הממיר 20/9/13

10. שובר שורות, עונה 5 פרק 14

אחד הטריילרים שהקדימו את העונה הנוכחית (כלומר את חלקה השני של העונה) הציג את נופי הסדרה ואלבקרקי על רקע קולו של וולטר ווייט/בראיין קרנסטון, המקריא את הפואמה "אוזימנדיאס" של המשורר האנגלי פרסי ביש שלי. כבר נדרשתי אליה כאשר מייקל גינזברג שנה שורה ממנה בלי קונטקסט באחד מפרקי העונה החמישית של "מד מן" – סונטה העוסקת בחורבנן של אימפריות, בשברי הפסל של רעמסס העומד במדבר השומם, עדות לכוח עצום שהיה ונמוג.

הפתיח הכל כך יפה המחיש במפורש את הנמיגה הזאת. מראה לנו את וולט של לפני שנתיים נעלם. מאחוריו ג'סי הפוחז שמכה ברוח – כמה סמלי – מתנדף גם הוא. אחריהם נעלם גם הקרוואן. תחת זאת, באותו מקום ממש, מופיעים כלי רכב שבהם עומדים האנשים שהביאו עליהם את חורבנם. בפעם הקודמת כתבתי על וולט שבמקום שבו מונח נצחונו, אותה שממה בטו'האג'ילי שבה טמן את הונו העצום, שם גם מונחת תבוסתו. הפרק הזה חידד את התהפכות היוצרות: המקום שבו וולט קבר את כספו נחשף, נחפר, רוקן, ומולא שוב בגופתו של האנק שריידר, השם יקום דמו (אולי בעזרת וולטר ווייט).

Credit: AMC

והמקום שבו וולט וג'סי עשו את צעדיהם הראשונים ביחד, שם וולט – לתנודות ראשי מצד לצד – התעקש להקריב את ג'סי. הבוז שהביע כלפיו אז לפני כשנתיים בקראוון, חזר כפול ומכופל עכשיו, בדמדומיהם. עמדתו כלפי ג'סי לא נשחקה אפילו כעת כשהוא מוּשל מכספו ומכוחו, כשגיסו נרצח מול עיניו חרף כל תחנוניו. לג'סי הוא לא סולח על הבגידה, לבן טיפוחיו המסכן והמבועת שהצליח להתחפר מתחת לרכב (נחליק להם על שלא חיפשו שם). וולט נועץ בג'סי את הסכין, ואז גם מסובב אותה כשהוא מספר לו על ג'יין: "יכולתי להציל אותה, אבל לא עשיתי את זה", ממש כשם שאני יכול להציל אותך אבל לא עושה את זה. את כל הסיפורים האלה מספרות בשקט נקודות הציון בטופס הלוטו שמילא וולט. המקום שבו ניצב פסלו של רעמסס רם ונישא ומבטו שולט וקר, וכעת קבור חציו בחולות המדבר ומסביבו פרושה שממה.המשך (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

9. עבודה ערבית, עונה 4, פרק 10 (פרק סיום העונה)

הקטע היפה ביותר בפרק בעיניי, היה זה שבו התיישבו אמג'ד ושכניו במכונית לאכילת קלמטינה כשברקע מתנגן לו השיר "אי שם מעבר לקשת", השיר הידוע של דורותי מהקוסם מארץ עוץ שהפך עם הזמן לשירם של אלה החולמים על מקום אוטופי, מקום שבו לפחות לא נקלעים לצרות.

השיר הזה הגיע אחרי די הרבה צרות, בתחילת הפרק לבושרה יש תחושה רעה, ויש די הרבה צרות שיכול להיות שהתחושה שלה מתייחסת אליהם בפרק אם כי למזלנו היא לא ירשה את כשרונו הנבואי של אמג'ד , ולא נראה שהצרות הללו הן בדיוק מה שבושרה חוששת מפניו,אמג'ד שמגלה כמה עולים שרותי הבריאות הפרטיים שהוא חפץ בהם למענה, חושב לעזוב את ביתו ולחזור לכפר, אך תקרית ירי בכפר משכנעת אותו שזה כבר אינו מקומו, הוא התרגל לסטנדרטים אחרים של מגורים, ואז הוא נתקל ביהודה (שם טעון משמעותית, שמיל בן ארי במשחק משכנע כתמיד) השכן החדש מעל שרוצה לקנות – מאוד רוצה לקנות, את הדירה שלו, ולא בוחל באמצעים כדי להמאיס על את אמג'ד את חייו ברחביה. גם מאיר ואמאל מתקשים למצוא להם מקום, וכל זה על רקע סיפור הלינץ' בירושלים.

אם בפרק הראשון של העונה שולב סיפור המחאה החברתית, סיפור אופטימי, לפחות בראשיתו, הרי שחדשות האמת המשולבות בפרק הזה לא היה בהן שום דבר אופטימי, וכשאמג'ד אומר שאולי הוא השלה את עצמו שהוא יכול לגור ברחביה, והמציאות שמסביבו רק הולכת והופכת למאיימת יותר ויותר, אני חושבת בליבי שאסור לאמג'ד לאבד את החלום כי מהי הסדרה בלי החלום הזה שלו, ומהי הסדרה בלי קצת אופטימיות, ואז מגיעים השכנים, ומראים שהמציאות של הפרק עד כה, היא לא התמונה השלמה, כי כמו שיש מתנכלים יש גם כאלה שמוכנים להושיט יד, והשיר מתחיל להתנגן לו, ומראה איך גם אם מצד אחד אין לחוק מה לעשות כנגד יהודה השכן והתנכלויותיו, הרי שמצד שני אפשר לנצל פרצות בחוק גם כדי להפוך את הסביבה למקום טוב יותר לחיות בו כמו שעושים מאיר ואמאל עם "בית מאיר" והקמת בית ספר בהר חברון. ועוד השיר מתנגן לו ברקע אנו רואים את אמג'ד ובושרה מנהלים דיון על השמות לילדים ומבינים, שאמג'ד עדיין לא איבד את האמונה שלו, ומתנחמים לפחות בכך. (אורלי)

8.5. שטיסל, עונה 1, פרק 12 (פרק סיום העונה)

הערבוב בין מציאות ודמיון הוא מסוכן, כך למדנו בפרק הראשון של הסדרה, וכך גם הסדרה מסתיימת בשבירתם של רוב החלומות. אחרי עימות עם הרב שולם, אלישבע נוסעת לאנגליה ונוטשת את עקיבא ארוסה, ועל התמרמרותו היא משיבה שאם הוא היה מאמין בהם, הוא לא היה מספר לאביו על התנאי שהם סיכמו ביניהם ויש משהו בדבריה שקשה להתווכח עמו.

ליפא שחזר לביתו חולם להתחיל עבודה חדשה ולהפסיק ללמוד בכולל לימודים שהוא לא בנוי אליהם ולא מדברים אליו, אך גיטי משנה לו את התכניות, בכך שהיא מאלצת אותו להישאר בבית, בשעה שהיא  מנסה לברוח מהמציאות של בעלה ומשפחתה ואפילו אמונותיה, ולהפיל את העובר שברחמה, היא נראית כמתעוררת אל המציאות עם קבלת השיחה מליפא על התאונה של סבתה, באחת מהסצנות היותר צפויות שנראו בסדרה. אולם רק כשהיא ספרה לבעלה על ההיריון כשהיא חזרה לביתה, היא נראתה  כמשלימה עם המציאות. אצל הסבתא המציאות והדימיון התערבבו לחלוטין עת תכנית הטלוויזיה נכנסה לה לחלום, ודמיות מהסדרה הוכנסו אל שגרת תפילותיה, וראינו היכן היא סיימה את הפרק. אפילו הרב שולם, שנושא נאום בזכות אימו הצדקת בטקס הסידור ויכול להיראות כמי שמוכן לתת לאנשים לחלום את החלום הקטן שלהם בכך, בעצם חוזר באותה סצנה אל עצמו, אחרי שבפרק הקודם הוא החליט להיות "מחמיר" כיוון שזה נראה לו הולם את תפקיד מנהל הישיבה, אף על פי שזה לא בא מתוך השקפת עולמו, הפעם הוא משלים עם העובדה, שהדבר הנכון הוא להיות מי שהוא ולא לנסות להיות מישהו אחר עבור תפקיד, ומי שהוא הוא אדם שהעובדה שאימא שלו רואה טלוויזיה או רוצה לראות את המטס, היא לא באמת משהו שהוא לא יכול לחיות אתו בשלום.

ורק לילד הקטן של ליפא שרוצה לגדל עץ של ממתקים מרשים בפרק להמשיך ולהאמין בבלתי מציאותי.

למרות שהנפילה של הסבתא במדרגות הייתה די צפויה ואולי אף התארכה מעט, אהבתי את העובדה שיצרו סצנת מתח שהגיבורה שלה היא קשישה, ולכן סלחתי על האריכות. את הנאום של הרב שולם על אמו שאוהבת ודואגת לדמויות טלוויזיוניות ממש כאילו היו אנשים אמיתיים, פחות אהבתי כיוון שגם אני לא בטוחה שהוא באמת הוסיף כבוד לאמו, והיא הייתה הדמות החביבה עלי מבין כל הדמויות לאורך כל הסדרה, וגם כיוון שראיתי בו סוג של תקווה של היוצרים שגם את הדמויות הטלוויזיוניות שהם יצרו נצליח לאהוב ולכאוב ולהתרגש אתן כמו שהסבתא אהבה ודאגה לברוק ולרידג' גיבורי "היפים והאמיצים", אבל אני מודה שאישית אף דמות בסדרה לא הצליחה לעורר בי את הרגשות שברוק הצליחה בשעותיה היפות, והנאום הזה רק הדגיש בעיניי את העובדה שמשהו בסדרה היה חסר. ובכל זאת אני מקווה שתהיה עונה שנייה, ושהם ידעו לקחת את הדמויות שלהם לכיוונים מעניינים. (אורלי)

7. הכוכב הבא, עונה 1, תכנית 1

או שאולי צריך לומר כוכב נולד עונה 11 תכנית 1. אם לשפוט על פי התכנית הראשונה, הרי שיש שינויים בפורמט החדש ורובם לטובה, כשהראשון שבהם הוא שהפורמט די מחייב להראות פחות אודישנים לא מוצלחים, ולכן מינון הדחקות על חשבון חוסר המודעות העצמית של אנשים היה מינורי ביותר, במיוחד בהשוואה לתכניות האודישנים של כוכב נולד.

העובדה שהשיפוט נעשה בזמן אמת כשהצופים נחשפים בזמן אמת לתוצאות שלהם, גם היא מהווה שיפור בעיניי כיוון שכך התחושות של שקלולים מטים של ההפקה מורגשים פחות, ואני מאוד מקווה שזה יישאר נכון גם בשלבי הנבחרת וההדחות, אם כי עדיין לא ברור האם גם בשלב הזה הצופים יוכלו לדעת מה המצב של ההצבעות והם יש צורך גם בהצבעה חיובית שלהם או שלא.

העובדה שהנבחנים שרים הן בעברית והן באנגלית הוא שינוי שהופך את התכנית לפחות נבדלת משאר תכניות תחרות השירה על המסך, ולמרות שזה פחות תואם את טעמי האישי, זה לא בהכרח רע בעיניי, ויש בהחלט ביצועים שווים. 

הבעיה העיקרית שלי עם התכנית הראשונה ואני מקווה שזה משהו שידעך בתכניות הבאות הייתה התחושה שהתכנית מילאה את כל הזמן שבו היא לא היוותה תחרות שירים בלהיות תשדיר פרסומות לעצמה: "בפעם הראשונה בעולם כולו" "סוף סוף יש תכנית טלוויזיה ש..." וכל מיני סופרלטיבים כאלה שהם הרעיפו על עצמם, ופשוט הורידו מהערך של התכנית בעיניי. (אורלי) .

מה יהיה לנו השבוע?

20-27 בספטמבר

ביום שישי: שושלת בורג'יה 2 מסתיימת (yes Oh)

ביום שבת: הממשלה 3 (yes Oh), משפחה בהפרעה 4 מסתיימת (yes קומדיה)

ביום חמישי: דקסטר 8 מסתיימת (yes Oh)

יומיות:

NCIS: לוס אנג'לס עונה 3, ימים רביעי וחמישי, החל מיום חמישי ה- 27.9 (Hot Zone)

מסביב למסך המפוצל

 חדשות טריות מ- SNL: בשנים האחרונות הוגשה הפינה הפופולארית "Weekend Update" ע"י סת מאיירס, הכותב הראשי של התכנית. מאיירס צפוי להחליף את ג'ימי פאלון בתכנית ה"לייט נייט" במהלך חודש פברואר הקרוב ובהפקת התכנית חיפשו לצוות לו שותף/ה להנחיית הפינה. כעת מתברר כי הפור נפל על ססילי סטרונג, שהצטרפה לקאסט בעונה שעברה וצברה לעצמה מעמד של כוכבת בהתהוות (וזכורה בעיקר בזכות הדמות של "הבחורה שאתה לא רוצה להתחיל איתה שיחה במסיבה").  סטרונג תגיש עם מאיירס את הפינה עד פברואר, כשייתכן שמאיירס ימשיך להגיש אתה את הפינה עד לסיום העונה, בכפוף ללוח הזמנים שלו.

ולסיום:  רשת NBC שחררה לאחרונה את הקליפ המלבב הבא – "קשת האמוציות" של רון סוונסון, האיש והאגדה. תהנו!

 


רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il