פרלמנט לייט קצר

כותבי "ארץ נהדרת" נוהגים להשתמש בשיטה של "מערכונים שבועיים" – בכל עונה עולים מספר מערכונים שכוללים דמויות קבועות ו"שטיקים" קבועים שחוזרים על עצמם מדי שבוע. הפורמט הזה מקל על הצופים להתחבר לדמויות, להכיר אותן טוב יותר ולדקלם את "משפטי המפתח" שלהן. למעשה, הפורמט הזה אינו שונה באופן דרמטי מזה של סדרת טלוויזיה שבועית, מלבד העובדה שמדובר במערכונים קצרים ובדמויות די שטחיות.

לאחרונה, אישרה הזכיינית "קשת" הפקת סדרה המבוססת על אחד מהמערכונים השבועיים הללו – "הפרלמנט", אותה סדרת מערכונים בה יושבת חבורה של ישראלים ממוצעים בבית קפה ומדסקסת את ענייני היום. לקראת שידור הסדרה ערכה "קשת" אירוע השקה שכלל ראיונות עיתונאיים והקרנת בכורה של הפרק הראשון והזמינה גם אותנו, זלפה ואיתן גשם, כנציגי "המסך המפוצל". אכן, בין המצלמות האימתניות של ערוצי הבידור השונים והמיקרופונים של כתבים מיומנים, הסתובבנו גם אנחנו, עם פנקס ועט ומצלמה ביתית, וניסינו ככל יכולתנו לתפוס את כוכבי "הפרלמנט": אסי כהן, אסף הראל, מריאנו אידלמן, מאור כהן ויובל סמו - לשיח קצר. 

התכנסות הפרלמנט

זלפה הגיעה בזמן (זאת אומרת, מוקדם יחסית למוזמנים האחרים) מה שאפשר לה לצפות בכניסה של כל אחד מהשחקנים למתחם, ובמפגש שלו עם האחרים. כל חברי הקאסט הגיעו לאירוע, מלבד ערן זרחוביץ' (שהוא גם הכותב הראשי של הסדרה) ששהה בחו"ל. 

אחד הדברים שבלטו בנקל עבור כל מי שצפה בחבורה הזו מהצד היה החיבה ההדדית ביניהם.  היטיב לנסח את העניין מאור כהן שאמר "כל זמן שיוצא לנו לעבוד יחד לא אכפת לי מה אנחנו עושים...מצידי שנמשיך עוד שלושים שנה...".  מעבר לכך, כששאלנו את אסף הראל, שביים את פרקי הסדרה,  מי היה אחראי לרעיון של "הפרלמנט", מי החליט מי תהיינה הדמויות ומי יגלם אותן וכיצד - הוא ענה חד משמעית: "כולנו יחד. זה של כולם".  

מאוחר יותר, שלא בנוכחותו, נשמע מהאחרים (אסי כהן ומאור כהן) ש"אסף (הראל) הוא ללא ספק המבוגר האחראי על הסט"

מריאנו אידלמן, אחד האנשים החביבים יותר שפגשנו, הצטנע באוזנינו כאשר החמאנו לו על כישורי החיקוי המשובחים שלו: "מי שעשה את הסדרה זה הכותבים" הוא אומר. "אני? מה אני? שחקן. מדקלם מילים מהדף... יש המון שחקנים. כותבים טובים אין הרבה... העבודה האמיתית זה של  הכותבים: זרחוביץ, הראל, שלמון וליפשיץ"."אז מה, בגלגול הבא אתה רוצה להיות כותב?" שאלה זלפה בחיוך, והוא השיב כמעט בחלחלה: "מה פתאום?!  אם כבר אני רוצה להיות יהלומן!".

זלפה: "אבל ענף היהלומים במשבר!".

 "אל תדאגי, אני הייתי יוצא בזמן, אחרי המיליונים ולפני המשבר" השיב לה בחיוך.

ואם מדברים על מיליונים ומיליונרים, אי אפשר שלא להיזכר ב"מסודרים", הסדרה בה שיחקו חלק גדול מחברי הפרלמנט את החנונים שעשו אקזיט והפכו למיליונרים בין לילה. אסף הראל, שיש לו חלק משמעותי ביצירת שתי הסדרות, מתייחס למעבר מ"מסודרים" ל"פרלמנט" באמירה מעניינת: "מסודרים זו הפנטזיה - מי שהיינו רוצים להיות. הפרלמנט  זה מי שאנחנו פוחדים להיות...". מאוחר יותר,  יגיד לנו רן תלם, סמנכ"ל התוכן של קשת, כי מבחינתו "חברי הפרלמנט זה אנחנו בעוד עשרים שנה", כשזלפה מצטטת לו את דבריו של אסף הראל הוא מחייך בהבנה ואומר: "לצערי, ככה אנחנו נראה... אולי כבר נראים - היום...".

אז אולי יקח קצת זמן עד שאסי כהן ייראה כמו נסים גרמה, אבל סוד הקסם ב"פרלמנט" הוא העובדה שכל אחת מהדמויות, למרות המופרכות והגרוטסקיות שלהן, יכולה להזכיר לך מישהו שאתה מכיר. הדמויות הולכות על הקו הדק שבין דמויות מגוחכות לדמויות אהובות הנכנסות ללב, קצת כמו ב"שוטטות" הזכורה לטוב.

אגב, "שוטטות", זלפה שאלה את אסף הראל אם יש סיכוי שהסדרה הזו תחזור למסכים לעונה נוספת.

 "אי אפשר אף פעם לדעת...", ענה בחיוך, "אבל לא נראה לי. אני לא אוהב לחזור אחורה לדברים, אלא להתקדם... בסך הכל זו הייתה סדרה שהסתיימה במקום טוב והשאירה טעם של עוד, אז כדאי להשאיר את זה ככה...".

אז מי תרצי שאהיה?

את יובל סמו אנחנו פוגשים רגע אחרי שהתראיין לערוץ בידור כלשהו והוא נראה עדיין המום. "אני לא מאמין... היא שאלה אותי איזה פרי אני!", הוא משתף אותנו. "מה היא רצתה שאגיד לה? קולורבי? סלרי?...הייתי בטוח שהיא שואלת אותי שאלה ממערכון... אבל לא, היא רצינית....".

"אני במקומך הייתי אומר אפרסמו" אומר לו איתן גשם, ויובל מביט בו בריכוז ועונה: "חבל...לא חשבתי על זה." רגע אחר כך, גם אנחנו, בעוונותינו, הופכים את יובל למבולבל, כשאנו שואלים אותו: "מי הדמות הטלוויזיונית שהיית רוצה לגלם?".

"מה, בעולם כולו? בפרלמנט? תראו, מאוד קשה לי לענות, כי אני לא רוצה להעליב אף אחד...", אבל לבסוף הוא מצליח להגיד באופן חד משמעי: "אני רוצה לגלם את שאול מופז".

שאלנו את סמו גם לגבי הסדרה עצמה – האם תהיה המשכיות או שהפרקים יעמדו בפני עצמם והוא גילה שתהיה המשכיות מסוימת בין הפרקים למרות שהסדרה מורכבת מאוסף של קטעים קצרים שבאופן עקרוני עומדים בפני עצמם. במענה לשאלתנו מה הוא הביא לדמות של אבי שאותה הוא מגלם בסדרה סיפר סמו שההשראה לדמות נלקחה בעיקר מאביו ("אבל בלי הקרחת!", הוא טורח להדגיש).

את השאלה "את מי היית רוצה לגלם?" הפנינו גם למאור כהן, והוא ענה מיידית ובחיוך רחב: "אמציה. אני מת עליו!". כששאלנו אותו איזו דמות טלוויזיונית הוא הכי אוהב, הוא ענה בחיוך ענק: "הפנתר הורוד! אין כמו אינספקטור קלוזו!". ואז תיקן את עצמו "הי, זה בעצם מהקולנוע... טוב, אז באזיל פולטי מ"המלון של פולטי".

גם את אסי כהן אנחנו שואלים (וגם אותו השאלה הזו תופסת לא ממש מוכן) איזה דמות טלוויזיונית הוא הכי  אוהב, ואחרי שהוא חושב קצת הוא עונה "מונטי פייטון. זה ענק".

בזמן קבלת הפנים שכל המי ומי של "קשת" מגיעים אליה, הצלחנו לתפוס את רן תלם  ולשאול אותו מספר שאלות. לשאלה האם היו ניסיונות להעלות סדרות המבוססות על מערכונים אחרים של "ארץ נהדרת" הוא משיב ש"היו רעיונות והיו רצונות אבל לא משהו שהבשיל".

כששאלנו מדוע דווקא "הפרלמנט" נבחרה על ידם כמערכון שמתאים להפוך לסדרה השיב תלם: "מצא חן בעינינו העניין שגם השחקנים היו מעורבים פה בכתיבה ושהיה צוות כזה מגובש".

"האם זו תכנית סאטירית או תכנית בידור?", ביקשנו לדעת. "לחלוטין בידור" עונה תלם, "למרות  שיש  שם לא פעם עקיצה חברתית כזו או אחרת, משהו שיגרום לצופה לחשוב - 'ככה אני נראה?!', אבל לא התכוונו לעשות סאטירה". לבסוף ביקשנו לברר לגבי כמות הפרקים. "יהיו רק 4 פרקים", מגלה תלם, "אבל יש רצון ונכונות לעונה שניה" הוא מוסיף, כמעט בהתנצלות. כשהקשינו ושאלנו מדוע מדובר בכמות כה קטנה של פרקים והאם מדובר בסוגיה תקציבית סיפר לנו תלם שההסבר נעוץ דווקא בדרישה של הכותבים. מאוחר יותר יאמר אסף הראל על הבמה (רגע לפני ההקרנה) ש"קשת" דווקא הייתה מעוניינת בהזמנה של 10 פרקים, אבל הוא וחבריו התעקשו שיהיו 4 פרקים בלבד.

כשמסתיימת קבלת הפנים אנו נכנסים לאולם וצופים בפרק הראשון של הסדרה החדשה. בכתבה זו נימנע מספוילרים, כמובן, אולם נרשה לעצמנו לגלות שכל פרק בסדרה מורכב מאוסף של מספר קטעים (6-7 קטעים בפרק) שאין המשכיות ביניהם, ובמהלכם אנו מלווים את חברי "הפרלמנט" בסיטואציות שונות מהחיים. הסדרה בהחלט לא מצולמת רק בבית הקפה (כפי שצולמו המערכונים ב"ארץ נהדרת") ובמהלכה אף יזכו הצופים להכיר את בני המשפחה הקרובים של חלק מהדמויות. ואיך היה הפרק עצמו? בלי להיכנס יותר מדי לפרטים נוכל לומר שבהחלט נשמעו צחוקים רמים לאורך שידור הפרק בכל רחבי האולם (הלא קטן) ב"סינמטק", וגם עבדיכם הנאמנים לא ישבו מול המסך בפנים חתומות. היה מצחיק.