. GRAY PICTURES llc  

רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il