ווילו, זאנדר ואניה הן שלושת הדמויות המרכזיות של הפרק הזה, שעוסק יותר מכל ביחסים בין שלושתם, ה"משולש". מכיוון שהן רק דמויות משנה, וששלושתם בד"כ מהווים את האתנחתא הקומית של הסדרה, מתקבל פרק מאוד מצחיק וקליל, למרות שיש בו כמה נקודות קצת יותר עמוקות. הוא נפתח עם זאנדר ואניה, תוהים לגבי הכישלון של באפי וריילי והשפעותיו על באפי. "אולי זו היא." טוענת אניה, ויוצרת דאגה כללית בקשר להתמודדות של באפי. מיד לאחר מכן באה סצינת המנזר שהופכת את האווירה כולה לקומית לחלוטין. טון הפרק נקבע.

כבר בפרק הקודם חשנו במעין קונפליקט בין אניה לווילו, כשזאנדר נמצא באמצע בין שתיהן. אניה מרגישה לא מוערכת, אף אחד לא סומך עליה, כולם מלגלגים עליה, חושבים שהיא טיפשה ושאין לה מושג. היא טוענת שווילו גורמת לה להרגיש כאאוטסיידרית תמידית, ובלית ברירה היא פונה לזאנדר, החוליה שמקשרת בינה לבין כולם. אך רוב הפעמים הוא מעיר לה, גוער בה ומנסה לתקן אותה.

ווילו עסוקה בפרק הזה בענייני כשפים, שרובם המכריע נכשל כשלון חרוץ. חוסר הביטחון שלה עולה אל פני השטח, ובנוסף, אניה מזלזלת בה, מפריעה ומעירה לה. בלית ברירה גם היא פונה לזאנדר, חברה הטוב, שישמש כמתווך בינה ובין אניה.

וכך מוצא את עצמו זאנדר האומלל במצב תמידי של "בין הפטיש לסדן", נאלץ לשמש כשופט ומגשר בין חברתו הטובה ביותר לחברה שלו.



זאנדר נתון כאן ללחצים פנימיים רבים. מצד אחד, חוסר האנושיות של אניה לא עושה אותה חביבה או אהודה יותר בקרב חבריו. מצד שני, הוא מרגיש כאילו הוא תחת שיפוטה התמידי של ווילו, שתוהה תמידית "מה הוא עושה איתה?" (וכאן ראויה לציון הקבלה חביבה: ספייק מזדהה איתו וטוען שחש בתהיות מסוג אלו כשהסתובב עם דרוסילה...).

סף החיכוכים עולה, המתח מתגבר ולבסוף, בעזרת קומדיה של טעויות שתמיד משמשת ב"באפי" כאפקט מפכח, צץ הקונפליקט האמיתי בין שתיהן: הרצון להגן על זאנדר והחשש לפגיעה בו. ווילו חוששת מפני אניה, שדת הנקמה לשעבר, שמא תתנקם ותפגע בו. אניה חוששת מההשפעה הגדולה של ווילו על זאנדר שניכרה בעבר, וסובלת מחוסר בטחון עקב העובדה שווילו מכירה אותו יותר טוב ממנה, ושאולי תנצל את מעמדה בכדי לפגוע בה ובו. שתיהן מרגיעות אחת את השניה, וכדי להקצין את העניין, זאנדר נאלץ לבחור בין שתיהן. מי יותר חשובה לו? את מי הוא מעדיף? כמובן שהוא לא יכול לבחור ולא עושה זאת, והכל נופל על מקומו בשלום. כמו תמיד.

ובכל זאת, יש לפרק מספר אפקטים. קודם כל, הוא חותם סופית כל רגש אפשרי בין זאנדר לווילו, שכידוע כבר הפריד מערכת יחסים אחת. אם היה מישהו שתהה, אם מקומו של זאנדר לא עם ווילו ושמא הם נועדו אחד לשניה - לא עוד. וכדי להדגיש את זה, נעשה כאן שימוש לראשונה בכינוי "Gay" ביחס לווילו. שנית, בהמשך למגמה של הפרק הקודם, מתחזקת אמינותו של הקשר בין זאנדר לאניה. הוא מגן עליה בכל כוחו, מודגשת אהבתו אליה למרות כל מגרעותיה, ואניה אף מוכנה להקריב את חייה בשבילו. אם היה מישהו שפקפק באמיתות הקשר ביניהם ובמחויבות שלהם - לא עוד.



הנושא המשני בפרק הוא ההתמודדות של באפי עם מאורעות הפרק הקודם, וההתגברות על ריילי. באפי מתמודדת לא רע, למעשה. אם הצד שלה בכישלון היה שהיא לא נפתחה והביעה רגשות, כנראה שהיא לומדת מטעויות, ומהר. באפי חושפת את לבה ורגשותיה בפני ג`יילס, דון וטארה. והם אפילו לא חבריה הטובים ביותר. היא מדברת על התחושות שלה, הרצונות והחרטות שלה, ועושה את זה בצורה טבעית למדי. היא מכירה בעובדה שהכישלון היה תהליך, וגם לה יש חלק בו. היא אפילו זורקת משפטים כמו "דברים כאלו קורים" או "אני אתגבר" או "אולי ריילי נמצא במקום בו הוא צריך להיות". עצם העובדה שהיא מתמודדת עם העניין ולא מדחיקה, נפתחת ולא נאטמת, כבר מלמדת על התגברות קלה יותר, וע"י כך הפחתה מסוימת במערכת היחסים הזו. כמה זמן לקח לה להתגבר על אנג`ל, לדוגמא? (האם היא התגברה אי פעם סופית על אנג`ל? אבל זו כבר שאלה אחרת). כמה זמן לקח לה להתגבר על הסטוץ עם פרקר אברמס? 3 פרקים לפחות של הרהורים ומחשבות נוגות, חרדת נטישה גואה וחוסר בטחון עצום. או שהיא נעשית טובה בזה יותר ויותר, או שהפעם זה היה מהיר וחלק. היא, הכותבים והצופים הבינו שאין טעם לדוש בזה. היה מה שהיה.

מאפיין נוסף להתגברות של באפי הוא התלות ביחסי זאנדר-אניה. היא מתמוגגת מאושר למראה הזוג, דומעת עם כל אזכור של פרידה ומקבלת את הכוח הסופי לחיסול הטרול כשהוא טוען לגורל מר עבור הקשר שלהם. כל זה נובע מהצורך שלה להאמין באהבה אמיתית, בזוגיות בריאה ובמערכת יחסים תקינה, כזו שהיא בעצמה לא יכלה להחזיק לאורך זמן, עם אנג`ל או עם ריילי. רק שכל העניין מקבל משמעות קומית למדי ומאפשר לנו לצחוק עליה, על ההתמודדות וההתגברות שלה, ובכך הוא שולל את הרצינות והדרמטיות ושוב, ממעיט בחשיבות הקשר בין באפי-ריילי.

ספייק מתכנן לפצות את באפי ולהמתיק את כעסה עליו באמצעות בונבוניירה, אך שימו לב כיצד מתחילה הסצינה וכיצד היא מסתיימת: ספייק כבר מתחיל לאבד את הקו בין אהבה לזעם, מרוב הטירוף והאובססיה הוא מתווכח ורב עם עצמו ולבסוף פונה, כרגיל, לאלימות כפתרון המצב. מלבד המשמעות הקומית, האם מלמדת הסצינה על משמעות האהבה האמיתית שלו לבאפי, ואולי על יכולת שלו בכלל לאהוב אהבה אמיתית?


ולסיום, פאשלה עלילתית קטנה: אניה טוענת כאן שלא נהגה מעולם או ניסתה לנהוג, בעוד ב"Graduation Day pt.1" היא אומרת לזאנדר שמכוניתה עמוסה בחפציה ושהיא כולה מוכנה לעזוב את סאנידייל, ואף מציעה לו להצטרף.

השחקן שמשחק את אולף הטרול, אברהם בנרובי, מוכר יותר כבריון השכבה ב"פארקר לואיס" או כפקיד הקבלה ג`רי ב"אי.אר".