הממיר 9/8/13

9. שטיסל, עונה 1 פרק 6
יחסים של הורים וילדים הם תמיד מורכבים, וכשנוצר מרחק פיזי ביניהם בגיל הילדות זה יכול להפוך את התמונה למורכבת הרבה יותר. ליפא, בעלה של גיטי, שנסע לעבוד בארגנטינה, עזב את מקום עבודתו וכבר כמה שבועות שאיש לא שמע ממנו, כשמבין ילדיו רק רוחמי יודעת את האמת, מה שגורם לה לפתח כלפיו כעס "בריא". שאר אחיה חיים בפחד של חוסר וודאות.

חוסר וודאות הוא גם מה שחווה עקיבא שטיסל בילדותו עת אביו שלח אותו לישיבה, ומנע מאימו לקבל את שיחותיו על ידי ניתוק הקו. חוסר הוודאות הוא זה שגרם לבנו של ליפא לחזור להרטיב במיטה, ולעקיבא הקטן לנסות למשוך את רגע הקשר שהיה בינו לבין אביו בנסיעה לישיבה, ואת התחושה שהוא עונה על הציפיות של אביו שלא להסתכל לאן שלא צריך, בשקר שהוא צריך משקפיים. מצבו של עקיבא הקטן נפתר על ידי גילוי האמת, מצבו של בנו של ליפא השתפר דווקא על ידי יצירת שקר יוצר בטחון, רוחמי מזייפת מכתבים מאביה לאחיה.

ישנן בפרק גם כמה הקבלות הפוכות בין מצבם של ילדיו של ליפא למצבו של עקיבא בהווה. עקיבא גורש במפורש מביתו על ידי אביו, שאף החליף את המנעולים, רוחמי מאיימת לגרש את אביה הנעדר אם ירצה לחזור. ליפא נעדר ולא ברור אם בזמן הזה הוא בכלל חשב לרגע על ילדיו, למרות שלא סביר להניח שהוא רצה שהם יחשבו שהוא לא דואג להם. אביו של עקיבא אומנם מגרש את בנו מביתו (יהודי לא מגרש יהודי?) ומנסה ליצור מראית עין שהוא לא דואג לו, אבל רואים את הדאגה גם באותן פעולות הסוואה כמו כשהוא אומר לסוכו דודו של עקיבא שלא יספר לעקיבא שהוא התקשר אליו כדי לנזוף בו על כך שהוא לא נותן לו לגור איתו, או בסופו של דבר כשהוא מזמין את עקיבא חזרה ומתרץ זאת באוכל הרב שנשאר שחבל שייזרק.


קרדיט: פיליפ בלאיש

עניין הראייה ומראית העין היה אחד המוטיבים הבולטים של הפרק. זה התחיל בילדים שלא יכולים להתרכז בלימודיהם כיוון שהתיק הצבאי של עקיבא שהם רואים מסיח את דעתם; הנסיעה באוטובוס והלימוד של עקיבא הקטן על כך שהוא צריך לשמור את עיניו; האח שאומר לעקיבא שהוא לא רוצה להיראות אתו כי הוא מתבייש בביטול השידוך; ספרי החול בספריית בית הספר שפעם יכלו לשבת גלויים על המדף והיום צריכים להסתיר אותם; ורוחמי שצופה בקטע מהסרט "בצהרי היום" בטלוויזיה של הסבתא רבתא שלה, וממש כמו שאמר שולם במהלך הפרק המוח זוכר כל מה שרואים ואותו הקטע נכנס לה לחלום. אפשר לראות אגב במהלך הפרק שהבחירה בראייה הסלקטיבית ולא לראות את מה שלפניך יכולה להיעשות גם לדרך חיים שבה אנשים בוחרים, שלא לראות את מה שלא משרת אותם, וכך יכול שלום שטיסל, לא לראות בצערה של אשתו על כך שבנה לא מתקשר ובצערו של בנו על כך שאיש לא עונה לו בבית ולחשוב בליבו שהוא עושה את הדבר הנכון עבור שניהם בכך שהוא מונע את הקשר ביניהם. אפשר לחשוב שעקיבא יותר מוכן להסתכל למציאות בעיניים מאביו, אבל האמירה שלו על כך שאביו הכריח אותו להתארס לה, כשראינו באופן ברור שאיש לא הכריח אותו להציע נישואין כל כך מהר, מראה שגם הראייה שלו סלקטיבי. ואולי אין להתפלא על כך כשהמדובר בטיפוס חולמני, אבל יש בהחלט לברך על כך שהסדרה חשפה לעינינו פתח גם לחלומות - או אולי נכון יותר לסיוטים - של רוחמי. אין ספק שיותר משהחלום שלה הושפע מהסרט שראתה הוא הושפע ממי שהיא לא ראתה שבועות ארוכים, אביה, והיה מעניין לראות איך אחרי שהיא נכנסה לנעליו, והפכה לממלאת מקומו הלא רשמית בבית, החלום מצליח לשקף את האמיבלנטיות שלה לקיומו, כאשר מצד אחד היא כועסת עליו, היא רוצה להרוג אותו, היא יכולה להיות הוא, אך מצד שני היא מתחננת כלפיו שיעשה משהו, שיילחם על מקומו, כי היא לא באמת רוצה בתפקיד הזה. נפלא. (אורלי)

8. עבודה ערבית, עונה 4 פרק 5
הייתי קצת מאוכזבת בסוף הפרק מכך שלא הראו לנו האם אבו אמג'ד אכן זכה בלוטו והסתיר את האמת מבנו, מה שהיה מתיישב יפה עם העובדה ששאר חלומותיו של אמג'ד אכן התגשמו, או האם הוא באמת לא זכה, מה שהיה מתיישב יפה עם המציאות. אני מודה שזה דרש ממני צורך במחשבה שנייה ובדיקת הקטע כדי להבין שהעובדה שאבו אמג'ד לא זכה לא רק שאינה סותרת את המציאות היא גם אינה סותרת את העובדה שכל חלומותיו של אמג'ד התגשמו. שכן כמו שכל מה שקרה בחלומותיו של אמג'ד אכן התגשם. התמונות שהוא ראה בחלום התממשו במציאות, הפרשנות שאפשר לייחס להן מראש - לא תמיד. תמנע ובעלה קנו מכונת קפה חדשה בחלומו ובמציאות (למרות שהסיטואציה לא הייתה אחת לאחת כבחלום) הוא קיבל לקסוס לנהוג בה לצורכי עבודה (הוא ראה את עצמו נוהג בלקסוס בחלום, הוא היה יכול לפרש שהוא יהיה הבעלים של רכב כזה, אבל כשהוא קיבל אותו לניסיון הוא כבר ראה בכך את התגשמות החלום), הוא ראה את אביו נוהג בלקסוס ואביו אכן נהג בלקסוס כשהוא קנה לו אותה, והוא ראה יונה מחרבנת על נתן כשהם מדברים, מה שקרה מייד אחרי שהם סיימו לדבר. החלום היחידי שהוא נתן לו פרשנות שונה ממה שרואים בפועל הוא החלום של הזכייה בלוטו, כיוון שבחלומו הוא רק ראה את אביו, את נתן ואותו הולכים למלא לוטו, בשבוע שבו הזכייה היא בפרק של 40 מיליון, אך הוא לא ראה אותם בפועל זוכים. והחלום הזה אכן התגשם - השלישייה אכן הלכה לשלוח לוטו בשבוע שבו הזכייה היא של 40 מיליון. וזה אירוני קצת כי זה החלום היחידי שלו שאלמלא הוא התערב כדי לגרום לו להתגשם, לא היה מתגשם.



עוד היה מעניין לשים לב בפרק לעובדה שכל זמן שאמג'ד עסוק בחלומותיו הוא בכלל לא שם לב למציאות סביבו, ולא מצליח להבין אותה. הוא לא יודע שהיום כדי למכור מכונית הוא צריך לפרסם באינטרנט, וצריך לומר לו שלא יפרסם את שמו באינטרנט כי אנשים לא רוצים לקנות מכונית מערבי. בבית החולים הוא לא מזהה את הסימנים שמרמזים לו שאם הוא יגיד שהוא מעובדי המקום הוא יקבל הנחה, ולא מצליח לחשוב על מסע פרסום למכוניות יוקרה לעשירים שבאזרחים הערבים. רק כאשר הוא מקבל את העובדה שכנראה שהוא אכן לא זכה בלוטו, ושאין לו כוחות שחוזים את העתיד הוא מבין את הכוח של הלחץ הקבוצתי והרצון בגאווה שמשפיעים על החברה ומצליח לחשוב על הקו של מסע הפרסום המבוקש, ולהשיג איזושהי הצלחה כלכלית במציאות, שתחליף את הדאגה לפרנסתו שבאה לידי ביטוי בחלומותיו, אם לקבל את פרשנותה של אישתו.

איכשהו למרות שמצאתי את הפרק פיוטי במקצת ולמרות שפס הקול שלו נהדר בעיניי, הוא היה לי טיפה פחות מצחיק מהפרקים האחרונים. אולי כי אני לא אוהבת שמשתשמשים בכלי הסתרת המידע מהצופים, ואני חושבת שהפרק לא היה ניזוק בשום צורה שהיא אם היו מראים לנו את המספרים שהם מילאו בטופס, ואיתם זכו או לא זכו. (אורלי)

7.5. הוחלפו בלידתן, עונה 2 פרק 12
נראה כאילו החלטתה של רג'ינה לעבור לביתו של אנג'לו הייתה הדבר החכם ביותר שהיא עשתה בזמן האחרון, שכן לא רק שהיא מצאה לה שם שקט וכוחות להתמודד, היא גם אפשרה לביי להתקרב אליה יותר, וההחלטה של ביי לעבור לגור עם רג'ינה שינתה את מאזן הכוחות בבית לחלוטין.

עם כל חיבתי לקת'רין אני מודה שהפרק היא לא הייתה במיטבה כשהתעקשה על השתתפות בטורניר הטניס עם דפני אף על פי שהיה ברור שהיא ודפני ממש לא מוכנות, וכשהעמידה בפני ג'ון את כל המכשולים הצפויים בהעסקות של טראוויס כמנהל, כך שלמרות שהיה צדק בדבריה היה קשה שלא לתהות האם היא לא בפשטות מעדיפה את הבן שלה על פני אנשים אחרים. אבל בעיקר מכיוון שהיה נראה שבאיזשהו מקום היה לה נוח עם רג'ינה האלכוהוליסטית, ורג'ינה הנעדרת שמאפשרת לה להיות עם שתי הבנות כאילו הן שלה בלבד, ורג'ינה שגרה אצלה על חשבונה, ופתאום לראות את רג'ינה שמסתדרת היטב בלעדיה, ומצליחה גם לגרום אושר לביי בתהליך, הפריע לה.

ג'ון היה יכול לצאת טוב יותר בפרק אם היה טורח לדבר עם טראוויס ולהסביר לו את השיקולים לכך שהוא לא בחר בו למנהל העבודה לפני שהוא מצהיר בפני כולם על כך שהוא ממנה את טובי לתפקיד. זה היה אכזרי כלפי טראוויס בעיניי, אפילו שהוא דמות שבעיקרון לא ממש איכפת לי ממנה.

לא כל כך אהבתי את עלילת "מה טיי עשה בצבא", היא הרגישה לי איכשהו לא במקומה בסדרה, ואני לא אוהבת שמכניסים נושאים כבדים מדי במקום שהדיון בהם לא יכול לעשות עמם צדק. אם כי העלילה אפשרה לרג'ינה לזרוח הפעם עם האופן הישיר והחכם שבו היא דיברה עם טיי על החסרונות בחוסר השיתוף ובמחשבה ש"יש איזה כאב שרק אתה יכול לסבול". (אורלי)

7.5 Suits, עונה 2, פרק 16 (פרק סיום העונה)
אם בשבוע שעבר האשמתי את הסדרה בכך שרוב המאבקים המשפטיים שבה הם חסרי עומק, ולכן הסדרה מרגישה כמו משחק שחמט חסר משמעות, הרי שהפרק הראה לי שיכול להיות הרבה יותר גרוע, כיוון שהמאבק המשפטי הפרק לא היה רק חסר עומק, הוא היה חסר תוכן. מדוע שני הצדדים הגיעו למאבק כל כך חריף? מדוע הארווי בחר להילחם במלוא כוחו כנגד המיזוג? שאלות שנראו הרבה פחות חשובות במהלך הפרק מהמאבק עצמו, במיוחד שהמאבק היה אמור להיות מוכרע על ידי מסמך שהיה מקגאפין ותו לא, והסצנה בה ג'סיקה שואלת את מייק מה הוא מחזיק בידו, והוא אומר לה שזה המסמך שיגרום לצד שלהם להפסיד הייתה פשוט מגוחכת. אם יצא משהו טוב מכל הפרק הזה זו ההתקרבות בסיומו בין מייק לרייצ'ל מה שגרם לי לחשוב שאולי הפרק הם לא עסקו במשחק שחמט, כי אם במשחק מקדים, שמציב את כל כלי המשחק במקומם לקראת העונה הבאה. נחכה ונראה. (אורלי)


© 2011 Universal Television. All Rights Reserved

7. החץ, עונה 1 פרק 20
למרות היכרות מסוימת עם חומר המקור, בכל רגע נתון אני רק יכול לנחש מה תסריטאי "החץ" מתכננים. אם לשפוט לפי אירועי הפרק הקודם, לפני הפגרה האחרונה, הנחתי שפירוק יחסי אוליבר וטומי יוביל בעתיד להפיכתו של החבר הכי טוב ליריב מר. עבודתו החדשה לצד אביו עשויה גם היא לסלול את הדרך לשם. דווקא אירועי הפרק האחרון, הגם שהציגו את טומי מוותר על הזוגיות עם לורל "לטובת" אוליבר, נעשו כפי הנראה ממניעים לא אנוכיים והאירו את טומי באור חיובי יותר מתמיד (בנוסף לדרך המקסימה בה ניחם את טיילור, שהרגע איבד את שני הוריו לרוצח).

נדמה לי שזו הפעם הראשונה בסדרה בה אוליבר מתמודד מול שני נבלים שאין ביניהם שום קשר, דדשוט הממאן לנחול תבוסה (ומאחר והצליח לחמוק פעם נוספת, ישוב בעתיד) והרוצח השכיר חסר השם (גאן!) בעוד אולי הציל את טיילור וסובביו, ועל הדרך גרם לאהבת חייו להיות פנויה, הוא איפשר לדדשוט לחמוק מעונש. מותם של ארבעה סוכנים פדרליים ובטח עוד רבים בהמשך הקריירה של פלויד לוטון, הם מחיר כבד, אולם עבור אוליבר כך גם לאבד את תמיכתו של דיגל. כן, הוא בטח יחזור מתישהו, אולי אף בעונה הנוכחית, אבל זה עדיין כואב.

במהלך הפרק חשבתי שהוא יסתיים כך שאתעצבן מקו העלילה של רוי (ות'יאה), התרוצצות חסרת תכלית של הפושע לשעבר (?) אחר מושיעו. לשמחתי, החלטתם המשותפת של השניים לעשות הכל כדי למצוא את הויג'ילנט עשויה להסתיים בהקדם האפשרי בהצטרפותם לצוות הסודי. הם לא איש צבא מנוסה כמו דיגל, אבל בינתיים אפשר להסתפק בכייס חובב פארקור ונערת מסיבות עם ידע עשיר בסמים הפופולריים בסטארלינג סיטי.


© 2012 Warner Bros. Entertainment Inc

בינתיים, ארר… בעבר, לקול ריטוניו של סלייד (אני איתך, חבר), אוליבר ושאדו השתעשעו באימוני חץ וקשת/פלירטוטים חסרי תועלת. עד שובו של אביה. אה, לא, הוא בגד בהם והביא איתו את אנשיו של פיירס. כדאי לפיירס לעבור בדיקה אצל נוירולוג (בטח קשה למצוא כאלו על אי לא מוכר), כי רק נזק רציני למוח יסביר כיצד הוא ממשיך לסמוך על שיתוף הפעולה של יאו פיי, אחרי כל ניסיונות ההפיכה שלו.

- בהמשכיות הנוכחית של יקום DC, ארגוס היא סוכנות פדרלית שמקשרת בין גיבורי על לבין ממשלת ארה"ב. עומד בראשה סטיב טרבור, בעבר טייס ומושא אהבתה של וונדר וומן.
- ליילה מייקלס, מכרתו של דיגל וסוכנת ארגוס אליה הוא פונה לעזרה, הוא שמה האמיתי של הארבינגר.
- "סגן קסל", אליו מתחזה הרוצח בדירתה של לורל, נקרא על שמו של יוצר הקומיקס קארל קסל. רעייתו לשעבר ברברה רנדל קסל היא יוצרת קומיקס בפני עצמה, ובעבר עם בן זוגה דאז.
(תומר סויקר מבלוג קפה + טלוויזיה)


בשולי הממיר

מאט דיימון הגיע להופעת אורח ב"בית השקרים" וגילם גרסה הומוריסטית של עצמו – כוכב מגלומן, שמגיע להתייעץ עם צוות הייעוץ הארגוני של מארטי וג'ני, במטרה להקים ארגון צדקה, ולו רק כדי להתחרות ראש בראש עם חברו ג'ורג' קלוני.





רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il