ארץ נהדרת, עונה 11, פרק 5

הפרומואים לתוכנית של השבוע הבטיחו את "מה שבאמת קרה במטוס של המשלחת לפולין", אבל כמו שצייץ עמית סגל ששהה בעצמו במטוס התקוע בקרקוב, קשה למצוא משהו יותר מופרך מהסיטואציה המקורית. התוצאה הייתה לא אחידה באופן מבלבל למדי: מצד אחד אילת שקד עם פאנצ'ים צפויים והשף משה משה בלי הצדקה של ממש, מצד שני פרידמן מנסה לשחזר את הצלחת הפרודיה על אל מלא רחמים (ולא ממש מצליח) ורועי בר נתן שוב עם זקנה פולנייה אבל עם מה שמסתמן כקאץ' פרייז הראשון של העונה: "תחמילצ'ו!!", קללה מזרחית במבטא פולני. בתווך חזרו התאומות מלול, שהבדיחה על "חוק חינוך שואה חינם" הייתה רק בקושי שווה את החיקוי של כוכבניות ריאליטי שמלכתחילה נוצרו ועוצבו (רק בתכנית, כמובן) כדי לשמש מושא לפרודיה. תכנית ברמה של ארץ נהדרת לא צריכה ליפול בפח כזה, בטח שלא פעמיים.

ההמשך היה הולם יותר: הפאנל שחיפש את הצורר הראשי הגדול שבלעדיו אין לנו קיום כעם היה קודם כל רעיון טוב, גם אם הבדיחה שהאינקוויזיציה המציאה את אריזות הוואקום היא חלשה למדי. סמו כרגיל היה מעולה, הפעם בדמות המן הרשע, וליאת הר לב שוב גנבה את ההצגה עם שיר השיקסע, הלא היא חברתו הנורווגית של יאיר נתניהו ואויבת העם החדשה. אני תמיד בעד שירים בתכניות קומיות, והביצוע של הר לב יחד עם אורך מדויק שלא מתח את הפאנץ' מעבר לגבולותיו היו טובים מאוד.

הקטנות בין מערכון למערכון היו גם השבוע לא משהו: בנט מתנצל בפני ביבי היה סתמי, טבלת כניסת השבת הייתה עוד בדיחה מהרדיו שאיבדה גובה בטלוויזיה, טל פרידמן עם שיר האנטי-לגליזציה לא הצחיק בכלל ובדיחות הוואטסאפ (מ'נשמע, בשפתו של מעשיהו לייבניץ החביב עלי במיוחד) חירבו את החן הטבעי של עלמה זק בהגשת הכותרות. לעומת כל אלה, "צינתור לילה" עם פואד ודליה איציק היה תצוגת תכלית נהדרת של אלי פיניש שמשלב מימיקות, פנטומימה וטיימינג לאחת הדמויות הכי מצחיקות שלו, שצריך לשמור עליה טוב טוב מפני שחיקה מוגזמת.

גם השבוע אין במערכוני החוץ בשורה אמיתית לעונה הזו, גם אם יש כמה רגעים טובים. מערכון מפתחי האפליקציות היה חמוד מאוד, הופעת האורח של יניר האחמ"ש (שלא ממש מצחיק אותי בשאר הזמן) הצילה אותו מלהיות בנאלי ושני הסטארטאפיסטים הלוזרים צריכים לחזור לסיבוב נוסף. לעומתו הפרודיה על "עממיות" של נאור ציון הייתה מוזרה משהו: נראה כאילו לא החליטו אם רוצים לצחוק (ובצדק) על הסטיגמות העדתיות-שוביניסטיות של הסדרה או על נאור ציון עצמו, והאם מוכנים לשם כך לכוון ישירות על קולגה או שהביקורת היא כללית. הבחירה דווקא בברלד לחקות את ציון נראתה כמו ניסיון פשרה, שפוגג את המסר לטובת פרודיה לא מוצלחת במיוחד. כוכבות המערכון האמיתיות, אם כן, היו שלוש בנות הקאסט, עלמה, שני וליאת סוף סוף במערכון משותף שעורר הרבה חשק לראות מה יקרה כשהן יקבלו סדרת מערכונים משלהן. הסיכוי נראה קלוש, למרבה הצער, עם צוות שלם של כותבים, עורכים ובמאים שמורכב כולו מגברים ועם מצעד תמידי של גברים בתפקידי נשים. אולי כדאי לארץ נהדרת להניח למתחרים במקרה הזה ולטפל קודם כל בדבשת שלה עצמה.

ציון – 7