הממיר 15/3/14

10. בלש אמיתי, עונה 1 פרק 8
"כל מה שהשארתי שם מאחור, אני לא צריך"
(ראסט קול)

כבר בפרק הקודם ידענו מי הם האחראים, ידענו מהי הקנוניה, ידענו מיהו האיש עם הצלקת. הקלפים כבר נחשפו בפנינו, כעת היה עליהם להיחשף בפני יתר העולם, והפרק האחרון אמור היה פשוט להיות הישורת האחרונה בסיפור הזה, לא בהכרח מפתיעה אלא כזו שקושרת את הקצוות. בכל זאת, הפרק האחרון סיפק הפתעות דווקא כי סירב לספק "הפתעות". ראסט מאיים על סטיב ג'רייסי שיש צלף העוקב אחריו, מה שנשמע כמו איום בולשיט (ומזכיר כמובן סצנה בפינאלה של סדרה אחרת שהסתיימה לא מזמן), אבל פתאום מטח של יריות שרק סביבו. על סמך הסימנים מבשרי הרעות בפרק הקודם ציפינו שראסט או מרטי או שניהם ימותו אחרי שנכנסו מבעד לפתח אל ארץ הבלהות, ושניהם באמת היו כה קרובים לכך – אבל לא, שניהם שרדו. וגם המשפט של ראסט שחתם את הפרק היווה הפתעה.


© 2014 Home Box Office, Inc. All rights reserved

ניק פיצולטו פיתח את "בלש אמיתי" סביב הגיגים פילוסופיים שכתב לעצמו עד שלבסוף יצרו את דמותו של ראסט קול, ומשם נולד הסיפור האחד הזה, העתיק מכולם, מלחמת האור בחושך. בסופו של דבר לא מדובר ביצירה מושלמת. לא כשהיא כוללת בה רגעים כמו קולו של ארול צ'ילדרס המלווה את ראסט בשעה שחיפש אותו באקדח שלוף, מכוון אותו כאילו המבצר הזה מרושת במצלמות ורמקולי כריזה. או הסתירה בין דבריו של סטיב ג'רייסי בפרק הזה על מעורבותו התמימה במקרה של מארי פונטנוט, לעומת הרמזים העבים בפרק הקודם על הדברים שהוא יודע ("אל תשאל אותי שוב"), שבדיעבד נדמים כדרמה לשם דרמה.

אבל עצם העובדה שאני לא מצליח להיזכר במקרים דומים בפרקים הקודמים למרות שאני יודע שהיו, מעידה על "בלש אמיתי" כמכלול. טלוויזיה מרתקת ומעוררת מחשבה שהחדירה הגות וליריות בנדיבות ובריכוז שאינם אופייניים למדיום, אפילו ביחס לסדרות שכבר עשו זאת קודם כ"דדווד" או "מד מן". בתפישת העולם של ראסט היה משהו שהוא גם קמאי וגם עתידני, דיבורים הן על מקור האדם ותבונתו והן על ממד רביעי ותפישת הזמן, וכל השרעפים הללו שירתו היטב את מלחמת האור בחושך, אבל בעיקר סיפרו את סיפוריהם של ראסט ומרטי עצמם. להמשך קריאה (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

9. באנשי, עונה 2, פרק 9
המאבק בראביט, אביה של אנה, שנכנס השבוע להילוך גבוה, הביא לפני השטח עוד יותר את סוגיית החוק, הצדק והאל. עם ההיגיון של ראביט קל להסתדר. הוא מעולם לא האמין באל, ולכן יכול היה להרשות לעצמו לעשות כל מה שחשקה נפשו. אבל כעת הוא מתפלל שהאל אינו קיים כיוון שהוא יודע שלו הוא אכן קיים, לא יהיה לו מנוח באף עולם. עם ההיגיון של אחיו של ראביט שקורא לעצמו אדם מאמין ומתנהל בכנסייה, קשה יותר להתמודד. ולא ברור כיצד מתיישבים בעיניו שני הצדדים - שירותו בכנסייה מחד, ותמיכתו במעשיו של ראביט מאידך. במיוחד כשנרמז לנו בפרק על ידי אנה שאביה תמיד פחד קצת מאחיו. משל הסכנה מאנשי הדת גדולה יותר.

אימו של פרוקטור מבקרת אותו בכלא, ואומרת לו שברור לה שכל החטאים שלו הם שלה, בשל היחס שהם נתנו לו כשהתנכרו לו. היא האדם הראשון שראיתי שמצליח להביא את פרוקטור לכדי בכי, ולמרות שאני תוהה האם יש לה מושג מהי מנת החטאים שהיא לוקחת על עצמה וברור שפרוטקור אדם בוגר שאחראי למעשיו, אני לא יכולה לשלול לחלוטין את ההיגיון שלה, שלו לא היו מתנכרים לו הוא לא היה מגיע לאן שהגיע, ותוהה האם אין גם כאן סוג של ביקורת על האופן שבו נוקשות דתית עלולה ליצור מפלצות.


© 2012 Home Box Office, Inc. All rights reserved

רבקה עדיין נותרה חידתית בהתנהגותה, אם כי שמחתי לראות שהייתה בה מספיק הגינות לדאוג לג'ולייט, ג'וב הפתיע אותי לטובה ביכולות הלחימה שלו, מכיוון שרוב הזמן הוא נתפס בעיניי כגאון מחשבים ולא כלוחם (ברור שאין בהכרח סתירה) ובסה"כ נהניתי מקטעי המערבון כמו גם מהקטעים הפילוסופיים ומהקטעים המשפחתיים. ואני מחכה בסקרנות רבה לפרק סיום העונה בשבוע הבא. (אורלי)

9. החץ, עונה 2 פרק 5
בהמשך ישיר לפרק הקודם, שרה החליטה להיחשף בפני אביה. לא מפני שהקשבה לאוליבר, אלא כמוצא אחרון כשסירב לעזוב את העיר לאור איום על חייו מעמיתים לשעבר (זה מה שקורה כשמתפטרים בלי לעשות מסיבת פרידה, שולחים אחרייך את אבו נאזיר). קוונטין לאנס היה דמות מעצבנת למדי בעונה הראשונה, בצדק רוטן וחורק את שיניו בנוכחותו של הבחור שחזר מעולם המתים אך הותיר מאחור את ילדתו הקטנה; מתחילת העונה השנייה ובעקבות עבודתו לצד הויג'ילנט, מטרה לשעבר כשהיה בלש, קוונטין התרכך והצד האנושי שלו נחשף לאיטו. האיחוד הקצר שלו עם שרה היה מרגש, ולמרבה הצער קוונטין נאלץ לוותר עליה פעם נוספת ולשמור את הסוד שלה. לפחות הפעם הוא יודע ששרה בחיים וכי יש סיכוי שיראה אותה שוב בעתיד. יתרה על כך, קוונטין גם מקבל את השינוי הקיצוני שבתו עברה במשך שש שנים, מילדה של אבא לרוצחת בדם קר, זאת במטרה לשרוד.

אוליבר פינה חלקית את מקומו לטובת הסיפור של הקנרית, הפרק הראשון בסאגה שאת המשכה נראה מתישהו. למרות זאת, הוא הקפיד לדאוג ללורל, כשומר ראש חשאי וכחבר. חבל שהסיפור שלה הוא הכי חלש נכון לעכשיו. בנוסף לכך אולי ות'יאה ניסו להתמודד עם החלטתה של מוירה לחתום על עסקת טיעון שתכלא אותה לכל החיים, במקום להתמודד עם חבר מושבעים ועונש מוות. היא מאמינה שהיא חפה מפשע, וכך גם עורכת הדין וילדיה, אבל מוירה סירבה להיחשף בבימ"ש ולגלות סודות שעלולים להרוס את תדמיתה בעיניהם. אוליבר ות'יאה חזקים מספיק כדי להתמודד עם האמת, כואבת ככל שתהיה, ובזכותם מוירה מוכנה לקחת את הסיכון.


© 2012 Warner Bros. Entertainment Inc

על האיספינה שוב לא קרה הרבה, אפילו לא המשך למפגש המפתיע של אוליבר עם שרה על "אמאזו" (לפחות לא עד סוף הפרק). במקום זה ראינו את אירועי תאונת היאכטה מעיניה של שרה, הגעתה לספינת האסירים וההיכרות שלה עם מדען מפוקפק כלשהו. בינתיים, סלייד ושאדו נעדרים מזה שני פרקים.

אל תחתמו על עסקת טיעון עם פרקליט מחוזי מיופייף לפני שתקראו את זה:
- תזכורת לליגת המתנקשים וראס אל גול. מעניין לאיזה מילדיו של ראס התייחס אל-אוואל: טליה (המפורסמת מבין ילדיו וכמו אביה הופיעה בסדרת סרטי באטמן של נולאן), דוסאן או ניסה. שם הפרק המקורי היה "ראש השד"; לפי הקומיקס זהו הפירוש המילולי ל"ראס אל גול".
- מלקולם מרלין היה הראשון לציין את נאנדה פרבאט בעונה הקודמת, כמקום אליו נסע לאחר מות רעייתו.
- פרופ' אנתוני אייבו הוא נבל ומומחה ברובוטיקה. המצאתו הגדולה ביותר היא אמאזו, כשם הספינה.
(תומר סויקר מבלוג קפה + טלוויזיה)

8. נאשוויל, עונה 2 פרק 10
פרק סיום חלקה הראשון של העונה לא היה אחיד ברמתו – הוא הפגין היטב את מה שאהבתי ב"נאשוויל" מלכתחילה, אבל בין לבין גם בזבז זמן על משולשי אהבים משמימים, וסיומו היה המחשה של הקיצוניות המעפנה שהסדרה משום מה מתעקשת לגעת בה מדי פעם. מה הקטע שלהם עם הסופים ההיסטריים האלה? התאונה המגוחכת של ריינה ודיקון בסוף העונה הקודמת, וכעת ניסיון ההתנקשות בטדי שכנראה קיפד את חייה של פגי. ובכל זאת, הסצנה הזאת לא פגמה במכלול של הפרק, שבשורה התחתונה היה לדעתי מצוין.

איחוד הכוחות של דיקון וגאנר היה טוב, קיוויתי שהם ממש ישירו ביחד אבל מסתבר שהם מופיעים ביחד אך בנפרד, גם בסדר. אבל הכי יפה בעיניי הייתה הסצנה של ג'ולייט על הבמה, מאבדת את עצמה מול השלט "הורסת בתים" ואז נסוגה אל אייברי. כמו סלע איתן הוא מאפס אותה, מסתכל לה בעיניים ומחזיר אותה לעשתונותיה. על הדרך השיר הזה הפך לדואט מצוין. זה היה הרגע האהוב עלי בפרק. אייברי כבר מזמן הפך מדוש מניאק לבחור חמד, ובעונה הנוכחית החיבור שלו לג'ולייט הוא אחד הדברים שאני הכי אוהב בסדרה. היה ברור שמתישהו ג'ולייט תכיר באיכויות שלו ותבין שהיא יותר מסתם מחבבת אותו, והאופן שבו זה נעשה בפרק היה עגום ונוגע. בעיניי ג'ולייט היא אחת הדמויות הנשיות המורכבות והטובות כרגע בטלוויזיה, לא עניין של מה בכך כשלוקחים בחשבון שמדובר בסבוניה.


© ABC

אני מעריך שמתישהו תיסלל הדרך לאיחוד בין אייברי לג'ולייט – למרות שאני לא בטוח מה דעתי על זה, כי כרגע אני אוהב את היותו בלתי מושג עבורה – מאחר שסקרלט משבחת את היותו כן איתה תמיד, אבל זה לא נכון, היא מעולם לא ידעה על כך ששכב עם ג'ולייט אי אז בפרק הראשון. הכל מתחבר כך יפה, וטוב שכך, כי יתר העניינים של סקרלט משעממים ואפילו קצת מטופשים. מה ששוב מביא אותי לאירוע הדרסטי שאיתו הסתיים הפרק – הירי בפגי. שלא יובן לא נכון, אני לגמרי בעד מותה, לא סבלתי את דמותה מהרגע הראשון והצטערתי לשמוע שהחתימו אותה גם לעונה השנייה, אבל זה היה כל כך לא קשור לכלום והגיע משום מקום.

דקות ספורות לפני כן קיבלנו הדגמה לאופן שבו דברים כאלה צריכים להיעשות. הלבטים של וויל לגבי המיניות שלו הם משהו שהכרנו כבר מהעונה הקודמת, וכעת עם ברנט מצד אחד וליילה מנגד נדמה זה זמן רב שהוא מצוי בשיא הקונפליקט שלו. כאשר הופיע על הבמה ושר כמעט באופן בלעדי לברנט שיום אחד הוא – וויל – אולי ימצא את מי שגורם לו להרגיש כגרסה הכי טוב של עצמו, זה היה עצוב ומקסים. כרגע הוא זמר קאנטרי שכוכבו דורך אבל אין שום סיכוי שהקהל הנבער שלו יסכים לקבל את הזהות המינית האמיתית שלו. הרי במקביל קיבלנו המחשה חותכת לאופן שבו הקהל קם נגד האמן במקרה של ג'ולייט – אצל וויל זה אפילו עוד לא התחיל והסכנה שייגמר באבחה כבר שם. הלבטים הללו והכניעה הבלתי נמנעת שלו ליצר, מביאים אותו אל פסי הרכבת ברגע שהיה מצמרר, מחריד ושובר לב. אני ממש מקווה שהוא לא מת, אני אוהב את דמותו והסיפור שלו הוא אחד המעניינים בסדרה, אבל אם אכן התאבד – זה יהיה סוף טראגי ויפה לדמותו.

ההשערה שלי הוא שאחת משתי הדמויות שגורלן נראה עגום אכן מתה ואילו האחרת שרדה, ואני מנחש שהקורבן הוא פגי. אני מקווה שאני צודק. (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

8. סוכני שילד, עונה 1 פרק 14
הופעות אורח הן עניין מסוכן. עבור "סוכני שילד" קפיצה לביקור של אחד מכוכבי סרטי מארוול עשויה לסייע לסדרה בהטמעת הקשר שלה ליקום הקולנועי, אך מצד שני עלולה לפגוע בה כגימיק לעוס. עד כה הופעות האורח של מריה היל (קובי סמולדרס) וניק פיורי (סמואל ל. ג'קסון) היו במינונים קטנים ואו על גבול ה"באתי רק לומר שלום". מבחינתי, דווקא דמויות חדשות בגילומם של פרצופים מוכרים מעניינים יותר, מאחר ו"סוכני שילד" יכולה להוות במה מושלמת להצגתן ליקום הגדול והמתרחב. דמותו של ביל פקסטון, הסוכן ג'ון גארט, נופלת לקטגוריה הזו, ואע"פ שתפקידו בפרק היה מרכזי, הוא לא גנב את הפוקוס מהדמויות הראשיות והעלילה המתמשכת, וטוב שכך.[1]

[1] פקסטון צפוי לשוב בקרוב מאחר והוחתם על ארבעה פרקים, כך שהסיפור של גארט טרם התחיל.


© 2013 ABC Studios & Marvel

שני קווי העלילה המרכזיים מתחילת הסדרה סבבו את קולסון וסוד שובו מהמתים, וסיפור המקור של סקאיי. עם התעצמות נוכחותו הנפקדת של הקלרוויאנט בסדרה, כך גם השתלבו שני הסיפורים. למרות חשיפת הסוד של קולסון, האמת לאמיתה נותרה מעורפלת ונראה שמעבר לכל פינה מתגלה פרט חדש שמוסיף לתעלומה. אז טהיטי הייתה שקר אחד גדול וקולסון לא היה בחיים לפחות מספר ימים. מה שנתגלה בפנינו ובפני קולסון ב"בית האורחים" עשוי להיות הצצה ראשונה למשהו הרבה יותר גדול ומפחיד, ייתכן אף קוסמי.

הצלתה של סקאיי נעשתה בפרק אחד, אבל משהו אחד שהוכח במהלכו הוא שכישוריה כפורצת מחשבים לא באמת נחוצים: ראשית, פיץ-סימונס הצליחו לגלות מה מסתתר מאחורי קוד בינארי כלשהו, מיקום "בית האורחים", רגע אחרי שפיץ ייחל לכך שסקאיי הייתה שם ומסייעת להם. שנית, פיץ טען שסקאיי הייתה מצליחה לעקוף את מתקן ההשמדה העצמית ב"בית האורחים", אבל בסופו של דבר הקבוצה הצליחה להימלט מההר תודות למומחיותם של וורד וגארט בחומרי נפץ. אולי הגנים של ה… יצור ההוא יעניקו לסקאיי כוחות על והיא תמצא תפקיד חדש ויעיל יותר בצוות.

שקלתי לכתוב את הרשומה בראשי תיבות כמו שמות שני הפרקים האחרונים, אבל אני במצב רוח רחמני. לעניינינו:
- ג'ון גארט הוא סוכן שילד לשעבר שכדי להציל את חייו הפכו אותו לסייבורג. מעין שילוב של קולסון ומייק פיטרסון.
- כרגע לא ברור מה הוא היצור שהוחזק במיכל וממנו נוצרו נסיובים שונים, אחד מהם סייע בהצלת חייהם של קולסון וסקאיי. כרגע יש שתי השערות עיקריות; האחת היא שמדובר בחוצן מהגזע קרי, אויביהם הנצחיים של סקראל (

Photo by NBC - © 2014 NBCUniversal Media, LLC

רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il