הממיר 3/10/12

7.5. עד עצם היום הזה, עונה 1, פרק 15

הפגישה בין שלגייה לכיפה אדומה בתחילת הפרק הובילה אותי לחשוב שאולי הפעם נזכה לראות את הסוף הטוב של אגדה ידועה כלשהי, שהרי ההיכרות בין שלגיה לכיפה אדומה כאן היא רק בתחילתה ואנחנו יודעים שמערכת היחסים ביניהן האריכה ימים, ובחלקם לפחות מצבה של כיפה אדומה נראה די טוב, אז כמה זמן כבר לוקח להינצל מהזאב? וכשהסתבר שלחבר של כיפה אדומה קוראים פיטר זה אפילו נראה כאילו אפשר לקבל הפעם סוף טוב לשתי אגדות בסיפור אחד, ולתת לפיטר להיות זה שמציל את כיפה אדומה מהזאב כמו באגדה פיטר והזאב, אלא שסוף טוב לא היה פה באף אגדה, פיטר נאכל על ידי הזאב, והסתבר שכיפה אדומה היא הזאב, וואו. כיפה אדומה היא הזאב, איזה רעיון מגניב, כמה חבל שהאופן שבו הוא התבהר לא מסתדר היטב עם העלילה והתחושה העיקרית שיצאתי עימה מהפרק היא ש"ככה לא בונים טוויסט".

נתחיל מזה שאנחנו רואים את הסבתא שיודעת שכיפה אדומה היא הזאב, נותנת לכיפה אדומה הוראות לפני השינה, ונועלת את הדלתות כשהדלת לחדרה של כיפה אדומה נשארת פתוחה, והיא ישובה בכיסאה בגבה אל חדרה של כיפה אדומה, שומרת על דלת הכניסה דווקא, אם זו לא הפעם הראשונה שהיא נהפכה לזאב, איפה כאן בדיוק ההיגיון של הסבתא, ואיך זה שכיפה אדומה אף פעם לא ניסתה לטרוף את סבתא שלה בתוך הבית. אבל נניח שהיא צריכה להיות בחוץ באור הירח כדי להיהפך לזאב למה בדיוק היא יצאה החוצה באותו הלילה, ואיך זה שעקבות הזאב שהפכו לאדם הובילו רק אל הבקתה שלהם ולא ממנה, וגם אם השלג מחק את העקבות מהבקתה, והשאיר רק את העקבות אליה, זה עדיין אומר שמתישהו כיפה אדומה מצאה את עצמה בחוץ וחזרה הביתה ונכנסה דרך החלון שלה אל הבית כבן אדם, אבל ללא שום מודעות לכך שזה קרה, שזה לא הגיוני כי אם היא מספיק מודעת לאיזה בית היא צריכה לחזור היא צריכה להיות מודעת מספיק לכך שאין לה מושג למה היא נמצאת בחוץ כשהיא הייתה צריכה להיות בבית, ולכל הדברים האלה אין התייחסות בפרק.

Credit: ABC

איכשהו המחשבה הזו הורידה בעיניי גם מערך הטוויסט השני של הפרק שבו אנו מגלים שטביעות האצבעות על הלב שנמצא, שייכות דווקא למרי מרגרט, כיוון שזה גרם לכך שכל ההתנהלות הלא מוסברת של דיוויד בפרק נראית כאילו היא באה רק כדי להפוך אותו לחשוד כדי שנהיה מופתעים בסופו. טוויסט טוב בעיניי אמור להיות כזה שכשהוא מתברר למרות שלא חשדת בכלל הכול הופך להיות הגיוני פתאום, אבל הטוויסטים בפרק היו כאלה שכשהם התבררו שאר אירועי הפרק הפכו או לסתם לא מוסברים, או לחסרי הגיון ממש.  אני מקווה שלפחות לעניין השני יהיה הסבר טוב בהמשך. (אורלי)

7.5. שביתה, היום שאחרי, עונה 1, פרק 1

אז איך נראים החיים אחרי השביתה? לא משהו, האמת. ויותר מזה, נשאלת השאלה, מה רצתה הסדרה לומר בכך?  

קובי, מנהל המפעל המוערך יושב ושותה, נטוש על ידי חבריו ומרגיש טפיל בבית הבחורה שעזב את אשתו בשבילה. דוד מצא מפלט בישיבה, ובינתיים הנישואין שלו מדרדרים. וגיבור השביתה שלנו נוהג על המונית של אחיו, לא מדבר עם אף אחד - מהבושה כנראה, ומשתדל להמשיך את חייו כאילו מעולם לא הנהיג פועלים ודרש כבוד. יש הרבה עצב בהתנהלות הזו של כולם, הרבה כאב, ותחושה כללית של חוסר מוצא.

גם מרסל, האח, מסתבר, חושב שמה שאפשר לעשות פה - זה פשוט לברוח מהארץ. לנסות במקומות אחרים.וזה עצוב. התחושה הזו, של "אין מה לחפש פה" "אין איך לעזור ואין לאן להתקדם". העובדה שהשביתה נשאה פירות ואלו שנשארו במפעל זוכים לתנאים משופרים בגלל אלה שכיום אין להם פרנסה, ובכן, עצוב. כבר אמרתי? (זלפה)

5. אימפריית הפשע, עונה 3 פרק 2

איזה מפח נפש, שני פרקים אל תוך העונה והוואקום שהותיר ג'ימי דרמודי בלכתו אפילו לא קרוב להתמלא. זה היה על גבול המשמים, כאילו גם המעט שהיה טוב בפרק הראשון לא זכה כאן לנוכחות. יותר מאי פעם ברור עד כמה ג'ימי היה ציר מרכזי ב"אימפריית הטיילת", עד כמה היווה משקל נגד לנאקי. מותו של ג'ימי היה מעשה אמיץ ובלתי נמנע לאור עלילת העונה השנייה, אבל וואו, היעדרו ממש גורם לאיבוד עשתונות אצל כותבי הסדרה. במקום לטפח את האלמנטים הקטנים-אך-חזקים שהיו להם עד כה – דמויות כמו ארנולד רוטשטיין, מני הורביץ, ג'יליאן וכמובן ריצ'רד הארו – הם יוצרים מתח דלוח באמצעות דמות בנאלית כג'יפ רוזטי, מספרים סיפורים משמימים על מרגרט ובית החולים או על נאקי שמקנא לפילגש שלו.

מלחמה צריכה להיבנות, לא להגיע יש מאין עם דמות שמעולם לא ראינו קודם – זה דבר נוסף שהעונה הקודמת המחישה היטב, בשעה שהעונה הנוכחית מוחקת אותו מיד בתחילתה. לא כולם יכולים להיות מרלו סטנפילד מ"הסמויה", פשוט להגיח (גם כן בעונה השלישית) וליצור קונפליקט מעולה עבור הדמויות המוכרות. גם מרלו נדמה ברמות מסוימות כדמות שכל תכליתה היא לאתגר וליצור קונפליקט לדמויות הוותיקות, אבל לפחות במקרה שלו ניתן להאמין שמדובר באדם אמיתי, לא כלי  עלילתי ריק ושקוף.

Credit: HBO

השוליים בפרק סיפקו מעט עניין, בעיקר בזכות נוכחותו הכעת-זרה של איליי (שרזה מאוד) אחרי שחרורו מהכלא. לא רק שקשיי ההתאקלמות שלו בחייו הפרטיים ובעיסוקיו המקצועיים הצליחו לגעת ללב, אלא גם היו מאוד הולמים עבורי כאחד שבעצמו מתקשה להתאקלם בעונה הזו עד כה. גם ענייני צ'וקי ווייט הצליחו לסקרן, יש פוטנציאל יפה לסיפורים עם משפחתו, אם ישכילו לבנות אותם בצורה טובה יותר מאשר דברים רבים שנתקלנו בהם בשני הפרקים הראשונים לעונה. (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה) 

3. עניין של זמן 2012, פרק 11

לפעמים רעיונות יכולים להישמע רע על הנייר, אבל צפייה בהם מגלה שלא רק שהשד אינו נורא כל כך, ושאולי אפילו התסריטאים ידעו מה הם עושים, ולמה ללכת לכיוון הזה. אני מודה שהרעיון של וייצמן שבוגד במרקוביץ הנשוי לגלי עם אשתו נראה לי גרוע כבר על הנייר, והשבוע עת ראיתי במקרה (כי מאז הפרקים הראשונים לא ממש עקבתי אחרי הסדרה) את רגעי הווידוי של וייצמן בפני עידו חשבתי שהביצוע רק הוכיח לי שהרעיון היה גרוע בדיוק כמו שהוא נשמע. המשחק דווקא היה בסדר, אבל פשוט מאוד שלא היה שום דבר בביצוע הזה שגרם לכך שיהיה שווה ללכת למקום הזה, ולהרוס זיכרונות טובים מדמויות מהעבר (במיוחד שבסדרה 20 פלוס הם כבר רבו על אותה בחורה)  ותהיתי מה היה חשוב ליוצרים לקחת את הדמויות שלהם למקום הזה, מצד שני אולי אני לא צריכה להתפלא על כך שנושא הבגידה כל כך מעניין את מי שלא יודע להיות נאמן לדמויות שהוא יוצר (אורלי)

מה יהיה לנו השבוע?

2-9 באוקטובר

ביום שלישי: קוראים לי פיץ 2 (yes דרמה)

ביום רביעי: השעה מסתיימת (HOT3)

ביום חמישי: נקמה 2 (HOT3), דקסטר 7 (yes אקשן)

ביום שבת: סאות'פארק 16 (HOT קומדי סנטרל), הומלנד 2 (yes Oh)

ביום שני הבא: רופא להשכיר 4 (yes דרמה)

ביום שלישי הבא: יומני הערפד 3 מסתיימת (HOT3)

דקסטר 7

Credit: Showtime

יומיות:

המתים המהלכים עונות 1+2, החל מיום שני הבא (yes Oh)

דם אמיתי - כל העונות, החל מיום שני הבא (yes Oh)

מסביב לממיר:

 ולסיום: השבוע התפרסמה ידיעה על כך שהרימייק לסדרה האגדית "The Munsters" עליו עמל ארוכות בראיין פולר ("החיים עפ"י נד") נראה כפרויקט שסיכוייו לצאת לפועל נמוכים. אלא שבינתיים הודיע פולר שראשי NBC הבטיחו לו שהידיעה אינה נכונה. אנחנו נעקוב ונעדכן בעניין הזה.

רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il