המסך המפוצל

הממיר 1/1/13

המתים המהלכים, ארץ נהדרת, מדינה סודית, לונגמייר, הוחלפו בלידתן, עד עצם היום הזה ועוד

מאת: המערכת

פורסם: 31-12-2012
28 תגובות

9. המתים המהלכים, עונה 3 פרק 7
מאוד נהניתי מהפרק. אחד הפרקים האהובים עליי בתולדות הסדרה, אולי הכי אהוב מבין פרקי העונה. לא שהיו חסרות בעיות, כרגיל.
אם לדלג לרגע מעל אירועי הפרק בפרט, אני חושב שאפשר להגיע למסקנה שדמותו של המושל כ"המושל" היא כישלון. הסדרה ניסתה להתרחק בהרבה מובנים מבן דמותו של פיליפ בקומיקס, ובמקום להציג אותו כפסיכופט אמיתי [1] פיצלו את הדמות לגרסה מרוככת ומרל. מרל, דמות שלא הופיעה בקומיקס כמו גם אחיו דריל, קיבל את כל ההיבטים הברוטאליים של המושל בקומיקס וזכה בכל הקופה, כי הוא מהווה את האיום האמיתי העונה, כלפי הקבוצה של ריק, כלפי אחיו וכלפי פיליפ. בתחילת הסדרה הועלו השערות ע"י מעריצים שמרל יחזור מתישהו בעתיד בדמות המושל. הם לא היו רחוקים מהאמת.

אני מתחיל לחשוד שכותבי הסדרה לא יודעים לכתוב דמויות נשיות, או שהם שונאים אותן. לורי הייתה טרחנית, אנדריאה אהבלה, קרול סתם מעצבנת ומיותרת, בת' היא… בת'; מגי דווקא אחלה בד"כ, אולי אף יותר ממגי שאני מכיר מהקומיקס. כפי שרגע לפני פגרת אמצע העונה הגעתי למסקנה מאוכזבת לגבי המושל, כך גם מישון. היא תקועה בפאזה משעממת מאז הופעתה המלאה הראשונה בתחילת העונה, מישהי שלא סומכת על אחרים ונראה שסבלה רבות מאז הגיעה אחרית הימים. מישון של הקומיקס גם היא לא הכי שפויה בעולם, אבל לא נרגנת ומנותקת לגמרי מהאחרים. אולי הבעיה בהצגתה לסדרה, בשונה לגמרי מהמקור, שם מישון הגיעה לבית הכלא והצטרפה לקבוצה באותו גיליון בו הופיעה לראשונה.

בין חומות וודברי גלן הוכיח אחת ולתמיד את היותו אחת הדמויות הכי מגניבות וקשוחות בסדרה. לא עוד נער שליחויות שנזרק אל מעמקי באר מים וכמעט נאכל ע"י מהלך גדול מידות. עמידתו במכות שקיבל ממרל, ולבסוף התמודדותו עם הזומבי בעודו קשור לכיסא, העלו את גלן לרמת גיבור על. בצד השני של הקיר מגי לא ידעה מול מה החבר שלה מתמודד וכשהמושל חקר אותה מאוחר יותר, היא כבר הייתה על סף שבירה, אז קשה להאשים אותה בהסגרת מיקום הכלא כשחייה וחיי גלן היו בסכנה מיידית.

הייתי בטוח שפיליפ ישתמש באנדריאה כדי לחקור את השניים, אולם הוא שלח אותה לסייע למילטון במחקר מטומטם. מחזור ומריחה של רעיון שהובן כבר בעונה הראשונה בעת מותה של איימי ואף במהלך טבח המהלכים באסם של הרשל בעונה השנייה. מילטון (מאמט על שם המחזאי?), מסתבר, הוא סתם אידיוט משועמם שבסופו של דבר בטח ייאכל על ידי אחד הניסויים הכושלים שלו.

יאללה, עוד פרק אחד לפגרה והצגתה של דמות חדשה ומעניינת. מקווה שהם לא ידפקו את זה כמו תמיד.

[1] לא שאין בו מהטירוף; ראשי הזומבים כחיות מחמד שמורים באקווריומים, בתו המתה-מהלכת המוחזקת בחדר סודי, מדיניות ה"הרוג כל מי שבא מחוץ (אלא אם זו בלונדינית מטומטמת עם פוטנציאל רומנטי) ואל תשאל שאלות", זירת הקרבות, החקירה של מגי. כולם נלקחו (גם אם לא במלואם) מהקומיקס, כמובן, חוץ מהרומן עם אנדריאה. (תומר סויקר מבלוג קפה + טלוויזיה)

9. חי בלה לה לנד 2, פרק 29
רק רציתי לומר שמהקטע הבא צחקתי כמו שלא צחקתי כבר הרבה זמן. (אורלי)



9. ארץ נהדרת, עונה 10 תוכנית 2
תכנית שנייה לעונה אחרי פתיחה לא רעה, והפתעה - היה מצחיק. כאילו ממש מצחיק, כמעט לכל האורך. התחלנו עם הפאנל המוכר, שהוקדש הפעם לעימותים בימין ואירח את הליכוד מול הבית היהודי. החיקויים כרגיל מעולים - עלמה זק נהדרת בתפקיד ציפי חוטובלי (איפה זה היה עד עכשיו?), ברלד במינון ראוי כישראל כץ, פרידמן בתור בנט שכבר טעמנו ממנו וליאת הר לב הפתיעה עם אילת שקד, הנציגה החילונית של הבית היהודי וריענון ראוי לשורת החיקויים הלעוסים. הטקסטים היו טובים יחסית למקובל במערכוני האולפן והתרכזו בהעברת המסר החושש מבנט עם חזותו התמימה ועמדותיו המאיימות כביכול והתחזקותו בסקרים. עם האמירה הפוליטית עוד חייתי בשלום (זאת סאטירה הרי, ולא צריך לחדש לכם ששמאלנים שם, נכון?) אבל כשהפציעה שוב דמותה הדוחה והוולגרית של רווחל נשאר רק לתהות האם באמת חושבים שם שכל דתי-ימני הוא מין יצור פרימיטיבי ומשוגע כמו שהם מציגים בעקביות כבר שנים. באופן דומה, הקליפ שהציג את שלישיית ראשי ש"ס במין שיר דרום-אמריקאי בפרודיה על קמפיין "עורו הספרדים" המגוחך היה מוצדק ומצחיק עד שגווע בפאנץ' נוסח "אה זה אקדח? לא הייתי בצבא, אני לא יודע". לסיום החלק הפחות-מצחיק-יותר-סאטירי הייתה פינת הכותרות של קיציס שאמנם הביכה קצת פחות משבוע שעבר אבל עדיין היה מוטב לוותר עליה. לעומתה, מערכון "חדשות היום" עם תואמת הקופאית בסופר שמספרת לנו שהכול דבש הצליח לשמור על עצמו קצר, ממוקד ומצחיק.

מערכון הישראלי המתלבט עבר בין שלל הטיפוסים התל אביביים המוכרים ושעשע בקטנה (שני כהן כפרחת ריאליטי מודעת לעצמה וכהיפסטרית תל אביבית אנטיפתית) בעוד מערכון מאסטר שף נתלה בתירוץ הגרוע של סעודות הסילבסטר וייבא חזרה את ערן זרחוביץ' לעשות את אחד ממערכוני הרדיו שלו, כמעט מילה במילה. רפרנס מוזר אחר היה מערכון שהתבסס על תכנית הבוקר של דנה רון (מתוך איזה רצון להחיות את קארין מגריזו, כנראה) וציטט כמעט אחד לאחד קטע מביך (ואמיתי!) ששודר לפני חודש כמעט ב"מה נסגר" בערוץ 10. רועי בר נתן (שמגיש את מה נסגר, למי שמצמץ ופספס) השקיף הפעם על המערכון בדמותו של דני איילון בלי להסביר מה זה היה בדיוק, אבל אחרי שסמו הצחיק כל כך בתפקיד ההוביט ("אני מבינה שאתה בחיפוש אחרי הטבעת, איך אשתך מגיבה לזה?") למי אכפת.

המערכון שבו המצב הכלכלי גורם לזוג צעיר לחזור לגור בבית ההורים היה כנראה המערכון המצטיין של התוכנית, קודם כל כי הוא הכיל בתוכו איזו אמירה על המצב ולא חיקויי פרחות, אבל בעיקר כמערכון של הדור החדש בתוכנית: שני-אין-כבר-סופרלטיבים-כהן בתפקיד האם הפולניה ששום דבר לא גורם לה להיות מרוצה, ברלד מעולה (כן, אמרתי עליו מעולה) בתפקיד האב המתבהם מול הטלוויזיה, רועי בר נתן מינימלי ומדויק כחתן שמנסה למצוא את מקומו וליאת הר לב מבריקה בתפקיד הבת שחלום חייה העצמאיים מתפוצץ לה בפרצוף. זה היה מערכון ארץ נהדרת קלאסי, ועם זאת מצחיק, מדויק, בלי לדחוף קאץ' פרייז וחיקויי עדות ולמעט התערטלות באמת מיותרת של ברלד בסוף היה פשוט מצוין. זה המקום לשמוח על הצטרפותה של ליאת הר לב לתפקידי אורח, לא רק בתור חיזוק נשי נדרש אלא גם כמי שחוננה ביכולת להצחיק בלי להניד עפעף, ולקוות שנראה ממנה כמה שיותר. חוץ מזה הייתה המיני-דרמה "בקיצור" מכוונת לקהל קצת רחב יותר ומצליחה לפגוע וסמו מתערב הפעם בפריימריז של הליכוד במה שסיים תכנית מהטובות ביותר שנראו בגזרת ארץ נהדרת הרבה מאוד זמן. (מירב)

8.5 מדינה סודית, פרק 1
הפרק הראשון של המיני דרמה הזו בהחלט מספק את הסחורה, הוא זורם, מסקרן ויוצר לכל אורכו תחושה שקורה משהו שאנחנו לא באמת מבינים, אבל למרות שאנחנו לא מבינים אי אפשר להוריד את העיניים מהמסך כי אז אולי באמת לא נבין מה קורה. השילוב שבין עולם העסקים, לפוליטיקה ולתיאוריות הקונספירציה למיניהן נראה טבעי, עד כדי כך שהתרחשויות הרות האסון כמו המוות של ראש הממשלה או של הפתולוג הרגישו כמעט צפויות, ועדיין מעוררות רצון להבין מהו בדיוק הקשר בין כל הדברים ומה יהיה המחיר שישלם גיבור הסדרה כדי לפענח זאת. (אורלי)


@ Channel 4

8. הוחלפו בלידתן, עונה 1 פרק 28
קראקן הוא יצור ימי מיתולוגי המטביע ספינות. שם הפרק "אנחנו הקראקן של ספינותינו הטובעות" מרמז מן הסתם ליצר ההרס העצמי שטמון בכל אחד, ואולי בעיקר לקו העלילה של ניקי וטובי שבסופו מגיעה ההתוודות של ניקי על המקום של ההרס שממנו היא הצליחה לצאת, ובהשפעת דבריה טובי הולך להשלים עם אמט ולהקים את הלהקה מחדש. אבל לפני שהדמויות מצליחות לבנות מחדש, הפרק הזה הצליח לרכז בתוכו מספר מדהים של התייחסות לשקרים שהדמויות סיפרו אחת לשנייה או לעצמן, או סודות שהדמויות נמנעו מלחשוף עד עתה שכמעט כולם נחשפים עד סוף הפרק.

ביי משתמשת באלכס כדי לחפות על כך שהיא סוחבת כסף לשחרר בערבות את זארה חברתה, זארה מסתירה מפני ביי את העובדה שהיא משחררת בערבות לא רק אותה אלא גם את ידידה, דפני שמתבקשת לחפות על ידידה שפישל במטבח ולשמחתי פוטר בסופו של דבר (יפה בעיניי היה שדפני לא יודעת שהשף יודע שהיא שיקרה לו קודם, כיוון שהיא לא יכלה לראות את מה שהוא אמר בשיחת הפיטורים, ובטח שגם לא לשמוע ולכן היא גם לא שואלת אותו איך הוא הבין שהיא שקרה לו), דפני והשף שמנסים להסתיר את מערכת היחסים שלהם ממקום העבודה ונכשלים. טובי שמגלה שלניקי יש חבר, ורג'ינה שמבינה רק מהפידבק שהיא מקבלת שאנג'לו הוא בעלה לא רק על הנייר בלבד.

הצופים גם גילו הפרק כמו שהיה אפשר לחשוד כבר בפרקים הקודמים שטרוויס אכן ישן במקום העבודה שלו, והיה יפה בעיניי שביי אמרה לו שהיא לא תסגיר את סודו אפילו אם הוא לא ישתף אתה פעולה. איכשהו נראה לי שזה רק עניין של זמן עד שגם הסוד שלו וגם שלה יתגלו לג'ון קניש. (אורלי)

8. המפץ הגדול, עונה 6 פרק 8
ליאונרד מקנא בידיד מהלימודים של פני, ובאופן כללי מקנא בפני, ומרגיש נחות ממנה בכל מה שקשור בזוגיות. זה מתקשר בעיניי להרגשה המקבילה של פני מלפני שבועיים בכל מה שקשור ללימודים. אפילו כשהעוזרת החמודה של שלדון (שאגב, ממש אבל ממש מתאימה לליאונרד) מתחילה אתו די בבירור, הוא פשוט לא מסוגל לראות את זה. בסופו של דבר, בסצנה מרגשת, פני אומרת לליאונרד שהיא אוהבת אותו בפרץ כנות בלתי נשלט, ומיד נכנסת להלם כתוצאה מכך. נראה אם יהיו לזה השלכות.

בסיפור השני, ראג' והווארד נחושים לגלות למה שלדון נעלם באותה שעה בכל יום בצהריים (קצת מופרך שזה משהו שהם שמו לב אליו רק אחרי שנים, אבל נניח). הגיוני מאוד לראות את שלדון עושה משהו לחלוטין נטול מחשבה (הקפצת כדור) במשך כמה דקות בכל יום, זה סוג של אתחול למוח המחשב שלו שתמיד רץ ללא שליטה. אבל כמובן שראג' ושלדון לא מגיעים לתשובה הפשוטה הזו, כי שלדון משתלט להם על מצלמת הריגול, ובסצנה מעולה מפחיד אותם עם אשליה של פולשים בין ממדיים.

שווה אזכור:
- ראג' חושב ש-43 זו התשובה מספרי "מדריך הטרמפיסט". זו טעות שאין סיכוי שחנון כמוהו יעשה.
- ג'ים פארסונס (שלדון) דווקא די מוצלח בהקפצת כדור, כל הכבוד לו!
(דורון ז)


™ & © 2012 Warner Bros. Entertainment Inc. All rights reserved

7.5 עד עצם היום הזה, עונה 2 פרק 2
באמצע הפרק בערך קלטתי שמכל הדברים שהיו בפרק הכי נהניתי להתבונן באורך השיער העכשווי של רג'ינה בעולם שלנו, ועד כמה הוא מייפה אותה. אולי לא עד דרגת התמודדות על תואר האישה היפה בעולם שיוחסה למכשפה הרעה בסיפור שלגייה המקורי, אבל בהחלט מחמיא לה במידה מספקת כדי שהתמודדות כזו לא תראה מופרכת לחלוטין. אני לא בטוחה שזה סימן טוב לסדרה שזה הדבר שהכי תופס את תשומת לבי, מצד שני אולי זו הסיבה שתסריטאים לא אוהבים שהשחקנים הראשיים שלהם משנים תספורת ואורך שיער בלי להתייעץ אתם.

הזיכרון של כולם מחייהם בסטוריברוק לעומת חייהם כדמויות אגדתיות ביער המכושף, היה באמת יכול להיות ליצור מצב של התמודדות עם בעיה מעניינת של שתי זהויות משתלבות ומתנגשות, אבל איכשהו הטיפול בנושא הרגיש מרפרף וסיסמתי מדי. דווקא אצל רג'ינה שמאז ומעולם זכרה הכול, זכינו לראות מאבק מעניין יותר בעבר ובהווה בין שתי הפנים שלה. הגילוי שעוץ לי גוץ לי היה בין אלה שנתנו לרג'ינה את הכלים להפוך לאותה מכשפה רעה מהאגדות גרם לי לתהות אם הוא התחרט על כך אי פעם. לי נראה, שלמרות שרג'יה שמחה על הכוח שקיבלה וידעה לעשות בו שימוש לתועלתה, היא גם נטרה לעוץ לי גוץ לי עליו וזה בהחלט חזר אליו כבומרנג כמה פעמים. עוד הסתבר שאימא של רג'ינה, קורה, שולחה לארץ המראות על ידה. מעניין אם המפגש שלה בסוף הפרק עם שלגייה ואמה, מעיד על כך שלמרות דבריו של עוץ לי גוץ לי על הקושי לצאת משם היא הצליחה להיחלץ. המראה של רג'ינה נמנעת מלספר לשלגייה כיצד היא פגעה בה גרם לי להיזכר בכך שאני עדיין סקרנית לדעת למה התכוונה שלגייה כשהיא אמרה לפרינס צ'ארמינג במפגש הראשון שלהם שהיא אכן פגעה במלכה, אם היא לא ידעה למה הוביל הדיווח שלה לקורה על בריחתה העתידית של רג'ינה עם בחיר לבה. (אורלי)

7. לונגמייר, פרק 1
כמעט הכול בפרק הראשון של הסדרה הזו שידר תחושה של מערבון מפעם. יש שריף, יש אינדיאנים, יש רובים עתיקים שאיש כבר לא משתמש בהם, ויש אפילו שריף שאין לו טלפון סלולרי. היה בזה, או אולי בבימוי, משהו ששידר ארכאיות, למרות שאין בכך בהכרח כדי להצביע על בעיה, מה גם שהיו רגעים שבהם נעשה שימוש משעשע בעובדה שמתעלמים מהחדשנות. כמו למשל ההסבר על כלי הרצח - אותו רובה מיושן שצריך חמש שניות כדי להיטען מחדש אחרי ירייה, הכין אותנו לסצנה בה השריף מבצע בריחה בספירה של כפולות של חמש, או כמו בשעת המשא ומתן עם היורה בקשר לאזעקת אמבולנס, כשהשריף נמנע לבסוף מלהזעיק עזרה למרות שקיבל את מבוקשו בטענה שאין לו טלפון סלולרי. אבל איכשהו למרות שהסדרה הזו מבוססת על סדרת ספרים התחושה שיצאתי בה מהפרק היא לא שאני רוצה לרוץ ולקרוא את הספר, אלא דווקא שאני מקווה שמשהו אבד במעבר בין הספרים למסך, כי כמו שזה, קשה לי להאמין שמישהו קרא את זה וחשב שזה רעיון טוב להפוך את זה לסדרה. במיוחד בגלל העובדה שהדמויות שאמורות להוביל אותנו גם בפרקים הבאים נראו מאוד קלישאתיות וחסרות עומק נכון לעכשיו. לא הייתי אומרת שזה פרק רע, אבל היה חסר לו איזה ניצוץ שיהפוך אותו למשהו מעבר ל"סתם פרק לא רע" בעיניי. (אורלי)  


TM & © 2012 Warner Bros. Entertainment Inc. All rights reserved

במסגרת שיטוטיי באתר מצאתי כתבה ישנה מנובמבר 2003 שמציגה עונות ותוכניות חדשות שצפויות לעלות בערוץ 2, ביניהן עונה חדשה ליאיר לפיד, משעל חם וכוכב נולד. וגם סקרנות לגבי המוצר החדש, ארץ נהדרת. אז חוץ מההבנה כמה זמן כל התוכניות האלו איתנו, הפרספקטיבה משעשעת ויפה לראות את ההתמדה גם באתר. (מירב)


בשולי הממיר
טיטוס ווליבר (האישה הטובה, ילדי האנרכיה) התארח בפרק של Suits.



רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il