הממיר 16/1/13

9. עד עצם היום הזה, עונה 2, פרק 4

גיליתי שאני נוטה לאהוב את הפרקים שמתמקדים בעוץ לי גוץ לי יותר מאשר פרקים אחרים בסדרה, ואני מניחה שזה משום שכדמות שנמצאת על הגבול שבין טוב לרע, היא הדמות שהכי מוצדקת לכיוון של הרוע והכי נוגעת ללב לכיוון של הטוב. וזה בולט במיוחד כשמשווים את דמותו לדמותה של רג'ינה שגם אתה הם ניסו ללכת על אותו קו, אבל דמות שהורגת את אביה האהוב שמעולם לא עשה לה כל רע רק כדי להשיג נקמה באחרים, קשה למכור אחר כך כדמות שנהייתה רעה כי הנסיבות הביאו אותה לכך במיוחד לא כאשר מנסים להציג אותה כבחורה מלאכית בבסיסה. עוץ לי גוץ לי היה אנושי כאדם, וגם בגלגלו כ"חיה" יש בו משהו אנושי שאינו מזויף ואינו נועד רק כדי לשאת חן בעיני אחרים. אפשר לראות עד כמה הדואליות בדמותו של עוץ לי גוץ לי עובדת, כבר בחלום הבלהות של בל בתחילת הפרק, כי מאוד קל להזדהות עם הרצון שלה להאמין בבחירה שלו בטוב, ומאוד קל גם להאמין שייתכן שהוא לא מסוגל להיות האיש שהיא רוצה להאמין שהוא.

אהבתי מאוד את המקום שאליו לקחו את דמותה של בל הפרק, אישה חזקה שיודעת לעמוד על שלה גם מול אביה וגם מול הגבר שאותו היא אוהבת, אשתו הראשונה של עוץ לי גוץ לי יוצאת רע מאוד מהסיפור הזה ובמיוחד לעומתה. הטוויסטים לאורך הפרק היו עשויים היטב, ובעיקר הטוויסט הסופי שסידר לנו את קפטן הוק כנמסיס של עוץ לי גוץ לי. כל הדברים האלה כולל הקריצות הקטנות דוגמת Game of Thorns כשם חנות הפרחים של אביה של בל הפכו את הפרק הזה, לפרק הטוב ביותר העונה עד כה בעיניי (אורלי).

9. המפץ הגדול, עונה 6 פרק 10
שלדון מטפל באיימי החולה. בהתחלה זה נראה מועד לכישלון, עד ששלדון מציע למרוח לאיימי דברים על החזה ואפילו לעשות לה אמבטיה. זה אפילו מגיע ל-spanking בסופו של דבר, וכל הזמן רק חשבתי לעצמי "הם לא באמת עושים את זה, נכון?". אין לי מושג איזה בסיס זה נחשב, אבל זה בטוח הרבה יותר רחוק ממה ששני אלה אי פעם הלכו. אמרתי את זה כבר במקום אחר, ואני אחזור על זה שוב: לפני סוף הסדרה, שלדון ואיימי יגיעו למיטה יחד, והוא אפילו יעשה את זה מבחירה. Mark my words.

Credit: CBS 

בינתיים, הווארד נאלץ לבלות זמן עם חמו וחמותו, והקשקשנות של הווארד לא משתלבת כל כך עם ההורים השתקנים של ברנדט. אנחנו גם מגלים שאמנם ברנדט מזכירה את אימא של הווארד כשהיא צורחת עליו, אך היא דווקא דומה יותר לאימא שלה במניפולציות העדינות שלה שמסתתרות מאחורי חיוך.

שווה אזכור:

- שלדון מקריא לאיימי תוצאות ניסויים כסיפור לפני השינה.

- שלדון אחרי שאיימי שיקרה לו: "חשבתי שהקשר בינינו מבוסס על אמון, והערצה הדדית שנוטה יותר לכיוון שלי"

- איימי, במשפט הכי טוב של הפרק: "אני ילדה מאוד רעה..." (דורון ז)

8.5 חי בלה לה לנד 2, פרקים 35-37

רק עבר הזעם של נסים וזולטא, וכבר קפץ רוגזה של מאיה על ההפקה. אם עד כה חשבתי שמאיה בוסקילה מפרגנת, הרי שבא הפרק המפתיע בו שרית סוף סוף מצליחה לזכות בתחרות של מוזיקת הנשמה, ומאיה פשוט מתפרקת. נכון הוא שאדם קרוב אצל עצמו, אבל יש גבול להתבכיינות. אז לא זכית, זו לא סיבה לארוז מזוודות ולא לפרגן לשרית. פתאום יוצאות ממנה הערות של רוע שמתייחסות לדיקציה ולמעמדה השונה בעליל ממעמדם של שאר המתמודדים.

"אני לא באתי לפה להתפרסם בארץ, כמו אחרים. אני באתי כי אני רוצה חוזה באמריקה."  זה שאת רוצה לא אומר שהכול יקרה כמו שאת רוצה, את באמת לא מודעת לזה?

שאלה נוספת שמטרידה אותי כבר די הרבה זמן בעקבות הצפייה בתכנית היא מה קורה למערכת החינוכית בארץ? שיר לוי הוא בן 27 בסך הכול, ושרית בת 19. איך זה יתכן שאף אחד מהם לא יודע אנגלית בסיסית?  זו ממש תעודת עניות למערכת החינוך, שמוציאה תלמידים שלא מסוגלים להתנהל לבדם בארץ שהשפה הרשמית שלה היא אנגלית, וזקוקים למתורגמן צמוד. שיר אולי מצליח לקלוט מילה פה ושם, אבל שרית- לא מזמן סיימה בית ספר ולא יודעת מה זה stand ?

זה הפך את המפגש  שלה עם הקוסם למגוחך במיוחד.  וברור ששוליית הקוסם היא כבר לא תהיה, וסאז יצטרך להפסיק לחלום על האחוזים שהוא יכול היה להוציא מהדיל הזה. למען האמת, אני מצדיעה לקוסם הזה שניסה לגרום לזה לעבוד ביניהם שוב ושוב. טוב, קוסמים כנראה טובים בלהשלות את עצמם...(זלפה)

8. הוחלפו בלידתן עונה 1, פרק 30

וילו רוזנברג אמרה פעם בחכמתה על אחד מהסודות שהיא גילתה I knew it! I knew it! Well, not 'knew it' in the sense of having the slightest idea, but…

איכשהו זו התחושה שהייתה לי בסופו של הפרק האחרון לעונה (הראשונה או השנייה, תלוי אם סופרים על פי IMDB, או על פי שידורי יס) של "הופרדו בלידתן". זה לא שהוא היה רע, אבל הוא הרגיש צפוי לא במובן של יכולתי לנחש מראש כל מה שהולך לקרות, אלא ששום דבר שאכן קרה, גם אירועים שהיו אמורים להיות מאוד מפתיעים לא באמת הצליחו להפתיע או לחדש. הקטעים שעבדו הכי טוב בפרק היו כרגיל אלו המביאים את הזווית של עולם החרשים לסיטואציות המוכרות, כמו דפני שעוצמת את עיניה כשהשף אומר לה את מילות הפרידה ואומרת לו שאם היא לא מסתכלת עליו אז היא לא שומעת אותו. מקווה שעכשיו אחרי שהמשפט על החלפת הבנות הסתיים בניצחון המשפחות הם יתפנו יותר לעסוק בדברים שהם באמת טובים בהם, אבל אם בפרק סיום העונה – ובמיוחד בקטע האחרון שבו מגיעה אישה בהריון לחפש את אנג'לו שניות אחרי שהוא זכה בחמישה מליון – יש איזושהי אינדיקציה לכיוון של העונה הבאה, לא הייתי בונה על זה (אורלי).

6.5 האנטומיה של גריי, עונה 9, פרק 8

הפרק החדש התמקד ברובו במתמחים החדשים, אתם יודעים, אלה שאמורים להמשיך את הסדרה כשהשחקנים הישנים ידרשו יותר מדי כסף לכל עונה.

התוצאה - מפתיעה. מק חמודה ומוזרה (כהרגלה), סטפני חביבה ומעניינת והבחור החדש מזכיר קצת את אומאלי(שזה דבר טוב). הכול טוב וסבבה עד שמופיעה המתמחה שתופסת את התפקיד הראשי- ג'ו, שפשוט מצליחה לעצבן אותי כל פעם מחדש.

האם זו אשמתם של הכותבים או של השחקנית? אני חושב שחצי-חצי. השחקנית מאוד מעצבנת, זה ברור, אבל היא לא שחקנית רעה. אני חושב שפשוט צריך לקחת את התכונה הזו שלה ולהכניס אותה לדמות, לעבוד עם זה, אפילו אם זה ייקח כמה פרקים. צריך לעצב אותה לאט לאט, לתת לה לעצבן בהתחלה ואז אחרי כמה פרקים להוביל אותה לדמות שבאמת תמלא את מקומה כמו שצריך. אבל כפי שאנחנו כבר יודעים הכותבים לא עובדים שעות נוספות העונה, הם צריכים להגיע הביתה בזמן בשביל המרתון של האני בו-בו. אז התוצאה שאנחנו מקבלים? העלילה הכי נדושה בעולם. ההורים שלה עזבו אותה, היא בחורה ענייה שעבדה קשה בשביל להגיע למקום בו היא נמצאת ויש רק אדם אחד שהאמין בה (ויש לה שעון שמזכיר את זה בכל רגע נתון). באמת? חשבתי שכבר בלענו את הכדור המר הזה עם איזי (שלמרות הרקע המפגר, הייתה אחת הדמויות הכי טובות בסדרה).

Credit: ABC 

לגבי סיפור החולים התורנים. השבוע פגשנו שני הורים שנמצאים עם ילדיהם בבית החולים. בגלל החוויה הטראומטית שעברו, הם התיידדו ועכשיו הם הוספיטל באדיז, נמצאים שם אחד בשביל השני לאורך כל הדרך. פתאום, ביום בהיר אחד (וכאן בא הטוויסט הכה צפוי), הרופאים קיבלו את התרופה שתעזור לתינוקות, הבעיה? צריך לבחור רק אחד.

אז גם אם ראינו את העלילה הזאת ממטר, התוצאה הייתה די מהנה ומעניינת (ואני נותן כאן את מלוא הקרדיט לשחקנים שבלעדיהם כל הסיפור הזה לא היה עובד).

השבוע המתמחים החדשים למדו שיעור חשוב, הרופאים המבוגרים קיבלו משכורת ולא עשו יותר מדי, ואני לא הפסקתי לשאול את עצמי מה קרה לאנטומיה שפעם כל כך אהבתי. באמת שלא רציתי לקטול את הפרק, אמרתי לעצמי שהיום אני הולך לפרגן בגדול, אבל כנראה שזה פשוט בלתי אפשרי עם עלילה צפויה ושחקנים עייפים, פשוט אין הרבה הפתעות טובות. נקווה שהמצב ישתפר בפרקים הבאים.

עוד דבר קטן: ביגפוט???  Seriously?!?! תקפצו רגע למחסן תפאורה של לוסט ותוציאו כמה פריטים יותר משופרים בבקשה... (שי כהן)

6. ארץ נהדרת, עונה 10 תכנית 4

יכול להיות שהגזמתי עם הציפיות אחרי שלוש תכניות מוצלחות, אבל השבוע לא האמנתי שזה מה שאני רואה: שבוע לפני בחירות והדבר הכי חד שיש לארץ נהדרת להגיד זה שהמתמודדים בבית היהודי מרביצים לחיילים. אה, ובמר"צ יש הומואים. תכנית שלמה בלי אף מילה על לבני, אף מילה על לפיד, עם פריים אחד של חלי-שלי מקפיאה את מרב מיכאלי ותיקון לתשדיר של ש"ס בדמות גזענות לצד השני. אני השלמתי כבר עם העובדה שהכותבים שמאלנים ונכון שצריך לצחוק על החזקים, אבל אף מילה על יותר משליש מהמערכת הפוליטית, על העמדות שיש, ובעיקר שאין, זו בגידה בתפקיד שלהם כתכנית שמציגה את הגיחוך בכל מה שמגוחך, ולא רק במי שלא מוצא חן בעיניכם. למעשה, מי שקיבל הכי הרבה זמן מסך בתוכנית הזו היה דווקא שאול מופז, ובאופן דומה לתשדירים של קדימה היה מוצלח עד שנזכרת מה הרלוונטיות של האדם הזה למערכת הפוליטית. רגע החסד היחיד של מערכוני התשדירים היה זה שריכז את כל המפלגות הערביות יחד עם ההוא מ"המסעדה הגדולה" וסלמה ממאסטר שף "כי ממילא אנחנו לא מבדילים ביניכם ויש לנו רק נגן עוד אחד".

 גם הפאנל באולפן, שאמור להציג את המנה הסאטירית העיקרית, התרכז בחיקויים לשופטי דה-וויס מייעצים כביכול לישראלי המתלבט. אז פיניש נהדר כאביב גפן עם הבדיחות המתאמצות שלו, ומאור כהן בקאמבק כיובל בנאי (הוא באמת לא יודע לעשות דמויות שאינן מוזיקאים?) מוצלח לא פחות וזאת הייתה יכולה להיות השוואה נחמדה ומשעשעת לפני שבועיים-שלושה ככה; אבל כשגם בשבוע הזה הפאנל לא הצליח להגיע לכדי רבע אמירה פוליטית אין שום הצדקה לבזבז עליו 10 דקות ולסיים בבדיחה על חשבון שתיקתו של שלומי ברכה. באופן דומה, האוחצ'ות מחדשות את תעודת הזהות לקראת הבחירות היו מצחיקות למדי אבל בחייכם, איפה הסאטירה פה?

וכן, גם השנה נאלצנו לסבול את תשדירי המפלגות הקטנות וההזויות שמיצו את עצמן כבר לפני 4 שנים והפעם הידרדרו לשפל של "מפלגת האיסטניסטים" ולהופעת אורח של אושרי כהן. בכלל, נראה כאילו ארץ נהדרת לא מסתפקת בעשרה שחקנים קבועים פלוס שחקנית אורחת פלוס הבלחות של פורשים והיא צריכה לספח אליה אפילו את גורי אלפי, אחרי שיסיים להצחיק בזכיינית המתחרה. המערכון שהציג את הרומן בין גאולה אבן לגדעון סער כמזימה לסחוט עוד אגרת טלוויזיה היה רגע האור של התוכנית, אבל הוא הגיע באיחור של שבועיים, ואפילו סמו בוועידת מר"צ הצליח להפיק בעיקר גמגומים. מזל ש"בקיצור" היה מצחיק, אבל דקה וחצי בחסות במאי רשת ורעיונות מחו"ל לא יצילו את ערב הבחירות, חברים. תתעוררו, ומהר. (מירב).

בשולי הממיר

 ולסיום: ג'ימי פאלון אירח בתכניתו את חברי הקאסט של "רוק 30". הנה החלק הראשון (את החלקים האחרים אפשר למצוא בתוך "יו טיוב").

רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il