הממיר 6/12/13

9. מחזיקות מעמד, עונה 1, פרק 1
לכאורה, סדרות בית חולים המתארות את מערכות היחסים של צוות הרופאים והאחיות, הם דבר שנעשה כבר אלפי פעמים. ועדיין, על פי הפרק הראשון של הסדרה "מחזיקות מעמד", התחושה שקיבלתי הייתה שזו סדרה שלא נעשו כמוה (חוץ כמובן, מן הסתם, מסדרת המקור הבריטית שעליה היא מבוססת ואותה לא ראיתי), וזה בעיקר בשל הבחירה למקם אותה בבית חולים סיעודי דווקא, מקום שקוף למי שלא נאלץ לבלות שם את ימיו ולילותיו, כחולה או כמבקר. כמקום עבודה ברקע של סדרה, זה מקום מאוד לא סקסי, והפרק הראשון כאילו אף רצה להדגיש את העניין כשחלק ניכר ממנו הוקדש לדיון בשאלה מה לעשות בצואה שהושארה על אחד הכיסאות - כנראה על ידי חולה שברח לה - האם לזרוק אותה לאסלה ולנקות, או להעביר אותה למחקר הנערך על ידי אחת הרופאות, דבר המצריך את בירור המקור שלה ומצב בריאותו.


© 2013 Home Box Office, Inc. All rights reserved

עושה רושם שהסדרה מצליחה להעביר ביקורת על חוסר המשיכה שיש למקום שכזה, על חוסר החמלה שהוא מעורר אצל העובדים השחוקים, על המחסור במשאבים, ועל סדרי העדיפויות השנויים במחלוקת, יחד עם גילוי הבנה כלפי הדמויות למרות המופרכות הכללית של הסיטואציות שבהן מעמידים אותן. בעיניי עצם העובדה שיש סדרה ששמה את בית החולים הסיעודי במרכז היא כבר בעלת חשיבות. העובדה שהיא הצליחה להיות גם משעשעת במופרכותה וגם מכמירת לב בשל השיקוף המציאותי של התופעות השליליות שהיא מתייחסת אליהן (כמו המחסור במיטות, זיהום במחלקה, הדגשת החולשה של כל הנמצאים במקום הזה וכו') מעוררת בי הערכה כלפיה וציפייה לפרקים הבאים.
(אורלי)

8.5. הסקס של מאסטרס, עונה 1, פרק 8
אין לי הרבה לומר על הפרק הזה, עוד אחד יפה בעונת בכורה חזקה, אבל אני שוב לא יכול לעבור אל סדר היום אחרי מפגן המשחק הנפלא של אליסון ג'אני. המונולוג שלה לבחור של בעלה בגנות מוסד הנישואין היה מצמרר, והדמויות שלה ושל בו ברידג'ס ממחישות פעם אחר פעם עד כמה הן מהותיות ללבה של הסדרה. גם במובנים הרגשיים הבסיסיים וגם כמרכיב המקרין על עבודתם של מאסטרס את ג'ונסון. היגון הגלום בהם סבוך וטראגי – כה עצוב לראות את ברטון מנסה לעורר בעצמו בחילה כדי "לתקן" את עצמו.

כשם שאני לא יכול לא להתפעל מהפגנות המשחק המדהימות של השניים, כך אני חווה ירידת רמה משמעותית כל פעם שליזי קפלן על המסך. אפילו לא צריך את ג'אני וברידג'ס בשביל זה, כי היא כה רחוקה ברמתה מיתר חבריה לקאסט, כולל הצעירים שבהם. היא נראית אנכרוניסטית, מדברת בשפתיים משורבבות במעין גסות ניו יורקית עכשווית ואני פשוט לא מאמין שהיא תוצר של סנט לואיס ב-1957. ליהוק אומלל.
(yaddo  מבלוג קפה + טלוויזיה)


מימין: ליהוק אומלל.
© 2013 Sony Pictures Television Inc. All Rights Reserved

8. הומלנד, עונה 3, פרק 10
אף על פי שרובו של הפרק היה חושך וריקושטים, הוא היה מהפרקים המוצלחים של העונה בזכות האקשן והמהירות שבה התגלגלו הדברים. למרות שההתפרקות המוחלטת של המבצע תוך רגעים לא הייתה בלתי צפויה היא עדיין נעשתה באופן מותח יחסית, עד לרגע הבלתי נמנע שבו ברודי מסרב לפקודת הנסיגה ועובר את הגבול בעצמו. הפעם קרי הייתה בחדר המצב בתפקיד המפקדת המסורבת, ואולי זה הבהיר לה את הסיכונים שהיא עצמה לקחה על עצמה ועל המבצעים, עכשיו כשהיא גם אחראית לשלומו של ברודי.


© 2013 Twentieth Century Fox Film Corporation. All rights reserved

הפרק היה רצוף אינדיבידואליסטים - ברודי שהתעקש להמשיך את המבצע, הסוכן שעבר אתו את הגבול (ונראה נורא ישראלי), סול שנעלם ברגע שהמבצע התמוסס בצעד די מוזר. היחידה שציפו ממנה להתנהג בקולגיאליות היא פארה, מנתחת המידע האיראנית. קרי פונה להפעיל עליה את כישורי הגיוס שלה ומכניסה את משפחתה לעסק שספק אם יגמר בשלום. עכשיו כשיש מבצע בשטח ומפקדה בעורף אין סיבה לא לסיים את העונה הזו באופן מעניין ומותח כמו שצריך.
(מירב)

8. סוכני שילד, עונה 1 פרק 7
אחרי "FZZT" נמשכת המגמה החיובית, שוב עם חצי מהצמד פיץ-סימונס. הפעם החננה הסקוטי הצטוות לוורד במשימה מסוכנת בשטח, לכאורה זוג מוזר ולא מתאים, אם שוכחים את כל האינטראקציות המשעשעות של פיץ-סימונסוורד. בכל מקרה, פיץ הוכיח שהוא הרבה יותר מעכבר מעבדה ובעוד חמישה פרקים הוא כבר יציל את היקום מפלישה חוצנית נוספת. ההשוואה בין סקאיי לג'סיקה דרוספיידר-וומן בעקבות הפרקים הקודמים? נראה שהם באמת הולכים בכיוון הזה (מינוס כוחות העל, אני מניח).


© 2013 ABC Studios & Marvel

אחרי הפרק הקודם חשבתי שקולסון קצת יירד מהעניין, אבל הפעם הוא עצמו חושד בסודות העומדים מאחורי החלמתו המופלאה. העצירה שלו באמצע התגובה האוטומטית החוזרת, "זה מקום... קסום"; האמירה של סקאיי שהוא כמו גרסה רובוטית של עצמו (חוץ מזה שהיא לא הכירה אותו לפני שמת); סצנת הסיום.

ועכשיו לחלק שאף אחד לא באמת קורא:

- ויקטוריה האנד הייתה יד-ימינו (חה!) של נורמן אוסבורן (גרין גובלין; אל תצפו לראות אותו בסרטיסדרות מארוול, הדמות שייכת לסוני יחד עם ספיידר-מן). בסיום אירועי Secret Invasion (ניסיון הפלישה של הסקראל לכדוה"א) אוסבורן הפך לגיבור, השתלט על שילד ודחק את טוני סטארק מתפקידו כמנהל הסוכנות. אוסבורן סגר את שילד והפך אותה ל-HAMMER , גרסה מושחתת ואגרסיבית לסוכנות שקדמה לה. לאחר מפלתו של אוסבורן, האמר נסגרה, שילד חזרה לפעילות וויקטוריה האנד הפכה לסוכנתאשת הקשר בין שילד לנוקמים.
- איכשהו החמצתי את זה: על אחד משלטי ההכוונה ב-Hub כתוב HAMMER (תודה לרועי ברדה בפייסבוק).
- טריסקליון, בסיס נוסף של שילד שהוזכר בפרק, היה במקור הבסיס הראשי של שילד ביקום האולטימייט ומקום מושבם של האולטימייטס, גרסת היקום הזה לנוקמים.
- הסוכן ג'ספר סיטוול הופיע כבר בחלק מסרטי מארוול, וזו הופעתו הראשונה בטלוויזיה (או על צג המחשב, תלוי איך אתם צופים בסדרות).
-"בארטון ורומנוף" הם כמובן קלינט בארטון/הוקאיי ונטשה רומנוף/האלמנה השחורה.
- בתחילת הפרק הופיע הלוגו החדש של אולפני מארוול, את הופעתו הראשונה עשה ב"ת'ור: העולם האפל" (אם עדיין לא עשיתם זאת, הגיע הזמן לצפות. לא רק שהפרק הבא יהיה קשור אליו איכשהו, הסרט עצמו מבדר ומתעלה על קודמו).  (תומר סויקר, מבלוג קפה + טלוויזיה)

7.5. סטרדיי נייט לייב, עונה 39 פרק 6
ליידי גאגא - אני לא יודע בדיוק למה, אבל רוב הזמן הייתי על סף של להיות נבוך בשבילה. נדמה שעיקר תכליתה בתכנית, הסיבה שלשמה הגיעה, הייתה לצחוק על עצמה. כבר עם מונולוג הפתיחה (הכיפי) שבו שרה על התשואות הזולות, ולאחר מכן עם ה"חידוש" הגרוע למדונה, הירידה על התלבושות הגרנדיוזיות שמכסות על משהו אחר, ולבסוף בתור עצמה הזקנה הפאתטית שימי תהילתה הרחק מאחוריה. המערכון הזה אולי מצליח לזקק את הסיבות למבוכה שלי, כי עם כל הדאחקות העצמיות האלה, היא באמת הגיעה להנחות בשלב לא בדיוק מדהים בקריירה שלה, ונכון לרגעים אלה ימי תהילתה אכן מאחוריה (מה שכמובן עשוי להשתנות, אבל כאמור, נכון לעכשיו), כך שמשהו שם גם היה מחמיץ לב בנוסף לכל היתר.


הצילום באדיבות yes

ועדיין, פרק חמוד עם כמה רגעי היילייט שממש צחקתי בהם. "הקאברים הכי גרועים" היה מעולה, פחות מפאת הכתיבה ויותר בשל הביצוע - איידי בראיינט כאדל הייתה היסטרית. בוויקנד אפדייט טארן קילם גנב את ההצגה בתור ג'בדיה אטקינסון, דמות שחייבת לחזור (זה אני או שסת' מאיירס פורק עול לאחרונה מבחינת הצחוקים שלו בשידור? לא שאני מתלונן), ונסה באייר בתור הילדה האובר-אקטינג פשוט אדירה ומאפילה על כל היתר, וגם מערכון ההורים שרוקדים בקהל מול הילדה שלהם היה מצוין, ואיפשר סוף סוף להפנות זרקור על עוד אחד מהחדשים, מישהו שרק בזכות הפרק הזה אני סוף סוף לומד את שמו, ג'ון מילהייזר.
(yaddo מבלוג



רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il