שטיסל - סיפור אהבה
על הסדרה הישראלית החדשה "שטיסל" ועל ערב השקתה
מאת: אורלי
פורסם: 26-06-2013
8 תגובות
ביום חמישי ה-20.6 היו שני אירועי בידור בארץ שקיבלו את מרב תשומת הלב מהתקשורת, הופעתה של ברברה סטרייסנד בבלומפילד, והופעתה השנייה של להקת כוורת. היה גם אירוע שלישי וצנוע יותר שמארגניו שמחו מאוד על הגעתו של כל מי שהעדיף אותו על פני השניים האחרים, אירוע ההשקה של הסדרה "שטיסל".
למי שאינו יודע, "שטיסל" היא סדרת דרמה העוקבת אחר עלילותיהם של בני משפחת שטיסל, משפחה חרדית משכונת "מאה שערים" שבראשה עומד האב שלום/שולם שטיסל (דובלה גליקמן) אלמן בן 61, אב לתשעה ילדים שרק בן הזקונים שלו עקיבא (מיכאל אלוני) או בכינוי החיבה קיווע, עדיין לא התחתן, למרות שהגיע לגילו המופלג של 26 שנים והוא עדיין מתגורר עמו. כמובן שהעובדה שהילדים התחתנו לא אומרת שאפשר להפסיק לדאוג להם כמו שאפשר לראות דרך דמותה של גיטי וייס (נטע ריסקין) בתו של שלום שבעיות נישואים ופרנסה מקשות על חייה. לשלום שטיסל יש גם אם, בובע מלכה (חנה ריבר שעושה תפקיד נהדר בעיניי) המתגוררת בבית אבות. את גלריית הדמויות העיקריות בסדרה משלימים ליפא וייס (זוהר שטראוס) בעלה של גיטי, עליזה גווילי (אורלי זילברשץ) מזכירה בתלמוד תורה שבו מלמד שלום, ואלישבע (איילת זורר), אלמנה בת 36 המגדלת לבדה את בנה בן ה-10.
מימין לשמאל: גיטי, עקיבא, אלישבע ושלום.
קרדיט צילומים:רונן אקרמן.
אם אפשר לשפוט את הסדרה על פי הפרק הראשון, שהוקרן באירוע ההשקה, הרי שהמדובר בסדרה עשויה היטב שמצליחה להיות משעשעת ונוגעת ללב, ושבהחלט משאירה טעם של עוד. אם להאמין לאנשים שהפיקו אותה, הרי שהפרקים הבאים צפויים להיות הרבה יותר טובים.
יוצרי הסדרה והתסריטאים הראשיים שלה, הם יהונתן אינדורסקי ואורי אלון המגיעים מהעולם הדתי/ חרדי. יהונתן, בוגר בית הספר לקולנוע "סם שפיגל", הוא בן למשפחה חרדית-ליטאית, שאף בילה שלוש שנים בלימודים בישיבת פוניבז'. אורי אלון הוא בנם של הסופרת אמונה אלון והשר וח"כ לשעבר הרב בני אלון, הוא למד תקופה קצרה בבית הספר "מעלה" ואף כתב לעונות השנייה והשלישית של הסדרה "סרוגים". על פי הפרק הראשון ניכר ביצירתם של השניים שהם מכירים היטב את הדקויות של העולם עליו הם כותבים, כמו גם שהם באים בעיקר מתוך הצורך לשתף בטוב וברע, ולא מתוך מקום של רצון למתוח ביקורת או ליצור סנסציות, למרות שהסדרה בהחלט משאירה מקום גם להעברת ביקורת על תופעות מסוימות. התחושה שהיוצרים מגיעים מהמקום של רצון לשתף בקשיי הפרט בחברה, התחדדה בי בעקבות הביטוי שבו השתמש אורי אלון בנאום התודה הנרגש שלו לאחר ההקרנה לכל אלה שעזרו לו עם - ואני מצטטת - "השטויות שלי", ביטוי שיש לו משמעות חשובה בפרק הראשון.
אני לא אפרט כיוון שאיני רוצה להיכנס כאן לפרטים מספיירלים מדי על הפרק הראשון או על הסדרה כולה. בכלל, אם יש לי תלונה אחת למארגני ההקרנה, היא קשורה לאוסף הספוילרים שהם שיבצו ושידרו בסוף הפרק, בין אם הספוילרים מדויקים או מטעים, הם נראו כמתייחסים לעונה כולה ולא רק לפרק הבא. הופתעתי שהם לא סומכים על הפרק שכבר שודר שיהיה בו די כדי לגרום לצופים להמשיך לפרקים הבאים, אבל אולי לא הייתי צריכה להיות מופתעת, בהתחשב בעובדה שלבמה עלו אנשים שדיברו על הסיכון שהם לקחו עם הסדרה הזו, שאין בה אקשן, ואין בה לבוש חושפני או סקס אלא פשוט סיפור טוב שעובד. אמירה שהיה לי מוזר לשמוע במיוחד אחרי הצלחת הסדרה 'סרוגים' , שרבים מהשמות העומדים מאחוריה (דקלה ברקאי, יונתן ארוך, אורי אלון, אנשי יס) עומדים גם מאחורי הסדרה שטיסל.
כמה אנקדוטות על מאחורי הקלעים שהוזכרו במהלך הערב:
על פי התסריט המקורי, באחד מהפרקים בסדרה דובלה גליקמן ומיכאל אלוני היו אמורים לערוך נסיעה ברכבת. מכיוון שכמעט עד ליום הצילום ממש, לא התקבל אישור לצלם ברכבת ישראל, כבר נערכו הכנות להעביר את הסצנה לאוטובוס. לבסוף ניתן להם אישור ברגע האחרון בלי שהם יספיקו להכין מראש את אתר הצילום, כשלרשותם רק כשלוש שעות (משך הנסיעה) להשלים את כל הצילומים. כדי להפגין את תודתם על כך שהצילומים ברכבת התאפשרו לבסוף הם חשבו להוסיף לסצנה איזו מחמאה לרכבת ישראל, ואורי אלון ניסח עבורם את המשפט המתאים. למגינת ליבו של הבמאי, שידע שהכול צריך להיות מתוקתק כיוון שזמנם קצוב, ברגע שדובלה גליקמן הוציא את המשפט הנ"ל מפיו, כל האנשים על הסט פרצו בצחוק בלתי נשלט. רבע שעה יקרה חלפה בניסיונות להשתלט על פרצי הצחוק של הצוות והשחקנים, למרבה המזל הצילום לבסוף הסתיים בהצלחה. אגב, מה שדובלה ניסה לומר היה שנסיעה ברכבת זה "רחבוס" (או אולי "רחובוס" לא בטוחה שקלטתי את המבטא הנכון) כשהכוונה בכך להרחבת הלב (או דעתו של אדם). אני מחכה בסקרנות לשידור הפרק הנ"ל כדי לצפות בתוצאה.
לפני שכולם התפזרו לביתם, או להמשיך את חגיגת השקת הסדרה במקום אחר, הצלחנו לשאול את אורי אלון מדוע כה רבות מהדמויות בסדרה מעשנות, כיוון שמינון הסצנות שבהן נראים אנשים מעשנים הוא גבוה מאוד יחסית לסדרות ישראליות (ואחרות). אורי בתחילה אמר בבדיחות שהדבר נובע מכך שהם בעד עישון, ושהם חושבים שעישון זה בריא, ומומלץ לכולם, וכשהרצין טען שהוא סבור שבחברה החרדית העישון נפוץ יותר. מכיוון שדי ברור שהעישון נפוץ יותר מכפי שהוא משתקף בטלוויזיה באופן כללי, התחלתי לתהות איזה עוד שיקולים משפיעים על הצגת עישון בטלוויזיה מלבד הרצון לשקף נאמנה מציאות אבל זה כבר באמת נושא לכתבה אחרות.
שטיסל- ימי שבת ב-22:15 החל מה- 29/6
בערוץ yes Oh HD | ב– yes VOD החל מה 23.6