הממיר 26/12/12

10. לואי, עונה 3 פרק 11

זה היה החלק השני בטרילוגיית פרקים מעניינת מאד. בחלק הראשון נדהמנו לגלות שדמותו הפיקטיבית של לואי נחשבת כמועמדת בכירה (יחד עם ג'רי סיינפלד) להחליף את לא פחות ולא יותר מאשר דייויד לטרמן כמנחה ה"לייט שואו" ברשת CBS. אם הפרק הראשון שימש בעיקר כאקספוזיציה לסיפור, החלק השני עוסק בעיקר בהתמודדות של לואי עם כל האתגרים הכרוכים במאבק של התפקיד. 

הפרק נפתח בשיחה יפה של לואי עם אשתו לשעבר. הוא מספר לה על הצעת התפקיד ומצפה לשמוע ממנה סירוב מוחלט לעניין, מתוך הנחה שהיא תתנגד לכך שהוא יישאר רחוק מבנותיו לאור העובדה שמדובר בעבודה תובענית וקשה. אלא שהיא לא נופלת בפח הזה ומבהירה לו שאם הוא ציפה שהיא תשמש כתירוץ שלו כלפי עצמו מדוע לא ללכת על הג'וב המדהים הזה, שישכח מזה. בעקבות השיחה הזו לואי מבין שהוא לא יכול לרמות את עצמו ולחמוק מהתמודדות בשל גורמים שאינם קשורים בו, ומחליט ללכת על האתגר. 

סצינה מעניינת נוספת היא זו של השיחה של לואי עם ג'יי לנו. במהלך השיחה לנו מנסה לשכנע את לואי לוותר על הג'וב בטענה שמדובר בתפקיד קשה ותובעני שעלול לשחוק את לואי ולפגוע במעמד הציבורי שלו. במהלך השיחה קשה לדעת האם לנו מתכוון באמת לדברים הללו או שהוא פשוט מנסה להרחיק את לואי מתפקיד המתחרה שלו כיוון שהוא חושש מהתחרות עמו. בהמשך, עיניו של לואי נפקחות לאפשרות השניה אחרי שהוא משוחח עם חברו הקרוב, כריס רוק, שמציג בפניו את האפשרות שלנו רק מבלף. כמה אירוני, אפוא, לגלות בסיום הפרק שמי שבאמת תקע ללואי את הסכין בגב הוא לא פחות ולא יותר מאשר כריס רוק עצמו, שניצל את המידע שלואי מסר לו כדי להפוך את עצמו למועמד. 

Credit: ABC

אבל הסצינות מרתקות ביותר בפרק היו אלה בהן לואי עמד מול אותו מנטור משונה בגילומו של הבמאי דייויד לינץ'. הסצינות האלה היו מוצלחות במיוחד, בשני מובנים: ראשית, הן הציגו באופן ברור עד כמה לואי לא מתאים למשרה הזו דווקא דרך הפרספקטיבה של האיש המשונה והלא לגמרי מחובר למציאות ההוא. שנית, הסצינות האלה היוו מחווה מקסימה ליצירותיו של לינץ' עצמו. זוויות הצילום המיוחדות, העיצוב של הוילונות והשטחים וההתנהלות האקסטצנרית של הדמות שגילם לינץ' נראו כאילו נלקחו ישר מיצירותיו של הבמאי המיוחד הזה. היה כיף לראות את זה. 

בשבוע הבא ישודר החלק השלישי והאחרון של קשת העלילה הזו, ואני לא יכול לחכות כדי לראות כיצד העסק יבוא לכדי סיום (איתן גשם).  

9. חי בלה לה לנד 2, פרקים 20-24

בואו נדבר על מי שהיה אמור להיות המנטור של האנשים בוילה. זה שיעזור להם להשיג את התהילה בארצות הברית. האיש שחושב שהכול צריך לישק על פיו, ובכל זאת, אפילו ניסים הנהג לא סופר אותו...הפרק של "מבחן הרוק" הראה שטוב עושים אלה שלא מתייחסים אליו.

במבחן ההערכה בסגנון הלטיני (תסלחו לי שאני לא משתמשת במילה איוואליואשיין...) שיר לוי לא עשה שום דבר שאמרו לו. הוא לא רקד, הוא לא זז, הוא הרגיז את פסטר שהיה בטוח שהוא לא יגיע לכלום. והיי, הפתעה. שיר היה הזוכה המאושר. הפעם שיר משום מה, החליט להקשיב למנחה המהולל. "אל תסתכל על השופטים!" דרש ממנו פסטר, "תזרוק מכתב- תקמט את הנייר, תראה איזה יופי!" ושיר עשה את כל הדברים בצייתנות, למרות שתחושת הבטן שלו הייתה ש"צריך להסתכל על השופטים וליצור קשר עין" ונחשו מה קרה? אף אחד לא הבין על מה ולאיפה הוא מסתכל, ומה הקטע ההזוי הזה, עם זריקת הדף. הם בכלל חשבו שהוא מסתכל על המילים של השיר. וזה בעיקר עצוב, כי לטענתם, הם רצו לחבבו איך שהתחיל השיר, ואז רצף ההתנהלות המשונה גרם להם לשאול את עצמם: "מה לעזאזל?..." וההזדמנות של שיר הוחמצה.

גם שרית, שהקשיבה לפסטר, איבדה המון נקודות בכך שוויתרה על הסלסולים שלה. המבטא גרוע, האנגלית בעייתית,  למה שיסתכלו עלייך בכלל אם הורדת את הדבר הייחודי שיש לך?  מי שהכיר אותה קודם לא הבין למה היא לא מציגה את היכולות שלו באמת.

גם העצה שלו לליאת "תפתחי עיניים" גרמה לה לנעוץ מבטים מפחידים. איפה הקלילות שבה פלרטטה קודם עם הקהל שלה? ניכר בה שהיא מתאמצת להשאיר עיניים פקוחות לרווחה מלוות במבט בוהה. לא חבל? בכלל, נראה כאילו החלום ושיברו מגיעים בפרקי השבוע הזה. זולטא, אדם שמגדיר את עצמו דרך הרוק, רואה בזה את כל עולמו, מפסיד לראפר. יש בזה משהו כואב, מאוד מרסק. ואז מסתבר שאפילו הכתבה בעיתון לא תצא לו ושהיחצ"נית המהוללת שלו לא באמת יכולה לקדם אותו שם. מעניין מתי הוא יתחרט שלא חתם בווגאס על להיות כפיל של אליס קופר. לפחות שם הייתה לו הצלחה מובטחת ומזומן בכיסים...

ליאת קולטת שהיא סוג ד' מבחינת ההפקה, מישהי שמקבלת בקושי שורה בשיר, ומחליטה ללכת. למען האמת, אני לחלוטין מבינה לליבה.  יותר ויותר מסתבר שצדק מי שאמר שאת החלום שלהם, להצליח באמריקה, הם לא באמת יכולים להגשים. וההפקה המתיימרת של לה לה לנד, לא באמת יכולה למכור אותם לארצות הברית. והמחיר של עזיבת חמישה ילדים הוא אכן קשה. שרית יכולה להרשות לעצמה לבלוע את הצפרדעים. היא עוד צעירה ובתחילת הדרך, אבל עבור ליאת- העלבון והמחיר צורמים.   אני מקווה בשבילם שהתוכנית הזו תשפר את מעמדם בארץ, אבל גם זה לא ממש מובטח.

רגע הקסם של השבוע:

לאלי זולטא יש פה מפיק מרגליות, ואבחנות מעניינות,  אבל בעיני, משפט המחץ  שלו השבוע מתייחס לרגע ההתפייסות שלו עם מאיה בוסקילה. היא, בוכייה, והוא מחבק אותה ואומר: 

"את יודעת שאני חולה עלייך. קלאפטע."

ענק. (זלפה)

8.5. המתים המהלכים, עונה 3 פרק 6

אני שמח שהחוויה הפסיכוטית של ריק הסתיימה עכשיו ולא התפרשה לאורך מספר פרקים, עד כמה שההתמוטטות שלו הייתה חייבת לקרות מתישהו למרות הפאסון והכריזמה היחסיים שהפגין מאז התעורר מתרדמת. העובדה שמותה של אשתו הוא ששבר אותו סופית הייתה מאוד אמיתית וחרף תצוגת המשחק המוצלחת של אנדרו לינקולן, זה היה כואב לצפייה ואני מרוצה מכך שריק שב לעצמו כדי לחזור לתפקידו כאב עבור קארל והתינוקת ומנהיג לאחרים. הסיפור עם הטלפון התנהל בערך כפי שצפיתי, למרות שהנחתי שהוא ישמע אך ורק את קולה של "לורי". מקווה שזה יסתום את הגולל על התיאוריות השונות וישביע את אלו שחושדים בהחזרתה מהמתים.

גם זה היה צפוי: קארול לא מתה. ומי ימצא אותה אם לא דריל? לא רק שהוא הדמות הכי פופולרית מאז תחילת הסדרה; חוץ מהיותו צייד ולוחם קשוח ומיומן, הרדנק החביב התגלה כתחליף אם לא רע עבור התינוקת החדשה בפרק הקודם, ובפרק הנוכחי הוא היווה תחליף אב לקארל, כשסיפר לו על אובדן אמו שלו בהיותו ילד. אמנם נסיבות מותן היו שונות (אמו של דריל נשרפה עד אפר בגלל הרגל מגונה של הירדמות עם סיגריה דולקת), אבל התיאור של דריל כי לא נשאר ממנה דבר מקביל למה שאירע ללורי לאחר הכדור שקארל ירה בראשה.

עם כל מה שעבר על דריל מאז הופרד מאחיו הגדול, הצמיחה הענקית ממנה נהנה ללא צלו, אני חרד ממה שיעבור עליו כשיתאחד עם מרל חסר העכבות. המושל כבר רמז על היותו חיה לא מרוסנת שלכאורה אולפה על ידו, אבל הנה הפרק זכינו לראות שהוא מסתיר סודות מהבוס, מהריגתה של מישון ועד נסיבות מותם של שותפיו למשלחת החיפוש. העימות המתקרב בין אנשי בית הכלא לבין וודברי יחשוף לפחות שקר אחד של מרל, מישון עדיין בחיים. בינתיים יעסיקו אותם השבויים החדשים גלן ומגי.

Credit: AMC

היה נחמד לראות את הסדרה חוזרת למשהו שגילינו בתחילתה, שהמהלכים לא תוקפים זה את זה בגלל ריח המוות והריקבון, הפעם כשמישון כוסתה בטעות ע"י תוכן מעיו של זומבי. סצנת הסיום בה היא מגיעה לשערי בית הכלא הייתה מגניבה, בעודה עומדת בין המהלכים כאחת מהם.

אם הייתה לי תקווה כלשהי לגבי אנדריאה לאחר הפרק הקודם, היא נמוגה עם נפילתה בשביו הרומנטי של פיליפ/המושל [1]. אמנם הסצנה על החומה הייתה לא רעה, בין אם מניפולציה כלשהי של המושל (להוכיח שאנדריאה לא פחות תאבת דם מתושבי המקום) או הוכחה שלא כל אנשי וודברי בנויים להיאבק בזומבים [2], אבל בסך הכל אנדריאה התמקמה היטב במשבצת "הטיפשה המעצבנת שחייבת למות" ע"ש לורי גריימס.

[1] עד עתה לא אמרתי זאת, אבל דיוויד מוריסי נראה לעתים כאילו אוייר ע"י רוב גילורי, הצייריוצר- שותף של Chew.

[2] הבחורה עם הקשת שלא מצליחה לקלוע, יחד עם לא יוצלחים כמו ניל, מינוס שני לוחמים שנטבחו ע"י מישון – ייתכן שמרל הוא כוח הלחימה האמיתי היחיד של המושל?

(תומר סויקר  מבלוג קפה + טלוויזיה). 

8. המפץ הגדול עונה 6 פרק 7
עכשיו כשוויל וויטון ושלדון חברים, כנראה הגיע הזמן שאיימי תסתכסך איתו. שלדון מצדד בוויטון וכמובן לא מבין למה היא כועסת, ואז במקום להתנצל, הוא נותן לה אוסף דיוידי של 'הדור הבא', עם 130 שעות של "אמרתי לך". כמו שבדרך כלל קורה כששלדון חסר מושג בנושאי זוגיות, הוא מחליט להתייעץ עם פני. היא משכרת אותו ומזכירה לו את שורשיו הטקסניים, שזה כנראה מספיק כדי לגרום לו להגן על כבודה של "האישה שלו".

בינתיים, הווארד עדיין לא לגמרי עזב את הבית של אימא שלו, וממשיך למצוא תירוצים לדחיית המעבר כמו "אסור לנסוע בשבת". הוא מצליח לשכנע את ברנדט לרדת מזה בעזרת סיפור עצוב על האימא הבודדה שלו, אבל לא לגמרי הבנתי אם המעבר נדחה או בוטל לחלוטין. גם לא ברור אם הוא בכוונה מכר לה את הסיפור העצוב, אבל כנראה שלא, הוא לא מניפולטור מספיק טוב.

שווה אזכור:
- וויל וויטון עם חולצת 'The Guild' (המפץ הגדול מ-א-ו-ד פופולרית, זה בטח נתן לסדרת הרשת חיזוק)

- שלדון מושיט לוויל וויטון בובת ווסלי קראשר: "תרגיש חופשי לשחק עם עצמך"
- לוואר ברטון (ג'ורדי לאפורג' ממסע בין כוכבים) מצטרף להופעת אורח בתור תחליף לוויל וויטון.

(דורון ז)

8. הומלנד, עונה 2 פרק 12

שוב אני נדרש ל-"24" בכל הנוגע ל"הומלנד", כי מצחיק לראות את אותם מהלכים מוכרים של האוורד גורדון ואלכס גאנזה. העונה הזו של "הומלנד" מסתיימת עם ברודי שנחשד בפיגוע התאבדות, נחשב למת ויוצא אל הגלות; מה שמזכיר לי את ג'ק באוור שבסיום העונה הרביעית של "24" נחשב למת, יוצא לגלות, ואז בתחילת העונה החמישית המהממת נאלץ לצאת מהמחבוא אחרי שהוא מופלל ברצח הנשיא (ועוד כמה אישים).

רוב החלק הראשון של הפרק היה משמים ועזר לי בהחלטה לא לחזור לעונה שלישית, אבל גם ברגעים האלה תיארתי לעצמי שאצטרך לשקול מחדש את החלטתי לאור האירועים שיביא עמו המשך הפרק. ואני חייב להודות: הטוויסט היה ממש מגניב. הפללתו של ברודי הייתה לא פחות ממבריקה, והתגובה של סול לבדה כאשר חשב שקארי מתה, הייתה שוברת לב וכה יפה – כמו תמיד, הוא מספק את הרגעים הכי יפים. באסה למירה אשתו שצריכה לחזור, החרטה ניכרה על פניה ברגע שהבטיחה לשוב. מבאס לה אפילו עוד יותר לאור העובדה שקארי התגלתה לבסוף בחיים.

Credit: Showtime

העונה הבאה מסקרנת אותי, בסופו של דבר, גם כי מעניין יהיה לראות את סול בתור המפקד, את קארי מנסה להוכיח את חפותו של ברודי ואת ברודי עצמו משוטט בקנדה ומנסה להתחמק ממבטים סקרנים. הקטע הוא שהפרצוף שלו מוכר בכל פורמט – התמונה שלו במדים לקראת הפיגוע משודרת לא רק בארה"ב אלא בכל העולם, התמונה שלו כאיש מערות עם שיער וזקן ארוכים מדי גם כן מוכרת מעת שחרורו מהשבי. האופציה היחידה שלו היא שפם וצביעת שיער, אבל איכשהו יש לי תחושה שהוא יישאר בדיוק כפי שהוא עכשיו.

עוד תהייה לעונה הבאה: עד כמה פיטר קווין מבואס על שלא הרג את ברודי? (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה) 

8.ארץ נהדרת, עונה 10, תכנית 1

ובכן, ארץ נהדרת שוב אתנו וכך גם הציפיות ממי שהייתה פעם מהדורת השבט וגם כשהיא מדשדשת הקהל מתקשה להיפרד ממנה. הבחירות כאילו באו בדיוק בזמן כדי להביא את הריענון שכל כך דרוש לתוכנית ואולי גם את האמירה הפוליטית הנשכחת, ואכן תכנית הפתיחה התבססה כמעט כולה על האירועים הפוליטיים ולמעט יוצא דופן אחד (עוד מעט נחזור אליו) לא ממש החליפה נושא. למעשה, הבחירות כ"כ השתלטו על התוכן שאפילו פתיח הצוללת נעדר ובמקומו קיבלנו מחווה משעשעת ל"משחקי הכס".

את התוכנית פתח עימות פוליטי בין כל השחקנים המוכרים- מריאנו-ביבי המעולה, שני-לבני שעדיין מתקשה להתעלות על החיקוי של אורנה בנאי, פיניש מחליף את מריאנו בתפקיד לפיד בשפת גוף מושלמת וחלי-שלי-טל פרידמן במה שהוא ללא ספק הדמות המוצלחת ביותר. הטקסט לא הבריק במיוחד בשום שלב אבל היו כמה רגעי אור, כמו חלי כחננה הקופצת בשלב השאלה הכלכלית ולבני מאבדת את הכריזמה באמצע המשפט. עלמה זק בדמות מרב מיכאלי הייתה טובה אך צפויה עם הדיבור בנקבה, אבל הרפרור לסרטוני "ארץ חדשה", שאף אחד בתקשורת הממוסדת לא העז לגעת בהם היה מהלך אמיץ, גם אם לא מצחיק במיוחד. הרגע הכי מצחיק היה כמובן כשסמו פורץ לאולפן בדמות מירי רגב מנופפת בדגל וצועקת עד אובדן חושים, פחות בגלל הטקסט ויותר כי היה אפשר להניח שם את מירי רגב עצמה ולא היינו שמים לב. ואיך אפשר שלא להתמוגג כשביבי מסתובב אלינו על כיסא כפול ולצדו יושב אסי כהן, כלומר ליברמן, ומזמר בטון המאיים ובהבעתו המושלמת את "תחזור תחזור" של משינה שמתברר כהולם בדיוק לסיטואציה. עזבו אתכם מחקירות ומעדים אבודים, תנו לנו את אסי במבטא רוסי במקום בערבית ואנחנו נהיה מרוצים.

למרות כל זה, ההצלחה האמתית של החלק הזה לטעמי היה ה"אייבנט", גרסת המפד"לניק החדשה שפותחה באוניברסיטת אריאל ונוקתה מכל המאפיינים המרתיעים "למרות שיש כמה בעיות בהרצה". מצד אחד שודרה שם תחושת איום מהאיש הזה שבא משום מקום ומחביא בפנים את כל התכונות המאיימות כביכול, אבל מצד שני פוצחה שם היטב דמות הדתי החדש שבנט מייצג בפני הציבור שלו ובכלל. הווה אומר, כשארץ נהדרת רוצה באמת להגיד משהו לצופים שלה היא יכולה לעשות את זה, ואפילו להצחיק. 

שלב הכותרות של קיציס היה מביך כתמיד וארוך עד אימה, כמו גם מערכון "מה מצביעים המפורסמים", המוכר יותר בשם "כל חיקויי הריאליטי שהצטברו במהלך חצי השנה האחרונה". מערכון הפינג-פונג בין אראלה, לבנת פורן ומתרימה לשקר כלשהו שמטרטרות את הישראלי במקום המערכות הממשלתיות הקורסות היה לא רע, אף כי ארוך מדי. לעומתם, המערכון המציג את התקשורת העתידית בה בחורה בסרבל ישראל היום מספרת לנו שהכול מושלם היה קצר ולעניין. המערכון החוזר של העונה והיחיד שלא התייחס לבחירות היה מיני-דרמה (דקה וחצי בכל פעם) שמביימים במאי הרשת רועי כפרי ווניה היימן ("חתולנובלה", "ניצה ולחם") ומנסה כנראה להחזיר את ארץ נהדרת להיות הדבר הוויראלי הבא. זה חידוש מעניין, אבל קצת התקשיתי להחליט מה דעתי עליו לאור העובדה שהוא מלא במה שנראה כמו הומור ברים תל אביבי. חידוש מוצלח יותר היה העובדה שבפעם הראשונה בתולדות התוכנית פינת "הישראלי היפה" הצחיקה אותי באמת ולראות את סמו נדחף לפריימריסטים של מפלגת העבודה, חלקם מזהים אותו וחלקם פחות, נראה כמו משהו אחד שצפוי להחזיק טוב לכל אורך העונה.

אם לסכם, הפתעה גדולה לא הייתה פה. בינתיים לא נראה כאילו העונה הזאת תחזור לתהילת העונות הקודמות, אבל פוטנציאל לקצת יותר סאטירה וקצת פחות טלוויזיה יש ואם לא היו חותכים לפרק דרמטי במיוחד של חטופים אולי גם היה נשאר טעם של חיוך בפה. (מירב)

7.5 עד עצם היום הזה, עונה 2 פרק 1

אז הקללה הוסרה, אבל איך ממשיכים מכאן? להרוג את רג'י'נה או לא להרוג את רג'ינה? אני מודה שמגוון התשובות שקיבלנו בפרק לשאלת המוסריות שבהריגת המכשפה הרעה התחבר לי קצת עם חוסר האחידות שקיימת בגרסאות המוכרות של האגדות שבאחדות מהן הרשעים באים על עונשם ומוצאים את מותם ובאחרים הם סתם נעלמים ו"איש לא ראה אותם מאז".  הפתרון של איש לא ראה אותם מאז הוא כמובן לא רצוי בסדרה כמו "עד עצם היום הזה" שבלי המכשפה הרעה אין לה ממש קיום, אבל אני חושבת שהמעברים בפרק בין "צריך להרוג אותה" ל"לא צריך להרוג אותה" היו הפכפכים מדי ולא לגמרי מובנים בהתחשב בעונה הקודמת.

אמה לא ממש מרוצה מהגילוי שהיא אכן בתם של שלגיה ופרינס צ'ארמינג אבל אני מודה שהפתיע אותי שמה שהיא מתקשה אתו זו דווקא העובדה שהם לא היו שם כל חייה, ולא מפריעה לה בכלל העובדה שההורים שלה הם יצורים מהאגדות שלא נראים בכלל כהורים לילדים בגילה.

Credit: ABC

השימוש בקסם שלא פועל או כן פועל כרצונו בעולמנו נראה לי שוב "נוח" מדי,  אבל אם זה ההסבר שהם יכולים לספק אני מוכנה לזרום אתו. מערכת היחסים בין בֵּל לעוץ לי גוץ לי מעניינת אותי למרות שהקטע בסוף שבו בל אומרת לו שבגלל שהוא עדיין מפלצת היא צריכה להישאר אתו גרם לי לתהות על הקשר בין סיפור "היפה והחיה" ותסמונת "האישה המוכה" שבטוחה שבאיזשהו מקום רק היא יכולה להציל את הבחור מעצמו ולהחזיר אותו למוטב. מכיוון שאנחנו רק בפרק הראשון כאן נשאר לבדוק עד כמה עוצמתית הם ישאירו את דמותה של בל במערכת היחסים הזו. (ברור שהם מנסים לבצע תיקון לדמויות הנשיות בסדרה הזו לעומת הדמויות הנשיות באגדות ואפשר לראות את זה במיוחד בדמותה של אורורה היפהפייה הנרדמת  שמתעקשת לנסות להציל את הנסיך)

ההגעה של אמה ושלגייה לאותו חלק בעולם האגדות אכן מעוררת עניין, כמו גם השאלה מאמצע הפרק מיהו וייל? עכשיו יש לנו עונה שלמה לקבל תשובות (אורלי)

7. הנמלטת, עונה 1, פרק 1

הסדרה הבריטית ששווקה כדרמה המתארת את מערכת היחסים של קאת'י ואיימון כסודית ואסורה בגלל שהם גודלו כאח ואחות, הצליחה לזעזע אותי אבל לא בגלל שמתפתחת מערכת יחסים בין שני אנשים שאמורה כביכול להיות ביניהם מערכת יחסים אחרת, אלא בגלל שלפחות על פי דברי קאת'י בפתיחת הפרק למרות שהם גדלו כאח ואחות הם פיתחו ביניהם אהבה, ואני לא הייתי קוראת למה שראיתי ביניהם בשם הזה, מילא הקטע אחרי שאיימון מנפנף מול עיניה באקדח כשרואים בבירור שהיא מפחדת ורק רוצה שהוא יפסיק, או העובדה שהוא נצפה כשהוא מתלהב מבנות אחרות, ולא יוצר אתה קשר תקופה ארוכה אחרי שהוא ואביו מגורשים מהבית על ידי אימא שלה, ולפתע חוזר לספר לה על כל מיני דברים מפוקפקים שעברו עליו. הוא א-ו-נ-ס אותה בפרק (או כמעט אונס זה לא היה ברור באיזה שלב הוא הפסיק, אבל הוא בהחלט ממשיך הרבה אחרי שהיא אומרת לו לא, ותעזוב אותי ומתחילה לבכות), כשהוא יודע שהיא בת 14 בלבד (למרות שעד שציינו את גילה השחקנית נראתה לי יותר והופעתי מזה).

מי קורא אהבה לקשר שכזה? אבל כנראה שאין מה להתפלא על מישהי שממשיכה לתת לאנשים לקרוא למישהו אח שלה כשהוא לא, שתתבלבל בהגדרות, והבלבול הזה ממשיך גם עם תפקיד השוטר שם שמנסה כביכול להגן עליה מאשמת רצח (או הריגה) של הלקוח של אימא שלה, אבל באותה הזדמנות גם תוקף אותה כדי שזה יראה אמין שאימא שלה "רצחה" אותו בגלל שהוא פגע בה (ושוב לא ברור עד כמה היא משתפת אתו פעולה וכמה רחוק הוא הולך).

ההעברה שלה לטיפולה של העובדת הסוציאלית לקראת סוף הפרק עוררה בי עניין באותה מדה שבה הרצון שלה לברוח מהעובדת הסוציאלית לזרועותיו של איימון עורר בי צער (לא על זה שהיא מופרדת ממנו בכוח אלא על העובדה שהיא עדיין רואה בו את הדבר הכי טוב בחייה, ואולי גם את העובדה שייתכן שזה נכון).  הדבר שהכי מסקרן אותי כרגע לגבי ההמשך הוא אם יש איזשהו מסר הגיוני במה שהסיפור הזה רוצה לומר, או שכל מטרתו היא לזעזע, מכיוון שלא היה לי ברור לחלוטין מה אני רואה בפרק הראשון אני נותנת לסדרה ליהנות מהספק, בינתיים (אורלי)

6. פרינג', עונה 4 פרק 16
הו, "פרינג'".אני תוהה אם עדיין יש טעם להתייחס לסיפור השבועי. זה ברור שהכותבים לא מקדישים לו יותר מדי זמן ותשומת לב, אז אולי כדאי שגם אני אתחיל להתייחס אליו בהתאם. זכור לי שהגיון אף פעם לא היה הצד החזק שלהם, אז אני לא יודעת למה זה כל כך מפריע לי פתאום. למה אוליביה, על זכרונותיה המשתנים, לא יכולה להשתתף במבצעים, אבל פיטר, שהוא לגמרי לא שייך (לכאורה) ליקום הזה, כן יכול? למה דורבן עם כנפיים הוא השלב האבולוציוני הבא? איך אנטיביוטיקה עם מיץ חיטה מצליחה להילחם בוירוס? (אנטיביוטיקה לא עושה כלום לוירוסים, היא משפיעה רק על חיידקים, אאאאארג!) למה לאף אחד בתוכנית הזאת אין בבית שלו תאורה שעולה על 2.5 וואט? ו"פרינג'" – זה שאתם שואלים שאלות בעצמכם לא מבלבל אותנו. בטח אם אין לכם כוונה לענות עליהן.

אני לא מאמינה שאנחנו בפרק 16. כמו (כמעט) תמיד, מה שהציל את הפרק היו האינטראקציות בין השחקנים הקבועים, וכמו (תמיד) תמיד, וולטר היה הדובדבן שבקצפת, היהלום שבכתר, המנטה שבמיץ החיטה (יערה  מבלוג קפה + טלוויזיה).  

וכאן גם על פרקים 14 ו-15.

בשולי הממיר

בפרק של "לואי" התארח הבמאי דייויד לינץ' בתפקיד המנטור המוזר של לואי לתפקיד המנחה. ג'יי לנו וכריס רוק חזרו להתארח בתפקיד עצמם. 

מה יהיה לנו השבוע?

25 בדצמבר עד 1 בינואר

ביום שלישי: אימה אמריקאית 2: המוסד הסגור (yes Oh), גרים וגולסטאר מסתיימות (HOT3)

ביום חמישי: לונגמייר (yes Oh)

ביום שבת: שוטרים בדם 2 (Hot Zone), מדינה סודית (yes Oh)

ביום שני הבא: המעגל הסודי מסתיימת (HOT3)

ביום שלישי הבא: השוטר הטוב (yes Oh), קוראים לי פיץ' 3 (yes דרמה)

יומיות:

מד מן – עונות 1-5, החל מיום ראשון הבא (HOT3)

ספרטקוס - כל העונות, החל מיום שני הבא (yes Oh)

לונגמייר (Longmire)

דרמת פשע המבוססת על סדרת ספרי מסתורין מצליחה. הסדרה עוקבת אחר וולט לונגמייר, שריף שזה עתה התאלמן, המנסה להתמודד עם המוות של אשתו יחד עם פשעים ופרשיות מסתוריות שמקיפות אותו. עם קייטי סאקהוף (בטלסטאר גלקטיקה), קסידי פרימן (סמולוויל), לו דיאמונד פיליפס (מספ7ים).

 Credit: A&E

מדינה סודית (Secret State)

סדרת דרמה בריטית בת 4 חלקים. בעקבות תאונה תעשייתית נוראית של חברת "פטרופקס" על אדמת בריטניה, נהרגים מספר אנשים ועולות שאלות רבות ומטרידות בנוגע לנהלי הבטיחות של חברת הפטרוכימיקלים האמריקאית המעורבת בה. סגן ראש הממשלה טום דוקינס יוצא לחקור את הנושא ולהביא צדק לקורבנות. עם צ'ארלס דאנס ("משחקי הכס").

השוטר הטוב (Good Cop)

מיני סדרה בת 4 פרקים אודות שוטר שלוקח את החוק לידיו.

מסביב לממיר

 ולסיום: רשת NBC שחררה קליפ קצר ובו קדימון לפרק הכריסמס של "קומיוניטי". הפרק עצמו ישודר רק בחודש פברואר, לכל המוקדם. אגב, זו ההזדמנות להזכיר שהסדרה תשוב למסך ב- 7 לפברואר 2013

רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il