המסך המפוצל

הממיר 19/9/12

מה נסגר קצת מבולבלת, עד עצם היום הזה עדיין מעורפלת, והביץ' מדירה 23 לא מממשת את הפוטנציאל שלה ולא ברור אם תמשיך לשנה הבאה.

מאת: המערכת

פורסם: 19-09-2012
4 תגובות


9. ניחוח אישה, פרקים 15, 16
במהלך הפרק ה- 15 היו הרבה קטעים מרגשים. אמה של יון ג'ה מגלה סוף סוף שביתה חולת סרטן, והיא מחליטה שהפעם היא תהיה חזקה ותומכת בשביל הבת שלה, כמו שהיא לא הצליחה להיות בשביל בעלה המנוח. אחד מהקטעים המרגשים בעיניי, היה אחרי שהיא מחליטה לסיים את הקשר הרומנטי שהייתה מעורבת בו עם המורה קים. יון ג'ה מפצירה בה להמשיך בקשר ואומרת לה, שהיא רוצה שהיא תהיה מאושרת, מה שמביא את האם לענות לה "איך אהיה מאושרת? איזו זכות יש לי להיות מאושרת? כשהבת שלי עומדת למות, מה הטעם בלהיות מאושרת?" ויון ג'ה נותרת חסרת מילים.

אהבתי את העובדה שלמרות ששאלת האם מנוסחת היטב, התגובות המעשיות הן של יון ג'ה והן של קים מצליחות להבהיר, שאולי אין טעם בלהיות מאושרת במצב כזה, אבל אין גם שום יופי או טעם בלסבול יותר ממה שצריך. ועל מערכות תמיכה צריך להודות ולא לנסות להרחיק אותן. והמסר הזה של הסדרה עבר כל כך יפה, לאורך כל הדרך שהיה פשוט כיף לראות דמויות שלומדות להעריך כל רגע בחיים ובסופו של דבר לומדות לבחור ולא להיות קורבן. כך גם כשארוסתו הקודמת של דונג ווק ביקרה את יון ג'ה בבית החולים, והודתה שהיא עדיין מאוהבת בו, יון ג'ה שלא יודעת אם הטיפול יצליח, בכל זאת אומרת לה שכדאי לה לוותר על אהבתה, מעמדה של מי שמתכננת את חייה ולא מי שמתכננת את מותה (שזה שונה לחלוטין מהאופן שבו דיברה עמה כמה פרקים קודם כשהייתה במצב של "אני הולכת למות ואני לא רוצה שלחבר שלי יהיה קשה אז אעזוב אותו כבר עכשיו ואמצא לו מישהי אחרת לנחם אותו").

ואהבתי כמובן גם את הסוף האופטימי, למרות הבדיחה המיותרת מעט איתה ניסו לשחק על חשבון הצופים לקראת סופו של הפרק האחרון, כשניסו ליצור את הרושם שאולי יון ג'ה סיימה את חייה, ועכשיו כולם מקבלים ממנה את מה שהיא הורישה להם. רק שאז מסתבר שיון ג'ה חיה וקיימת, ומטפלת בגינתה. וכן, הטיפול האחרון שהיא קבלה הצליח לקנות לה עוד קצת זמן, כך שהם לא יודעים כמה זמן נשאר לה לחיות על הזמן השאול שלה, אבל כל עוד היא חיה, היא בוחרת לחיות. ואפילו שהיא הצליחה להשלים את כל 20 המשימות שהיא רצתה להשלים לפני המוות, היא מתחילה רשימה חדשה. (אורלי)      

8. עד עצם היום הזה, עונה 1 פרק 13
איך שהתחיל הפרק, כאשר קתרין אמרה לדיוויד שהיא חושבת שהם צריכים לנסות לפתוח דף חדש בבוסטון, התחלתי לחשוב: היא לא יודעת ש"דברים רעים קורים למי שמנסה לעזוב את סטוריברוק?", ותהיתי האם רג'ינה הייתה מאפשרת לה לעזוב לבוסטון יחד עם דיוויד, אם פרוש הדבר הפרדה לנצח בין שלגיה לנסיך שלה. עלילת הפרק לא הלכה במסלול הזה וכך ניסיון היציאה של קתרין מהעיר היה בניגוד לתכניותיה של רג'ינה, ולכן באמת שזה לא היה מפליא שדברים רעים אכן קרו (אפילו אם עדיין לא ברור מה).

בסה"כ המעברים בין עלילות עולם האגדות לעלילות סטוריברוק נעשו בצורה די טובה כשרואים בשני העולמות שקתרין היא סה"כ בחורה די טובה, שמבינה עניין, ויודעת לשחרר ולא להיאחז במי שאינו מעוניין בה. דיוויד, לעומת זאת, בעולם האגדות מצליח להרוג את המפלצת בשבילה, ולעמוד בפיתויים העומדים בדרכו, אך בעולם שלנו ההצלחה שלו להיות ה"גיבור", או אפילו אדם שעושה את הדבר הנכון בנסיבות הקיימות, הרבה יותר קטנה. מסקנה מהפרק: נסיכים מושלמים יש רק באגדות... (אורלי)


פרינס צ'ארמינג. יצור מיתולוגי.
קרדיט: ABC Studios ©

8. מה נסגר, תוכנית סיכום שנה
האמת שהופתעתי לראות שהתוכנית הזאת בכלל משודרת. "מה נסגר" התחילה שנה שעברה כפינה קטנה עם מיטב הפדיחות של השבוע האחרון בטלוויזיה, והצליחה בלי הרבה רעש וצלצולים להפוך לחביבה עלי במיוחד. השילוב בין ההגשה המינימלית של רועי בר נתן עם הטקסטים הציניים ובעיקר ההבנה ההדדית שהטלוויזיה הישראלית רחוקה מלהיות מוצר מבריק הפכה אותה לתוכנית משעשעת בלי להיות דבילית, וזה נדיר. כל כך נדיר, כנראה, שרועי בר נתן צורף לארץ נהדרת וההומור של ערוץ 10 חזר להתבסס על פליטות פה ב"מעושרות". ובכן, הכמעט-קריסה של הערוץ הביאה אותו להחזיר את התוכנית, שככלות הכל דורשת מגיש ומסך, לספיישל סיכום שנה.

סך הכל, כל מה שאהבתי עדיין היה שם. אורנה דץ החליפה את קרין מגריזו בפדיחות תוכנית הבוקר, המרואיינים בערוץ 1 עדיין עושים מה שהם רוצים ובערוץ הרוסי מתקיים כנראה לנצח יקום מקביל ובו פנסיונרים שרים לכוסות יין. הפאנצ'ים הזריזים בין קטע לקטע (שוב שחר סגל הנהדרת) עדיין מצליחים להפתיע ולהוסיף על הגיחוך שבקטעים עצמם ("כל עבודה מכבדת את פליטיה", "איבדנו סופית את הקשר עם ערב חדש") ושוב נוצרת מין אווירת זה כל כך עצוב שזה מצחיק. ננסי ברנדס הוקפץ להמשיך את ההבכה העצמית מתוכנית הבוקר, רועי בר נתן עשה פרצופים בלי לזוז מילימטר והקהל צהל.

קצת התאכזבתי מהכותרת היומרנית משהו של "סיכום שנה", שכרגיל הבטיחה ולא קיימה. אמנם היה מגוון רחב של תוכניות (כולל פינה משמעותית לערוץ 10) אבל התוכנית עדיין מתבססת במידה רבה על כוכבים כמו הרב פנגר וערוץ 24. בפורמט היומיומי אין מאגר מבטיח מאלו, אבל אם מסכמים שנה היה מתבקש לפחות איזה רגע חמור סבר אחד של יונית לוי. נראה כאילו הניסיון לענות לפחות במעט על ההבטחה גרם לקצת חוסר מיקוד, וחבל, כי הקומפקטיות היתה אחד היתרונות הגדולים של "מה נסגר", שהבדילה אותה מאחרות. בסיום התוכנית הובטח שתהיה עונה מלאה אחרי החגים ואני מניחה שהחזרה לפינה המוכרת תחזיר את "מה נסגר" להיות הדבר הקטן שמצחיק בין ריאליטי אחד למשנהו. (מירב)

7. הביץ' מדירה 23, עונה 1 פרק 7 (פרק סיום העונה)
הצפייה בפרק האחרון לעונה גרמה לי לשאול את עצמי האם זו סדרה עם פוטנציאל שלא בא לידי מימוש עדיין, או סדרה שהפיקה הרבה יותר ממה שאפשר היה מנקודת המוצא שלה. בכל מקרה התחושה היא שחסר בסדרה משהו שיהפוך אותה למצחיקה באמת, ואם לא למצחיקה, אז לפחות לכזו שיש לה אמירה משמעותית כלשהי. בינתיים, התפקיד של ג'יימס ון דר ביק לא מצדיק בעיניי תפקיד של שחקן שמגלם את עצמו, ומערכת היחסים של ג'ון וקלואי לא באמת הולכת לשום מקום, כשהלקחים המופקים בכל פרק והתנודות בהתנהגות של הגיבורות די צפויים מראש. מה שמציל את הסדרה כרגע הוא החביבות של השחקניות בתפקידים הראשיים. מעניין אם זה יספיק גם לעונה שנייה. (אורלי)


עשקה, רימתה וגנבה את לבנו.
קרדיט: © 2012 American Broadcasting Companies. All rights reserved.  

בשולי הממיר

טקס האמי 2012 ישודר בלילה שבין ראשון לשני, ה-23-24 בספטמבר, בכל ערוצי הסדרות של yes. הטקס ישודר עם תרגום ביום שני ב-21:00 בערב בערוץ yes Oh.







רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il