הממיר 24/10/12

10. לואי עונה 3 פרק 2

 עוד פרק מצוין של הסדרה הגאונית הזו. גם הפעם בחר לואי סי.קיי. לספר שני סיפורים שונים, והפעם קשה לחשוב על שני סיפורים שיכולים להיות שונים כל כך אחד מהשני. למעשה, אפשר לומר שהסיפור הראשון דן בצורה בוגרת בעניין ילדותי, בעוד שהסיפור השני דן בצורה ילדותית משהו בעניין בוגר. 

הסיפור הראשון עסק בבנותיו של לואי ובבדיחות שהן מספרות. המטרה של הסיפור התגלתה בקטע הסטנדאפ של לואי שהתייחס לאירועי הפרק שבו הוא מציג זווית יפה ומשעשעת על הבדיחה התמימה והמטופשת הזו שנראית פתאום מצחיקה כל כך כשמסתכלים עליה כך. אבל המטרה האמיתית של הסיפור הזה הייתה להראות לנו את הרגעים הקטנים והכיפים שיש להורה בגידול ילדים, וזה היה מקסים לגמרי. 

"מקסים לגמרי" הוא בערך הביטוי האחרון שכדאי להשתמש בו בנוגע לתיאור הסיפור השני. מה שמתחיל כסיפור תמים על ניסיון שידוך כושל מצד חברים משותפים, הפך עד מהרה לכימיה מפתיעה בין לואי לבין האישה ה"משודכת", לורי שמה, שהובילה למפגש מיני שעורר דיון בארה"ב בעת שידור הפרק. כל הסיקוונס הזה ברכבה של לורי היה כתוב ממש מצוין, ולמעשה, שיקף באופן מושלם את הסדרה ואת דמותו של לואי בה. כאן הוא מביע "עמדה מוסרית" שעל פניה היא בהחלט ראויה  - הוא לא מוכן לבצע אקט אוראלי באישה שאין לו רגשות כלפיה. רק שהדרך שבה הוא מציג את העמדה הזו, רגע אחרי שהוא "זכה" לאקט דומה מצדה של הדייט שלו, מציגה אותו באור בעייתי, ולמעשה, הגישה שלו גורמת ללורי להצטייר כחסרת עקרונות (או כ"זנותית", כפי שהיא מפרשת את זה) ואותו כצבוע. הויכוח שניצת ביניהם כתוב בצורה מבריקה וגאונית והגישות של שני הצדדים מוצגות בלי משוא פנים ובאופן אותנטי ומעניין. 

Credit: FX

אז מה עורר את הרעש בארה"ב? העובדה שדיברו על אקט אוראלי באופן בוטה כל כך? מסתבר שלא. לא מעט אנשים פירשו את סיום הסצינה באופן שבו לורי מבצעת בלואי מעשה אונס לכל דבר ועניין. העניין הזה הופך את הסצינה לטעונה עוד יותר, שכן נשאלת השאלה - האם לואי סי.קיי. היה ער למשמעות של המהלך הזה בסיום הסצינה? והאם אין כאן, למעשה, ביקורת מרומזת על יחסי הכוחות בין המין הגברי למין הנשי? שהרי אילו המצב היה הפוך והוא היה מבצע אקט דומה בלורי בלי הסכמתה סביר להניח שהייתה מתעוררת סערה גדולה, בעוד שמהלך הפוך עבר יחסית בשקט. קשה לדעת מה הייתה הכוונה המדויקת, אבל דבר אחד בטוח - הרגע שבו לואי אומר "כן" באופן מיידי בתשובה לשאלה של לורי אם ירצה לפגוש בה שוב היה מצחיק מאד ומשחרר מאד, ולימד את הצופים רבות על דמותו של גיבור הסדרה. 

9. עד עצם היום הזה- עונה 1, פרק 18

"הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות" אומר הפתגם ואין ספק שהוא מתאים מאוד לפרק הזה, המעשה הטוב של רג'ינה – הצלת חייה של שלגייה, הביא לכך שהוצעה לה הצעת נישואין שהיא לא חפצה בה, והרצון של שלגייה להביא למנוע פירוד בין אם ובתה הביא לכך שרג'ינה איבדה את אהוב ליבה, ואפשר אולי לומר שגם את ליבה שלה. נראה לי שאם היה כאן מסר שאומר שרשע לא נולד רשע - הוא נוצר, אז הוא קצת פוספס, כי נכון שזה היה מעניין לגלות מהן הסיבות שגרמו לרג'ינה לכעוס על שלגייה מעבר לעובדה ששלגייה יפה הימנה. אבל כעסים מהסוג הזה, בעיקר כשהם מופנים לילדים שבאמת אי אפשר לצפות מהם לשמור סוד בכל מצב שהוא, ובטח שלא כשהם מתמודדים מול אישה רבת כוחות ואכזרית כמו אימא של רג'ינה, נראים לי מאוד לא הולמים אנשים שיש בהם טיפת שפיות. אפילו אם רג'ינה לא הייתה עושה דבר וסתם נוטרת לה בליבה על כך הייתי חושבת שיש בהתנהגותה אכזריות. אבל עצם העובדה שבפרק טרחו לעשות את הקישור הישיר ולהראות שרג'ינה מפלילה את מרי מרגרט כ"נקמה" על הפגיעה בה ובאהוב ליבה, מתוך מחשבה, שאם לה לא היה סוף טוב, אז גם מרי מרגרט לא תקבל אותו, לא הופכת את רג'ינה בעיניי ליותר הגיונית או מוצדקת מאשר אם הסיבה שלה לשנוא את שלגייה הייתה רק כי היא יפה יותר. ההיגיון של רג'ינה עדיין מבוסס קנאה ואך קנאה.

בכל מקרה אהבתי את הפרק, את העובדה שאמה סוף סוף קלטה שסידני לא בצד שלה, וגם שאין לה ממש כוחות של גלאי שקרים, וכמובן את העובדה שמסתבר שקתרין בחיים (למרות שלא ברור באיזה מצב בדיוק). ובמסגרת הדברים הקטנים שגורמים לנו הכי ליהנות, אהבתי את ההופעה של המלך ג'ורג כתובע המחוזי, והכי כמובן אהבתי את השלט על הגשר. (אורלי)

8.5 הוחלפו בלידתן, עונה 1, פרק 18

כיצד נכון יותר לעזור לחבר שנראה שהולך ומאבד את הדרך, לתת לו לחפש אותה בעצמו, או לספר למבוגר האחראי עליו (להלשין, בלשון העם) אהבתי את ההחלטה הבוגרת שביי לקחה, להתייעץ עם אמו של אמט בקשר להחלטתו לנשור מבית הספר אפילו שהיא ידעה שאמט לא יאהב את זה, ואני מודה שמפרק לפרק ביי הולכת ומתחבבת עליי יותר ויותר, כיוון שלמרות תדמית הילדה הבעייתית שיש לה, האכפתיות שלה כלפי אחרים אפילו כשהיא לא ביחסים טובים אתם מרשימה. גם קתרין התמודדה הפרק עם שאלת הדבר הנכון לעשות, ויש לי הרגשה שעל הכסף שהיא שלמה לאחות המעידה עכשיו כדי לעזור לה בתקופת הפיטורים, היא עוד תשלם אחר כך ביוקר, אני מקווה שאתבדה. לפחות ההחלטה הקשה שדפני לקחה לחזור לקבוצת הכדורסל של בית הספר לחירשים אחרי שהבינה ששם מקומה משאירה מקום לאופטימיות הן לגבי הישרדות הקבוצה שלהם, והן לגבי היעלמותה של סימון מהסדרה. (אורלי)

7.5 הומלנד, עונה 2, פרק 3

יש משהו מפתה או מלחיץ בלשמוע שאתה היחיד בעולם שיכול לעשות משהו, יש בזה כמובן גם משהו לא נכון. לא יודעת אם יוצרי הומלנד מכירים את הציטוט האומר כי "בתי הקברות מלאים באנשים שאין להם תחליף" -  אבל הסדרה שלהם לאחרונה בהחלט מזכירה לי אותו. בתחילת הפרק העיתונאית המעצבנת מגיעה לברודי ואומרת לו שרק הוא יכול וצריך לעשות את העבודה השחורה של העברת החייט למקום מבטחים, בעוד שאשתו דורשת ממנו להגיע לסעודת הצדקה ולשאת את הנאום שרק הוא יכול לשאת. ברודי הוא אולי היחידי שיכול לעשות כל אחד מהדברים הללו, אבל כמו כל אדם מן השורה, מוכשר ככל שיהיה, הוא לא יכול לעשות את שניהם באותו הזמן, וכך הוא גם לא מגיע לסעודת הצדקה, ומגלה אחר כך שהיה לו תחליף, ואשתו הסתדרה יפה מאוד בלעדיו, וגם לא ממש מצליח להביא את החייט למקום מבטחים.

Credit: Showtime

קרי כבר הייתה בסרט הזה של "רק היא יכולה" לפני כמה פרקים, והפרק היא נאלצה להרגיש בעוצמה רבה את התחושה שיש לה תחליף, ושלא רק שמסתדרים בלעדיה, גם מעדיפים לעשות זאת, דבר שהפך את מצבה המנטלי השברירי גם כך, לשברירי אפילו יותר. אבל היוצרים כנראה בסופו של דבר אוהבים את קרי וחושבים שבאמת אין לה תחליף כי בסוף הפרק סול מגיע אליה עם ההוכחה לכך שהיא הייתה באמת היחידה שלא פספסה את העובדה שברודי הפך טרוריסט.

אני מודה שההתנהלות של ברודי ממשיכה להיות מעצבנת, ושמערכת היחסים של סול וקרי היא הדבר שאני הכי אוהבת בסדרה הזו, אבל מפריע לי שאפילו בה יש דברים שצריך לסספנד, כמו את העובדה שלקראת סוף הפרק סול אומר לה שהוא הגיע לדירתה ישירות מביירות, כשהיא בעצם נמצאת בדירה הזו במקרה אחרי שהיא עברה לשם במהלך היום מבית אביה, ולא הוסבר כיצד הוא ידע למצוא אותה שם. בכל מקרה רגע הצפייה שלה בווידאו המאשר את כל חשדותיה אכן ענה על הציפיות. וחוץ מזה, אני חייבת לציין שמאוד התפעלתי מהעובדה שקרי לובשת שמלת ערב כדי להיכנס למיטה, ומתעטפת בחלוק מגבת כדי לקבל אורחים. (אורלי)

6. אימפריית הטיילת, עונה 3 פרק 5
איזה טיזינג, יא אללה. פעמיים בפרק ג'יפ רוזטי המשוקץ היה פסע לפני המוות, בפעם הראשונה במהלך החניקה המינית בראשיתו של הפרק, ובפעם השנייה בסצנה המדהימה בסופו שלבדה הייתה שווה את הפרק כולו, כאשר בני סיגל בא להתנקש בו. כולם נפגעו מלבד רוזטי, למען השם.

מעבר לזה רובו של הפרק יישר קו עם חולשתה של העונה, אבל לפחות הכין את כלי המשחק לעתיד שעשוי להיות מעניין. יותר מדי צירופי מקרים – מרגרט תופסת את נאקי בחנות בגדי היוקרה, הסוכן הפדרלי עוקב אחרי ואן אלדן בגלל מגהץ דפוק, אבל בשני המקרים יש נקודת מפנה של ממש. במקרה של ואן אלדן דווקא חיבבתי את העובדה שהחיבור שלו לדין אובניון לא קורה מפאת מצוקה כלכלית, אלא בגלל משהו שקרוב בהרבה לתחום העיסוק שלו.

Credit: HBO

רגע קלוש נוסף: צ'וקי ווייט ודאן פרנזלי מגיעים לאיים על אדי קנטור. מה לעזאזל? למה ששני האישים החשובים האלה יישלחו למשימה כזו זוטרה? רק כדי שתהיה להם נוכחות בסדרה מעת לעת? עלוב ביותר. בכלל, כל הסיפור עם אדי היה מבאס והייתי שמח להבין את התכלית שלו. בילי קנט מסיחה את הדעת מכל התפתחות שנאקי עבר או עובר בעקבות רצח ג'ימי. למעשה, באופן מובהק הוא מעניין פי כמה בפרקים שהיא איננה. לפחות סופו של הסיפור הזה הביא משפט מחץ מצוין: "לוסי דנציגר, שמעת עליה פעם? גם הבאה בתור לא תדע שום דבר מזורגג לגבייך". (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה).

בשולי הממיר

 ולסיום – ידיעה שקצת שכחנו לספר לכם עליה כשפורסמה לראשונה לפני כחודש, אבל היא כל כך משמחת ומרגשת שעדיין שווה להזכיר אותה – "סקראבס" צפויה לעלות כמחזמר בברודוויי!! יוצר הסדרה, ביל לורנס, סיפר שהוא בהחלט הולך על זה, והעניין כבר מצוי בהליכי פיתוח. קשה לחשוב על סדרה (חוץ אולי מ"החיים עפ"י נד" ז"ל) שמתאימה יותר לפורמט הזה. 

רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il