הממיר 6/2/13

10. אופוריה, עונה 1, פרק 10

עשרה שבועות עברו חלפו להן ו"הסדרה המטלטלת של השנה" הסתיימה בקול ענות חלושה.בתור סדרה ששווקה לנו תחת כל אייטם רענן, הבאז הגדול שהיה אמור לרחוש סביבה בושש להגיע. אולי אלו שעות השידור הלא-שגרתיות או הנושא הלא-קונבנציונאלי, אבל רמת סיקור ודיבורים סטייל גולללדסטאר לא ראינו פה. וזה חבל. זה חבל כי רון לשם יצר כאן את אחת הסדרות המבריקות שנעשו בארץ, לדעתי. מקרה רצח בעולם האמתי שהחל לקרום עור וגידים לכדי עלילה ועולם שלם עם דמויות טראגיות, מקומיות ומגוונות שמזמן לא נראו על המסך הישראלי. כל זאת בתוספת נופך פסיכולוגי מעורער, שעושה יופי של עבודה בהעברת המסר של פוסט-טראומה מטשטשת.

זה התחיל בפרק על כמה נערים (ונערות) שסוחרים בכימיקלים לשימוש עצמי, ובמקביל, מסע מסתורי שמתחולל אי-שם בג'ונגלים של דרום אמריקה.מעט מבלבל, אך עם התקדמות הפרקים נחשפנו לחיי תיכוניסטים מבולבלים שסוגדים לסיני זקן ויעשו הכול בשביל להגדיל את הטראפיק. בדרך להיות הסנסיישן הבא. כולם, כמאמר הוויס-אובר, מחפשים בסך-הכול סיבה לצאת מהמצב העגום שהתבוססו בו, בתקווה לשרוד איכשהו את גיל העשרה. בסוף זה נגמר ברצח, שריפה ושייט אל הלא נודע. לאו-דווקא בסדר הכרונולוגי הזה. בפרק בו סוף-סוף פלשו לעולם הגורמים האחראיים - אתם יודעים: משטרה, הורים וכל זה - וכל דמות מגיעה להיפרד מהקרובים שלה, אם זה האחים מהכפר או האימא הפסיכולוגית (שהולכת יחפה). סצנה אהובה במיוחד הייתה כשהמצלמה עקבה אחרי צהובון, בשוט ארוך במיוחד, חוזר הביתה במבט מקפיא; ואבא שמבזיק לשנייה ומפטיר איזו מילת עידוד "מתעניינת". סיים אולד שיט. כאילו דבר לא קרה.

קינו מתעורר לחיים, וכמו סנופקין, הבין שרענן לא יחזור עוד. רק האש מחלצת אותו חזרה לעולם האמתי, שם ממתינה לו חופית שנראה שנשרטה יותר מכולם בשנה האחרונה.הגיחה שלה לג'ונגל בפרק שעבר הצדיקה את עצמה עם הצ'יזבט על "מירנדו אל סיילו" וגורלו המר; אם יש משהו שגילינו על הגברת דלומי בסדרה הזאת זה שיש לה עתיד לא רע בפסטיבל מספרי סיפורים - היא הצליחה להדביק אותי למסך, ובצדק.

הנקודה הזו לא זכתה להתייחסות רבה, ואולי כבר התרגלנו, אבל מדובר בסדרה מושקעת מאוד מבחינת הפקה. הפסקול המקורי והלוקיישנים המתחלפים (ובראשם דרום-אמריקה שהרהיבה על המסך) סיפקו סיבה מצוינת להתגאות בעוסקים במלאכה. אף שמדובר ב"טדי הפקות". ועכשיו לקאסט, הוי הקאסט, מזמן לא ראינו כ"כ הרבה שחקנים טריים ובלי דמות מוכרת אחת לרפואה (טוב נו, חוץ מאחת, בחורה מצודדת בשם רוני).קחו את תומריקו, לדוגמה, אוריאל גטה שמשחק באותנטיות מרשימה ובעצם מביא את עצמו (מינוס המעשים הפליליים); או רועי ניק, הפלייר המשתמט שמחנך את כל הקטינים סביבו במשפטי פנינה ומונולוגים מפתיעים שכאילו נכתבו רק בשבילו. כמו כן, צהובון, שוקי והשב"ח מהמרתף, כל אלו הביאו איתם משב מרענן לסדרה עם דמויות שלא רואים כל יום.

זאת הייתה סדרה על כל הנדכאים והעלובים בכיתת תיכון ממוצעת; כל פרק הוקדש למסכנ/ה אחר/ת: פעם זה הומו שנע ונד בין ערבי למש"ק דת סדיסט, פעם זה "שמן" שמתמודד עם משבר זהות בעזרת פיליפינית ובובת מין, שמנה שמאבדת את בתוליה במחיר של איידס, וצהובון אחד שניסה להעלים את הפחד בניתוח שכמעט וגרם לי להעביר ערוץ. היה יפה לראות את התוצאה בתהליך שהתחולל במוחו של לשם, לאחר שהצליח להמחיז במקוריות וכשרון רב נושאים כה רגישים שמוזנחים בדרך כלל. יבורכו האנשים שהצליחו לטלטל למרות המחסור בבאז מסביב. אני הייתי שמח לעוד עשרה סופי שבוע כאלה. (אסי)

9. העוקץ, עונה 5 פרק 6

"אם היית דמות באודיסאה היית אודיסאוס" אומרת סופי לנייט. "הגיבור ששמו משמעותו צרות". "לא, אני הייתי הסירנה" עונה נייט בחוכמה עצובה. "זאת שמפתה את המלחים בשירה המבטיח להם את כל מה שליבם רוצה -  ומביא אותם אל סופם".

היה שווה לסבול את תחילת העונה היגעה כדי להגיע סוף סוף לפרקים חמש ושש. כי גם בפרקים הלא-מוצלחים היה אפשר לראות איך התוכניות של צוות העוקץ מתרכזות, באופן אחיד, סביב הגשמת חלומות (מופרכים למדי) של הפושעים . ועכשיו נראה שלכל זה יש קצת משמעות שאולי תוביל אותנו לאנשהו.

בתוך זה הפרק , בתירוץ קצת מוזר של סוכן ה-FBI מקסוויטן שמנסה לפתור את המקרה האבוד של אביו הגוסס, מתרכז בעוד אגדה אמריקנית, של השודד האגדי די.בי. קופר שמעולם לא נמצא (אלא אם מחשיבים את "נמלטים" שכבר מצאה אותו והרגה אותו בעונה הראשונה...).

וכל זה תירוץ לחזור אחורה לעבר. ספציפית אל פלאשבקים לשנות ה-70, שבהם מלוהקים גיבורי הסדרה כדמויות בסיפור הישן. "העוקץ" עשו זאת כבר, עם מלחה"ע ה-2 בפרק עם דני גלובר, שהיה פשוט איום ונורא - אבל הפעם זה הצליח. וכך נייט מלוהק כסוכן ה-FBI הישר והאובססיבי, פארקר בתפקיד הדיילת, ואליוט בתפקיד החייל-לשעבר, זועם וחסר כיוון. הסיפור זורם בטבעיות בין החקירה בהווה וההיסטוריה של העבר, ומשתעשע סגנונית כאשר סיפור שני החוקרים האמיצים מהסבנטיז מצולם ומבויים בצילום רטרו סטייל סטארסקי-והאץ' או הוואי 5-0... אבל מקסוויטן המבוגר, גם אם הוא מגולם בצעירותו ע"י נייט, שונה ממנו מאד. הוא מאמין בכל לבו בחמלה וביכולת לחזור בתשובה, ונייט כבר איבד את היכולת הזאת. וכך יחסי האב-בן של המקסוויטנים (סוכנים ישרים) מתערבבת בטראומות של נייט וג'ימי פורד, הפושעים. נייט הופך למעין אב חלופי לטוד, ואף קורא לו son, ומנסה להזהיר אותו לא לאבד את חייו באובססיה כמו אביו - אבל הוא גם מתחיל לדבר פתאום בשמץ של מבטא אירי, כמו אביו שלו, שתמיד פחד להדרדר בעקבותיו. פתרון התעלומה והפרק הוא בהחלט מקסים, ומלמד את נייט שאולי הכפרה והחמלה אפשריים בכל זאת, ואולי בעקבות זאת הוא משמיע את המונולוג המדוכא על האודיסיאה. הוא מדוכא מהתפקיד הזה, ההרסני כל-כך (בהרבה מובנים) ומשמיע את המשפט הסתום "אני רוצה לבנות משהו". נקווה שזה רמז לעוד התפתחות מעניינת בעתיד, וששאר הפרקים של העונה יהיו כה מוצלחים (אסף רזון).

8.5. הורים במשרה מלאה, עונה 4, פרק 1

אחרי הפסקה ארוכה, "הורים במשרה מלאה" חזרה השבוע למסכי yes, ואני מאושר.

בפרק ראשון (שהיה משובח כרגיל), הבנו את הכיוון הכללי לשאר העונה, ונראה שהעונה הזו הולכת להיות מרתקת מתמיד.אני מאוד אוהב את הכיוון החדש של הסדרה. אחרי העונות הראשונות שהיו סוג של "מדריך להורים מתחילים", הסדרה מתבגרת ומציבה את הדמויות בסיטואציות קצת יותר מורכבות וקשות. כל דמות נאלצת לצאת מאזור הנוחות שלה על מנת לפתור את הבעיות שעומדות מולה, דבר שמוביל להתפתחות נפשית מאוד מעניינת.

Credit: NBC

הדמות שהתחילה במסע הנפשי הזה בצורה הכי בולטת היא ג'וליה. אחרי שניסתה (ללא הצלחה) לאמץ תינוק במהלך העונה הקודמת, ג'וליה מחליטה לקבל לביתה ילד מאומץ שנזרק מביתו. לאורך כל הפרק ג'וליה מנסה להתחבר לוויקטור בעזרת הכלים שהיא מכירה, אבל כל הניסיונות שלה נכשלים, וויקטור נשאר מרוחק ממנה ומבן זוגה ג'ואל. לקראת סוף הפרק, ג'וליה מודה באמת ואומרת לג'ואל שהיא מחכה עד שתתאהב בבנה. משפט מאוד קשה שמראה את המצב העגום בינה לבין ויקטור. לאחר שיחה עם ג'ואל, ג'וליה מבינה שהיא צריכה להתחיל בדרך חדשה ולא מוכרת על מנת לפתח קשר רגשי חזק ואוהב עם ויקטור.

שרה גם מתחילה בדרך חדשה כשהיא מתקבלת לעבודה כעוזרת לצלם אירועים. שרה מחליטה להתחיל בקריירה יותר רצינית ולנסות לבנות את חייה הבוגרים מחדש. עכשיו כשהיא מאורסת למארק, היא מרגישה מספיק בטוחה בעצמה כדי לעשות את השינוי הגדול הזה. שרה תמיד הייתה הדמות האהובה עליי ומאוד מסקרן אותי לראות לאן ההרפתקה הזו תוביל אותה.

את העלילה היותר חלשה קיבלו קרוסבי וג'זמין, שהתלבטו במהלך הפרק איך לדבר עם ג'באר על דת ואמונה. לכאורה זו עלילה מעניינת ומתאימה לרוח הסדרה, אבל הבעיה היא שכבר ראינו 3 עונות מלאות בסוגיות דומות ובעונה שמנסה לחשוף את הדמויות לסיטואציות חדשות, העלילה הזו הרגישה לי קצת מוכרת ובטוחה.

עוד כמה רגעים מעניינים:

- הסצנה בה משפחת ברייברמן הולכת לדיינר המשפחתי לארוחה משפחתית אחרונה עם האדי הייתה פשוט מצוינת. הדיאלוגים המהירים, המשחק המאולתר והבימוי המוצלח פשוט הדהימו אותי. אם מישהו ישאל אותי על מה הסדרה, זו הסצנה שאני אתן לו לראות.

- במהלך הפרק קמיל סירבה שוב ושוב לבקשותיו של מארק להיכנס לתמונה המשפחתית, עד שלבסוף הוא הצליח לשכנע אותה בעזרת כמה משפטי מפתח, מבט רציני, וזקן מטופח להפליא. מאוד אהבתי את העלילה הזו, היא הייתה קלילה, מצחיקה ומאוד מציאותית. (שי כהן).

8. חסרי בושה, עונה 3, פרק 3

נראה לי מוזר בהתחלה ש"חסרי בושה" מחליטה לעסוק בהטרדה מינית ובעבריינות מין, הן בשל הקלילות שלה והן בשל התוכן הבוטה שמאפיין אותה. בפועל, דווקא ההתעמתות של הדמויות קשות-היום עם הבעיה הזו מדגישה אותה, ומצליחה להיות משעשעת תוך כדי.

המסר עובר בעיקר בקו העלילה של פיונה שמנצחת את הסחטנות המינית בקבלה לעבודה, אבל קו העלילה המוצלח באמת הוא זה של ליפ, שמתעקש על כך שהטיפול בעבריינות צריך להיות עיוור למגדר. ליפ מנסה לטמון פח למורה עבריינית, ובסופו של דבר, במה שנראה כמו פארודיה על סרטון פורנוגרפי (והסדרה מתייחסת לכך) נופל בפח בעצמו. קטע מוצלח נוסף בקו עלילה זה הוא זה שבו כל העירייה מתאספת כדי להרביץ לעבריין המין. הנכונות של גיבורי הסדרה ליזום משהו כזה היא בו בעת מפתיעה וקונסיסטנטית לחלוטין.

Credit: Showtime

קווי העלילה האחרים סובלים קצת מבעיית הדריכה במקום שאפיינה את הפרק הראשון בעונה - הניצול של הילדים על ידי פרנק אינו דבר חדש, והביקור של אשתו של קוו קצת הזכיר את סאגת מוניקה ולא היה מוצלח גם כך. 

ההתפתחויות ביחסי פיונה-ג'ימי ומיקי-איאן מרמזות על אסונות מתקרבים, אבל בסופו של דבר הן קטנות מאוד. עדיין, הפער בין פיונה הנאבקת בסחטנות לפיונה שסומכת בעיוורון על ג'ימי מעצים את שני קווי העלילה הללו. (שין – גימל).

8. האנטומיה של גריי, עונה 9, פרק 11

השבוע קבוצת הניצולים זכתה בתביעה, ריצ'רד נאבק עם עצמו כדי למצוא דרך להמשיך לחיות, מרדית' מגלה לכולם שהיא בהיריון וג'ו הופכת לדמות מעניינת (מופתעים? גם אני).

אחרי שליש ראשון מורט עצבים שבמהלכו מרדית' עשתה הכול כדי לא להיפגע במקרה של הפלה, מרדית' סוף סוף הורידה את שכבות ההגנה וקיבלה את הריונה. בעונות האחרונות לא ממש זכינו לראות את מרדית' האפלה והמעוותת, דבר שהוא קצת טוב (פחות התבכיינות) וקצת רע (הדמות פחות מעניינת). כשמרדית' גילתה שהיא בהיריון בתחילת העונה, נפתחה דלת ישנה וסוף סוף ראינו שוב את מרדית' המפוחדת, הדואגת והמרוחקת. אחרי כל ההתפתחות הרגשית שהיא עברה ב 7 העונות האחרונות, זה היה ממש מרתק לראות איך מרדית' חוזרת אחורה למנגנון ההגנה האולטימטיבי שלה. הסיפור הזה ממש הפך את מרדית' לדמות שלמה ומציאותית. הכותבים הצליחו ליצור דמות איכותית, עקבית ודי מציאותית. כל הכבוד.

לאחר מותה של אדל, ריצ'רד מאשים את עצמו שלא היה שם בשבילה בחודשים האחרונים. לטענתו, הוא תרם למותה בכך שהמשיך בחייו. זו עוד עלילה מרתקת שמאוד מעניין אותי לראות לאן היא תוביל. כל סצנה עם ריצ'רד במהלך הפרק הייתה מצוינת. מרדית' בילתה אתו את רוב הפרק כשהיא מנסה לשכנע אותו לחזור לשגרה וזוכה להצלחה בינונית. לקראת סוף הפרק, מי שהצליחה לשחרר ממנו תגובה רגשית מלאה הייתה קת'רין. אני חושב שזו הייתה החלטה נכונה מצד הכותבים וזה בהחלט פותח המון אפשרויות להמשך העלילה ביניהם.

יש רק דבר אחד שמפריע לי: איפה ביילי בכל הסיפור הזה? אחרי הפרק הקודם, שהתרכז במערכת היחסים המשפחתית בין ביילי לריצ'רד, לא ראינו אף סצנה ביניהם. אני חושב שזו הייתה טעות גדולה מצד הכותבים. נכון שאי אפשר להכניס את ריצ'רד לכל סצנה בפרק, אבל לפחות כמה שורות בודדות. במקום לגעת בעצב החשוף הזה, הכותבים החליטו להעמיס על ביילי עלילה מוזרה ולא מעניינת. אני מקווה שנזכה לכמה שיחות רציניות ביניהם בפרקים הבאים.ועכשיו נעבור להפתעת השבוע - ג'ו. בפעם הראשונה מאז תחילת העונה, לא רציתי להעביר קדימה את הסצנות שלה. הסצנות בינה לבין קארב היו משעשעות, מעניינות ודי חביבות (וקצת מזכירות את הסצנות הטובות עם איזי). הגעתי למצב שאני באמת מתחיל לחבב את מערכת היחסים ביניהם, דבר שלא חשבתי שאגיד בחיים. (שי כהן)

8. עד עצם היום הזה, עונה 2, פרק 7

את הפרק הקודם שהביא את סיפורה של רובי/כיפה אדומה לא כל כך אהבתי, את הפרק הזה דווקא כן, וזאת למרות היעדרן מהפרק של דמויות כמו הבת של ג'ורג' שחשבתי שהייתה יכולה להיות מאוד רלוונטית לעלילה הזו (מה נסגר אתה בסוף?), ולמרות שחלק גדול מהפרק היה צפוי מקילומטרים: כאשר התברר שכיפה אדומה נמלטה מהמקרר שבו היא נעלה את עצמה והיא דאגה שמא היא הרגה מישהו, היה לי ברור שהקורבן יהיה בילי העכבר (לשעבר), שאותו בדיוק פגשנו לראשונה כמה דקות קודם לכן בפרק, כיוון שזה גורלם של מחזריה של רובי למות, ולצופים קל הרבה יותר לקבל בהבנה מוות של עכברים. היה לי גם ברור שזה ג'ורג שעומד מאחורי ההרג הזה כיוון שלו היה הכי הרבה מה להרוויח ממנו.

Credit: ABC

ובכל זאת נהניתי מהפרק בעיקר בגלל שבעיניי הוא עסק בעיקר בהתמודדות האישית של הדמויות עם הצד האפל שלהן ומה שמפחיד אותן, ואהבתי את הדרך שבה ההתמודדויות של הדמויות השונות השתלבו בפרק. רובי שלמדה לשלוט בזאב שבה על ידי קבלת העובדה שהזאב הוא חלק ממנה, דיוויד שלמד שחוסר האמון שלו באנשים אותם הוא אהב היה בעוכריו בפעם הקודמת והצליח למצוא תיקון הפרק, והנרי שלומד שכאשר שולטים במשהו לא מפחדים ממנו, ומצליח להתמודד עם הסיוטים שלו. כמו שאהבתי את העובדה שלא הכול בא על מקומו בשלום הפרק, וכובע הקסמים עלה בלהבות, ועכשיו נראה שמה שבעיקר מחבר בין העולמות הוא החלומות של הנרי ואורורה. (אורלי).

5. בנות, עונה 2, פרק 3

מי שמראיינת את האנה לעבודת כתיבה באינטרנט אומרת לה שהיא מאמינה שמחוץ לתחום הנוחות של כל אדם שם מתרחש הקסם, האנה שחפצה בעבודה מחליטה לבחון את התיאוריה הזו ומאמצת את השקפתה של אותה מראיינת על כך שנטילת קוקאין זה הדבר שיוציא אותה מתחום הנוחות שלה ויספק לה חומר לכתיבה – חומר טוב אולי היה שם (לאו דווקא לכתיבה) - קסם לא היה שם, אלא אם ניתן להחשיב כקסם את העובדה שיש אנשים שלא רואים שהמלך הוא עירום כלומר שהאנה מסתובבת בחולצת רשת ואיש לא שם לב שמשהו מוזר חוץ ממרני.

נראה בכלל שכל עניין השימוש בקוקאין נועד כדי לאפשר את גילוי הסוד על כך שהשותף של האנה ומרני שכבו, כאילו בימינו אי אפשר להסתפק בנכנס יין יצא סוד, היום צריך שייכנס קוקאין. וגילוי הסוד הזה טוב לסגירת המעגל בין מרני והאנה, וגם לפירוק השותפות לדירה של האנה. אבל בעיניי הפרק הזה החזיר את הסדרה למחוזות הכלום שבהם דמויות שאמורות להיות חכמות מתנהגות באופן כל כך מטופש שמאפיל על כל דבר אמירה שהיא. (אורלי )

פינת התרגום:

לא ברור אם זו הייתה דחקה מכוונת או טעויות מביכות, אבל בפרקים של חי בלה לה לנד 2 הסיפור האמיתי, סיימון בל שמספר באנגלית לרון פייר את סיפורם "האמיתי" של הזמרים המתחרים הגדיל לעשות כשסיפר שזולטא גר בwhole village  (כפר שלם), ששמו של המתחרה הוא Song Levi (שיר לוי כמובן) ושסבו של שיר לוי הוא Just a writer (סופר סת"ם). 

מה יהיה לנו השבוע?

5-12 בפברואר

ביום שלישי: דאלאס 2 (yes דרמה)

ביום רביעי: CSI לאס וגאס 11 (Hot Zone)

ביום חמישי: ערים כל הלילה 2 (HOT3)

ביום שבת: קוגר טאון 4 (yes דרמה), איך פגשתי את אמא 8 (yes קומדיה)

ביום ראשון הבא: טרמיי 3 (yes Oh)

ביום שלישי הבא: Touch עונה 2 (yes אקשן), מרפאה פרטית 6 מסתיימת (yes דרמה), סמאש 2 (HOT3), פרינג' 5 (Hot Zone)

Credit: TBS

מסביב למסך המפוצל

דור חדש של נשים כובש את הטלוויזיה האמריקאית: שורה של סדרות - "יומני קארי בראדשו", "סמאש", "בנות" ו"גוסיפ גירל" - מסמנות את הנרטיב החדש שמשתלט על קו הרקיע המצולק של התפוח הגדול.

חדשות עצובות טריות: רובין סאקס, שגילם בכישרון רב את אית'ן ריין (הדמות שעל שמה מבוסס הניק של כותב שורות אלה), הלך לעולמו במפתיע בגיל 61 שנים. נתגעגע אליו…

R.I.P. Eithan Raine

Credit: THE WB

מתגעגעים ל"קומיוניטי"? תזכורת: הסדרה חוזרת לעונה רביעית בסוף השבוע הקרוב! רשת NBC שחררה טריילר אחרון לקראת העונה החדשה.

רשת HBO יצאה בפרויקט חדש עם קריצה למעריצי "משחקי הכס". הרשת מאפשרת לגולשים ברשת להקליט שבועה מקורית משלהם ל"משמר הלילה" ולהעלות אותה לאתר מיוחד שנועד לשם כך.

אחרי הרבה ספקולציות, רינונים ושמועות עכשיו זה רשמי: יהיה סרט קולנוע של "הפמליה".  יוצר הסדרה והמפיק בפועל שלה, דאג אלין יביים את הסרט. כל הכוכבים הראשיים של הסדרה צפויים להשתתף בסרט, כולל, כמובן, ג'רמי פיבן בתפקיד ארי גולד.

השבוע שודרה תכנית מיוחדת של "קונאן" בשם "Occupy Conan" שהיא בעצם התוצאה של תחרות במסגרתה ניתנה לצופי התכנית "להשתלט" על התכנית ולהעלות בעצמם את התכנים. את התוצאה המעניינת ניתן לראות כאן. אגב, שימו לב – יש הרבה הופעות אורח מפתיעות של פרצופים מוכרים ואהובים מאד!

ההצלחה של "אחוזת דאונטון" ברחבי העולם לא פסחה גם על הפארודיות המתבקשות. הנה זו של "רחוב סומסום" והנה זו של רשת "ארביז" שניצלה את הדמיון בין שם המותג לשם הסדרה באנגלית כדי לקדם את עצמה באופן משעשע.

השבוע שודר בארה"ב הפרק האחרון של "רוק 30". בבלוג הטלוויזיה המשובח "Tv Tattle" כיבדו את הסדרה בשורה ארוכה של לינקים מעניינים הקשורים בסדרה, החל מביקורות כלליות, דרך כתבות על משמעויותיה, על הנעשה מאחורי הקלעים, "מילון הסדרה", ציטוטים נבחרים, בחירות הנוגעות לרגעים ולהופעות האורח הטובים בתולדות הסדרה וכיו"ב. ניתן למצוא את כל הלינקים כאן.

ביום ראשון האחרון שודר משחק הסופרבול בארה"ב. כמו תמיד, מדובר באירוע שהוא מעבר לסתם משחק, ויש לו לא מעט משמעויות על עולם הטלוויזיה. הנה כמה חדשות ואנקדוטות שקשורות בו:

 אז רגע... כל כך הרבה מידע בכל כך מעט זמן. מבולבלים? גם אנחנו. הנה קישור לכתבה שמסכמת את מצב הפיילוטים בכל הרשתות הגדולות. והנה עוד אחת לא רעה בכלל.

רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il