ארץ נהדרת, עונה 11, פרק 3

"תן להתעסק עוד קצת בשרון, מה כבר נשאר לנו במדינה הזו חוץ מאבל?" אמר-תהה ביבי השבוע בארץ נהדרת, וקיציס הסכים אתו שאלה הרגעים הכי טובים שלנו. גם הרגע של ארץ נהדרת השבוע היה טוב והמוות של שרון ודאי היה הסיבה לזה, כי כל תירוץ לשלוף את פרס מספיד לפי שבלונות ("בחר: מנהיג ישראלי כללי") או לחבוט באין מורשת של ביבי הוא טוב וגם עובד היטב. אורית סטרוק (עלמה זק בחיקוי שהיה צריך להופיע מזמן ויחסוך לנו, אני מקווה, את שובה של רחווול) חגגה יחד עם נסראללה ומישהו הבין שהחיקוי המגמגם-נשנק-מאוהב בעצמו של פואד מצחיק נורא, אז הוא חזר וכיכב גם לרקע מקהלת "רוז ויחידת עוז". אבל עם כל הכבוד, ההברקה האמיתית הייתה שמורה לטל פרידמן בפרודיה מדויקת להפליא על "אל מלא רחמים" שהייתה באמת ובתמים נורא מצחיקה, גם בטקסט ("מרומם קושמרים!") וגם בביצוע.

באופן כללי זו הייתה תכנית בסימן פרידמן, אחרי שבהתחלה הוא הפך את בוגי יעלון לאיש מלא חיים שהוא לא היה מעולם ובסיום הוא הופיע עם גיטרה וזימר שיר מחאה נגד החוק האוסר לומר נאצים ובפעם הזאת, בלי רעש וצלצולים, קלע לחלוטין למטרה.

הפאנל השני היה הרבה פחות טוב, למרות שליהיא האשטג נורא התאמצה. פרנסואה הולנד לא הצחיק וונסה (שגיגול מהיר הבהיר לי שהיא דמות מ"להיות אִתה", הלהיט הנוכחי מבית קשת) נראתה כמו משהו שכבר ראינו מספיק פעמים. עלמה זק בהחלט משפרת את המבזקים אבל עדיין מרגישה לא בנוח, אולי בגלל שקיציס מתעקש להדגיש את נוכחותה ואולי כי גם היא נבוכה מבדיחות הוואטסאפ שעוד כאן.

שמחתי לראות שהתכנית עומדת בהבטחתה לחבוט בכל שבוע במוקד כוח אחר במשק הישראלי שמסרב לקצץ בתפקידו, אפילו אם השבוע נבחרה המטרה הנדושה-משהו של נמל אשדוד. יובל סמו במיוחד הצטיין בחלק הזה, אבל גם ברלד בתפקיד אלון חסן יושב על מלגזה היה משעשע למדי והתוכן ראוי וחשוב. מערכון מורה הנהיגה שמלמד לסמס תוך כדי נהיגה מצחיק מספיק בשביל שייסלח לו שהוא כבר הופיע ברדיו (נחשו איפה?) וכנ"ל לגבי מעשיהו לייבניץ והלכות הוואטסאפ. פינת האנימציה, לעומת זאת, מסרבת להצחיק ומעוררת את התהייה מי כן צוחק מזה - ילדים שלא מבינים בפוליטיקה? מבוגרים שמתעצלים לזפזפ? סטלנים שאיבדו את חוש המידה? זה בעיקר מפתיע לאור הניגוד המוחלט בין הפינה המתקתקה הזו לאנרכיה המוחלטת של להקת ארבע ואילן ויעל, שהשבוע הלבישו את סיפורי התנ"ך על שירים של מדונה ותלבושות קברט וודאי החשיכו את עיניהם של לא מעט מהצופים.

נראה כאילו ארץ נהדרת נחושה בדעתה להיות ארגון הגג של ההומור בארץ, החל מניצה ולחם וכלה בפרלמנט, ומוכנה לערבב ז'אנרים, שחקנים וקהלי יעד, בתקווה להוציא מוצר מוצלח. ואיכשהו, למרות ריבוי השחקנים והאורחים, התוצאה מלמדת שדווקא למערכוני ארץ נהדרת קלאסיים יש יותר סיכוי להצליח, בעיקר אם נותנים לשחקנים הקבועים של התוכנית לפרוח עם הכיוונים שלהם ואפילו להופיע בדמות עצמם.

ציון - 8