גם ביוון האלכוהול לא חינם

גם השנה התכנסתי לסקור עבורכם את חגיגת השירים הלאומית, ומסתבר שאין חדש תחת השמש, הזמרים צווחים ועולם כמנהגו נוהג. אולי חוץ מהמיתון. השנה חמש מדינות פרשו מהתחרות, ארבע מהן (בוסניה-הרצגובינה, פורטוגל, סלובקיה ופולין) בגלל סיבות כלכליות, ולא עזר שאיגוד השידור האירופי העלה את מחיר ההשתתפות למדינה ל-120,000 יורו! טוב שאני יודעת לאן כספי האגרה שלי הולכים.

השנה התארחה התחרות במאלמו השבדית, השוכנת בקצה אחד של גשר ארסונד שמחבר בינה לבין קופנהגן, הנמצאת מהצד השני של המיצר (בהזדמנות זו אני רוצה להמליץ על המיני-סדרה "הגשר", קופרודוקציה שבדית-דנית). היו ערניים, בעובדה הגיאוגרפית הזו יש ספוילר לתוצאות האירוויזיון.

השנה היו שני שינויים בחוקי התחרות. הראשון: מעתה יהיה מנחה אחד, ולא שניים או שלושה, כפי שהיה בעבר. זה שינוי טוב כי אין צורך עוד לכלות את כוחותינו על דיאלוגים מטופשים ומביכים שנכתבו על ידי ילד בכיתה ח'.

השינוי השני הוא בקביעת סדר הופעת השירים. השנה בחצאי הגמר היתה מגמה להפריד בין גושים שנוטים להצביע זה לזה, והשירים סודרו כך שלא ייווצר מצב שנקבל כמה בלדות ברצף, למען לא יירדם הקהל בבית ובאולם.

הסלוגן שנבחר על ידי השבדים השנה הוא "אנחנו אחד" (לדברי המנחה, פייטרה מיידה, שחקנית וקומיקאית שבדית, ההתלבטות היתה בין הסלוגן הזה לבין "אל תתלוננו, בנורבגיה יותר יקר"), ובמקום דגלים, הציגו את השיר פרפרים בצבעי הדגל של המדינה שעמדה לשיר.

במקום שיחות תפלות על הבמה ומחול מודרני בסשן בן שבע-עשרה דקות, השבדים שעשעו אותנו בסקירת האירוויזיון לאורך השנים ולא פחדו גם לצחוק קצת על עצמם, בין השאר, על הנימוס / וגם על בשר הסוס (שנמצא בכדורי הבשר באיקאה).

המוטיבים הבולטים השנה: תופים על הבמה, גברים חצי-מעורטלים ומקועקעים, השתתפות שיא של זוכי תחרויות כישרונות והרבה זקנים - כנראה המשך של המגמה מהשנה שעברה.

התחרות השנה גם היתה יותר מודרנית מבחינה מוסיקלית, ובלטו הסגנונות המוסיקליים דאנס, אינדיטרוניקה, דאבסטפ ומוסיקה אלקטרונית. מדינות אחרות, כגון רומניה ויוון (שידועה בסגנון האתני שהיא שולחת), הגישו השנה פיוז'ן מוסיקלי שהתבטא במעברים מסגנון לסגנון במהלך השיר.

בנוסף, היו גם כמה בלגנים קטנים השנה, אבל אותנו הנתון הזה לא ידכא, כי אנחנו פה בשביל הרכילות.

השירים של בולגריה, בלרוס ומקדוניה הוחלפו לפני התחרות. השיר של מקדוניה נפסל מספר שעות לאחר שנבחר, משום שעסק בשאיפתה של מקדוניה להיות מעצמה (כולל פסל של אלכסנדר הגדול בקליפ של השיר), ועצבן את יוון השכנה.

בבולגריה שני שירים של אותם זמרים קיבלו תיקו לפי הצבעת הקהל. שיר אחד נבחר בהצבעה נוספת, אך העיבוד לתחרות לא היה על דעתו של אחד מיוצריו, ולכן נבחר השיר השני.

בתחרות הציבורית בבלרוס זכתה הזמרת עם השיר "קצב של אהבה", אך לאחר מכן נבחנו כמה שירים אחרים בביצועה כדי לייצג את המדינה בתחרות, עד שלבסוף נבחר השיר "סוליו".

ישראל השנה ניכתה מהוצאות הניקיון של בית רה"מ ושלחה את מורן מזור, מנצחת "אייל גולן קורא לי" (ביחד עם אייל גולן, שקראה לו להצטרף למשלחת). את השיר "רק בשבילו" שמעתי לראשונה רק בהצגת השירים המשולשת ששידר ערוץ 1. כוחי לא עמד לי כדי לצלוח קדם-אירוויזיון באורך המשתאות של אחשוורוש. השיר נעים לאוזן אבל לגמרי לא מתאים לבולטות הנחוצה באירוויזיון, על מנת להיזכר בין שפע הגימיקים. מורן היתה היחידה שעלתה על הבמה עם משקפי ראייה (ועם שמלה מזעזעת שעיצבה לה מעצבת שמשקפי הראייה של מורן היו יכולים להועיל גם לה כנראה), וכך, למרות שבערב שבו שודר חצי הגמר השני (שבו השתתפנו), היה לה יום הולדת - לא עלינו לגמר.

יוון, שהיתה בין הסובלות העיקריות מהמצב הכלכלי, לקחה עוד מס מהאזרחים ושלחה להקת גברים בחצאיות סקוטיות שחורות, עם פסי אורך לבנים, כולל זקן אחד שניגן במנדולינה וליטף את השפם. שם השיר "האלכוהול חינם". אולי הם חשבו שאם הם ישירו את זה, זה יתגשם. כפי שהוזכר לעיל, השיר נפתח בנגינת מנדולינה ובמוזיקת רמבטיקו עממית-יוונית, ונמשך בנגינת גיטרה חשמלית, חצוצרה ואקורדיון ותוכן המהווה רמיזה פוליטית וצורך לברוח מקשיי כלכלת יוון ואירופה.

כאמור, טורקיה החליטה ששוברים את הכלים ולא משחקים. מסתבר שאת מקומה מילאה בלרוס, ששלחה "שיר טורקי". אפילו הקליפ צולם בטורקיה. בנוסף, אלכס ריבאק הנורבגי, שזכה ב-2009, בא בכבודו ובעצמו לכנר להם.

השיר מילא ביסודיות את הנדרש משירי אגן הים התיכון:

שמלה כל כך קצרה שקצות השחלות מציצות ממנה? יש.

עקב בגובה15 ס"מ? יש.

גברים כהים בבגדים לבנים שמפזזים לצדך ומדי פעם גם מרימים אותך? יש.

ואם את בלרוסית והנתונים הטבעיים שלך לא כל כך מתאימים, יש שיזוף מלאכותי כפיצוי.

למרות סיכויי הימור טובים (הימורים רבים היו גם על נציגויות אוקראינה, הולנד, רוסיה ושבדיה), נורבגיה שלחה שיר שלטעמי לא התרומם, בשם I feed you my love - הצעה שנשמעת קצת מפחידה, אבל מה אני יודעת, יכול להיות שזו מסורת נורבגית עתיקה.   

רומניה שלחה - היישר מטרנסילבניה האפלה - את ילד האהבה של דוד ד'אור ודרקולה, אבל מסתבר שהוא אנושי, כי הוא ענד צלב ענק שלא גרם לו לכוויה על החזה. מסביבו כרכרו גברים מעורטלים בתחתונים אדומים.

רוסיה שלחה את השיר  What if - שיר קליט למרות צ'יזיותו. הזמרת, מנצחת "דה ווייס" הרוסי - הפגינה מבטא מושלם ולבשה שמלה בוורוד עתיק עם עליונית מובנית מתחרה.

כששמעתי לראשונה את השיר של הולנד, חשבתי שהביאו את פיבי בופה לשיר, אבל אחרי שבדקתי, התברר שזוהי אנוק, הזמרת ההולנדית הידועה (Nobody's wife ו- michel). מיד לכשהסתיים, השיר הזה הפך להיות המועדף עלי.

הקליפ לשיר האוקראיני Gravity הופק כנראה במימון אולפני דיסני, כי היו בו פיות, חדי קרן וארנבונים מצוירים.  תהיתי מה יישאר מהשיר לאחר שיעלה על הבמה. ובכן, מאומה, למעט ענק שנשא בזרועותיו את הזמרת וברקע גחליליות ויער.

ההונגרים שלחו קליפ מצויר חמוד בשם "יקירתי" ושימרו מקצת ממנו בתחרות כששמו אותו ברקע (עם שינוי של חלק מהמילים המוקרנות מהונגרית לאנגלית). השיר מתוק מאוד, אבל נכון שזה נשמע כאילו הם שרים על "יד ושם"?

גיאורגיה שלחה שיר בשם Waterfall, שיכול לתפקד מעולה ככדור שינה. מלחין השיר הוא זה שהלחין את "אופוריה" השבדי, אשר הביא את התחרות למאלמו. הפעם לא הצליח לו.

איסלנד שלחה אל נורדי בשם איית'ור ששר את השיר "חיים שלי". הקליפ היה חצי מצויר, וחציו תיאר כיצד הוא מפליג בסירת דיג ונקלע לסערה. גם פה שאלתי את עצמי מה יישאר כשיוסרו כל הגימיקים, אבל כנראה שהשיר יכול לעמוד בפני עצמו כי הוא היה מאוד מלודי ויפה. אריק הוויקינג עלה על הבמה בחליפה שחורה עם המון טבעות כסף והעלה את הליבידו.

אירלנד ממשיכה במגמת ההתדרדרות ושלחה את ראיין דולן בשיר Only love survives - פופ-דאנס קיטשי בואכה בחילה, עם מילים שכמו נכתבו בידי יוסי גיספן האירי. כמה חבל שהאירים נכנעו סופית לבינוניות, הייתי שמחה לג'אדוורד בפעם השלישית. הזמר לבש ז'קט ומכנסי עור וליוו אותו גברים חצי-עירומים ומקועקעים, לבושים אף הם במכנסי עור כסופים, שהכו בתופי מרים ענקיים. כמו שאומרים, כשהתופים רועמים, המוזה שותקת. מצד שני, מי צריך לחשוב כשיש מולו יופי כזה.

ליטא שלחה זמר חמוד אבל עם מבטא איום ונורא, ששר את השיר Something. לאוזניים בלתי מזוינות זה נשמע כמו: אני צריך להגיד לך משהו/את אולי לא יודעת/אבל אני מאוהב בך/בגלל הנעליים שאני נועל/לאחת קוראים אהבה/השנייה מספרד.

נכון שאומרים תמיד שהמציג איננו רופא? אז הפעם הוא כן. הסולן של מלטה הוא רופא ביום וזמר באפודה בלילה. השיר, Tomorrow, הוא שיר חמוד וקליט ומאוד לא מסובך. בקליפ מסופר על בחור ובחורה שתמיד מחמיצים זה את זו, כשבפזמון המילים מוצגות ברקע. גם מלטה העבירו את המילים למסך ברקע הבמה, כמו ההונגרים. בסרטון שמציג את מלטה לפני השיר, הרופא מדבר בחיוך עם זקן בכיסא גלגלים שחלף במסדרון, ובסוף השבוע הוא נפגש עם החבר'ה לפיקניק, כאילו פסו התורנויות מהעולם. כנראה שגם מערכת הבריאות המלטזית היא לא להיט. למרות מתיקותו של השיר, הייתי מייעצת לו עדיין לא להתפטר מהעבודה.

מולדובה שלחה את השיר A million, המושר על ידי זמרת בשמלת נשף שמשנה צבעים ואפקטים (לדוגמא, אפקט של עננים או לפתע השמלה עולה בלהבות), כדי להסיט את תשומת הלב מהעובדה שהשיר משעמם.

בלגיה שלחה שיר נדוש נוסף עם מילים נדושות בשם Love kills. גם השיר שלך, חביבי.

דנמרק מוקמה השנה במקום הראשון בטבלת ההימורים עם השיר Only tear drops של אמילי דה-פורסט המתוקה וסתורת השיער, שלוותה אף היא - הפלא ופלא - בתופי מצעד, וגם בגשם של קונפטי מוזהב. מאז היותה בת 14, היא מופיעה עם מוזיקאי סקוטי, עובדה הניכרת בסגנון הקלטי של השיר. בהופעות היא מבצעת הן שירים שלה והן גרסאות פולק לשירים ידועים, כגון שירים של נירוונה וג'וני קאש. סימן ההיכר שלה הוא שהיא שרה כשהיא יחפה.

פינלנד היתה שיחת התחרות עם השיר Marry me - שיר עליז, קופצני ופופי א-לה קייטי פרי. בקליפ תואר מסעה של קריסטה הבלונדינית למצוא לה בעל, כשלנגד עיניה שאיפתה היחידה והיא - לשנות את שם משפחתה. לשם כך היא תופסת גבר מסכן שלא חושד לרגע שזה מה שיעלה בגורלו, קושרת אותו ומביאה אותו, כפוי שד ומבועת, לעמוד לפני הכומר, כשברקע דינג-דונג - פעמוני כנסייה. מן הסתם, לעמוד בתור במשרד הפנים הרבה יותר קשה. זהו עוד מקרה שבו עלייך לתהות אם הקסם יישמר על הבמה, כי מהמפורסמות הוא שבלי גברים קשורים, ורק עם סולנית בשמלת כלה ושלושה ברנשים בחליפות נוצצות, שהופכים לשלוש שושבינות בשמלות בוורוד-בזוקה - זה הרבה יותר משעמם. הפינים כנראה הרגישו בסכנה ולכן קריסטה חתמה את השיר בנשיקה לסבית, למצהלות הקהל, אבל בכל זאת הגיעה למקום שלישי מהסוף.

הגוש המזרח-אירופאי כירכם פניו למול המחווה הלהט"בית (שיש האומרים שהיא מחאה כנגד העובדה שנישואין של בני אותו מין בפינלנד הם נגד החוק), אך איגוד השידור האירופי היתרה בהם לבל יצנזרו את השיר או חלק ממנו.

ארמניה שלחה להקה עם סולן בעל גבה אחת מחוברת, ששרה שיר שכנראה היה שיר הרוק היחיד בתחרות. השיר Lonely planet הולחן על ידי אחד מחברי להקת "בלאק סבאת' ". שיר זה הובא לכם כתשדיר שירות מטעם המשרד הארמני לאיכות הסביבה.

בשיר של אזרבייג'אן (Hold me) הכניסו את הודיני אל תוך קופסת זכוכית סגורה. מזל שהשיר הסתיים תוך שלוש דקות, אחרת הוא היה נחנק והיינו צריכים לקרוא לרופא ממלטה.

השיר שלא עלה אבל הייתי בטוחה שיעלה, היה של שוויץ. מדובר בשיר שנשמע מתוק, בשם You & Me, של חבורה חייכנית, כולל זקן אחד שמנגן על צ'לו בפה פתוח ומבט בוהה. כולם בלונדיניים למשעי (למעט הזקן שאיבד מזמן את השיער). את מחליטה שאת מחבבת את השיר, אבל אז את מקשיבה קצת יותר טוב למילים ומגלה שהן עוסקות בישו ובבית לחם, וכשאת בודקת, מתברר לך שאלו הם שישה חברי "צבא הישע" שרצו לעלות על הבמה עם המדים והכול, בעוד הם מרביצים בנו מיסיונריות ובונים על החביבות הממארת שלהם שתסיח את דעתנו, אבל לפי כללי התחרות, אסור להם. ללבוש מדים, הכוונה.

הקשיש המיסיונרי תשוש הנפש היה כנראה זְקן המופיעים השנה, אחריו הזקן היווני ואחרי מגדת העתידות בת ה-69 ששלחה מקדוניה (שלא עלתה לגמר, וטוב שכך).

קשישה אחרת (בת 61) היתה בוני טיילר הבריטית. בריטניה - אחרי ההופעה של המפרדינק אנגלברט בשנה שעברה - ראתה כי טוב (הם כנראה לא רואים כל כך טוב) ושלחה את השיר Believe in me, שנדחה מהפקת אחד התקליטים של טיילר. ימי תהילתה מאחוריה, פניה נפוחות ואולי מנותחות, וגם הקול שלה הזדקן מאז ימי Total eclipse of the heart . אפילו הצרידות האופיינית לה כבר לא חיננית. ככה זה כשאת מדינה שלא צריכה להילחם על עלייה לגמר וכנראה גם לא אכפת לך אם תנצחי או לא. אבל יתכן שגם במקרה הזה ישנה מדיניות מכוונת (ומבורכת) של העסקת קשישים.

אם כבר במורמים מעם, אשר עולים ישירות לגמר - עסקינן, ספרד שלחה את השיר הדלוח "איתך עד הסוף" (קשה מאוד לשרוד אותו עד הסוף), ושבדיה שלחה את רובין סטיינברג (You) שזכה באיידול השבדי בהפרש קטן מאוד מהמקום הראשון, וכן ב"פסטיבל המלודיה" השבדי, שמטרתו למצוא נציג לאירוויזיון, כשחזר לתחרות במסגרת "גלגל הצלה".

גרמניה שלחה את השיר Glorious  והואשמה בפלגיאט משום שנטען כי הוא דומה מדי ל"אופוריה". אחרי שהאזנתי לו, לדעתי, חוץ מדמיון ממש קל שנעוץ בז'אנר המוסיקלי הזהה, לא ראיתי כל גניבה, ואכן איגוד השידור האירופי אישר את השיר. את השיר שרה Cascada, שמסתבר שהיא להקת דאנס מפורסמת בעולם בכלל ובמועדונים בפרט.

גם איטליה שלחה זוכה תחרות כישרונות - את מרקו מנגוני שזכה ב-X פקטור האיטלקית. מנגוני, בעל בלורית מוגזמת ופאות ארוכות סטייל אלביס, אהוב מאוד בארצו, ואף דיבב לאיטלקית דמות מהסרט "הלורקס". הוא עלה לבמה בחליפה שלושה חלקים ושר את השיר "החיוני" שנשמע כאילו נפלט מסן רמו. ואכן, לאחר שבדקתי, מסתבר שבאמתחתו של מנגוני יש גם זכייה אחת בסן רמו.

נציגת צרפת, מצידה, זכתה בגרסת האיידול של צרפת ושרה את השיר "הגיהינום ואני". אכן.

בסיום הערב הארוך, הזוכה הגדולה - כפי שהימרו - היתה דנמרק, מרחק נסיעה של עשר דקות בלבד ממאלמו בכביש המהיר על גשר ארסונד.

למקום השני הגיעו האזרים, ואוקראינה הגיעה למקום השלישי.

למקום האחרון הגיעה אירלנד, עם 5 נקודות. איך נפלו גיבורים!

*  All pictures credit: EBU