פרק 4: Murder she wrote, part 1

יום חמישי.

9:30
הבוקר הזה התחיל בצרחה. מכל החדרים יצאו האנשים לחדרם של בריאן ודוסון. כשנכנסו גילו שבריאן היה זה שצרח. על רצפת החדר נחה גופתו של דוסון, שהתבוסס בדמו שלו, כאשר סכין תקועה בליבו. קארי ברחה מהחדר. באפי כרעה מול הגופה ובדקה אותה מקרוב, השאר התבוננו סביבם.

"מסתבר שהחסינות שלו לא ממש עזרה לו" גיחך צ'נדלר, אך הפסיק כשראה שכולם מביטים בו במבט מזועזע.

10:00
אחרוני האנשים יצאו מחדרם של בריאן ודוסון, אחרי שניסו לבדוק אם יש עוד רמזים, מלבד הסכין שהיתה מונחת באורח מסתורי בתוך גופו של הבלונדיני.

שמונת הנותרים התקבצו בסלון כשאחריהם עדיין משתרכים קורי השינה שלהם. באפי נעמדה באמצע החדר.

"היה פה רצח" היא החלה.
"יופי גאונה" אמר ספייק.
"אני מאשימה את ספייק" היא הפנתה אצבע מאשימה. כולם הסתכלו על הערפד המחומצן.
"למה דווקא אני?! מאיפה אתם יודעים שזה אני? אולי זה צ'נדלר?" כולם התבוננו בצ'נדלר במבט מאשים.
"טוב, אנחנו לא מגיעים לשום מקום ככה" קלארק לקח את העניינים לידיים "אנחנו צריכים לערוך חקירה מסודרת ולתחקר את כולם"
"ומאיפה אנחנו יודעים שאתה לא עשית את זה?!" בריאן צעק על קלארק, עדיין מזועזע ממראהו של הבלונדיני המרוטש.
"מה זאת אומרת??? אני לא יכול לעשות את זה! אני סופ..." הוא עצר.
"אתה מה?" שאל צ'נדלר בחשדנות.
"סופ... סופ... סופגניה!" קרא קלארק, קם מהספה הלך למטבח וחזר משם עם שתי סופגניות על ראשו.
"הוא מטורף..." לחשה קארי לצ'נדלר, שהניד ראשו בהסכמה.

"טוב, הוויכוחים האלה לא יובילו אותנו לשום מקום" אמרה באפי "אנחנו צריכים להתחלק לקבוצות ולהתחיל לחקור את הדירה כדי למצוא רמזים".
"אני אלך עם קלארק!" קפצה קארי.
"לא, אני אלך איתו!" אמר בריאן.

11:30
צ'נדלר הלך עם קלארק.
הקבוצה חילקה את הדירה לארבעה חלקים - סלון ומטבח, אמבטיה, חדר הרצח ושאר החדרים. על כל איזור חלשה קבוצה אחת שהורכבה משני אנשים מתוך השמונה שנשארו. איש לא הרגיש בנוח עם חברו האחר, שכן כל אחד חשד בשני שהוא הרוצח. חוץ מצ'נדלר, שהיה די בטוח שקלארק הוא לא רוצח, הוא רק לא ממש בסדר בראש.

צ'נדלר וקלארק תפסו את איזור האמבטיה. הם התבוננו סביבם בעשר הדקות הראשונות, אך לא מצאו דבר.

הקבוצה השניה, קארי ובריאן, אכן היתה שילוב לא מוצלח במיוחד. שתי הביצ'יות לא הפסיקו לרדת אחת על השני בעודם מחפשים ראיות בסלון ובמטבח. בסופו של עניין, הם התיישבו במטבח על כוס שוקו חם וריכלו על קלארק.

אלי וסקאלי היו מופקדות על החדרים, מלבד חדר הרצח. הן הסתובבו בחדרים השונים אך לא מצאו שום דבר מעניין ובעל ערך.
"חבל שאני לא יכולה לערב את האף בי איי, הם בטח היו פותרים את התעלומה הזו." מלמלה סקאלי.

כן, גם אנחנו הופתענו כשראינו את הקבוצה האחרונה. ספייק ובאפי? הייתכן? השונאים הלאומיים, האנשים שלא יכולים להיות באותו חדר ביחד??

הם נכנסו אל תוך חדרם של בריאן ודוסון ז"ל.
"טוב, ספייק" אמרה באפי "אני לא אוהבת אותך ואתה לא אוהב אותי, אבל אני רוצה לזכות בחסינות הזאת, אז אין לך ברירה אלא לשתף איתי פעולה".
באפי החלה לסרוק את אחד. ספייק עמד במקום ללא תזוזה.
"נו מה אתה עומד כמו בול עץ?!" צרחה באפי. "תעזור לי!"
"תקשיבי, יא מעצבנת, אני כאן רק בשביל לנצח כי גם אני רוצה ספין אוף כמו לחבר ההוא שלך אנג'ל. לא באתי הנה כדי שיעליבו אותי!" אמר ספייק, ניגש לפינה והחל לבכות.
"אוי... אני מצטערת, אני באמת מצטערת, ספייקי..." באפי נגשה לעברו.
"זה פשוט... הה..הה.. אני לא יכול ככה... כל הזמן..." ספייק החניק נשימה ודמעותיו ניגרו על לחייו, מתנפצות אל הרצפה. "אני לא יכול... אני כל הזמן מקבל מכות, אני כל הזמן מפסיד..." ספייק המשיך, קולו רועד. "גם אני רוצה לנצח פעם.... גם אני רוצה סדרה משלי... אני לא באמת בחור רע!!!" ספייק שוב החל לבכות, הפעם חזק יותר.
"די, חמוד..." אמרה באפי וחיבקה אותו.

12:30
האנשים החלו להתאסף בסלון, אחרי שלא מצאו דבר.
"נו, מה עושים עכשיו?" שאל צ'נדלר.
"אני מניח שאנחנו מחכים עד הערב ומתחילים לצעוק על שגיא" אמר בריאן. "היי, איפה באפי וספייק?"
האחרים הסתכלו סביבם, אך לא ראו אותם.
"יכול להיות ש..." החלה קארי.
"לאאא, אין סיכוי! הם אמנם שונאים זו את זה אבל..." התחיל קלארק, אך חוסר הביטחון שבקולו הגיע לאוזני כל השישה.
הם החלו לרוץ לכיוון חדרם של בריאן ודוסון ז"ל. צ'נדלר בעט בדלת החדר והיא נפלה לרצפה.
"באפי! את בסד..." צ'נדלר לא סיים את המשפט.
פלג גופם העליון של השניים היה חשוף והם התנשקו בלהט, בעוד ידיה של באפי מטיילות על גופו המסוקס של ספייק, למורת רוחה של ק. הפקות WW שעוקבת כל הזמן מהקונטרול. השניים הפסיקו והתבוננו בקהל שצפה בהם בפה פעור. צ'נדלר הרים את הדלת מהרצפה והניח אותה במקום.

14:30
המשתתפים נפגשו במטבח ואכלו אוכל סיני שבריאן הזמין. אף אחד לא דיבר, כולם עדיין עיכלו את מראה גופתו של דוסון ואת המראה של באפי וספייק... ביחד, מלבד באפי וספייק עצמם שפשוט ישבו שם מתבוננים זה בזו.

15:30 חדרם של קלארק וצ'נדלר.
"אוקיי, אז ככה" החל צ'נדלר. "אנחנו חייבים לנקוט אמצעי זהירות, עכשיו כשבאפי וספייק ביחד. היא כנראה תרצה להשאיר אותו כמה שיותר, ולכן היא תבגוד בנו. אנחנו צריכים להתארגן כקבוצה חדשה, אבל בלי ידיעתה של באפי".

"אני מסכים, אבל איך נעשה את זה? באפי לא סתומה, היא תדע שמשהו לא בסדר. ואנחנו רק שניים. וגם הם שניים. אנחנו חייבים להוסיף מישהו אלינו, כדי שנוכל להעיף את באפי בהצבעה הבאה".

15:40 חדרם של קארי וספייק.
דפיקה נשמעה על הדלת. קארי היתה היחידה בחדר, והיא פתחה את הדלת. בפתח היו קלארק וצ'נדלר.
"מה אתם רוצים?" נראה שקארי הייתה מאוד עצבנית.
"ובכן, קארי," החל צ'נדלר. "אנחנו יודעים שאת בוודאי מאוד מתוסכלת, הרי באפי גנבה לך את הגבר. ולכן רצינו לשאול אם תרצי להצטרף אלינו, אל הברית שלנו, כדי שנוכל להעיף את באפי.
קארי לא הרהרה הרבה. "כן" אמרה. "שהכלבה תעוף".

16:00
הבית השתתק, האנשים הלכו לנום את מנוחת הצהריים מיום אינטנסיבי ביותר.

19:30
כולם כבר התעוררו והתגודדו בסלון, לחכות לשגיא. הוא הופיע מהמטבח, בידו סנדוויץ' שצ'נדלר הכין במיוחד לנישנושי הלילה המיותרים שלו.
"אוקיי, חברים" הוא החל, לועס מדי פעם. "מחר יש לנו משחקון מאוד מיוחד..."
"איך אתה יכול לדבר על משחקונים כשיש משתתף מת?!?!" קארי צרחה על שגיא המסכן.
"אם תקשיבי עד הסוף אז אולי תביני" שגיא המשיך "ובכן, המשחקון שלנו מחר מתחיל מהבוקר ומסתיים בערב, בפגישה היומית שלנו. כל אדם עובד לבדו, או בקבוצה - איך שהוא יחליט, אך החסינות ניתנת לאדם אחד בלבד".
שגיא המשיך אחרי שוידא במבטו שכולם הבינו "עליכם למצוא את הרוצח של דוסון. מי שימצא אותו יקבל חסינות להצבעה הבאה. הרוצח עצמו יועף מיידית מהדירה, ללא הצבעה".
כולם בהו בשגיא, מלבד באפי וספייק שבהו זה בזו.
החבורה התפזרה מוקדם מהרגיל.

20:00
באפי נכנסה לחדר של קלארק וצ'נדלר, ספייק משתרך אחריה.
"חברים, אני רוצה להכיר לכם את ספייק, הוא יהיה החוליה החדשה בברית שלנו"
צנ'דלר וקלארק חייכו חיוך מאולץ.
"ברוך הבא!" אמר צ'נדלר. קלארק לא אמר דבר. ספייק, צ'נדלר וקלארק החליפו לחיצות ידיים ואז יצאו באפי וספייק מהחדר.
"אז מה עושים?" אמר קלארק. "מסתבר שהיא לא תכננה להרוס את הברית איתנו למרות הכל."
"היא עדיין מסוכנת" אמר צ'נדלר "אסור לנו לתת לה לאבד את האמון בנו, אבל אל לנו לתת אמון בה" המשיך צ'נדלר בנימה פילוסופית.

סוף יום חמישי.