הממיר 23/2/14

 10. בלש אמיתי, עונה 1 פרק 5

בפרק הראשון של "בלש אמיתי" תהיתי אם ייתכן שהסיפורים שראסט ומרטי מספרים לחוקרים לא בדיוק אמינים, ואם ייתכן לפיכך שגם מה שאנחנו רואים על המסך אינו הדברים כפי שקרו, א-לה "החשוד המיידי" (שיצא לאקרנים באותה שנה שבה התחיל הסיפור של "בלש אמיתי", 1995). עם הזמן היה ברור שזה לא המקרה. ראסט ומרטי תיארו דברים בפני החוקרים, בפועל ראינו דברים שונים על המסך. הפרק הקודם המחיש זאת היטב עם הסיפור על הגיחה של ראסט לסעוד את אביו, כשלמעשה הוא נכנס בחזרה לעולם סוחרי הסמים כדי לתפוס את לאדו, והפרק החדש לקח את זה צעד נוסף קדימה עם הטיוח של מרטי וראסט על מה שבאמת קרה בחווה של החשוד העיקרי שלהם.

הדיסוננס הזה מבדר למדי, אבל גם טוען הכול בשכבות על גבי שכבות של מידע. אם סדרות בילוש מסוימות מספקות לצופים את הרמזים שהבלשים עצמם רואים כדי שינסו לנחש מיהו הפושע, "בלש אמיתי" מספקת רמזים באופן שבו היא מספרת את הסיפור. הקולות, המראות, זיוני השכל הפילוסופיים של ראסט – רבים מהדברים האלה נדמים כמסך עשן שמסתיר דברים בעלי ערך. כבר מהפרק הראשון ידענו שהחוקרים ב-2012 כנראה חושדים בראסט קול, אבל מאז ועד היום לא ראינו משהו (ככל שאני הבחנתי) שבאמת מפליל אותו. אם ההתרחשויות שאנחנו רואים על המסך אמיתיות, והובהר לנו שהן אכן אמיתיות, הרי שראסט באמת חיפש אחרי רמזים, גופות ישנות שאולי קשורות לרוצח וכן הלאה. ובזמן שהבלשים גילבו ופפניה גורמים למרטי לחשוב שוב על החקירה מפעם ולבחון מחדש את כל מה שראסט אמר לו (ועל הדרך, יש להניח, להרגיש נבגד די בדומה לכפי שגרם לאשתו להרגיש), אנחנו רואים שעשור קודם לכן ראסט עובד באמת, חוקר את בית הספר הנטוש ומגלה שם ציורי קיר מטרידים ולא מעט מלכודות שטן, כפי שלסטר פרימון כינה אותן בפרק הראשון.

Credit: HBO

אין אם כן התיישבות בין הדברים המסקרנים וההגיוניים שבלשי 2012 אומרים לבין מה שאנחנו רואים על המסך, אז אלא אם כן ראסט באמת מאבד את ההכרה שלו ולא מראים לנו את זה, סביר להניח שבפער הזה שבין 2002 ל-2010, שבמהלכן ראסט נעלם, תימצא התשובה. להמשך קריאה (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

9. הגולדברגים עונה 1 פרק 1 (השלמה מהשבוע שעבר)

כבר הייתה פעם סדרה בשם הזה, קומדיית מצבים חלוצית שהחלה את דרכה ברדיו האמריקני ב-1929 ועברה למדיום החדש, הטלוויזיה, ב-1949. מי שעמדה מאחוריה – כתבה, ביימה ושיחקה, הייתה גרטרוד ברג (המדיום הזה אפשר כבר אז לנשים לבלוט ולצמוח, לפחות במידת מה). גם הפעם מדובר מטבע הדברים בסיטקום משפחתי, והוא מספק ממד נוסטלגי נוסף כי הוא מתרחש בשנות השמונים בפרברי ארה"ב, אבל הסיבה לשם היא שהסדרה מבוססת על ילדותו של היוצר שלה, אדם פ. גולדברג ("Breaking In"). העלילה מתוארת ברובה מבעד למצלמת הווידאו של הילד הקטן, שעוקב אחרי משפחתו באמצעות מצלמת וידאו – האב חסר הסבלנות, האם המגוננת, האח והאחות בני העשרה והוא עצמו. את הפיילוט ביים סת' גורדון ("פיינאפל אקספרס").

הטריילר של הסדרה נראה בנאלי וסתמי, לכל היותר חביב, וברור שהמשען המרכזי שלה בדברי ימי הימים של הטלוויזיה הוא "שנות הקסם", שכמותה הייתה דרמת התבגרות משפחתית מעיניו של הנער הצעיר ותיארה התרחשויות שאירעו עשרים שנה קודם לכן. לא יודע אם יהיה מדויק לקרוא ל"שנות הקסם" אילן גבוה, אבל היא ללא ספק הייתה נאמנה לשמה וסיפקה במהלכה רגעי קסם לא מעטים, ותחת המטרייה הזו "משפחת גולדברג" פועלת בהצלחה יתרה.

גם באלמנטים השטחיים ביותר הדמיון מאוד ניכר: שתיהן מתרחשות בפרברים, המשפחה הגרעינית של "משפחת גולדברג" זהה לזו של "שנות הקסם" – אימא (בלונדינית), אבא, אחות גדולה, אח גדול והילד הצעיר שמבעד לעיניו מסופר הסיפור. כך שהציפייה הייתה מובנית, והטריילר אפילו שחק ממנה. לכן הופתעתי שהיא סיפקה מעבר לכך כאשר מצאתי את עצמי צוחק בקול רם כמה וכמה פעמים. למעשה, אפילו היו לה כמה הברקות שהזכירו לי את "מלקולם באמצע" הגאונית, אפרופו אילנות גבוהים. בראשן – ספוילר קל לפרק – כאשר אב המשפחה מלמד את בנו בארי בן ה-16 לנהוג, וצועק עליו, "אל תכה את הילד במושב האחורי, זה הרבה יותר מדי מתקדם".להמשך קריאה (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה).

8.5. המנטליסט, עונה 6, פרק 8

פטריק ג'יין מביע בפרק את אכזבתו מכך שבסופו של דבר שריף מקליאסטר הוא רד ג'ון, ואני חושבת שיש באכזבה הזו סוג של ידיעה של הכותבים שלא משנה מה הם יעשו, מכיוון שהם הלכו כבר פעם במסלול של פטריק ג'יין מתעמת עם רד ג'ון והורג אותו (מדקותיה היותר יפות של הסדרה בכלל) רק כדי לחזור בהם אחר כך ולומר שזה לא היה באמת רד ג'ון, הם לא יוכלו למצוא סיום הולם לעלילת רד ג'ון בלי לאכזב במקצת את הצופים.

וכן אני מודה שאני הייתי מאוכזבת במקצת מהעובדה שבעימות הנוכחי בין רד ג'ון למנטליסט, רד ג'ון פשוט התחנן על חייו, הביע צער על מעשיו והודה שהוא מפחד למות, צעדים שלא הכי מסתדרים לי עם פסיכופת על שכזה, העימות המילולי בין רד ג'ון המדומה לפטריק ג'ין בסוף העונה השלישית היה נראה לי הולם הרבה יותר, אם כי ברור לי שהכותבים לא היו יכולים להרשות לעצמם לשחזר אותו.

Credit: CBS

גם העובדה שפטריק ג'יין הורג אותו במו ידיו, לא הייתה יכולה לספק שום סוג של הלם או הפתעה, כי פטריק ג'יין כבר הרג אותו פעם, כשזה לא היה הוא, ברור שהוא יהרוג גם את הדבר האמיתי, וזה היה אפילו מקובל מראש על כל חבריו, אנשי ה-CBI.

ובכל זאת נהניתי מהפרק, מהעימות בין אנשי ה-CBI לאנשי ה-FBI, מהקטע של "איבוד" המכונית של ליסבון, מהמוות של ברטראם, מהפרחת היונה, מהטוויסטים הקטנים של הפרק, ומהעובדה שזהו סוף סוף הסדרה סיימה את עלילות רד ג'ון, פטריק ג'יין הוא דמות מספיק מעניינת כדי לראות מה קורה אתו כשהוא לא מחפש נקמה, אלא בונה לעצמו חיים. (אורלי)

8.5. מסובך, עונה 1, פרק 12

הפרק הראשון בחלק השני של העונה הראשונה (או הפרק הראשון של העונה השנייה, על פי Yes) הגיע והוא היה כל מה שיכולתי לצפות לו ואפילו קצת יותר. סוף סוף קיבלנו בהירות, דני דסאי לא רצח את רג'ינה ומסתבר שהוא לא רצח גם את דודתו. אני מאמינה שנקודת המפנה הזו עושה טוב לסדרה, כיוון שהיא מאפשרת יותר הזדהות עם הדמויות הראשיות, וגם כיוון שהיא הייתה עשויה היטב. מרילין שבדתה את הראיות כנגד דני דסאי בפרק הקודם, היא פועלת בשירות אביו, שלא רק שגילה הפרק סימני חיים, הוא גם הפך מחשוד אפשרי לאשם ממשי.

אבל עוד יותר מזה דני שבמהלך כל הפרקים הקודמים נחשב לרוצח, דווקא מסיים את הפרק הזה עם דם על ידיו, הוא מציל את ג'ו מפני אביו, אבל אביו נופל, כנראה אל מותו, בתהליך.  ועכשיו ממי שמנקודת מבטו אביו החי היה יכול להוכיח את חפותו, הוא מי שהעובדה שאביו היה חי במהלך הפרק הופכת אותו לאשם גם אם בשגגה במות אביו. ומסבכת אותו יותר כיוון שאין מי שיודה ברציחות. ג'ו כמובן יכולה להעיד לטובתו על הכול, אבל ספק עד כמה עדותה תילקח ברצינות על ידי אנשים שאינם אביה. (במיוחד כיוון שנראה שראש העיר במקום לא היה מעוניין בגילוי האמת, אלא בהפלת האשמה על דני). ואני אוהבת את נקודת המוצא הזו לחלק השני של העונה. (אורלי).

8. ארץ נהדרת, עונה 11, פרק 6

מקובל להתלונן על פרקי הלקט של "ארץ נהדרת", ולא פעם בצדק, אבל הפעם נראה ששבוע החופש עשה לכולם טוב והתכנית חזרה עם פרק מוצלח במיוחד. אולימפיאדת החורף שימשה תירוץ מצוין לשבור את מבנה הפאנל הרגיל וכמו תמיד זה הוכיח את עצמו: ריקודי ההחלקה על הקרח הזוגיים של ביבי ואבו מאזן, לפיד והחרדים וכמובן אריאל זילבר ואחינועם ניני עם פרשנותו הקורקטית של קיציס היו מוצלחים מאוד, גם אם ניתן לחלוק על הסיום בו דווקא ביבי חובט כיסא בראש של אבו מאזן.

פאנל הפרשנים באולפן היה חלש יותר ואפילו פואד לא ממש הצחיק השבוע, אבל הירידה על נדב בורנשטיין ותוכנית הכלום שלו הייתה בהחלט במקום. הנקודה המבאסת הייתה ספיר סבאח, שגם ככה סופגת יותר מדי ביקורת אישית והרעיון לחקות אותה, ועוד על ידי גבר, היה צורם למדי. גם ככה יובל סמו אחראי לכל דמות שלישית בתוכנית הזו (בזכות כישרונו הרב, כמובן). למרות זאת כל החלק הזה היה טוב ומצחיק, מאוזן בין בידור לפוליטיקה, ותצוגת יכולת מרשימה של כל שחקני התכנית.

 היחידה שנעדרה מהחגיגה הייתה ליאת הר לב, שהופיעה מאוחר יותר עם ליהיא האשטג ויום האהבה. האשטאג חבטה בחגיגות הסחים ("מסתבר שוולנטיין היה קדוש ראשל"צי") ובשף משה-משה (שוב סמו) וכרגיל הייתה תענוג. להמשך קריאה (מירב).

7.5. הגשר, עונה 1, פרק 12

אחרי שני פרקים ממש טובים שהתמקדו בעימות בין דיוויד טייט למרקו רואיז, הגיעה נפילת המתח הצפויה, אחרי הכול ברור שהשאלה האם מרקו רואיז יגיע או לא יגיע להעיד בבית המשפט, לא יכולה ליצור את אותה תחושת דחיפות שעלתה בפרקים הקודמים מתוך הסכנה לחיי בנו של מרקו, והשאלה כיצד ישפיע מותו בנו על מרקו בעימות המיידי בינו לבין דיוויד טייט. מה גם ששרלוט וסטיבן לינדר שוב הפציעו בפרק, אם כי אני מודה ששרלוט הופכת ליותר קשה לי לצפייה, הסיבה היחידה שבשלה היא עניינה אותי בהתחלה, הייתה כי חיבבתי אותה, אבל כרגע, כשברור  שאכפת לה מה הדבר הנכון לעשות רק כל עוד היא סבורה שהיא עומדת לרשת הרבה כסף ולא רוצה להסתבך, ומהרגע שבו היא מבינה שאין כסף הדבר הנכון מעניין אותה כשלג דאשתקד, אני לא יכולה לחבב אותה, והיא הופכת לעוד פחות מעניינת.

Credit: FX

מה שכן מצאתי מעניין בפרק, זה את ההתעקשות של סוניה לבוא ולבקר את מרקו ולהחזיר אותו לעבודה, בעיקר בשל המשפט שהוא אמר לה שכל אדם נורמלי היה מבין שהוא צריך שיעזבו אותו לנפשו. וחשבתי לי עד כמה שהמשפט הזה שלו לא נכון, לו הוא היה מתעקש כך על חברותו עם דיוויד טייט אחרי התאונה שבה דיוויד טייט איבד את בנו ואשתו, ולא נמנע מכך בשל נסיבות החיים או תחושת האשמה שלו, ייתכן שהוא היה מצליח למנוע את ההתדרדרות במצבו של דייוויד, אחרי הכול, אחת ההאשמות הגדולות של דייוויד כלפיו הייתה שהוא עזב אותו לנפשו אחרי אותו אירוע, איש לא בא לבקר. לא שזה מצדיק חלילה את מעשיו של דייוויד, ולא שאני אומרת שמרקו בהכרח היה משתגע באופן דומה אם סוניה לא הייתה מתעקשת עליו, אבל האמירה הזו ומעשיה של סוניה רק הדגישו לי שבעיניי מה שנכון הוא בהחלט לא להניח לאנשים לנפשם, ושצריך גדלות נפש או אספרגר כדי לא לתת לדחייה הראשונית ולכעס של הצד השני להפסיק את התהליך. (אורלי).

7.5. החץ, עונה 2 פרק 2

המשא הכבד בהחזקת חיים כפולים הובהר היטב על ידי דיגל ואמילי, כשחשפו שבמהלך גלותו של אוליבר, דיגל סיים את הקשר עם קרלי מפני שלא הצליח להתמודד עם הצד הסודי של חייו, עם המרדף המתמשך אחר רוצח אחיו ובה בעת לפתח מערכת יחסים (עם אלמנת אחיו).

אם בעבר אוליבר הרגיש זאת כששמר את הסוד ממשפחתו וקרוביו, הפעם הוא נאלץ להקריב את דמותו הפומבית כיורש תאגיד נתעב, לטובת ביצוע מעשה אמיתי למען תושבי הגליידס וקורבנות האסון, בזהותו הסודית. כשצ'יינה ווייט אמרה שלא משנה מה יעשה, לעולם לא יראו בו יותר מפושע, לאולי לא היה אכפת כל עוד' הוא מצליח להציל את העיר. גיבור אמיתי לא זקוק להכרה ותהילה.

מסתבר שלא כדאי להחזיק בלורל כאויבת. אם בעונה הראשונה היא פיתחה מערכת יחסים כלשהי עם הויג'ילנט, אך התנכרה לאוליבר עד להתחממות מחודשת בחברותם, בעונה השנייה הם החליפו תפקידים. וייתכן שהקשת ישלם את המחיר מוקדם מהצפוי (כן, זה יקרה בדיוק כפי שאוליבר נעצר וסודו נחשף לאחר שלושה פרקים בלבד).

רוי הצליח להשיג את דרכו לחיקו של הויג'ילנט, מבלי לדעת ששיחתו עם אוליבר היא שתרמה לכך. אוליבר לא רוצה אותו כרגע כלוחם, אלא כאיש סודו בשטח, ובכך העניק לרוי את שביקש, ועדיין לשמר את הזוגיות עם ת'יאה, שהייתה מוכנה לזרוק אותו אם ימשיך לסכן את חייו. להמשך קריאה (תומר סויקר מבלוג קפה + טלוויזיה)

מה יהיה לנו השבוע?

22 בפברואר עד 1 במרץ

ביום שני: עוזרות בית נחושות מסתיימת (yes דרמה), גולסטאר 2 מסתיימת (HOT3)

ביום חמישי: הגשר מסתיימת (yes Oh)

בשבת הבאה: משפחה מודרנית 5, משפחת סימפסון 23 (yes קומדיה)

שידורים חוזרים ויומיות:

בית הקלפים 2, החל מיום ראשון (yes Oh, HOT3)

ש"ח: האישה הטובה כל העונות, החל מיום ראשון (yes דרמה)

בשולי הממיר

TrueDetectiveSeason2, ויש כמה תוצאות פשוט מעולות.

איימס בפוסט מעניין על הסדרה "המנטליסט"

בקרוב תופק גם גרסה דרום קוריאנית של "חטופים"

בשורה משמחת לחובבי "ורוניקה מארס" בישראל - הסרט "ורוניקה מארס" יופץ באמצעים דיגיטליים ברחבי העולם, בד בבד עם הקרנתו בארה"ב ובמדינות נוספות, כך שגם בישראל ניתן יהיה לצפות בו "בזמן אמת". 

ואם בסרט של "ורוניקה" עסקינן - אלן ספינוול, מבקר הטלוויזיה המוערך, ביקר על הסט של הסרט בזמנו וכעת משתף בכתבה מרתקת את התרשמויותיו. בנוסף, הוא גם ראיין את רוב תומאס, יוצר הסדרה ובמאי הסרט, על הסרט החדש. 

האם אלייזה דושקו בדרך לככב בסדרת הבת של "איך פגשתי את אמא"? השחקנית צייצה השבוע על כך שהיא מחזיקה בידה את התסריט לפיילוט של "איך פגשתי את אבא" ויותר מרמזה שהיא צפויה לככב בו בתפקיד כלשהו. 

 רשת NBC הזמינה סדרה חדשה שיצרו וויל פארל ואדם מקיי שתתבסס על הסרט "Anchorman" (שסרט ההמשך שלו יגיע לארץ בימים הקרובים). הסדרה תעסוק באסטרונאוט מאצ'ואיסט בשנות ה- 60 שמנהל יחסי יריבות/אהבה עם טכנאית מנועים שלא עושה לו חשבון. לתפקיד טכנאית המנועים לוהקה קריסטן ריטר ("הביץ' מדירה 23", "שובר שורות"). 

ועוד מרשת NBC - הרשת הזמינה פיילוט לקומדיית מצבים בשם "One big happy" שתעסוק בזוג ידידים - האחת לסבית והשני סטרייט שמנסים להביא יחד ילד לעולם וכשסוף סוף הם מצליחים הבחור מתאהב מעל לראש במישהי אחרת ומחליט להינשא לה. אלישיה קאתברט ("24", "Happy Endings") לוהקה לתפקיד הנשי הראשי. 

נחשו מה? שוב NBC! והפעם - ג'ניפר לופז תככב בסדרה חדשה של שוטרת במסווה. הסדרה, "Shades of Blue" שמה, תופק, בין היתר, ע"י ראיין סיקרסט. 

 ושוב NBC!  אבל בפעם האחרונה בהחלט! מסתבר שרעיונות מטופשים הם עדיין חלק מהווייה של הרשת הזאת. והפעם רעיון מטופש במיוחד - הרשת החליטה להחיות את "גיבורים" הכושלת, ולהעלות אותה במתכונת מקוצרת של מיני סדרה בת 13 פרקים בה תופענה דמויות חדשות עם כוחות חדשים, וייתכן שהדמויות המוכרות עוד תצוצנה במהלך הפרקים. יאי?...

 השבוע תעלה לשידור התכנית החדשה של סת' מאיירס (נחשו באיזו רשת?...) והשבוע התבשרנו שמנהיג הלהקה שתלווה אותו במהלך השידורים יהיה לא אחר מאשר פרד ארמיסן, חברו הטוב ולשעבר חבר קאסט ב- SNL. יהיה מגניב. 

 הידעתם? לפני שנוצרה נעימת הפתיחה המפורסמת של "מד מן" פנו מפיקי הסדרה אל הזמר בק מספר פעמים וניסו לשכנע אותו להלחין נעימת תפיחה עבור הסדרה. השבוע סיפר הזמר שהוא דחה את כל הפניות כיוון שלא האמין שמישהו יצפה בסדרה על אנשי פרסום בשנות ה- 60...

ולסיום: האם "Pushing Daisies" (שבארץ נקראה "העולם עפ"י נד") תעלה כמחזמר בברודוויי? לפי מה שמספר יוצר הסדרה, בראיין פולר, בהחלט קיימת אפשרות ריאלית שזה יקרה בקרוב...  

רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il