הממיר 21/11/12

10. מחלקת גנים ונוף, עונה 4 פרק 6
בעונה שעברה עסקו כל הפרקים הראשונים בעונה בפסטיבל הקציר ובניסיונות של אנשי המחלקה להציל אותה, מה שהגיע לשיא בפרק השביעי בעונה, שהציג את האירוע עצמו וחתם את השלב הזה. בעונה הנוכחית לא היה סיפור-על שאיגד תחתיו את היתר, אבל בערך בנקודה מקבילה לעונה הקודמת הגיע פרק שלכל אורכו הקנה תחושה של סוף עונה, של קשירת קצוות. לעתים הוא גם הקנה תחושה של סרט, של משהו גדול יותר, וכל הסיפורים הללו נפלו היטב תחת מטריית סוף העולם.

אם הייתי צריך להציג למישהו פרק מהסדרה כדי להמחיש לו עד כמה היא מופלאה, עד כמה הנשמה העצומה שלה זולגת מהמסך ומקרינה מסביבה אלומת שמחה, הייתי בוחר בפרק הזה. לא רק בגלל הפגנת הנשמה אלא כי הוא עצר לרגע ובחן את מערכות היחסים בסדרה, ועשה זאת באופן מצודד נפש. זה מרשים לאור העובדה שבמרכז העלילה עמד נושא מלנכולי מאוד, קשיי ההתמודדות של לזלי אחרי פרידתה מבן, עניין שזוהי הפעם הראשונה שאנחנו נחשפים אליו. האופן שבו זה נעשה היה הגיוני ומתבקש: לזלי מקנאת כאשר שונה מלווי-טוויפ מתחילה איתו. להמשך קריאה ( yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

9. מחלקת גנים ונוף, עונה 4 פרק 8
כן! שובם של לזלי ובן! לא תיארתי לעצמי שזה יקרה כל כך מהר, אבל תענוג לראות אותם מתאחדים שוב. הם כל כך מתאימים והחוק שמונע מהם להיות ביחד כל כך מטומטם (במציאות, אני מניח) עד שקשה לי להאמין שלא יוכלו להתגבר. בעיירה שהתמודדה עם נישואי שני פינגווינים זכרים ועם חבר מועצה בכיר שבגד באשתו עם שלושה משתתפים נוספים במערה בברזיל, או סחב בעבר את לזלי להרפתקאות המיניות שלו כאשר טפל עליה את הטענה שהיא המאהבת שלו, מה זה כבר אהבת אמת מתוקה כשל בן ולזלי?

הפרק כולו לא היה אחד הגדולים, אבל אהבתי את ההתרחשויות בו. היה נראה כאילו העימותים בין בן ללזלי ומאוחר יותר בין אן ללזלי (הממ, דומה) היו מעין השתתפות בביקורת של מי שהלין על התנהגותה השיגיונית בפרק שעבר ובזה שלפניו. לזלי של הפרקים האחרונים הזכירה מאוד את לזלי נופ של ההתחלה, של העונה הראשונה המיותרת, אבל מאחר שזו הגיעה אחרי היכרות עמוקה שלנו עם לזלי, אחרי שכבר התאהבנו בה, היא הרבה יותר מתקבלת על הדעת, והעובדה שחבריה נוזפים בה על התנהגותה רק מוסיפה לעיגולה.

גם רון שלוקח את אנדי תחת חסותו סיפק יופי של רגעים. מאז ומעולם היה ביניהם חיבור אמיץ חרף טיפשותו העמוקה של אנדי, והעובדה שרון פורש עליו כנפיים ומשלם לו את שכר הלימוד יאה ומתאימה. מצחיק גם שהקורס שכולם הסכימו עליו ואף נהנו ממנו הוא לימודי מגדר, ועוד עם השיטה המטופשת של אנדי שהובילה אליו.

בנוסף, החיבור בין טום לג'רי היה יפה. מובן שלא נחסך גם הפעם הבוז שלו כלפי האיש הכי ותיק במחלקה, אבל האופן שבו עימתו בין הגישות שלהם – האחד חובב פאסיביות והשני יזם עם קוצים בתחת ובמוח – היה כל כך במקום וכה הולם. שוב קיבלנו אישוש לעובדה שג'רי הוא בערך האיש הכי נורמטיבי במחלקה – עבור טום עצם הרעיון של לחזור אל אישה אוהבת ושלוש בנות יפהפיות הוא משוקץ מיסודו. כסיל. (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

9. הומלנד, עונה 2 פרק 7
כשברודי בא לקחת את דיינה כדי להתוודות במשטרה על תאונת הפגע וברח שלה, עוד לפני שהכול התפוצץ, תהיתי מה עובר לו בראש, שהרי המקום הזה של לעשות את הדבר הנכון ולהתוודות ולא לחפות על השגיאות שלך הוא מקום שהוא מזמן לא נמצא בו עם כל סיפורי הכיסוי שה-CIA סידר עבורו. זה היה אירוני מאוד בעיניי האופן שבו ג'סיקה, שיודעת עד כמה הוא שיקר לה קודם לכן, פונה אליו כדי שלא יהיה הפוליטיקאי הזה שמכסה על השגיאות המשפחתיות כדי להיצמד לכיסא. אני מניחה שלכן אהבתי גם את ההקבלה והפיצוץ שבין עולם הפוליטיקה לעולם הריגול בנושא הזה, כשבאחד מהם כיסוי התחת מצטייר כרע המוחלט, בעוד שבשני כרע ההכרחי למען השגת המטרה הגדולה יותר.

ההתנהלות של קרי תמיד הייתה בעייתית וקצת חסרת אחריות בעיניי כסוכנת, אבל אני מודה שאני מעדיפה את הגרסה העכשווית שלה שהולכת למפגש עם ברודי כדי לתת לו להרגיש בשליטה בעצת פיטר, ומודה בפני ברודי שהיא לא יודעת מה בדיוק היא עושה ולמה היא מתנשקת איתו, מאשר את זו של העונה הקודמת שנפגשה אתו על דעת עצמה, וחשבה שהיא יודעת מה שהיא עושה כשהיא לא.

את ההתנהלות של סול כסוכן תמיד אהבתי, ואני מודה שגם הפעם היה לי קל מאוד להזדהות איתו, אפילו כשהוא טען לחוסר מקצועיות. מעניין אם הם מתכוונים לתת ללקח שהוא הפנים להשפיע עליו ולהתייחס לדמותו יותר בפרקים הבאים, או שהם יסתפקו בכך שהוא ימשיך להיות תחליף האב של קרי בסוכנות. (אורלי)


© 2012 Twentieth Century Fox Film Corporation. All rights reserved

8. ארץ נהדרת, מבזק עמוד ענן
המבצע בעזה העלה לזיכרון את הפעם הקודמת שארץ נהדרת הייתה גם מצחיקה וגם סאטירית - בעונה השישית שלה, שבה השתלבו למרבה הנוחות עופרת יצוקה עם הבחירות לכנסת. אז ארץ נהדרת הייתה בשידור מלא, ואילו הפעם היא הוזעקה למבזק קצרצר של רבע שעה בקושי בין משדר חדשות אחד למשנהו, מה שהכריח אותה למצות את מה שיש לה להגיד ולא לבזבז זמן על דיאלוגים מייגעים ומיותרים.

המבזק כלל פתיחה בסגנון פרומו שדייקה את האבסורד התקשורתי ברצף של חיקויים מצוינים: החל מהשר לענייני כלום שיש לו דעה צבאית מעמיקה מטעם עצמו, דרך מירי רגב מתנפלת על זהבה גלאון באולפן וכלה בראש העיר שעסוק בתחנונים בלתי פוסקים לשמור על הנחיות פיקוד העורף. למרות שההצהרה הייתה שהתוכנית באה רק "לעשות פאן" הצליחו גם להשחיל ביקורת על אהוד ברק שמשתמש במבצע כחלק קבוע מקמפיין הבחירות שלו ועל שלי יחימוביץ' שגיבתה את ביבי באופן מלא למרות שהיא מציבה את עצמה כאלטרנטיבה. חוץ מזה היה מערכון קצר ומשעשע על השכנים המתאספים במדרגות בזמן האזעקה ונאלצים לקיים תקשורת שרוב הזמן הם מעדיפים להימנע ממנה, כולל רגע של לעג ל"דייט בחשיכה".

למעשה, השידור הוכיח שוב שלרשות ארץ נהדרת עומדים עדיין צוות השחקנים הטוב בארץ אבל הכותבים שלה לא מצליחים להדביק את השיח המתגלגל ברשתות החברתיות וברחוב סתם ככה. שלא תהיה טעות - צחקתי כמעט לכל אורך הקטע, דבר משובח כשלעצמו בטלוויזיה שלא מעזה להרפות לרגע מההיסטריה; אבל הבדיחות על שלי-היא-כמו-ביבי ותושבי הדרום שהביאו איתם את הטילים למרכז מוצו ברשת כבר שבוע שעבר. ניכר שארץ נהדרת היא חלק מאלה שלא הורגל לטילים ומתעצבן על דיבורי "הבועה התל-אביבית", וזה מקובל, אבל אם הם רוצים להביא עונה רלוונטית ומוצלחת הם חייבים קצת יותר מזה. (מירב)

8. המפץ הגדול, עונה 6 פרק 2
פני חושבת להיפרד מליאונרד, לא כי רע לה, היא פשוט... משועממת. איימי מספרת לשלדון, והוא בא אל פני ודורש שהיא לא תפגע בחבר שלו. וגם שתחזור אל השמפו הישן שלה, כי הוא לא אוהב את החדש. בסופו של דבר פני לא מסוגלת להיפרד, כי ליאונרד מביט בה בעיני כלבלב עצובות. מוזר קצת שעזבו את זה ככה באוויר, נראה לאן זה יתפתח.

הדמות של הווארד עדיין מוגבלת רק לשיחות וידאו מצומצמות. בזמן שהוא סובל מההתעללות של האסטרונאוטים האחרים, סטיוארט ממשיך בתפקידו כ"הווארד המזויף". שלדון מתנגד כמובן (כי, כפי שהוא מעיד על עצמו, הוא שונא שינויים), אבל נראה שהוא מתגמש לאט לאט.

שווה אזכור:
- לאיימי יש תכנית 4 שנים כדי לגרום לשלדון להתחתן אתה. מעניין אם גם לכותבים יש את אותה תכנית.
-  הווארד מציין שהאסטרונאוטים האחרים מתחו אותו, והעלו את הסרטון ליו טיוב. חבל שלא הועלה סרטון אמיתי, כמו הסרטונים ב'איך פגשתי את אימא'. (דורון ז)

7.5. עד עצם היום הזה, עונה 1 פרק 22
אחרי הפרק הראשון בסדרה תהיתי האם בשל העובדה שהמדובר בעולם האגדות שבו הסוף הטוב מובטח לנו, מובטח לנו שנקבל גם בסדרה הזו סוף טוב, או שאולי בגלל שהמדובר בסדרה טלוויזיה לעולם לא נגיע אליו. הפרק האחרון לעונה הולך בין הטיפות בסוגיה הזו ומציג סוף טוב לעונה בכך שכמו שהובטח לנו בפרק הראשון, אמה, בתה של שלגייה, מצליחה במאבקה במלכה והקללה מוסרת. כל הדמויות מהאגדות נזכרות מי הן והזמן מוסיף להתקדם. מצד שני, הדמויות אינן חוזרות לעולם האגדות, אלא מביאות את הקסם לעולם שלנו (בתירוץ הנוח של תחילת הפרק - שהקסם בעולם שלנו הוא בלתי צפוי), וכך כל האופציות נותרות פתוחות להמשך הסדרה.

הרעיון הזה אינו רע כמובן, אבל האופן שבו הגיעו אליו בפרק האחרון לא היה אחיד ברמתו. לצד שיתוף פעולה מעניין בין רג'ינה לאמה למען הצלת הנרי, הייתה הבגידה ה"שקופה" של עוץ לי גוץ לי, והקרב המטופש בחיה/מכשפה שבה הוטמן שיקוי אהבת האמת. בנוסף, אני מודה שלא הבנתי מה בדיוק ניסה ג'פרסון הכובען להשיג בכך שהוא שלח את בל ל"עוץ לי גוץ לי", וכיצד הוא חשב שזה ישפיע. אם הוא רצה להביא את הקסם לעולם שלנו, הרי שעוץ לי גוץ לי התכוון לעשות זאת בלי שום קשר לבל, ועם הסרת הקללה הרי שהקסם אפילו משרת את רג'ינה עכשיו יותר מקודם, ואם הוא רצה שלעוץ לי גוץ לי יהיו סיבות לנקום ברג'ינה הרי שמראש הוא לא היה מאוהביה. באופן שבו זה נעשה זה סתם סידר לעוץ לי גוץ לי את המפגש עם בל, שהיה כמובן נחמד לראות, אבל מבחינת ג'פרסון כל ההתנהלות שלו הפרק נראתה חסרת פואנטה. (אורלי)

7.5 הוחלפו בלידתן, עונה 1 פרק 22
אירוניה עצמית של סדרה הוא דבר חיובי סך הכל, כך שכשביי מבקשת במהלך הפרק ערב נטול דרמה בחיים שלה, זה משעשע אותי, אבל גם מעציב אותי כיוון שאני שוב מרגישה שהסדרה מתעקשת לפעמים לדחוף דרמה בכוח כשהיא במיטבה דווקא בתיאור הרגעים הקטנים. והפרק היו לנו הצטברות של כמה אירועים דרמטיים ובראשם הפרידות של ביי ואמט ושל וילקי ודפני.

הופעתו של טרוויס, הבחור שדפני סידרה לו עבודה לפני מספר פרקים, סימנה בעיניי כבר אז את פרידתם הצפויה של וילקי ודפני. שמחתי לפחות שכשזה קרה, זה נעשה באופן שלא היה קשור אליו, והפרידה נעשתה ברוח טובה. גם הגילוי על בגידתו של אמט היה צפוי ואני מודה שגם כאן שמחתי שלפחות נתנו לאמט להיות זה שמתוודה בפני ביי (אם כי רק אחרי שהוא הבין שנודע הדבר) ולא נתנו לה לגלות ממקור אחר.

הרגע של כמעט נשיקה בין קתרין לעורך הדין של בני הזוג קניש גם הוא היה צפוי שיגיע מאותו הרגע שבו הוא הזכיר שהטעם שלו הוא בחורות כמוה, אבל שמחתי שכאן לפחות הייתה לו את ההשפעה של חיזוק הקשר של בני הזוג קניש. ואני מודה שאהבתי גם את התגובה של קתרין שאמרה לו "לא היית לבד בזה". החלק החזק והמשעשע ביותר בפרק בעיניי היה כמובן סופו, שבו רג'ינה מבינה שלמרות שהיא החליטה להמשיך בחייה בלי שום קשר לאנג'לו, הרי שאם היא רוצה שאנג'לו, אבי בתה, יוכל להישאר בארצות הברית, היא צריכה להינשא לו. (אורלי)

6. המתים המהלכים, עונה 3 פרק 1
היו הרבה דברים שהכעיסו אותי הפרק. בראש ובראשונה הייתה סצנת הפתיחה. אין לי בעיה עם כך שקארל נושא אקדח במיומנות, אבל מכל המבוגרים בחבורה הוא היה חייב להיכנס עם שלושה מתוכם? למה לא להשאיר אותו כהגנה בחוץ, כפי שריק השאיר אותו עם אמו בכלא בהמשך הפרק?

מעבר הזמן המהיר הרגיש מטופש, עם מעט הסברים על "אוי, כמה קשה היה החורף". למה שלא יראו לנו את זה? בנוסף לכך, זו החמצה גדולה של תיאור תנאי הישרדות קשים ביותר כפי שהיו בקומיקס, שם אהבתי במיוחד כשהקבוצה נדדה בשלג כבד.

לורי לא הפכה לפחות טרחנית, אלא שהפעם בעלה ובנה יישרו קו עם הצופים. אפילו לה לא מגיע יחס קשה כזה, בטח כשהיא בשלהי תקופת ההיריון בעולם פוסט-אפוקליפטי עם חששות מוצדקים (השיחה שלה עם הרשל הייתה מדויקת). מהצד השני, מזמן לא ראיתי דמות טלוויזיה בהריון שכה ברור שהבטן שלה מלאכותית; אולי אפשר לתרץ זאת כהשפעות המחסור במזון, אלא שלורי לא ממש נראית מורעבת. להמשך קריאה
(תומר סויקר מבלוג קפה + טלוויזיה)


קרדיט: Gene Page/AMC

5. אימפריית הפשע, עונה 3 פרק 9
זה היה פרק של רגשות מעורבים. מצד אחד, מבחינה תמטית הוא היה ממש לא טוב בעיני. זה עשוי להישמע כאילו אני מתאכזב מפאת ציפיות שבניתי בלי שאף אחד הבטיח לי שיתקיימו, אבל הציפיות הללו, כפי שניסחתי אותן בסיכום של הפרק הקודם, התבססו על הרעיון של "אימפריית הטיילת" עצמה – היעדרה של בילי מאלץ את נאקי להתעמת עם העובדה שרצח את ג'ימי. דווקא עכשיו כשבילי מתה, לא היה לנגזרת הזו שום זכר. זהו חוסר עקביות שלא רק פוגם בפרק הנוכחי, אלא בעיניי גורע גם מהפרק המוקדם ההוא.

בדרך כלל הפרקים שאחרי פציעתה של דמות מרכזית, ההתנודדות בין המציאות לבין חלומות וזכרונות, מביאים עמם את הרגעים הכי חזקים שניתן להעלות על הדעת, את ההצפה הכי אינטנסיבית ומכווצת לב של סודות הדמויות. תחשבו על ג'וש בפרקים הראשונים של העונה השנייה ב"הבית הלבן", או האוס בפרק "שלושה סיפורים", או בטי דרייפר תחת השפעות משככי כאבים כשילדה את ג'ין. זו הזדמנות פז שהוחמצה כליל. אמנם באופן אסתטי עד מאוד, כתמיד בסדרה, אבל עדיין החמצה. להתעסק עם מערכת היחסים של נאקי ובילי ומרגרט ואואן, עם עגיל שאבד, במקום במה שתכל'ס אמור להעסיק את הבן אדם, במה שכבר ראינו שמעסיק אותו בתרחיש דומה. עם כל הכבוד לווידוי של נאקי, אם אפשר לקרוא לו כך, כשאמר למרגרט בשברון לב שבילי מתה – קטע אכן יפה – זה פשוט לא היה הולם. להמשך קריאה
(yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

5. הנורמלים החדשים, עונה 1 פרק 1
הפעם הראשונה ששמעתי על הסדרה הייתה בהודעת הפורום הזו, ועכשיו כשהיא הגיעה ליס, נפלה בידי ההזדמנות לדגום אותה. אחרי פרק אחד אני יכולה לומר שאני כנראה כבר לא אמשיך לעקוב אחריה הלאה. ייתכן שליוצר "גלי" (גילוי נאות, מעולם לא צפיתי בה) יש כוונות טובות, אבל לא רק שהפרק הראשון נראה כמו הטפה, הוא נראה כמו הטפה שאם היא מופנית למשוכנעים היא ממש מיותרת, ואם היא מופנית לאלו שלא היא מחטיאה את המטרה, כיוון שהמדובר בסדרה קומית והפוטנציאל הקומי הגדול ביותר שראיתי שם בדמות כלשהי הוא בדמותה של הסבתא (או סבתא רבתא?) שהיא כנראה סוג של "ארצ'י בנקר" של ימינו. בכל מקרה הפרק נכשל בעיניי בעיקר במקום שבו על קומדיה להצליח יותר מכל - הוא לא מצחיק. (אורלי)


© 2012-2013 Twentieth Century Fox Film Corporation. All rights reserved


ציטוט השבוע:
אם אין אלוקים אז מי הציל את אורי בנאי מ'עניין של זמן 2'?
(אורנה בנאי מקריאה מכתב מבני משפחתה, מצב האומה)


בשולי הממיר

טעות התרגום החיננית של השבוע, או למה אסור לתת למעריצי מלחמת הכוכבים לתרגם ריאליטי אוכל עבור yes:
השפית מציגה משקה שיוגש באירוע שהיא מבשלת לו , ומסבירה "We'll even carbonate it on location". התרגום: "נקפיא אותו בפחמן במקום". (אסף רזון)

רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il