הממיר 11/12/12

10. מחלקת גנים ונוף, עונה 4 פרק 19
מה? איך? למה? איך מביאים את בראדלי וויטפורד מהסדרה שמייק שור כל כך אוהב, "הבית הלבן", ולא כותבים לו סצנה משותפת עם רוב לאו?! איזה איחוד מרגש זה יכול היה להיות! פספוס גדול. מעבר לכך תענוג לראות אותו, והפתיחה בקטע של walk and talk הייתה במקום. נראה לי שזהו הפרק הכי פוליטי של הסדרה עד כה, ומה יאה יותר מאשר להביא את יועצו הפוליטי של הנשיא בארטלט? חבל שזוהי הקדנציה האחרונה של חבר המועצה פילנר, יהיה נחמד לראות עוד ממנו בהמשך.

הניסיונות של לזלי ובן למצוא שוב ושוב פתרון אידיאלי לבעיות התקציב היו הפכפכים ובכל זאת נהירים. כל כך מתאים ללזלי לאמץ את כל החיות כדי להציל אותן. לא ראיתי "אני אוהב את לוסי" אבל ראיתי מספיק מחוות ופארודיות, וכשבן גילה את כל החיות בדירה וקרא בשמה של לזלי, זה נשמע כמו הקריאה הנוזפת הקבוע של ריקי ללוסי כל אימת שעוללה משהו, כלומר תמיד. לאור הסצנה אני חושד שזה לא היה מקרי. להמשך קריאה
(yaddo  מבלוג קפה + טלוויזיה)

10. מחלקת גנים ונוף, סוף העונה הרביעית
סיטי קאונסיל, ביטשז!

אני מבסוט, זה היה פרק מושלם לחתום את העונה, וברגע שנגמר צפינו בו שוב. פעם שלישית ברצף ש"מחלקת גנים ונוף" מייצרת סוף עונה מעולה, כזה שמצליח לסגור סיפורים ולפתוח כמה חדשים מסקרנים, אבל לא קליף-האנגרים מטורפים שיבאס אותנו לחכות להם (מעבר לציפייה הנורמלית שהסדרה תחזור לעונה חדשה). במקרה הזה, בסופו של דבר, למרות האפשרות התיאורטית שלזלי תפסיד ולמרות העובדה שצולמו שני סופים לעונה, לזלי לא באמת הייתה יכולה להפסיד. זה כל כך מנוגד להווייתה של "מחלקת גנים ונוף" ולהווייתה של לזלי עצמה, עד שהאופציה האחרת נראית קלושה.

במקביל בן ואנדי זכו בנפרד לדחיפה קרייריסטית – האחד הולך לוושינגטון והשני יהפוך לאיש חוק בקונסטלציה כזו או אחרת (סביר שאחרת). אני תוהה אם נראה את מערכת היחסים של בן ולזלי בשלט רחוק, או שמא העונה הבאה תתחיל כשהוא כבר חוזר. באשר לאנדי, הרעיון לאפשר לו להפוך באופן ממשי לשוטר כלשהו הוא מבריק וכר נרחב לחומרים שמהם קורצו קלאסיקות. קרוב לוודאי שהוא יהיה שומר בבניין העיריה, הוא הרי צריך להישאר בסביבה. במקביל להם רון סוונסון דווקא לקח צעד אחורה והחליט לשמור על תפקידו. טוב שכך, אחרת אלה הם באמת יותר מדי שינויים בבת אחת. להמשך קריאה
(yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

9. מדיום, עונה 7 פרק 13 (סוף הסדרה)
"מדיום" אף פעם לא הייתה סדרת מופת. היא לא הייתה פורצת דרך או חדשנית בשום צורה. היא פשוט הייתה סדרת דרמה פרוצדורלית קטנה, חמימה ומקסימה, שתמיד היה כיף לחזור לעולם הקטן והנחמד שלה, אל הדמויות החביבות והמקסימות שלה. ולמרות שהיא לא הייתה ייחודית כמעט בשום דבר או צורה, יתכן בהחלט שהסוף שלה היה אחד הסופים הכי שובים ומחממי-לב שראיתי אי-פעם לסדרת טלוויזיה. (ברק דיקמן)


Okay, I love you, bye bye

9. חי בלה לה לנד 2, פרקים 13-16
אם בשבוע שעבר ראיתי חבורה של אנשים שמנסים להסתדר זה עם זה, הרי שבשבוע הנוכחי הרבה רוע ואטימות יצאו החוצה.
נתחיל בזולטא, שיוצא לוגאס עם הכפילה של פאמלה אנדרסון, ובסופו של דבר מסרב לחתום על החוזה של הכפילים. הבלונדה נראית כאילו היא עומדת לבכות. היא הסיעה אותו, הביאה אותו, הציגה אותו לסוכנת שלה - ובסופו של דבר הוא לא רוצה להיות כפיל. "אז למה באת? ידעת לאן אתה מגיע..." היא מנסה לומר לו שהיא נראית עכשיו ממש רע בעיני הסוכנת שלה, אבל לאלי לא אכפת. הוא ממשיך להגיד לה איזה כיף היה לו, ומדבר על שעורי השחייה שהם חייבים להמשיך, כאילו כלום לא קרה. היי - אתה לא באמת מבין שעשית קטע שלא עושים? וכשהוא מגיע לחדר, מה יש לו להגיד: "יותר לא נוגע בבלונדיניות...". כאילו היא, הבלונדה, זו שלא בסדר.
האמת היא שכשמסתכלים עליו די ברור שהוא לא מבין מה לא בסדר. הוא מבחינתו רצה לטייל בוגאס, להתחכך עם הכפילים, בכלל, כל הבית הזה, מלבד מאיה בוסקילה, נראה כאילו אנשים הגיעו אליו לכייף.

ליאת בנאי, מלכת שירי הדיכאון שמתגלה כבחורה עליזה במיוחד, מקפידה יותר על הכנת העוף לשבת מאשר על למידת המילים בע"פ. אלי הולך לאן שתישא אותו הרוח, שרית נראית כמו זו שעדיין לא יודעת לשאול, וסאז עסוק בלקדם את הראפ שלו גם כשזה ממש לא מתבקש. היחידה שמתייחסת ברצינות לעבודה זו מאיה. היא יודעת אנגלית, היא יפה ויש לה קול, אבל מעבר לזה - היא יודעת למה היא הגיעה לשם ומשתדלת לגרום לזה לקרות. הקנאה שמפגינים כלפיה בני הבית האחרים מובנת, אבל הם צריכים להודות לה בעצם. לולא היא, הם כולם היו משתדלים הרבה פחות.



עד כה התפעלתי אצל שרית מדבר אחד במיוחד - הבחורה מצליחה לא ללכלך על אף אחד. כשרוברטו משמיץ את מאיה, היא מחייכת ואומרת לו: "איזה מצחיק אתה". כשמאיה וליאת מרכלות על סאז, היא יושבת איתן ואומרת: "יו, איך אני מתגעגעת לאלי". היא נראית לא מחוברת לבלגן ולאקשן, אבל פרק 16 מראה כי היא פגועה מאוד, ושהאדם היחידי שהיא מרגישה נוח לדבר עמו זה שיר, המחזר האולטימטיבי שלה שם, והאדם שהכי ברור לכולם שהוא בעדה. בשיחה בה היא חושפת עד כמה היא נעלבת מדברים קטנים וכמה מאיה פוגעת בה. שיר אומר לה שגם הוא היה כזה פעם, לא רוצה לריב ושותק, אבל אין ברירה. חייבים לא לפחד ולהגיד את הדברים. בינתיים לא נראה שזה הולך לקרות. שרית מתעלמת מהחיוכים של מאיה, ואם תהיה מתי שהוא שיחה בין השתיים - נראה לי שמאיה זו שתיזום אותה. ושבטח גם לא תבין איך היא יכולה לחשוב שהיא נגדה...

הביקור של אלון דה לוקו הבהיר לי מה הסיבה שהוא זכה בפעם הקודמת. האיש הזה יודע לדבר עם אנשים בגובה העיניים, באהבה, בהומור. וזה עוזר לו להוציא מהם את הטוב. בפעם הראשונה ראיתי את סאז אמיתי, בלי הגנות ובלי פוזה. רק מול אלון הוא הצליח להיות סאז נטו.

ואחרון חביב, שיר לוי. למרות שהוא רק בשנה צעיר מסאז, הוא נראה עדיין נער. סוג של נסיך שנראה נבוך מעצם קיומו. השיחה שלו עם בני משפחתו בראש העין, והאושר שלו מכך ששמע שאבא שלו מתעניין בו ושמח בשבילו, היו מכמירות לב. למרות שהוא היחיד שלא מתבכיין אף פעם (בשיחה הראשונה עם הבית, כשכולם בכו מגעגועים והלינו על התנאים, הוא היה היחידי שהרגיע את אמא שלו: "אל תדאגי, אני בסדר. הכול בסדר"). הוא היחידי שם שאני מרגישה צורך להגיד לו באופן אישי: שמור על עצמך, ילד. תחזיק מעמד. יהיה בסדר. (זלפה)

9. אימפריית הפשע, סוף העונה השלישית
"על חולות מרגייט
אני יכול לחבר
כלום לכלום
הציפורניים השבורות של ידיים מלוכלכות
האנשים שלי מכניעים אנשים שאינם מצפים
לכלום"
(הפואמה "ארץ הישימון" של ת.ס. אליוט, שנכתבה בחלקה בעיירת הנופש מרגייט, אנגליה)

אני לא בטוח לגבי הקשר בין הפואמה הזו של אליוט לפרק האחרון לעונה של "אימפריית הטיילת", היא כוללת יותר מ-400 שורות לא פשוטות להבנה, אבל אני אוהב את הקטע הזה על חולות מרגייט. אליוט נסע לשם בעצת רופאו אחרי שחווה התמוטטות עצבים, ושם, על פי התיאור, מצב רוחו היה שלו במיוחד. אחרי העצבים של המלחמה שנאקי מצוי בה, אני מניח שניתן לקרוא להלוך רוחו אחרי כן "חולות מרגייט".

החדשות הטובות: עוד לפני הפינאלה נודע כי אל צוות הכותבים מצטרפים שני בוגרי "הסמויה" – הסופר דניס ליהיין (בין ספריו "שאטר איילנד" ו"מיסטיק ריבר"), שכתב את אחד הפרקים הכי זכורים מבחינתי של "הסמויה", וגדול מכך – הסופר ג'ורג' פלקאנוס, אחד ממפיקי "הסמויה" שכתב בכל אחת מהעונות את הפרק האחד לפני אחרון. קרי: את הפרקים הכי טובים של "הסמויה". להמשך קריאה
(yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

7.5. המתים המהלכים, עונה 3 פרק 4
עבורי רובו של הפרק היה חסר ריגוש, משום מה. אולי מפני שאני רגיל לפעילויות היומיומיות שתוארו רבות על גבי דפי הקומיקס, ובשתי עונותיה הקודמות הסדרה כשלה כשלא הוצגו זומבים, אלימות או התפתחויות מעניינות כלשהן. גם התפצלות השורדים, הבריחה מהמהלכים וכמעט כל מה שאירע בוודברי (לאחר הופעה ראשונה מוצלחת, עלילת "המושל" הייתה די משמימה) – דבר מאלו לא עניין אותי. ואז טי-דוג ננשך.

היה ברור שהוא לא ישרוד זאת, וכה קיוויתי שקרול תחלוק עמו את הגורל, על הדרך. לא, אל תאמינו לכיסוי הראש שלה שנמצא לצד שרידי גופה כלשהי, ככל הנראה של טי-דוג. אין לי מידע פנימי ו/או עתידי, תקראו לזה תחושה. חוץ מזה, כל עוד לא ראינו אותה נהרגת קיים סיכוי נמוך שנפטרנו מקרול (אם ללמוד מהישרדותו המופלאה של האסיר מהפרק השני). טי-דוג, דווקא כשהחל לקבל מעט במה העונה ובתחילת הפרק ניסה לגלם את קול המצפון, סיים את חלקו בסדרה. להמשך קריאה
(תומר סויקר מבלוג קפה + טלוויזיה)

7. המפץ הגדול, עונה 6 פרק 5
החזרה של הווארד מהחלל כבר הפכה לסטאטוס קוו, ולכולם נמאס מזה שהוא מדבר על זה, אפילו לברנדט. מעניין שראג' עדיין מיודד עם סטוארט, למרות שכבר יש לו את הווארד בחזרה. כנראה הבינו שהדמות של ראג' צריכה אינטראקציה חדשה, עכשיו שהאוורד נשוי.

איימי ושלדון מנסים להחליט על תחפושת זוגית, ולא מצליחים להתפשר. מי ששם לב לפרטים, ראה על הלוח שאיימי הציעה להתחפש ל"בלוסום וג'ואי". בדיחה פנימית מצחיקה, אבל ג'ואי רוסו היה אחיה של בלוסום, אז צריך לתהות מה בדיוק איימי חושבת שקרה שם...

הדמות של פני עשתה קצת רגרסיה בפרק הזה. היא כבר ניסתה פעם להבין מה ליאונרד עושה, ושלדון העביר לה שיעור במשך פרק שלם, עד שבסוף היא שיננה את תמצית העבודה שלו. עכשיו היא פתאום שכחה, או שמלכתחילה לא הבינה. בכל מקרה, חשבתי שעברנו את השלב של לצחוק על פני הטיפשה. ברור שהיא לא ברמה של המדענים שסביבה, ויש מדי פעם בדיחות קטנות, אבל הלכו הרבה יותר רחוק מבד"כ בפרק הזה. גם בתור בת זוג היא התנהגה שונה, ופתאום הפכה לבימבו, שבטוחה שבן זוג קיים רק כדי לרצות אותה, ואין צורך לחשוב על הרצונות שלו.

שווה אזכור:
- איימי העלתה תיאוריה שהווארד לובש הרבה צווארוני גולף כי הוא מתגעגע לעורלה שלו...
- ברנדט התחפשה לדרדסית, ומשום מה חבשה פאה בלונדינית על השיער הבלונדיני שלה.
- הווארד בחיקוי מעולה לקול של ברנדט, וברנדט בניסיון נואש להנמיך את הקול שלה לגובה נורמלי.
(דורון ז)


™ & © 2012 Warner Bros. Entertainment Inc. All rights reserved. 


בשולי הממיר

באז אולדרין בכבודו ובעצמו, האדם השני שהילך על הירח, הופיע ב"מפץ הגדול" בתפקיד עצמו.

רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il