הממיר 27/9/11

10. המשרד, עונה 7 פרק 19

אמנם הסדרה הזו כבר איבדה מהרעננות שלה, אבל דבר אחד אחד אי אפשר לקחת ממנה - היכולת שלה לבנות סיטואציות דרמטיות ומרגשות שגורמות לנו להיקשר לדמויות האלה ולרצות בטובתן. לא ראינו הרבה רגעים מוצלחים כאלה בעונות האחרונות, מלבד פרק החתונה מהעונה הקודמת, אבל בפרק הזה הסדרה חזרה לעצמה במובן הזה - ובגדול. הסצינה שבה מייקל מציע נישואין להולי עם הנרות כשכל חברי המשרד מקיפים אותו ומסתכלים עליהם בחיבה גדולה הייתה אחת היפות והמרגשות שראיתי לאחרונה.

בכלל, הפרק היה מעולה כיוון שהוא השיג מספר מטרות שלא תמיד הושגו בעונות האחרנות - למשל: אהבתי הפעם את האיזון בין מייקל ה"קלולס" למייקל הרגיש הזקוק נואשות לאהבה שהיה מושלם. דוגמא טובה לכך היא ענין האש - מייקל הקלולס באמת חושב שזה רעיון טוב להצית את מגרש החניה ורק פאם מורידה אותו מכך (אני כל כך אוהב את הפרצופים המבועתים שג'נה פישר עושה כשהיא מבינה מה מייקל יכול לגרום עם הרעינות שלה). לעומת זאת, מייקל הרגיש מדליק את הנרות ויוצר אירוע רומנטי מאין כמותו. 

ואפרופו פאם ומייקל - סצינה מעניינת מאד הייתה בחדר הישיבות כשפאם אומרת למייקל שהיא חושבת שהמשרד צריך להיות כמו משפחה וצריכה להיות מעורבות הדדית בחיים הפרטיים האחד של השני. נכון שזה בדיוק מה שהוא רצה לשמוע, אבל האם פאם במובן מסוים לא מתחילה להאמין גם היא בכך? יש לי תחושה שכן. 

חוץ מזה, היה יפה לראות את ההתקדמות שהדמות של מייקל עשתה ועד כמה הולי באמת משפיעה עליו לטובה - כשהיא מספרת לו על הצרות בבית ההורים בקולורדו הוא נראה כמי שהעניין באמת נוגע ללבו וכמי שמזדהה לחלוטין עם כאבה ולא כמי - כפי שהיה נוהג לעשות באופן מעצבן - שמנסה לשים את עצמו במרכז תשומת הלב. גם הסיור שהוא לוקח אותה במשרד כדי להיזכר ב"רגעים הגדולים" שלהם כזוג היה רומנטי ומקסים. 

מלבד העלילה ה"גדולה" היו גם עלילות משנה טובות - המתיחה של ג'ים על דווייט הייתה מוצלחת מאד, לא הייתה מרושעת או מתנשאת והיה כיף לראות את דווייט מנסה שכנע את עצמו כלפי חוץ שג'ים משקר אבל בתוך תוכו עדיין בטוח שהוא דובר אמת. עלילה קלאסית לשתי הדמויות הללו. 

אהבתי גם את העלילה הקטנה על משחק ה"דאלאס" שמצד אחד לא פגעה בזרימה של הפרק ולא תפסה יותר מדי נפח, אבל סיפקה קצת קלילות וכיף. ובכלל, כל עלילה שמראה את קווין מנצח ככה שווה הכל מבחינתי... (איתן גשם).


9.5  האישה הטובה, עונה 2 פרק 14

פרק מעניין מאד ומוצלח למדי. אמנם לא הייתה התקדמות בעלילה של פיטר, אבל היו התפתחויות מרתקות בחיים האישיים של הדמויות, ובמיוחד אלישיה וקלינדה. 

אבל נתחיל מהעלילה הראשית - לא קשה היה לנחש מאין שאבו הכותבים את הרעיון לסיפור הזה. למעשה, הם לא התביישו גם להזכיר את הסרט "הרשת החברתית" עצמו מספר פעמים במהלך הפרק כאילו שהדמויות ערות לקיומו ומסבירות שזה סיפור שונה ממנו, אבל בעצם, לא היה שם שום דבר שונה - סרט עלילתי מצליח על מיליונר צעיר שהאיש ברחוב לא באמת מכיר אותו ומציג אותו באור לא ממש מחמיא באופן שלא בהכרח מבוסס על עובדות מאומתות. אז מארק צוקרברג לא תבע, למיטב ידיעתי, את ההפקה של הסרט, אבל הרעיון שאדם כזה ייפגע מסרט שמציג אותו כך ויבקש לתבוע את עלבונו בבית המשפט (תרתי משמע) הוא בהחלט לא מופרך. בסך הכל הסיפור הזה היה עשוי היטב. הרעיון שלוקהרט וגארדנר מקבלים את התיק הזה "בהשאלה" מעורכת דין אחרת היה גם הוא מקורי והיה יפה לראות את וויל ודיאן מנהלים את התיק בצורה מבריקה. קצת פחות אהבתי את הקטע עם עורכת הדין ה"מעבירה" שהאשימה את דיאן בחתרנות - הסצינה הזו נטעה בי תחושה שהעניין מאולץ מדי (אבל אני בטוח שבעתיד עוד ניתקל באותה עו"ד). 

גם אצל אלישיה העסק מעניין. מאז שאחיה אוון הוצג לראשונה בסדרה ניכר היה שהוא האדם היחיד שהיא חשה בנוח לדבר אתו על הפרטים האינטימיים בחייה (מלבד אולי קלינדה). הנסיעה המשותפת שלהם אפשרה לאלישיה להיפתח בנוגע לרגשותיה כלפי וויל ולהבין שהיא פשוט מאוהבת בבחור. מעניין מאד היה לראות שהאתגר שאוון הציב בפניה - להתנהג שונה מהצפוי כל כך - באמת גרם לה לאזור אומץ ולדבר בישירות ובפתיחות עם וויל. אבל, כמיטב המסורת, כמובן שוויל קיבל רגליים קרות ושיקר לה לגבי תוכן ההודעה השניה שהשאיר לה. אבל יש לי תחושה שזה עוד לא גמור בין שניהם - הם פשוט מאוהבים מדי האחד בשניה והאחת בשני.

אבל זירת ההתרחשויות המעניינת ביותר הייתה אצל קלינדה - קו העלילה שלה הגיע לנקודת רתיחה, ולעזאזל - זה היה לוהט!  שתי סצינות סקסיות להחריד, אחת עם אישה והשניה עם גבר הפכו את הדמות שלה לסמל המין האמיתי של הסדרה. הסינה עם בלייק הייתה סקסית במיוחד, ואפשר היה לחוש במתח המיני חורך את האוויר (הרבה בזכות משחק מצוין של ארצ'י פנג'אבי וסקוט פורטר) למרות, שבעצם, לא קרה כמעט כלום מבחינת המגע ביניהם. אמנם לא קשה היה לנחש שבלייק עשה שגיאה קשה כשנתן לקלינדה את אלת הבייסבול, וכשהיא חבטה פה בפתאומיות זה לא היה עד כדי כך מפתיע, ועדיין, כיף לראות את "בד-אס" קלינדה. והמשפט שבלייק זרק לה בסיום: "דיברתי עם בעלך" היה מפתיע מאד ופתח את הפתח למשהו גדול בהרבה שבוודאי יגיע בפרקים הקרובים (איתן גשם).

9. מחלקת גנים ונוף, עונה 3 פרק 13

עוד פרק נהדר של הסדרה שנראה שכרגע פשוט לא מסוגלת לטעות. 

הרעיון שכולם מתכנסים לחגוג את ההשקה של טום ומשתכרים לחלוטין היה מבריק ואפשר לדמויות להתנהג באופן מטופש במיוחד - אנדי שר נונסנס מוחלט, אפריל מדברת ספרדית, וכמובן - רון סוונסון האליל רוקד בטירוף עם הכובע של אפריל. כן, היו שם רגעים היסטריים לחלוטין. 

אבל גולת הכותרת של הפרק הייתה בחקר היחסים של לסלי ואן.  עד היום ראינו שהן מסתדרות מצוין למרות השוני הברור ביניהן, ובפרק הזה חזינו לראשונה בעימות ביניהן. אבל העובדה ששתיהן היו שיכורות הפכה את העימות לאמוציונאלי פי עשרות מונים ולמעניין הרבה יותר. המצב הנפשי בו שתיהן היו נתונות גרם לכל העסק להראות אנושי כל כך, כי מצד אחד הן נראו מגוחכות לחלוטין ועשו שטויות, אבל מצד שני, שתיהן גם אמרו דברי טעם, כל אחת מהזווית שלה - לכל אחת מהן יש את צורת ההתבוננות שלה על החיים והשאיפות שלהן שונות. אבל למרות הכל, שתיהן עדיין חברות בלב ובנפש, ומה לעשות? חברות רבות ביניהן. ואח"כ מתפייסות. ומתנצלות. זה מה שהופך אותנו לאנושיים.  

חוץ מזה, היה כיף לראות את חזרתן של שתי הדמויות המומצאות של אנדי ואפריל (ברט מקלין וג'אנט סנייקהול!) והרעיון שאנדי בוחר לתת לאחיו של ברט שם משפחה שונה משלו שעשע אותי עד מאד. גם הדינאמיקה של בן וכריס הייתה חביבה, ובמיוחד אהבתי את החיבור של רון וטום הפעם - אין ספק שטום הרוויח את ה"ריספקט" של רון בזכות הנחישות והחריצות שלו, והרגע שבו רון תמך בו במאבקו הצודק נגד הרשויות היה קלאסי ויפה, וכל כך - אבל כל כך! - התאים לדמות שלו (איתן גשם).



8. מזל סרטן, עונה 2 פרק 9

העלילה הראשית של הפרק שוב הייתה החלק החלש יותר. קאת'י מגלה שהלוויה של התינוקת קאת'י הפכה ללוויה שלה לפני שהיא מתה והיא מחליטה להפיק מכך את המרב. זה אפילו לא נשמע ממש מעניין.

שון, לעומת זאת, הבריק בעיני הפרק. היה צפוי שהוא יפסיק לקחת את התרופות כתגובה למצב, אבל הסיפור היה עשוי פשוט יפה. הדילמה בין הנורמליות תחת הכדורים לבין התחושה שהוא לא באמת חווה דברים והוא בכלל מסומם בלטה. מה שהכי אהבתי היה הדבר ששון בחר להתמקד בו - העובדה שמבחינת רבים (כולל, בעצם, רוב הדמויות) התינוקת קאת'י לא התקיימה מעולם. בלי לדחוף לי את זה ובלי לתת לי תשובה חד משמעית, הסדרה גרמה לי לחשוב גם אחרי שהפרק הסתיים. (מורן). 


8. קומיוניטי, עונה 2 פרק 23 

כששמעתי שהפרק האחרון לעונה יהיה פיינטבול, לא צהלתי בצורה יוצאת דופן. חשבתי שעשוי להיות נחמד, אבל מבלי לנתח את זה יותר מדי, אני מניח שידעתי בתת מודע שהם יתקשו לשחזר את ההצלחה היצירתית העצומה של הפעם הראשונה, ג'וש הולוויי או לא. עם הציפיות המתונות האלה באתי לצפות בפרק והוא עמד בדיוק בציפיות הללו. כלומר, פרק חמוד מאוד, כיפי כמו שצריך, אבל רחוק מגדולת הפיינטבול של העונה הראשונה. הסיבה העיקרית היא שהוא היה פחות מצחיק. משעשע וכיפי כאמור, אבל צחקתי בקול רם אולי פעמיים.

עם זאת, אני מרגיש שלא כל כך הוגן מצדי לשפוט את הפרק כי תכל'ס הוא עדיין לא נגמר, אז אחכה עד לפרק הבא כדי לגבש כליל את דעתי. בינתיים אציין שראשית אני מקווה שתפקידו של ג'וש הולוויי לא מסתכם בכך, כי זה ממש לא מספיק. שנית, אהבתי את ענייני פירס, כי הסיפור המערבוני מהווה פלטפורמה מושלמת לטיפול בנושא הזה בכך שהוא ממצב את פירס כאיש הרע, פשוטו כמשמעו. מתאים לצ'בי צ'ייס להיות הזקן המרושע במערבון. שלישית, צ'אנג היה ממש חסר תועלת הפעם, ביחס לעובדה שבפעם הקודמת הוא הפגין מיומנויות גבוהות, הצהיר שהוא משחק שלוש פעמים בשבוע והביא תת מקלע מהבית (שהפעם אנני השתמשה בו לבסוף).

תמהני מי עומד מאחורי הפיינטבול ומאחורי הפרש השחור. האופציה המובנת מאליה היא הקולג' הקהילתי המתחרה, זה שהחברים התחרו בו עם מעבורת החלל בתחילת העונה, אבל זו תשובה פשוטה מדי. מישהו מגרינדייל, אולי? (yaddo  מבלוג קפה+ טלוויזיה).

7. שובר שורות, עונה 4 פרק 4

או, פיצוי לא רע על הפרק הקודם. שם הפרק במקור הוא Bullet Points, ובעברית הוא מפספס לחלוטין את המשמעות הכפולה: גם ראשי הפרקים וגם – סביר להניח – המשאית מנוקדת הקליעים שבה נסע מייק בתחילת הפרק. בחזית ניצבת העמדת הפנים המופקת היטב ומאחוריה מוסתרת מציאות אלימה שהולכת ומסלימה. במקרה הזה המילה Bullet במושג אירונית להפליא.

הסצנה עם התסריט הייתה ארכנית כמיטב המסורת, אבל גם מעניינת לצפייה, בין היתר בגלל הרובד של שני שחקנים שיושבים ועובדים על תסריט ועל השורות שלהם. בעיניי היה בכך משהו חביב. מעל הרובד הזה ניצב גם הנראטיב שקרה באמת (כלומר בסדרה), הפיכתו של וולט לייצרן קריסטל מת' וכל מה שראינו עד כה בחזית משפחת ווייט, כך שהוא טען את התסריט המומצא של סקיילר בתסכול האמיתי.

יחסו של וולט אל סיפור ההתמכרות להימורים והאופן שבו התקשה מאוד להביע חרטה או הזדהות, העיד כמאה עדים על המקום הסוציופתי שבו הוא נמצא כרגע. ה"אני מצטער" שאמר פתאום לסקיילר, "אני מצטער שגרמתי לך לעבור את כל זה", נראה כל כך אמין ונשמע כל כך נכון וכל כך במקום, אבל התברר מיד כאשליה, חלק שוולט תורם לתסריט. המקרה שלו כנראה אבוד. למרות השינוי, בזמן האמת הוא שכח את השורות שלו, המום לחלוטין ממציאת רוחו של גייל בחדרו של האנק, מדקלם (היטב) מבלי משים דווקא את השורות שהתעקש להסיר, "Terribly, terribly ashamed".

בזמן שהם עסוקים בפסאדה, ג'סי עושה את ההפך הגמור. הוא אדיש לא רק לסביבתו אלא גם לגורלו. גניבת הכסף לא הדירה שינה מעיניו, זה משהו שכבר היה ברור, אבל ההתרסה שלו בפני מלאך המוות בעל האוזן הקטומה, וחוסר העניין שהפגין הן כלפי מיתתו הקרבה של הגנב והן כלפי מה שמובטח לו בנסיעה כעת עם מייק, כפי שבוודאי הסיק בלי בעיה (הכניסו כאן חיווי אצבע על רקה לאות "יש לי שכל"), היו דווקא מפליאים משהו. אחרי שוולט דחק בו נמרצות לחזור ולשחזר את הרגע האיום שהוא מקדיש את חייו לשכוח אותו – קטע מעולה, אגב, שקצת נפגם בעיניי עם הפינוי של וולט מהבית – נראה שחששותיהם של גאס ומייק מוצדקים.

תכל'ס זה משהו שהיה צריך לקרות מזמן, כבר בפרק השני לעונה, אם לא הראשון. יש לגאס מספיק מינוף כדי לגרום לוולט לעבוד גם בלי ג'סי – עתודה בדמותם של אישה, בן ועוד כמה מסביב – כך שאם הם באמת רצו לנקות את השטח לא הייתה להם שום מניעה לעשות זאת מלכתחילה, אבל ניחא, לפחות זה לא קורה מאוחר מדי. מייק נוסע עם ג'סי כדי לעשות את העבודה לפני שמישהו במשטרה חשב בכיוון שלו. עם זאת, יש לי תחושה שאם מישהו ימות בפרק הבא מקרב השניים שבמכונית, זה דווקא לא יהיה ג'סי (yaddo  מהבלוג קפה + טלוויזיה)

בשולי הממיר 

 ב"קומיוניטי" ג'וש האלווי (סוייר מ"אבודים") בתור האביר השחור.

 בפרק פתיחת העונה התשיעית של "שני גברים וחצי" התארחו לא מעט שמות מוכרים, ובהם: ג'ני מקארת'י, ג'ודי לין אוקיף ("נמלטים"), טרישיה הלפר ("בטלסטאר גלקטיקה"), מיסי פייל ("כיבוש הגלקסיה"), ליז וסי ("CSI"), מרטין מאל ("רוזאן", "סברינה המכשפה הצעירה"), ג'רי ריאן ("סטאר טרק: וויאג'ר", "בוסטון פאבליק") ולקינוח גם ג'נה אלפמן ותומס גיבסון בתפקידם הנושן כדארמה וגרג מ"דארמה וגרג" וג'ון סטאמוס (לנצח הדוד ג'סי מ"צער גידול בנות"). אין צורך להזכיר שאשטון קוצ'ר הצטרף לקאסט, נכון?...

מה יהיה לנו השבוע?

26 בספטמבר עד 3 באוקטובר

ביום שני: העשב של השכן 7 (yes דרמה), שקר לי 3 מסתיימת (yes אקשן).

ביום שלישי: טרה נובה (yes אקשן), נשות קבע 5 מסתיימת (yes דרמה).

ביום שבת: שלוש (ערוץ 2), סטרדיי נייט לייב 37, משפחת סימפסון 20 (yes קומדיה).

ביום ראשון הבא: בגוף ההוכחה מסתיימת (yes דרמה), בניחוש חוקר 5 וצווארון לבן 2 מסתיימות (yes אקשן).

ביום שני הבא:  העוקץ 4 (yes אקשן).

יומיות:

בתים במיליון דולר 4, החל מיום רביעי (HOT3)

השטויות שאבא שלי אומר, החל מיום ראשון הבא (HOT קומדי סנטרל).


חינם ב- Hot VOD

העשב של השכן 1, סקראבס - העונה האחרונה 

סרט: הילדים בסדר 



טרה נובה
© 2011-2012 Twentieth Century Fox Film Corporation. All rights reserved.




מסביב למסך המפוצל

האם דן הרמון גורם לעצמו לנזקים נפשיים בתהליך הכתיבה של "קומיוניטי"? כתבת פרופיל מרתקת על האיש שמאחורי הסדרה המבריקה.

רשת "פוקס" רכשה סדרה קומית חדשה פרי עטם של יוצרי "איך פגשתי את אמא" על שלושה אחים  שהקשר ביניהם מתחדש בעקבות פטירת אביהם. 

התביעה של צ'ארלי שין נגד חברת "האחים וורנר" ויוצר "שני גברים וחצי" הסתיימה בפשרה. הצדדים סיכמו כי הפרטים ייוותרו חסויים. 

נכון שהרבה זמן לא שמענו שג'יי ג'יי אברהמס מכר סדרה לרשת טלוויזיה? אז הגיע היום הזה בחודש. הפעם הוא משתף פעולה עם יוצר "על טבעי", אריק קריפקה, בסדרה שנרכשה ע"י רשת NBC. 

ה"ניו יורק טיימס" בכתבת פרופיל מקיפה על מינדי קאלינג, הלא היא קלי מ"המשרד" שמשמשת ככותבת בכירה בסדרה, ונחשבת ככוכבת עולה בעולם התסריטאות. 

הידעתם? הקול של המפעיל של "המאלכיות של צ'ארלי" בגרסה החדשה הוא קולו של ג'ק בריסטו, הלא הוא ויקטור גרבר. 

אמריקה נפרדה לשלום מאחת מאופרות הסבון המפורסמות ביותר בכל הזמנים - "כל ילדיי". 

ושרה מישל גלר - שהתפרסמה בסדרה - התייצבה להופעת  אורח חביבה באחד הפרקים האחרונים. 

סטיבן בוצ'קו חוזר לעולם הטלוויזיה ולדרמות המשפטיות - הפעם בסדרה שנרכשה ע"י רשת ABC.

יוצר "הפמליה"עובד על פיילוט לסדרה חדשה ברשת HBO. מככבים: אד ברנס, מייקל רפופורט, מייקל אימפריולי ("הסופרנוס") ואדריאן פאדסאר ("גיבורים").