עצירה בשוליים

"תמיד שנאו את המקצוע שלי, תקראו לזה שנאת זנות. אני חלק מקבוצה שנמצאת בשולי החברה, לכל היותר סובלניים כלפינו. רבים רואים בנו קורבנות, אך עבור אלה מאתנו שבחרו לעסוק בכך הדבר אינו נכון"

                                                (הלן קנודסן, עובדת מין, "הממשלה" עונה 3 פרק 5)

הבל היה רועה צאן. למרות שרעיית צאן היא המקצוע הראשון המוזכר בתנ"ך, מקובל להתייחס דווקא לזנות כמקצוע העתיק ביותר בעולם. איני יודעת הרבה על רועי הצאן בעולם, איני יודעת הרבה גם על תופעת הזנות בעולם, אך מכיוון שבאותו סוף שבוע שבו שודר בסדרה "הממשלה" הפרק  שעסק בזנות, שודרו גם פרקים משתי סדרות שונות בהן צפיתי שתיארו ארצות שונות ותקופות שונות, ובכולן הייתה התייחסות לעולם הזנות, חשבתי שזה יכול להיות מעניין לבחון את התופעה ולראות אם אפשר להסיק מסקנות כלשהן בנושא מהשוואה בין הסדרות, ולבדוק עד כמה העולם השתנה, אם בכלל. הכתבה הבאה תתייחס לששת הפרקים הראשונים בסדרה הדרום-קוריאנית "האגדה של קאנג צ'י", לשלושת הפרקים הראשונים של "הסקס של מאסטרס" ולפרק החמישי בעונה השלישית של הסדרה הדנית "הממשלה".

האגדה של קאנג צ'י (Gu Family Book) היא סדרת פנטזיה תקופתית הממוקמת בקוריאה של שלהי המאה ה-16. בפרק הראשון נגזר על יון סו-הווא, נערה ממשפחת אצולה, לשרת בבית בושת כג'ינסנג (זונת צמרת) לאחר שאביה הואשם בבגידה והוצא להורג מול עיניה. הנערה מסרבת להיכנס לבית הבושת ומקימה מהומה קטנה בכניסה למורת רוחה של צ'ן סו-ריון, מנהלת בית הבושת. סו-ריון בתגובה מצווה על אנשיה להסיר את בגדיה היפים (והמוכתמים בדם) של יון סו-הווא, ולקשור אותה ל"עץ הבושה" כשהיא בלבניה בלבד, ללא אוכל ושתייה, עד שתחזור בה. יון סו-הווא מתרצה לבסוף רק לאחר שסו-ריון מאיימת על חיי אחיה, אולם בורחת לאחר שנודע לה שמי שמתעתד להיות הלקוח הראשון שלה, הוא לא אחר מהאיש שהביא למותו של אביה.

הסדרה "הסקס של מאסטרס" (Masters of Sex) ממוקמת בארה"ב בשנת 1957 ומספרת את  סיפורן של שתי דמויות אמיתיות: ויליאם מאסטרס ווירג'יניה ג'ונסון, שניים שחברו יחד כדי לחקור את ההתנהגות המינית של בני האנוש. במחקריהם לא הסתפקו בשאילת שאלות וקבלת תשובות בלבד, אלא עשו שימוש בצפייה בנסיינים חיים. המחקרים שלהם זכו לפרסום נרחב והשפיעו רבות. בפרק השני, לאחר שנאסר עליהם לקיים את המחקר בשטח בית החולים, מחליט מאסטרס להעביר את המחקר אל בית הבושת שמנהלת בטי דימאלו, שהייתה הנסיינית הראשונה שלו. בטי שמוכרת את שירותיה לגברים אף על פי שהיא לסבית, מנצלת את הצורך של מאסטרס במקום חלופי לעריכת המחקר ובנסייניות נוספות כדי לסחוט ממנו ג'וב מהוגן בבית החולים וניתוח לביטול הליך קשירת החצוצרות שבוצע בה. מסתבר שהיא פגשה בחור טוב שמציע לה בית וילדים והיא רוצה בזה.  במהלך ניסיונו של מאסטרס לבצע את מחקרו בבית הבושת שלה, הוא נעצר על ידי המשטרה בפשיטה שגרתית שלהם במקום, וגם נחשף לרקע שהוביל רבות מהנערות במקום אל המקצוע הזה.

הסדרה "הממשלה" (Borgen) עוסקת בעולם הפוליטיקה והתקשורת של ימינו בדנמרק. הפרק החמישי בעונה השלישית של "הממשלה" מתחיל בקבלת דיווח חדשותי על שלוש נערות רומניות שאולצו לקיים יחסי מין עם יותר מעשרה אנשים ביום. 

קרדיט תמונה Mike Kollöffel

מכיוון שכיום הזנות בדנמרק חוקית, הן לעובדות והן ללקוחות, הניחו הלקוחות שהבנות הרומניות עושות זאת מבחירתן החופשית, דבר שהעלה לדיון את האפשרות להעביר חוק בדנמרק, בדומה לנהוג בשוודיה, שיאסור על הלקוחות להשתמש בשירותי המין, כך שאם תתבצע עסקה, יהיה אפשר לתבוע את הלקוח אך לא את הזונה. הלן קנודסן, נציגת עובדי המין – כפי שהיא מעדיפה לקרוא למקצוע שלה, מתנגדת להצעה הזו בטענה שזה יפגע בפרנסתן של עובדות המין שבחרו בכך, ושמשלמות מיסים בדנמרק כמו כל עובד אחר.

החוק והמקצוע:

על פי הסדרה "הממשלה", למרות שהחוק בדנמרק מתיר זנות הוא משאיר סעיפים רבים בו מעורפלים, כך שמי שעוסק בתחום- חובותיו רבים יותר מאשר זכויותיו. מותר למכור ולקבל שירותי מין, אך אסור לנהל בית בושת, מזכירות של עובדות מין מואשמות בסרסור אלא אם כן הן יכולות להראות שזו רק הכנסה שנייה עבורן, לא מוגדר מספר שעות עבודה קבוע בשבוע למי שעובדת במועדונים, זונות חשופות לפשיטות של המשטרה באמתלה של חקירות על העלמת מס וכיוצא בזה.אחת השאלות שהתעוררו אצלי מהמצב המתואר לעיל הייתה האם חוקיות המקצוע נובעת מתוך איזה אידאל של דאגה לזונות או שהמדינה מעדיפה שהזנות תהיה חוקית רק בשל ההכנסות שהמדינה זוכה להן ואין בחוק הזה באמת דאגה לעוסקות במקצוע.

שאלת האיסור בחוק על קבלת שירותי מין שהתעוררה בפרק בעקבות המקרה של שלוש הנערות הרומניות, הביאה את המתנגדים לזנות לטעון כי מכיוון ש"זנות וסחר בבני אדם קשורים יחדיו", האיסור על קבלת שירותי מין יפחית את בעיית הסחר בבני אדם, שהיא לדעת כולם בלתי חוקית בעליל (הם התגאו בעובדה שב-1792 דנמרק הייתה בין הארצות הראשונות שביטלו את העבדות). המתנגדים להצעת החוק טענו בין היתר שמחקרים משוודיה הראו שהחוק האוסר על קבלת שירותי מין לא הפחית את הזנות, אלא רק העלה את כמות מקרי השידול, את רמת האלימות ואת מספר התקיפות המיניות. ובמיוחד הרע את מצבן של העומדות ברחוב שבאופן כללי הפרק פחות מתייחס אליהן, כמו גם יתר הסדרות שבהן צפיתי.

בסדרה "האגדה של קאנג צ'י" לא רק שהזנות חוקית, גם הסחר בבני אדם הוא חוקי, והסחר החוקי מגדיל ללא ספק את העיסוק בזנות, כיוון שעל פי חוק, אפילו על נשים שלא עברו על החוק בעצמן, אלא רק בני משפחתן הורשעו בפשעים חמורים, יכול להיגזר להפוך לזונות מטעם המדינה –שתפקידן לשרת את בני המעמד הגבוה. החוק מתיר לנהל בתי בושת ונראה שמעמדה של מנהלת  בית הבושת מבחינת החוק אינו רע בכלל, שכן היא מספקת שירות לצמרת השלטון, ולצורך ניהול בית הבושת אף יש לה משרתים ו"מיני צבא". הגברים ששומרים על הסדר במקום נשמעים לפקודותיה ללא היסוס, וברור שמעמדה רם משלהם ואין המדובר בסרסורים המספקים הגנה תמורת חלק מהרווחים.

בין שתי התקופות הללו של הקצוות שבהן הזנות חוקית, נמצאות הזונות של הסדרה "הסקס של מאסטרס", שפועלות כולן מחוץ לחוק, וחשופות להטרדות מצד המשטרה. 

הבחירה במקצוע

בסדרה "האגדה של קאנג צ'י" נאמר כי ברגע שבו המדינה דנה מישהי לזנות, היא מאבדת את האפשרות שלה לבחור. מה שמעורר את השאלה: האם ישנן כאלה שהגיעו למקצוע מבחירה אישית? לא ידוע למשל אם סו-ריון, מנהלת בית הבושת, בחרה בחיים האלה או הגיעה אליהם בעצמה בנסיבות דומות. מה שכן ברור הוא שלמרות מעמדה הרם בתוך הבית, הרי שחלק גדול מהבחירות שלה בתוכו והיחס שלה לזונות הכפופות לה, נובעים מהפחד שלה מאכזריותם של המקורבים לשלטון, ומסולם הערכים שלה, שלפיו החיים כזונה עדיפים מהמוות, שהרי מוות הוא גורל הנשים המסרבות להיכנס לבית. הטענה העיקרית של הבנות שנראות כמשלימות עם חייהן בבית הבושת היא: אם נפטרים מהגאווה, החיים בבית הבושת יכולים להיות טובים. וייתכן שאפשר לחזק את הטיעון הזה אם לוקחים בחשבון את העובדה שנשים באותה תקופה לא תמיד יכלו לבחור את בני הזוג שלהן גם לעניין נישואין, והסדרי נישואין היו לא פעם הסדרים כלכליים.

אין ספק שהעובדה שהחוק לא יכול לחייב אדם לעסוק בזנות מהווה התקדמות רבה המאפשרת בחירה רחבה יותר, אך מכיוון שהזנות בסדרה "הסקס של מאסטרס" אינה חוקית, לא מפתיע לגלות שרובן של העובדות בתעשיית המין הגיעו למקצוע בשל נסיבות חייהן הקשות. אחדות סיפרו על עבר של התעללות מינית, רובן דיווחו שהן אינן נהנות מיחסי מין כלל, והבריאות של כולן נפגעה, לפעמים באופן בלתי הפיך, במהלך שנות עבודתן במקצוע. אפשר לראות בהן קורבנות אפילו מהדברים שבטי מוכנה לעשות כדי לזכות בחיים עם בעל וילדים למרות העדפותיה המיניות השונות.

 מאסטרס מעניק טיפול רפואי לעובדות בבית הבושת לאחר שנים של הזנחה

Photo: Peter Iovino/SHOWTIME

בכל מקרה נראה לי שהשאלה אם נשים מסוגלות לבחור במקצוע הזה באופן לגיטימי, יכולה להתקיים באמת רק בחברה שבה הזנות חוקית, ואין בושה בקיום יחסי מין מזדמנים שאינם חלק ממערכת ממוסדת של נישואין או קשר המבוסס על רגשות אהבה. בדיון שנערך בפרק הוצגה הלן, נציגת ארגון עובדות המין ועובדת מין בעצמה, כמי שבחרה במקצוע. לטענתה הבחירה שלה לא נבעה מהיסטוריה של טראומות שכן מעולם לא התעללו בה. יש לה אפשרות לסרב ללקוחות, כפי שעשתה במהלך הפרק. היא טוענת שהעבודה אינה פוגעת בה פיזית או נפשית כפי שטענה נגדה זונה לשעבר שיצאה ממעגל הזנות וסיפרה שנדרשו לה שנים של טיפול כדי להבין שהיא פוגעת בעצמה כשהיא עוסקת במקצוע. בשל העובדה שהלן מאמינה שסקס יכול להתקיים בנפרד מאהבה (כפי שהראו שנכון במערכות יחסים שונות בפרק), היא טוענת שעבודתה גורמת לה להרגיש נחשקת, שהיא טובה בעבודתה, ושהלקוחות שלה מרוצים.

כצופה, הטענות של הלן גרמו לי לתהות: האם אני יכולה להאמין לה? האם יש נשים בצוות הכותבים של הפרק? (למיטב הבנתי כן. אגב, משיטוטי ברשת הבנתי גם שהיה כעס של פוליטיקאים בדנמרק על האופי החיובי שבו הסדרה הציגה את העיסוק בזנות). בכל מקרה, הפרק עשה עבודה טובה גם בהצגת חוסר האמון בטענותיה כפטרונית כלפי נשים, שכביכול אינן יודעות מה טוב בשבילן וצריכות הגנה כילדים קטנים. כך שמהבחינה הזו היה מעניין לראות את האופן שבו תמיכה בזכותה של אישה לבחור בזנות הוצגה כפמיניזם.

מעמד חברתי

ברור שעם השנים חל שיפור במעמדה של האישה, ואם לשפוט על פי העובדה שבכל הארצות שאליהן הכתבה מתייחסת, העבדות והסחר באנשים היו חוקיים במאות הקודמות, ושוויון זכויות לא היה דבר מובן מאליו כלל, אפשר לומר שבמהלך השנים חל שיפור במעמדו של האדם בכלל. עם זאת, העובדה שדנמרק של ימינו ידועה בכך שהיא מתקדמת מאוד מבחינה חברתית, מעמידה שאלה רצינית בפני החברה לגבי מהי באמת התקדמות מבחינת מעמד הנשים (והגברים) המספקים שירותי מין, והאם קבלת עובדי המין כחלק לגיטימי של החברה זו התקדמות מבחינה חברתית ומוסרית? השאלה הזו שהדהדה אצלי בצפייה בסדרות השונות, היא שאלה שהסדרות לא באמת התעסקו בה. עם זאת הסדרה הדנית רומזת לכך שחוסר הבהירות המוסרית בנוגע לזנות, הוא כנראה הסיבה  לכך שלמרות שהזנות חוקית בדנמרק של ימינו זה לא אומר שבאמת מקבלים את העובדים בתעשיית המין כחלק לגיטימי של החברה.

בפרק בסדרה "הממשלה" טוענת אחת הדמויות שהגיעה המעמד הבינוני-נמוך, שבמעמד הזה בחירה בזנות יכולה להיות אופציה כשהאלטרנטיבה היא פינוי מהדירה למשל, ושהיא גם הכירה מישהי ממקום מגוריה שלא איבדה מהפופולריות שלה דבר כשהיא גלשה מעבודתה כמארחת במועדון דיסקו לזנות. אולם למרות העדות הזו ולמרות שהזנות חוקית בדנמרק, נראה על פי הפרק כי היחס השלילי כלפי המקצוע בהחלט רווח. הלן טוענת שבשל הסטיגמה השלילית בנות רבות שעוסקות במקצוע נמנעות מלהצטרף לארגון עובדות המין שהיא מייצגת. אך מה שמעניין יותר הוא התחושה שהיחס מלמעלה כלפי הזונות קיים בעיקר בארגונים הפמיניסטיים שמעלים בין השאר בפרק את הטענה שכשנער בן 16 יכול להזמין שרותי מין בטלפון וטוען שזה קל כמו להזמין פיצה, זה משפיל לאישה. באופן כללי נטען שנשים משכילות נוטות לראות בזנות אקט אלים ואת היחס לזנות לייחס למאבקי כוח מגדריים פוליטיים. 

 הלן בוועידה. קרדיט תמונה Mike Kollöffel

הלן שמייצגת בפרק את עובדות המין בפני השלטונות והארגונים הפמיניסטיים זוכה להישמע על ידי מיעוט קטן מאוד מהם, היא טוענת שהפעם הראשונה בחייה בה הרגישה כמו קורבן הייתה כשלא נתנו לה להשמיע את קולה בוועידה הפמיניסטית  שעסקה בנושא,  והחליטו שיודעים טוב ממנה מה היא מרגישה ומאיזה מניעים היא פועלת. אפשר לראות את הזלזול בעובדות המין גם בסופו של הפרק בתגובתו של ראש הממשלה המכהן ששומע את בקשותיה של הלן לשיפור התנאים של עובדות המין (או יותר נכון נאלץ לעשות זאת במסגרת משא ומתן עם מפלגה אחרת), ומסרב באמירה, שלא באמת היה אפשר לצפות שהוא יסכים לזה, אחרי הכול מדובר על בקשה של זונות ואף אחד לא יסכים לזה.

אם המצוקה הכלכלית של המעמד הבינוני-נמוך מוצג כמניע אפשרי לבחירה בחיי זנות בדנמרק של ימינו, הרי שהעובדה שהסדרה "הסקס של מאסטרס" משקפת איך בשנות החמישים נשים לא עודדו במיוחד לצאת ללמוד ולעבוד יכולה גם היא להסביר מדוע נשים שאין להן סיכוי למצוא בעל שיפרנס אותן, והן גם חסרות השכלה מתאימה שלא לדבר על "מגיעות מרקע מתעלל", יגיעו לעבוד בזנות. מה שאומר שמראש מעמד הבנות שמגיעות למקצוע הוא נמוך, והזנות בהיותה מחוץ לחוק בהחלט לא משפרת את מצבן בחיים. הסדרה מציגה גם גברים המספקים שרותי מין, אך גם שירותי מין אלו נועדו לקהל הלקוחות הגברי וזה אגב אחד ההבדלים הבולטים בשינוי במעמד האישה בין ההצצה לעולם הזנות שמספקת לנו הסדרה הזו לבין ההצצה שמספקת הסדרה "הממשלה", שכן כיום בארצות שבהן האישה יכולה לטפס גבוה, ולהגיע לעמדות בכירות, היא יכולה גם להשתמש בשירותי מין קנויים. כך בירגיטה, גיבורת הסדרה הממשלה, מספרת על שרה ממדינה אחרת, שסיפרה לה שבשל הקושי לנהל חיי אהבה במקצוע היא מעדיפה לשכור מדי פעם נער ליווי, כסף על השולחן, העבודה נעשית, אין רגשות אשמה.

כבר אמרנו שרוב הזונות בסדרה "הסקס של מאסטרס" הוצגו כקורבנות של החיים, שהעיסוק במקצוע פגע בהן אף יותר, באופן שהם כבר התרגלו לא להתרגש ממנו, וברור שבחברה ה"מהוגנת" יסתכלו עליהם מלמעלה, אך את היחס השלילי שהן מקבלות תדיר, אפשר היה לראות אפילו בפליטת הפה של ווירג'יניה ג'ונסון, שמוצגת כאחד האנשים היותר רחבי אופקים של אותה תקופה. למשמע ההערה שלה לגבי השוני בין איך שבית הבושת נראה בפועל לבין איך שהיא דמיינה אותו, רואים שבטי דיאמלו נעלבת אבל כל מה שהיא יכולה לעשות בתגובה הוא רק להעיר כמה הערות ציניות.

כשסו-ריון, מנהלת בית הבושת בסדרה "האגדה של קאנג צ'י", שומעת עלבון מפורש מפיה של יון סו-הווא יש לה את הרשות והיכולת לשסות בה אנשים. אמנם נכון שהיא יכולה לעשות זאת גם כי על פי החוק יון סו- הווא לא נחשבת לטובה הימנה, אחרי שנגזר עליה להיות זונה, אך נראה גם שהעלבון משפיע על פעולותיה, והמדינה נותנת לה כוח. אחד הדברים המעניינים הוא ש יון סו-הווא חשה בוז כלפי מעמד הגינסינג, תחושה שהיא רכשה מן הסתם במהלך שנות חייה בקרב משפחתה האצילה, אף על פי שעל פי עדותה של סו-ריון, מנהלת בית הבושת, עדות שאפשר להאמין לה כיוון שהיא נאמרה בדיון אחר, גם אביה של יון סו-הווא היה פוקד את המקום והוא לא היה מושא לבוז על כך.

חגיגת השר בבית הבושת בקוריאה. קרדיט תמונה:MBC

זו דוגמא לעוד הבדל שאפשר לראות עם שיפור מעמד האישה, פעם המוסר הכפול ראה במעשיה של הזונה משהו ראוי לגינוי, בעוד שלקוחותיה שנימנו לעיתים אפילו על צמרת השלטון היו יכולים לבקר במוסדות הללו קבל עם ועולם בלי שייגרע מכבודם כלום, ואילו היום להשתמש בשירותיהן של זונות נחשב לבושה. אמנם בירגיטה מהסדרה "הממשלה" תוהה בקול רם, אחרי ששמעה את סיפורה של השרה ששוכרת נערי ליווי, למה זה בסדר לפוליטיקאי בכיר לקנות שירותי מין אבל מגעיל עבור אדם מהיישוב שעושה זאת, אבל האמת היא שאני מניחה שלשרה המדוברת לא היה אולי אכפת לשתף את בירגיטה במעשיה, אך היה לה מאוד משנה לו הייתה צריכה לשתף את הציבור באותה ידיעה, והציבור היה, מן הסתם, מקבל את המידע הזה כשערורייתי.

השורה התחתונה

אפשר לראות שבכל התקופות ובכל הזמנים לא משנה כמה חוקי או רווחי נחשב המקצוע, הנשים שעסקו בו, גם אם זכו לעושר, לא זכו חברתית בהילת ההצלחה המתלווה אליו בדרך כלל, או אפילו ללגיטימציה כשוות ערך בחברה. הדבר מעניין עוד יותר אם נזכרים בעונות הקודמות של הסדרה "הממשלה", שבהן אחת הטענות שהעלתה דמות נשית מסוימת שזכתה להצלחה הייתה, שככל שאישה מצליחה יותר תמיד יהיו רינונים על כך שהיא שכבה את דרכה לצמרת.