אקדח. אתר אינטרנט נועז. גזענות. סקס. סמים. אלו הן רק חלק מהמילים שתשמעו בפרק הראשון של 'בוסטון פאבליק'. נשמע מעניין? זה גם נראה ככה, אבל כשמתפזר העשן, איפשהו במהלך הפרק השישי, מגלים שנשארנו עם סדרה בינונית, עם שחקנים לא רעים, עם הרבה קיטש ועם קצת מאד דברים שלא נראו מעולם על מסך הטלוויזיה.

צ'י מקברייד ('עקיצה בשישים שניות') הוא סטיבן הרפר, מנהל בית הספר התיכון הקשוח, אך הישר. בסדרה שעוסקת בין השאר במתח בין-גזעי, סטיבן הרפר הוא השחור התורן, כזה שאם הייתם רואים אותו ברחוב, כנראה שהייתם עוברים את הכביש. אין לו שום בעיה להכניס מכות לאחד התלמידים אם הוא מרגיש שיש צורך בזה. והוא צודק. הוא תמיד צודק.

אנתוני הילד (אינספור תפקידים זניחים באינסוף סרטים וסדרות) הוא סקוט, סגנו הלבן, אך הקשוח לא פחות (למרות שהוא דווקא לא נראה ככה). בניגוד מסויים לסטיבן, סקוט הוא מקובע, כנראה שאפילו מקובע מדי. לעיתים קרובות הוא ההיגיון של סטיבן. הוא בעיקר נמצא שם כדי שאנחנו, כצופים, לא נצטרך לשמוע את המחשבות של סטיבן.



שני המנהלים הקשוחים הללו מנהלים צוות מעורב של מורים, רובים מופרעים במידה זו או אחרת, בדרך כלל אף יותר מהתלמידים. יש את הזקנה המטורפת, את הכושית המטורללת, את הזקן החרמן (והיהודי), את הצעיר הנמהר, את הצעיר השקול, את החתיכה המגניבה ואת הצעירה המפלסת (את דרכה בחיים, כמובן). הדמויות כמו נלקחו מתוך "המדריך השלם לבחירת תכונות האופי לדמויות בסדרה החדשה שלך, כך שאף מגזר לא ייעלב", מדריך שנמצא בשימוש ברוב הסדרות של דיוויד אי קלי (יוצר 'הפרקליטים', 'אלי מקביל' 'פרקליטי אל איי' ועוד). וזאת אולי הבעיה העיקרית של הסדרה הזאת. היא מתנהגת יותר מדי כמו סדרה אי קלי-ית.

וחבל. כי לדיוויד אי קלי היה כאן פוטנציאל לעשות מהסדרה הזאת משהו הרבה יותר טוב ממה שיצא לו. בית ספר ממשלתי עם המון בעיות, מורים שלא תמיד יודעים איך צריך להתנהג (בדומה לסדרה אחרת שעלתה השבוע, "חדר מורים"), ותלמידים שעושים מה שתלמידים עושים בדרך כלל - לא שואלים את אף אחד מה לעשות ומתי.

ובכל זאת, לא מדובר בסדרה גרועה. הפרקים הראשונים אפילו ישאירו עליכם רושם טוב, אולי אפילו טוב מאד. הדמויות משכנעות, התסריט מהודק, יש קצת צחוק, טיפה דמע. אבל ה"זה לא זה" מרחף שם, כאילו מחכה להזדמנות המתאימה לפרוץ ולזעוק "אמרתי לכם". זה לא זה, כי כמו ב"אלי מקביל" השטיקים של הדמויות נמאסים, אפילו מהר יותר מאצל ג'ון קייג' וחבריו. זה לא זה, כי מר אי קלי יכול לשגע אותנו עם נאומים בלתי-נגמרים ומשמימים. זה לא זה, כי זה פשוט לא זה, מה לעשות? אנחנו נשתדל להודיע כשזה כן יהיה זה.

את חלק מהתלמידים, שמשמשים בסדרה כרקע לעלילותיהם של המורים, אתם בטח מכירים מכל מיני מקומות אחרים, דבר שיכול להתגלות כמשחק חביב למדי במהלך צפייה בפרק ממוצע של "בוסטון פאבליק", משחק ה"מאיפה, לעזאזל, אני מכיר את...", שבדרך כלל מסתיים בהצצה חטופה בימד"ב או במדריך הפרקים הרלוונטי.

אם תראו את הפרקים הראשונים של בוסטון פאבליק, כנראה שתיהנו מהם. אחר כך? גם אם תחמיצו פרק פה ושם (כמו צופי ביפ, שקיבלו פעמיים את הפרק השמיני ואז דילגו בשמחה אל הפרק העשירי), תגלו בפרק שלאחר מכן, שלא החמצתם שום פרט קריטי באמת שלא תקבלו ב"תקציר הפרקים הקודמים" של הפרק בו אתם צופים.

אולי טיפה סקס. וקיטש. כמויות אדירות של קיטש.





בוסטון פאבליק, החל מהיום (25/7/02) ובכל יום חמישי בערוץ 2 בשעה 23:19.
פרקים מתקדמים יותר בערוץ ביפ בדיגיטל בימי חמישי בשעה 20:20 ופרקים אפילו יותר מתקדמים בסטאר וורלד בכבלים בימי שני בשעה 17:00 ובשעה 20:30.