עבור שגיא - הדבקה מנוטפאד
מאת: המערכת
פורסם: 23-01-2012
0 תגובות
10. הומלנד, עונה 1 פרק 1
איזה שיפור עצום מהגרסה הישראלית, שהייתה הכול פרט למקורית. נראה שלקחו את חומר הגלם הלקוי (שלא לומר מעפן) של המקור ופשוט עשו ממנו מוצר טוב. בלי אובר פאתוס, בלי מילי אביטל שלואטת "מה עשינו?" ומתיישבת בחרדה על הרצפה עם גבה לקיר, בלי צמד ילדים לא קשור, שבת העשרה שבו נדמית כפסיכופתית שלא אכפת לה מגודל המעמד. סצנת המפגש בין השבוי ומשפחתו בגרסה האמריקנית הייתה מצמררת. שקטה, עדינה, יפה. היד שהושיט הילד הקטן ללחיצה הייתה צובטת לב. ככה זה צריך להיעשות, ועל פי הפרק הראשון נראה לי שהגרסה הזו ממש תעשה צדק עם הפרמיס. אהבתי גם את השינויים במבנה ולא רק את הניואנסים. חטוף אחד במקום שלושה שאחד מהם רוח, דמויותיהן של פטינקין ודיינס במקום גל זייד מקריפ אחד וכהנה וכהנה. כמו כן, קוד האצבעות של ברודי היה מגניב לחלוטין. (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)
http://tvyaddo.com/2011/09/%D7%A6%D7%A4%D7%95-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-homeland/(
HOMELAND © 2011 Twentieth Century Fox Film Corporation. All rights reserved.
9. חסרי בושה, עונה 2 פרק 1
אז מה, אין סטיב? כלומר ברור שמתישהו הוא יחזור, אבל האמת היא שציפיתי לראות אותו שוב כבר בפרק הראשון.
פרק שִיבה חמוד, כמיטב המסורת החמודה של הסדרה החמודה. הפער בן החודשים בין העונה הראשונה לשנייה הביא עמו הרבה חומר להשלים – אלה הם חודשי הקיץ החמים, ליפ וקארן לא בדיוק ביחד, לפיונה יש מישהו חדש, שילה ממשיכה לצאת ולהתרחק מהבית ולהתקרב אל סודותיו של פרנק, דב מנהלת קייטנה בבית הגאלאגרים. אבל באגפים האחרים עולם כמנהגו נוהג, והתחושה היא כאילו מעולם לא עזבנו – פרנק מסתבך שוב ושוב באופן שמשפיע ישירות על משפחתו, ליפ מסרב לשכנועי הפרופסור לעשות משהו עם עצמו ודבק בעשיית כסף באופנים פליליים, הקדחתנות המחורפנת והמפוקפקת שולטת בכל, והליהוק המושלם של האחים פשוט עושה את העבודה ומחפה על כל מה שצריך לחפות.
הפעם פרנק ממש הרחיק לכת, לקח איתו את ליאם הקט וגרם לו להפוך לקלף מיקוח, אבל בה בעת ראינו עד כמה הוא דבק בילדו כאשר הוא נדרש לכך, נכנס אל שירותי הגברים בבר ומאפשר להם למצוץ לו תמורת תשלום. מי ידע שזנות יכולה להיות כה מחממת לב. אפרופו ניסיונותיו של פרנק, קטע מצחיק במיוחד היה כאשר חזר לבית ילדיו בלעדי ליאם וענה לחקירות של דבי, מלכותית כתמיד:
- איפה ליאם?
- במכונית.
- אין לך מכונית.
- מכונית של חבר.
- השארת פתח בחלון?
- השארתי את המנוע פועל בשביל המיזוג.
- השארת פעוט במכונית פועלת בשכונה הזו?!
אהבתי את הפתרון לבסוף עם החוב של פרנק לגנגסטר השחור, ששילב בין הסיפור הזה לאחר בפרק והיה מאוד הגיוני. מה שלא הבנתי – אולי פספסתי – זה איך קווין ישלם בסוף את חשבון החשמל המטורף. בכל מקרה, קומזיץ ההתמסטלות בסוף היווה סיומת נהדרת והולמת לפרק הן כעומד בפני עצמו והן כפתיחת העונה. כיף שהקיץ הגיע. (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)
http://tvyaddo.com/2012/01/shameless-us-02x01-summertime/)
9. אימפריית הפשע, עונה 2 פרק 1
פרק פתיחה טוב, כזה שמצליח לסקרן אותי לגבי ההמשך לא רק מבחינת העלילה אלא גם מבחינת הדמויות. ריצ'רד הארו הוא דמות נפלאה. אמרתי את זה כבר בעונה הקודמת וזה נכון גם כעת, אפילו עם זמן המסך המועט שניתן לו. כמה טראגי ועצוב. הרי ג'ימי דרמודי רחוק מלהיות איזו דמות מושלמת עם חיים מושלמים. אשתו הסתפרה בסוף העונה הקודמת אחרי שאמר לה שבזמן המלחמה מה שהיה מעגן את שפיותו היה הזיכרון של התחפרות בשיערה, ולפני כן היא כמובן בגדה בו. אבל כשמישהו כמו ריצ'רד הארו שואל אותך "איך זה כשיש הכול?", זה נותן פרופורציה לדברים.
אני אוהב את משולש ג'ימי/נאקי/הקומודור. האופן שבו חיזר נאקי אחרי ג'ימי לא נראה לי כפוליטיקה גרידא או רק ניסיון לחשוף את מה שהוא מסתיר, אלא משהו בסיסי וכן יותר. ההתנהלות של נאקי עם טדי, ההדרכות הריקות והכסף שהביא לו כתחליף למשהו משמעותי, שונים בתכלית מהאופן שבו הצטיירו יחסיהם של נאקי וג'ימי כאשר הלה היה ילד. זה מעניין, כי מעבר למה שהדבר אומר על החיבור החד פעמי של נאקי עם ג'ימי, הוא גם אולי אומר משהו על נאקי כחלק ממשפחתה של מרגרט. הם ביחד לא מעט זמן, אנחנו כבר ב-1921, כפי שמבהיר שם הפרק. הצטערתי כשג'ימי קבר את מתנת החתונה של נאקי במעמקי הארון.
סוף השבוע של הוואן אולדנים היה מרשים בעציותו. מדהים כיצד זוג שנשוי 13 שנה מתנהג כמו צמד שהרגע נפגש בבליינד דייט. בפרידתם, למרות שהוא נשק ללחיה, הוא אפילו חיווה בכובעו לשלום. קצת מדכדך. (yaddo מבלוג קפה+ טלוויזיה)
http://tvyaddo.com/2011/09/boardwalk21/)
© 2011 Home Box Office, Inc. All rights reserved.
9. גן סודי, פרק 3
כשצפיתי בפרק הזה, וליתר דיוק בנאום של ג'ו וון ללה-אים על גג בית הספר לפעלולנים חשבתי לעצמי - אין מצב שלקים און סוק (התסריטאית) אין בספריה עותק של "גאווה ודעה קדומה" ואין מצב שיש על העותק הזה טיפת אבק... ג'ו וון אומר ללה-אים על הגג, שהיא לא מהמילייה שלו, היא לא עונה לשום קריקטריון שבחור מוצלח ומבוקש כמוהו יכול לדרוש ובכל זאת, הוא יצא מדעתו ורוצה אותה. הוא מתחיל את הנאום שלו בתשובה לשאלתה האם הוא מעוניין בה ועונה שרק משוגע ירצה בחורה כמוה, מפרט כמה היא נחותה ממנו, מסביר שהוא למרות זאת כל הזמן חושב עליה והוגה בה יומם וליל ומסכם שהוא אכן משוגע. כלומר, הוא סוגר את המשוואה, צריך להיות משוגע כדי לרצות אותה והוא משוגע, משמע הוא רוצה אותה. וכמו דארסי הוא לא קולט כמה שהוא מעליב, הוא חושב שהוא מאוד ישיר (זה נכון) וברור (לא נכון) ושלה-אים היא הלא מובנת.
וזה מעניין. ג'ו וון כל הזמן מתקשר עם הרגשות שלו והרצונות שלו, הוא כל הזמן מעבד את המחשבות שלו ומנסה להבין מה קורה לו (כל השאלות שלו לבן דודו אוסקה) וזורם עם מה שהוא מרגיש תוך כדי שהוא משתף את לה-אים. לעומת זאת לה-אים נמצאת בנתק עם הרגשות שלה ומסתתרת מאחורי הפאסדה הטום-בויית שלה. היא בוחרת ללכת בדרכים צדדיות, להיות בסדר עם כולם, לא למשוך תשומת לב יותר מידי וג'ו וון מבלבל אותה, מוציא אותה מהאיזון ושם אותה באור הזרקורים נגד רצונה. זה מחמיא לה ומעורר אותה קצת (למשל כשהוא השווה אותה לשחקניות המפורסמות והיא ראתה פרסומת של אחת מהן ככל הנראה וחיקתה את התנוחה לרגע עד שחזרה לעצמה או שהיא בפעם הראשונה בסדרה התקשטה בצורה נשית, כשהיא ענדה את הצעיף במועדון) אבל בעיקר זה מפחיד אותה. (רמונה. לשרשור המלא)
http://www.agenda.co.il/243/forum/633440/ )
7. המפץ הגדול, עונה 5, פרק 4
פני מסדרת לראג' בחורה חירשת. היא גם סידרה בזמנו להווארד את ברנדט, אז מה כבר יכול להשתבש? מסתבר, שלמרות מה שפני חושבת, גם לאנשים עם מוגבלויות יש תכונות שליליות, והבחורה מתגלה כרודפת ממון. אז לא משנה לה שראג' מתנהג כמו אידיוט בפגישה, מה שחשוב זה שהוא עשיר יותר ממה שהחבר'ה ידעו, ושהוא קונה לה תכשיטים. זה נגמר די מהר כשההורים של ראג' מאיימים לנשל אותו, אבל בדרך היו כמה בדיחות מוצלחות, ואפילו לקח חשוב - לא להגיד לבחורה חירשת לעצום עיניים כשמוציאים לה הפתעה... :) (דורון ז)
™ & © 2011 Warner Bros. Entertainment Inc.
7. המתים המהלכים, עונה 2 פרק 1
עונה חדשה הגיעה. תקציר הפרקים הקודמים במילה אחת: בעעעע. ובארבע מילים: מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, מנעד שהפרק הראשון לעונה השנייה הצליח להציג במלואו – קטעי האימה והגועל מעולים, הפטיש חמש קילו על הראש שלנו ממש לא, ובתווך הדמויות. אחרי שדאגה להרוס כמעט כל דמות ודמות ולהפוך את היחסים ביניהן לגבב קלישאות משמים ובלתי נסבל, קשה לשקם את הרושם הזה אפילו שהפעם הסיפורים לא היו גרועים. זהו ללא ספק האתגר הגדול ביותר שעומד בפני העונה הזו, ועל פי הפרק הראשון בה הרגשות שלי מעורבים.
החדשות הטובות הן שחל שיפור ביחס לשפל שבו נותרה הסדרה לפני כן. הכעס של אנדריאה כלפי דייל היה במקום ותיקן במעט את הרושם הגרוע מאוד שהותירה ההימלטות שלהם בסוף העונה הקודמת. באיחור ניכר קיבלנו עיגול לדמותה ונימוקים מעט פחות פשטניים, יותר הגיוניים, לכך שרצתה להישאר ולהתפוצץ. תיקון יחסי נוסף ניכר גם במשולש האהבים המטופש של שיין-לורי-ריק, תוך עיבוי נורמלי בהרבה לתחושות שלהם מכפי שראינו בעבר, ופתח לתקווה עם העזיבה המתוכננת שלו ושל אנדריאה להרפתקאות משלהם (אם כי אני אאמין לזה כשזה יקרה). ההבדל המשמעותי שהצלחתי לעמוד עליו בין מה שקרה הפעם לבין העונה הקודמת, הוא זעם. איכשהו העובדה שהדמויות כועסות אחת על השנייה יוצקת אמינות. לא כי השארת את אחי ארכיטיפ הרדנק למות על ידי זומבים, אלא מסיבות מעט יותר קטנות ואנושיות.
אבל בעיה אחת גדולה נותרה בעינה, והיא ההיעדר המוחלט של העדינות והמרומזות. שלושה מונולוגים מנותקים הכיל הפרק הזה, כל אחד ואחד מהם מיותר ויכול להיעשות הרבה יותר טוב. הראשון הגיע מיד בהתחלה בסצנה ביזארית שבה ריק משאיר מסר למורגן. כל ההרחבה על תחושותיו ועל קשייו הייתה חסרת תועלת. וואלה, אנחנו יכולים להבין את זה בעצמנו מההתרחשויות בפרק.
שני מונולוגים נוספים היו בכנסייה, קטע שהתחיל מעולה עם הזומבים שנותרו שם ואז התקלקל כליל כאשר קרול וריק שפכו את לבם. אין לי בעיה עם הפנייה לכוח עליון בעת מצוקה, להפך, זה מאוד הגיוני, אבל גם אין לי צורך לשמוע את זה ושידחפו את זה אל לועי. התפילה של קרול לפחות כללה אלמנט מעניין, העובדה שהיא חושבת שהיא מוענשת על הכמיהה למות בעלה, אבל זה יכול היה להיות אפקטיבי וחזק בהרבה לו הייתה אומרת את זה במשפט אחד לדמות כלשהי. על התפילה של ריק בכלל אפשר היה לוותר. גם הפעם העוצמה הייתה גדולה יותר אילו היינו רואים אותו נכנס, יוצא אחרי דקה ואז את חילופי הדברים עם שיין. העובדה שהפרק הראשון כולל שלושה שלמים כאלה אינה מבשרת טובות על אי אילו לקחים שנלמדו. אבל מה זה משנה, הפרק שבר את כל שיאי הרייטינג בהיסטוריה של הכבלים הבסיסיים. (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)
http://tvyaddo.com/2011/10/what-lies-ahead/)
: מאיגרא רמא
http://www.agenda.co.il/149/forum/583776/
לבירא עמיקתא
http://www.agenda.co.il/149/forum/607075/
קרדיט: Matthew Welch/AMC