סכפ''ש באפי: רחוק מהעין, רחוק מהלב

"באפי קוטלת הערפדים",למרות שמה, אינה ואף פעם לא הייתה סדרה שעוסקת רק בשדים, ערפדים, מכשפות ורוחות רפאים. "באפי", בראש ובראשונה, היא סדרת תיכון העוסקת בלבטים ובחוויות של גיל ההתבגרות ובמתבגרים עצמם וזהו גם סוד הקסם שלה, כפי שהוכיחו שלל החיקויים שבאו אחריה, התמקדו יותר בעל טבעי ופחות במה שעומד מאחוריו וכשלו בהמצאת אלטרנטיבה ראויה. ב"באפי" נתקלים הגיבורים מדי פעם ברע השבועי (או העונתי) העומד בדרכם, אבל רע הוא אף פעם לא סתם רע ובדרך כלל הבעיות העל טבעיות ב"באפי" הן בעצם דרכם של הכותבים לעסוק בבעיות כמו התאהבויות, ניכור חברתי, אלימות בית-ספרית ועוד.

כך גם בפרק שלפנינו, שבמרכזו עומדת לא מכשפה, ערפדית או שדה, אלא דווקא תלמידת תיכון דחויה העונה לשם מרסי רוס, שהתעלמות חבריה ללימודים הפכה אותה בפועל לבלתי נראית. המימד העל טבעי שניתן היה להסבר פשוט על ידי הימצאות התיכון על פי הגיהינום, מקבל כאן הסבר פילוסופי וכוללני הרבה יותר (המציאות שלנו נקבעת על ידי התפיסה שלנו את עצמנו או התפיסה של אחרים אותנו) שמחוזק על ידי הגילוי בסוף הפרק שהדבר קרה גם בתיכונים אחרים, שאינם נמצאים על פי הגיהינום. 

חמשת החושים

לאורך הפרק משאירה מרסי מסרים לתלמידי התיכון. המסר הראשון הוא "תראו". מרסי אינה היחידה שעוסקת בחשיבות הראייה והמראה עבור תלמידי התיכון. כבר בתחילת הפרק הרמוני מעירה כמה קורדי ומיטש ייראו טוב יחד בתמונת הנשף ומיטש מנסה להחמיא לקורדיליה ולומר לה שהשמלה שהיא בחרה ללבוש, תתאים לצבע עיניה (ובתמורה קורדי עוקצת אותו שאינו מכיר כלל את צבע עיניה האמיתי). בהמשך מרסי פוגעת במראה החיצוני של מיטש, מה שמוביל את קורדי שוב אל תמונת המחזור ואל החשש שלה שמיטש לא ייראה מספיק טוב בתמונה. בסופו של דבר, מרסי מבקשת להעניש את קורדי בפגיעה במה שהיא רואה כדבר היקר ביותר לקורדיליה וכיתרון שלה על פני התלמידים האחרים בתיכון סאנידייל - הפנים של קורדיליה והיופי שלה. מרסי איבדה את המראה שלה ויחד איתו גם את הזהות שלה, בתמורה היא מבקשת לעשות לקורדיליה את ההפך הגמור - להפוך אותה ליצור זוועתי שיגרום לרואים אותה לא לשכוח את פניה לעולמים.  העיסוק במראה וראייה אופייני למתבגרים וטבעי להם, אך  ב"באפי" הדברים אינם כפי שהם נראים, ולצד חיי התיכון הרגילים מתרחשים דברים שרק מעטים מודעים אליהם. מבחינה זו, באפי והסקוביז ניחנים ב"ראייה" ששאר תלמידי התיכון ותושבי סאנידייל חסרים. חבורתה של באפי לא מפחדת להתמודד עם המציאות המאיימת של פי הגיהינום ולנסות להתנגד לה, וזו גם הסיבה שבהמשך הפרק קורדיליה, שמתגלה כמי שמודעת למציאות זו, למרות שבימים כתיקונם היא עושה ככל יכולתה כדי להסוות זאת, מבקשת את עזרת החבורה.

המסר השני של מרסי הוא "תקשיבו". מרסי מזוהה עם החליל שהיא מנגנת בו (התחביב היחיד המופיע בהקשר שלה) ונואשת שמישהו יקשיב לה סוף-סוף. החליל הוא גם הדרך של מרסי לפתות את הסקוביז לתוך המלכודת שהכינה להם. באחד מקטעי הפלאשבק נראית מרסי מנסה נואשות להשתלב בשיחתן של קורדי והמלוות הקבועות שלה וזוכה להתעלמות. בקטע אחר מרסי מרימה את ידה בכיתה וגם המורה המעבירה את השיעור, לא מתייחסת אליה.

מועברת כאן ביקורת לא רק על בני הנוער האטומים, אלא גם על מערכת החינוך עצמה שלא מצליחה להיענות לצרכיהם של כל התלמידים, ושאלו שאינם בולטים בתוכה ויוצאי דופן בגלל החוכמה שלהם (כמו ווילו), בגלל היופי שלהם (כמו קורדיליה) או בגלל הצרות שהם גורמים בבית הספר (כמו באפי), מתפספסים בדרך לעוד מבחן או טקס חברתי אחר. הדבר מודגש בסיום הפרק כאשר מתברר שבכל רחבי ארה"ב תלמידים דחויים נהפכו לבלתי נראים ואלימים, תוצר של מערכת החינוך האמריקאית.

גם החושים האחרים באים לידי ביטוי בפרק, אם כי במינונים נמוכים יותר. קורדיליה מנסה למכור את עצמה ולזכות בתואר "מלכת מאי" בעזרת חוש הטעם, כדי שהשם שלה יקושר עם משהו מתוק, ומסרבת להעניק לבאפי את אחד השוקולדים, כשהיא מכריזה שאין לה צורך בקול של מטורפים; באפי מזהה שמרסי אינה רוח רפאים כי היא מסוגלת להרגיש אותה כשהיא נתקלת בה ואנג'ל מצליח להציל את הסקוביז ברגע האחרון בזכות ריח הגז שמורה לו על הסכנה שבה הם נמצאים.

המסר השלישי של מרסי - "תלמדו", אינו שייך לחמשת החושים. מרסי לא מצליחה בתוכנית שלה ובסופו של דבר, גם לא רוכשת את אהדתם של תלמידי התיכון, למרות המעשה הנורא שנעשה לה. קורדי מקטלגת את מרסי כרעה וכמי שאינה צריכה לנצח, ובאפי מודה בפני מרסי שבהתחלה היא הרגישה רחמים כלפיה אך התנהגותה הפסיכוטית שכנעה אותה שמרסי פשוט מטורפת (מעניין שבאפי מתייחסת למרסי כ-Looney, אותה מילה ששימשה את קורדי לתאר את באפי עצמה בתחילת הפרק). הפרק מעביר מסר ברור, לפיו למרסי הייתה ברירה, ושלמרות מה שנעשה לה, היא הייתה יכולה להתנהג אחרת ולא לבחור בדרך של אלימות ורוע. מאחר והיא בחרה בדרך זו, היא נחשבת לרע השבועי ולכן באפי צריכה להילחם בה. התסריטאים פותרים יפה את הדילמה מה לעשות עם מרסי לאחר שנלכדה, בדמויותיהם של שני סוכני ה-FBI שלוקחים אותה ל"חינוך מחדש".

בפרק מופיע גם חוש נוסף, החוש השישי. ג'יילס מייעץ לבאפי להתאמן על הקשבה כדי ללכוד את מרסי, מאחר ולא ניתן לראות אותה. בסיום הפרק באפי מתרכזת ומשתמשת בחושי הקוטלת שלה כדי להקשיב לסביבה שלה ולאבחן היכן נמצאת מרסי ביחס אליה. באפי מגלה שוב כמה היא חזקה כקוטלת וכמה היא מסוגלת להשתמש בכוחות שלה כשהיא רוצה בכך, ולא רק בהיבטים הפיזיים שלהם, ומצליחה ללכוד את מרסי ב"מכה" הראשונה.

הזר בחברה

"באפי" היא סדרה שבמרכזה (בעיקר בעונה הראשונה) עומדת חבורת בני נוער דחויה ואאוטסיידרית. ווידון עסק בנושא האאוטסיידריות בכל הסדרות שלו וגיבוריו בדרך כלל נמצאים בשולי החברה (כמו בפיירפליי), נלחמים בכוחות חזקים השולטים בחברה (כמו באנג'ל) או נפגעים כקורבנות מכוחות אלו (כמו בדולהאוס).

לאורך הפרק עולה נושא הזר בחברה כאשר מתברר שהסקוביז לא נמצאים בתחתית הסולם החברתי. לווילו, זאנדר ובאפי יש לפחות אחד את השני, אבל למרסי אין אף אחד. ספר השנה שלה מלא באיחולים לקיץ נפלא שמעידים יותר מכל שאיש אינו מכיר אותה באמת (אפילו ווילו וזאנדר לא גילו רגישות כלפיה).

בתחילת הפרק לומדת הכיתה של באפי על שיילוק, הזר היהודי ממחזהו של שייקספיר "הסוחר מוונציה". קורדיליה טוענת שהדחויים עסוקים בעצמם ומתלוננים בלי סוף (מה שמגחיך כמובן את קורדיליה עצמה), בעוד שווילו מגלה הבנה למצבו של שיילוק, אולי מתוך הזדהות.

מאוחר יותר בפרק אנו מגלים שגם קורדיליה מרגישה את עצמה לעיתים זרה ובודדה למרות שהיא תמיד מוקפת באנשים. קורדיליה מספרת לבאפי שלעיתים היא חשה שכולם כל כך עסוקים בלהסכים איתה, עד שאף אחד לא באמת מקשיב לדבריה. הדבר מומחש בתחילת הפרק כאשר מיטש יוצא עם קורדיליה ואפילו לא מזהה את צבע עיניה. לשם שינוי, קורדיליה לא טועה בפרק הזה,  היא אכן המושא העיקרי לשנאה של מרסי. גם מרסי רואה בקורדיליה סמל של "מלכת כיתה" ולא את קורדיליה האמיתית (שגם אנחנו כצופים עדיין לא מכירים). 

ההבחנה של קורדיליה שמוטב להיות לבד ביחד, מקבלת תוקף כשאנו עדים למה שנהיה ממרסי - שמסוגלת לפגוע, להטיל מום ואפילו לרצוח. בסוף הפרק מרסי נלקחת "לשיקום" על ידי הסוכנים, אך אנו מגלים כי היא עומדת כנראה לעבוד לבצע עבור הממשלה מעשים איומים לא פחות, הפעם בשם המדינה ותחת חסותה (מרסי פותחת את "ספר הלימוד" בפרק הדן בהתנקשויות ובחדירות).

2000 Twentieth Century Fox. All Rights Reserved ©

התפתחות עלילתית

הפרק בעיקר שם דגש על קורדיליה, דמות שעד עכשיו שימשה כסייד קיק משעשע ושמטרתה הייתה רק לנעוץ חיצים בתחושות חוסר הביטחון של הגיבורים. בפרק הזה אנו מגלים קורדיליה אחרת, קורדיליה שמודעת למה שקורה מסביבה וששמה לב לתלמידה החדשה שמצליחה להציל את היום בכל פעם מחדש. קורדיליה "החדשה" אפילו טורחת להודות לחבורה בסוף הפרק (וחוזרת להתעלם מהם מיד אחר כך). באפי וקורדיליה עומדות זו מול זו בפרק זה כדמויות מראה, כאשר באפי מקנאה בקורדיליה על הפופולאריות העצומה שלה מצד אחד, ומצד שני, קורדיליה מופיעה כבודדה משום שאין לה חברים קרובים כמו זאנדר ווילו.

כמו מרסי, גם באפי עדיין מרגישה אאוטסיידרית. המחויבות שלה כקוטלת לא מאפשרת לה לזכות בפופולאריות שהייתה מנת חלקה בלוס אנג'לס, וכאשר ווילו וזאנדר מעלים יחד זיכרונות, היא מבינה שיש לשניים האלו עבר עשיר ומשותף (אפילו עם קורדיליה) שבו לא תוכל להתחרות.

דמות אחרת, שמקבלת קצת זמן מסך בפרק, היא אנג'ל. היחסים של אנג'ל ובאפי עדיין מרוחקים לאחר הגילוי שאנג'ל הוא ערפד, ואנג'ל מתקשר עם ג'יילס ולא עם באפי ישירות. אנג'ל מוכיח את עצמו כשהוא מציל את החבורה מהמלכודת של מרסי וגם תורם כמה תובנות על מצבה של מרסי. אנג'ל, כמו מרסי, לא יכול להביט בבבואה שלו והוא מעיר לג'יילס שלהסתכל במראה ולא לראות שום השתקפות, זה לא תענוג כל-כך גדול. כמו מרסי שהשינוי שלה ליצור על טבעי נעשה למרות רצונה, כך גם השינוי של אנג'ל לערפד נעשה שלא בהחלטתו. הפרק גם מדגים שאין צורך באיבוד נשמה כדי לאבד את עצמך ולעבור מהצד של הטובים לצד של הרעים, כפי שקורה למרסי עצמה.

בחזרה לעתיד

תוספות עבור מי שסיימו לצפות בסדרה "באפי קוטלת הערפדים" . לכל השאר: זהירות, ספוילרים! 

שנתיים לאחר שהופק הפרק, שיחקה אליסון הניגן דמות דחויה אחרת שמנגנת בחלילית בסרט "אמריקן פאי". אותי ההקבלה הזו בין מרסי רוס לבין הדמות המוזרה של מישל הצליחה לשעשע.