ארץ נהדרת עונה 11 פרק 11

כבר מאמצע העונה הזו היה ברור שהיא לא הולכת להתבלט בדמויות זכירות או בסדרות מערכונים שישאירו חותם על התרבות המקומית, עם כל הכבוד לשף משה-משה או לגזנדה. אבל ככל שמצטברים השבועות הולך ומסתבר שדווקא בתחום שכבר כמעט ויתרנו לה היא מצטיינת, ומצליחה לארוז מחדש את אירועי השבוע הפוליטיים בצורה שתהיה מצחיקה למדי ואפילו בעלת אמירה.

המרוץ לנשיאות, למשל, שהוא בפני עצמו קומדיה ושכבר הרים לרוב הפאנלים המצחיקים של העונה, הפך השבוע לפאנל לא קצר ומצחיק מאוד על כל המעורבים בפרשה. בהתחלה הדס שטייף, בחיקוי המעולה של ליאת הר לב, חטפה לא מעט ביקורת על משפטי השדה והסקופים שהתרחשו לפני שנים ארוכות במה שהיה נדמה כמו ריבאונד זהיר ומאוחר על פרשת ברלד (שעל פי גיא פינס הוזמן לחזור כבר לפני שבועיים, וסירב). אחר כך זרחוביץ' בגילום מבריק של סילבן שלום והקיפוח העדתי ועם הקונספירציה שהכול זה מזימה של פואד ודליה איציק, שביצעו מחווה קטנה ונהדרת ל"בית הקלפים", כולל העישון על החלון והפנייה הישירה למצלמה. מעניין אגב לראות איך כרגיל האיפור והתסרוקות בחיקויים האלה מתחילים בדיוק עילאי ולאט לאט תופסים נפח קומי משל עצמם עד שהם מגיעים לקן הציפורים המופרך שישב על הראש של עלמה זק (המעולה כמובן בזכות עצמה). בין לבין הופיע פרנץ קפקא(!) למחות על השימוש המוגזם בשמו כדי לתאר מבוכות ציבוריות; ולבסוף -  דליה דורנר, שהתגלתה כמעריצה נסתרת של מיק ג'אגר וסיימה את כל הקטע כמו שצריך בפרודיה המונית ומשתוללת על הרולינג סטונס. מפתיע עד כמה הקטע הצליח לשמור על רמה אחידה לכל אורכו, בלי נפילות מתח ובלי להפסיק להצחיק כמעט בכלל, ומפתיע לא פחות היה שרוב התכנית הייתה מצחיקה לא פחות.

למשל, הקמפיין של משרד האוצר שדוחק בכולנו להתמקח לבד עם הבנקים והוביל למערכון נהדר ומדויק בו כיכבו שאר ראשי המערכות הקורסות - יאיר לפיד, יעל גרמן, יוחנן דנינו וכמובן ביבי, ששכנע את הצופים להתווכח בעצמם עם הפלסטינים באתר הם-אשמים-דוטקום. או מערכון הבידוק בנתב"ג, שאמנם הופיע כבר בווריאציות שונות מ"פריצי" ועד "שבוע סוף" ז"ל אבל עדיין היה מצחיק נורא, כשליאת הר לב נכנסה לעורה של אחת המתשאלות המציקות וירתה כמויות כאלה של טקסט בלי למצמץ שפשוט אי אפשר היה לעמוד בפניה. אפילו נכנס כאן שבריר אמירה על הבידוק המפלה בין ערבים ליהודים כדי שלא נצחק בלי להרגיש קצת אשמים.

הכותרות של קיציס ועלמה עדיין משתפרות ואת הפאנל השני הוביל בגאון השר פירון, שראשית שר ראפ על הישגיו (רועי בר נתן כרגיל מצטיין כשזה קשור בחליפות שומן ובשירים) ואחר כך הנחה את השעשועון "חינוך מנצח VIP" בכיכובן של דנה רון וג'ניפר סנוקל, כמובן. זה היה מצחיק יותר בגלל שמלכות טראש ועוד בחיקוי זה מצחיק, אבל גם כאן לא נעדרה הביקורת המתבקשת על תאוות הרפורמות של השר.

הסיום הלא אקטואלי לא ממש הצליח לעמוד ברף ועדיין פיניש מענטז על האופניים כספורטאי האובססיבי וסמו כנהג המונית הנואש מהאישה (עם נוסעת מצחקקת מאחור) היו די מוצלחים. והיות שלא ייתכן שטל פרידמן לא יופיע כל התכנית הוא הגיח בסיום כדי לעשות פרודיה על הזמר הצרפתי, כריס דה ברג, שנזכר להופיע בארץ באיחור של שנים במה שנראה לקוח מעולמו של אילן פלד דווקא. ובכל זאת, מדובר בתכנית הטובה של העונה שהצליחה לגרום לי לקוות בכל זאת שהיא תמשוך עד יום העצמאות.

ציון: 9