דרקונים בסנטר

תארו לעצמם שאתם מטיילים לתומכם במרכז מסחרי גדול כלשהו, ולפתע אתם רואים מעליכם דרקון מעופף, מבט לימינכם מגלה על הקיר זאבים שחור לבן, מבט לשמאלכם והנה עורבים ענקיים. אם זה נשמע לכם כאילו סדרת הטלוויזיה החביבה (או לא) עליכם החליטה לבקר את המציאות שלכם, אז אתם לא רחוקים מהאמת.

בימים אלו חוגג ערוץ yes Oh – ערוץ הבית של HBO, שנתיים לקיומו, ואנשי יס שרצו לציין את האירוע באופן אמנותי בקשו מהאמן רונן הרתאן ליצור כמה יצירות בהשראת עשר מסדרות הערוץ ("הסופרנוס", "הסמויה", "סקס והעיר הגדולה", "הפמליה", "אוז" , "בנות", "משחקי הכס", "דם אמיתי", "אימפריית הפשע", ו"בלש אמיתי".)  על מנת שישמשו כיסויים לאייפון, הוא נענה לאתגר, הם התלהבו, הפרויקט גדל והפך לתערוכה ואמנים רבים גויסו, וכך הגענו לYes Oh Gallery - תערוכת האמנות האורבנית העכשווית המוצגת בדיזינגוף סנטר במהלך כל חול המועד.

לבד מיצירות אמנות שונות בהשראת הסדרות, אפשר למצוא במתחם הדיזינגוף סנטר אף את הסטוריבורד המקורי של העונה השלישית של "משחקי הכס", וחנות מזכרות  המחלקת במתנה את העבודות השונות כגלויות וכפוסטרים לחברים של yes Oh בפייסבוק.

רונן הרתאן אוצר התערוכה אחראי לכרבע  מ-60 היצירות המציגות במתחם, ועושות בו שימוש נאה (דמותה של חנה מ"בנות" למשל שמרוחה על קיר מעוגל, מגלה לנו שקירות מעוגלים יכולים להוסיף למשקל לא פחות מהטלוויזיה עצמה), הוא גם זה שהוביל את הסיור בערב ההשקה בו היינו אני ורמונה, וחלק כמה אנקדוטות. כמו למשל זו, שאת דרקון ארגזי הקרטון שיצר תומר רובנס לקח 7 שעות להעלות ולחבר לתקרה כמו שצריך, ושאנשי הביטחון במקום התייאשו כבר לאחר שעתיים מניסיונות הפיקוח ונתנו להם יד חופשית.

The bitter end / רונן הרתאן בהשראת "אימפריית הפשע"

עוד השתתפו בפרויקט: תום מלניק, דנה גרייס ווינדזור, הדר גבע, עומר סילברמן, שלומית סאוור, yonil, יולי צרפתי, רפי בן אהרון, שרית עברני, אור רוזנשטיין, מאיה שלייפר, אורי ליבנה, טליה רחמני, יונתן פופר, שרי כהן, ניצן קלמר, אפרת חסון דה בוטון, אסנת פייטלסון, הגר בן ישי, אייל טאוב, נועם אמיר, ואינסה מוצ'נ'יק.

מי שירצה לגלות יותר על היוצרים והיצירות יוכל לעשות זאת  דרך ״מדריך״ התערוכה הדיגיטלי אשר יכניס את המבקרים לתוך תהליך היצירה באמצעות הסמרטפון.

מי שירצה לדעת קצת יותר על יוצרת היצירה Valar Morghulis שנעשתה בהשראת הסדרה "משחקי הכס" מוזמן לקרוא את הראיון הקצר הבא:

אור רוזנשטיין לצד יצירתה.

ספרי קצת על  עצמך:

אני אור רוזנשטיין, בת 26.5. סיימתי הקיץ ללמוד עיצוב גרפי וחינוך במרכז האקדמי ויצו חיפה, עם התמחויות באיור ובמדיות מודפסות. בימים אלה אני עובדת כמעצבת גרפית בסטודיו פרקטיק, ועוסקת גם בעבודות פרילאנס בזמני החופשי, כי אני כנראה סוג של מזוכיסטית. חוץ מזה, יש לי בן-זוג שכותב פה באתר, וחתולה שלא יודעת לכתוב אבל יודעת לפתוח דלתות ולכבות את האור.

איך הגעת לפרויקט?

לפרויקט הגעתי בדרך האהובה על כל אמן: הם ראו את הפורטפוליו שלי, התלהבו, ופנו אליי.

מהן סדרות הטלוויזיה האהובות  עלייך?

סדרות הטלוויזיה האהובות עליי הן "ספורט באוויר", "הבית הלבן", "באפי קוטלת הערפדים", "דולהאוס", "לויס וקלארק", "ד״ר הו", כל מיני ריאליטי של בישול ואופנה ועוד מלא. בקיצור, חנונית טלוויזיה מוסמכת.

באיזו סדרה בחרת כהשראה ליצירה שלך ומדוע?

בחרתי לעסוק בסדרה ״משחקי הכס״, שאני לא צופה בה עדיין אבל היא ברשימת ההשלמות שלי. במקור רציתי לעסוק דווקא באוז, שזו סדרה שאני מאוד אוהבת, וגם איירתי ספר ילדים שלם תוך כדי צפייה בה, אבל בסופו של דבר התעניינתי יותר באפשרויות הוויזואליות של משחקי הכס, שמאוד מתאימות לסגנון החשיבה שלי. אני מאוד אוהבת דימויים חייתיים, חורפיים ופנטסטיים, ומשחקי הכס נכנסת לנישה הזאת בדיוק.

התערוכה ממוקמת במתחם דיזינגוף סנטר, האם השימוש  בחלל הסנטר השפיע על היצירה?

יש לציין שדיזנגוף סנטר הוא מקום חביב עליי ביותר שביליתי בו שעות רבות לפני שעברתי לחיפה. אפשר ללכת בו לאיבוד בקלות, ותמיד יש דברים מעניינים לראות או לעשות שם. מסיבה זו הוא גם חלל מאוד קשה למי שרוצה להציג בו תערוכה: רוב האנשים שם נמצאים בתנועה מתמדת, וסף הגירוי בו בעלייה מתמדת. כמעט שלא ניתן להתמקד שם רק בדבר אחד. לכן החלטתי ליצור עבודה בשחור-לבן, שחלק משמעותי מאוד בה הוא הרקע הלבן. אני מקווה שזה ימשוך את העיניים של הצופים ויאפשר להם קצת אוויר לנשימה בין כל האלמנטים בחלל. חוץ מזה, הפורמט עצמו מושפע ישירות מהחלל - במקרה שלי עמוד שגובהו כשני מטרים.

האם היה איזה דיאלוג בין היוצרים בקשר לתערוכה, או שכל אחד  עבד לבדו?

ברמת העיקרון, כל אחד עבד לבדו, אבל היה לי העונג להכיר את איש הקשר שלנו בתערוכה, המאייר רונן הרתאן, שליווה אותי ותמך בי לאורך הדרך. חוץ מזה, גייסתי לא מעט חברות טובות ומוכשרות שלי להציג גם כן בתערוכה, דבר שממש עזר להעביר שעות של חרדה ולילות לבנים. זה היה קצת כמו בלימודים.

האם את מרוצה מהתוצאה, או שאת מרגישה שאם היו לך רק עוד כמה ימים זה היה יכול להיות הרבה יותר טוב?

זה כנראה סוג של חטא לומר, אבל אני מרוצה מהתוצאה. אחד החששות הגדולים אחרי הלימודים הוא מהעבודה הראשונה שיוצרים לבד, וזה בעצם האיור הרציני הראשון שלי אחרי הלימודים ואני גאה בו. חוץ מזה, אני מאוד שמחה על כך שנזדמן לי לעבוד על פרויקט שכל כך קרוב לתחומי העניין שלי, אני הרי צופה בלא מעט מהסדרות הללו. בעצם, אני רק מצטערת שלא יצא לי לאייר יותר מאיור אחד.

אם ראית את שאר היצירות, איזה מהן הכי אהבת? (השאלה- כמו שאר השאלות נשאלה לפני ערב ההשקה)

עדיין לא ראיתי את רוב העבודות, ומה שכן ראיתי היה בקטנטן על מחשב. בקיצור, אני די סקרנית. :)

ועוד כמה תמונות לפני סיום:

"פורטרט"- אייל טאוב בהשראת "אימפריית הפשע"

צילום: רפי דלויה

מיצירותיהם של רונן הרתאן והדר גבע 

התערוכה  פתוחה ללא תשלום לקהל הרחב החל מה- 9 לאפריל ועד ה- 22 לאפריל כולל,

בין השעות: אמצע שבוע 11:00-21:00, ימי שישי וערבי חג 09:00-15:00 ומוצאי חג ושבת 18:00-23:00