המסך המפוצל חוגג שנה להיווסדו. אירוע מרגש, יסכימו הכל. הנה חלפה לה שנה מאז ששני גולשים משועממים לבית פורום טלוויזיה בנענע (להלן: ברק דיקמן ואנוכי) החליטו לקחת את התכנים המאסיביים שלהם ושל אחרים לפרסום קצת יותר מאורגן, קצת יותר מאורכב. מי היה מאמין שנחזיק שנה? (אנחנו), מי העלה בדעתו שהמסך המפוצל יחליף עיצובים בקצב? (אני), אבל מעל לכל, מי חשב שבישראל יש קהילה כל כך חמה ומגובשת של שוחרי טלוויזיה, שימצאו מרביתם ככולם בית חם בשורות הדיון הארוכות של המסך המפוצל? בשביל הקידמה והפלאברות, לימים אפילו קראנו לאתר "מסמ"צ", ככה, שנרגיש שזו מילה שבלקסיקון האסאמאס העברי. פק"ל, קמב"צ, מסמ"צ. בול.

איך הכל התחיל
הודעת ההשקה של "המסך המפוצל" פורסמה ב11 ביולי 2001 בפורום טלוויזיה בנענע, בדיוק שנה מהיום, וזהו יום ההולדת הרשמי של המסמ"צ. למי שמצליח להבין משהו מהכתוב בהודעה הנוסטלגית להפליא ההיא, סיפור הולדתו של המסך המפוצל הוא כזה: בראשית הייתי אני, מפספס תוכניות דרך קבע, עקב לוחות השידורים שהיו מסורבלים מדי. קם ברק וברא את פינת "אסור לפספס" בפורום טלוויזיה נענע. אחרי כחצי שנה, החלטנו לקחת את הפינה כמדור ולמקם אותה באתר טלוויזיה חדש שנקים, הוא "המסך המפוצל". משם, השאר זה היסטוריה.

עיצוב שהיה כך היה
המסך המפוצל - ספק בתושייה, ספק בניסיון ותהייה - החליף במשך השנה הקצרה לקיומו שלושה עיצובים. אלה שאיתנו עוד מראשית דרכנו זוכרים את העיצוב שהעלה חמה-קלה באפם של 'ביפ'. אנחנו, "קיבלנו השראה" מהם? נו, זה כבר עניין של העבר. בסיום התקופה ההיא, שהושראה אף היא קשות מהפריצה הזדונית הראשונה לאתר בה הוא נמחק כליל, הגיע העיצוב השני, מה שמכונה בז'רגון המסמ"צי: "עידן צבעי הפסטל". עכשיו זה הזמן לספר שבתכנון, בכלל היו אמורים להיות צבעים אחרים, אבל אפקטי שקיפות כאלה ואחרים גרמו לנו להראות כמו בית האיפור של ברבי, לכן העיצוב שונה בזריזות פעם נוספת, למה שאתם מכירים כיום, המסך המפוצל סימן 3, שמסתמן שילווה אותנו עוד דרך ארוכה, וטוב שכך. הנהנו בהסכמה. תודה.

מדור שהיה כך היה
אבל החיים במסך המפוצל אינם תמיד נופת צופים. בשנה החולפת התפתח האתר והשתכלל, מדורים נפתחו ומדורים נסגרו, אנשים הצטרפו ואנשים עזבו. הבולט במדורי העבר שלנו הוא רשימת התפוצה, אשר אותה מחליפה, בצורה דומה אבל לא בדיוק, רשימת החמ"ל שלנו, ואל שורות העורכים אימצנו את אסףטיוי, אנציקלופדיה מהלכת לענייני השואוביזנס שלפני ומאחורי הקלעים. גם פורומים היו ופורומים הלכו, הותיק בפורומינו הוא פורום באפי הפופולארי, פורום הקוטלת הטוב בישראל (תקנו אותי אם אני טועה, ואני לא). לאורך כל התקופה, כפי שודאי זוכרים כולכם, ליוו אותנו פריצות רבות, ועד היום אנחנו בקשר עם הפורץ החביב מברזיל שמחזיק את כל מידע כרטיסי האשראי שגנבנו מהמחשבים שלכם. לא, סתם. 4580.

האנשים שמאחורי המסך (המפוצל)
ננצל את חגיגות השנה שלנו להודות לכמה אנשים שעומלים ועובדים לילות כימים בשביל לספק לכם תוכן, הכל מפאת היותם פילנטרופים ומתוך אמונה שזו תרומתנו הקטנה לרוח העברית בתקופה מיוחדת זו. שירי, אק"א Which Witch, שמנצחת על שער באפי הנחשב, כבר מספר לא מבוטל של חודשים, עורכת מחוננת להפליא. שי מגל שמלווה אותנו עוד מיומו הראשון של האתר. אסףטיוי, שהזכרנו קודם לכן, הנכון תמיד להציע פתרונות ואסוציאציות לסדרות בריטיות ואחרות שמשודרות כיום, בעבר ובעתיד. לכותבינו הקבועים: ולדי, דניאל, יובל נוימן, מיקה שמצליחים לסבול איכשהו ובקושי את חזרת מסמכיהם המקוריים כולם אדומים, מסומנים ומחוקים לחמתו של ברק ובעיקר לחמתי שלי (אני, קל על הדק הדיליט? מה פתאום), לכותבינו הארעיים, לאורן פייט המעצב הנהדר שאנחנו מטרידים לפחות פעם אחת ביום בבקשות הקטנוניות והמתרפסות שלנו, ולכל מי שמאמין ומייצר תוכן עברי ברשת, אנחנו עפר לרגליכם. אנחנו כל כך מתרגשים להיות השחקנית השחורה הראשונה שזכתה באוסקר. אהה, טעות בנאום?

ומה הצפי לעתיד?
אנחנו כאן. חיים ובועטים. לא התמסחרנו. לא הודפסנו. הטלוויזיה טובה (אשליות?) ולכן החיים מתוקים. אנחנו נמשיך לייצר תכנים עבור תשעת הגולשים שלנו, והם יקראו בכיף ויגיבו. וו, שיגעון. נקווה לשלום, אחווה ורעות, ונקווה גם לעוד ערוצים, עוד טלוויזיה, ועוד קיציס ופרידמן. אחרי הכל, המסך המפוצל – המקום האמיתי. צ'ירז, ותרגישו חופשיים לברך אותנו.

[מומלץ: מסע במכונת הזמן: כך נראינו בתחילת דרכנו, ביולי, החודש הראשון לקיומנו, ובאוגוסט 2001]