זה כמו משוואה מתמטית ברורה. יש נתונים, יש הוכחה, ובסוף יש את התוצאה הסופית שנובעת מהנ"ל. זה פשוט, רדוד וצפוי להחריד, אבל יחד עם זאת גם מושך, אטרקטיבי וקורץ בעיקרו. רעיון סוף המעשה במחשבה תחילה מזמין נבואת תוכחה, שכה צפויה. אי אפשר לחמוק מזה וגם לא רצוי. זה פשוט קיים, בלתי ניתן לשינוי, כי משוואה דומה תצא בסופה זהה.

קורבן תורן: האחיות אולסן.

זה קרה לנו ממש מול העיניים, בלי הרבה הפרעות, בלי הרבה התלהבות ועם הרבה זמן מסך. התאומות, מארי-קיית ואשלי אולסן, אמריקאיות טובות מראה, עלמות חן בעלות טאץ' מתקתק, החלו את דרכן הצעירה מאוד בסדרת אייטיז, במשהו שנראה כמו "בריידי באנץ'" אבל בגירסה אבהית (ולא גאה) "צער גידול בנות". התאומות שיחקו בעצם דמות אחת - מישל. בכל פרק, אחות אחרת (לפי תורות או אינטרס ההורים?) שיחקה את תינוקת הבית הקטנה והחמודה שהיוותה את המקור לכל תגובות ה"אוהוווווווו" הרגשניות בקומדיה האמריקנית.

לאחר נשירת הסדרה מלוח השידורים, השתתפו האחיות בתוכניות אירוח לילדים, בסדרת טלוויזיה ואפילו בסדרת הסרטים "הרפתקאות מרי-קיית ואשלי אולסן", כשפעם הן פותרות תעלומה, פעם הן יוצאות לחופשה משפחתית ופעם אחרת הן נשלחות למחנה קיץ יוקרתי. הסרטים השונים שגשגו וטופחו בספריות הוידיאו הביתיות של ילדות אמריקה. ההערצה המטורפת החלה ובאמריקה קמו להם מועדוני מעריצים שרק הגדילו את אגו התאומות (שהיה גדול יתר על המידה בין כה וכה מינקות), והללו התחילו את הדרך לעושר. ככל שגדלו הומצאו להן יותר מוצרים שיווקיים תחת שמם המתנוסס. משחקי מחשב, בובות ברבי, חולצות, קלמרים ומדבקות, כשלאחרונה השתתפו יחד כתאומות (כמובן) בסרט טלוויזיה לכבוד יומולדתן ה-16 "Getting there" שמספר על התהליך המעניין של השגת רשיון הנהיגה.



וכרגיל, לא לבד, תמיד יחד, זו עם זו, כי משפחה קודמת לכל.

ומפה זה מתחיל.

בלי להשוות עם מקרה "שכחו אותו מקולי קאלקלין" (גניבות ההורים והילדות העגומה), גם לבנות המסכנות נמאס, ולא מעולם הבידור כי אם אחת מהשניה, והאמת, זה לא ממש מפליא. לאחרונה החלו לצוץ להן שמועות על מריבות מטופשות ותחרויות אגו מטופשות אף יותר בין השתיים שחגגו לאחרונה עם כל מועדוני המעריצים שלהם בארה"ב את "סוויט סיקסטין" בחגיגות ובמסיבות נוצצות. הגדילה המשותפת, הסדרות והסרטים שהכינו יחדיו, פוזת ה"חברות הכי טובות/נאמנות/וואטאבר" הגיעו להן עד מעל האגו והן בתהליכי פרידה, וטוב שכך.

בינתיים, הכל רגוע במובן הסנסציוני של המילה, כי זה לא ייגמר בזה.אוטוטו מגיעות להן שערוריות המין, פליטות הפה המטופשות, סיפורי האוטוביוגרפיות המשעממים, הילדות האבודה ומה שמסביב, והן רק בנות 16.

עכשיו הן יותר מעניינות מאי פעם.





כנראה שתהילה יכולה לשוב גם אחרי יותר מעשור. ה"ניו-יורק פוסט" מדווח שאלף, הבובה החומה והשעירה, הולך להנחות תוכנית אירוח (טוקשואו) בכיכובו!

לאלה ששכחו, אלף (ראשי תיבות של Alien Life Form) בן 202. יצור שעיר פרווה, עם אף גדול וקול מעצבן. רודף החתולים החוץ גלקטי נחת נחיתת אונס בחצרה של משפחת טאנר האמריקאית, אחרי שניסה לברוח מהמפץ הגדול (בגירסה שלו) מכוכב מלמק. אלף, או בשמו המקורי גורדון שאמוואי, נוהג בדרכו הנאיבית להרוס ולהשחית את רכושם של הטאנרים (וגם קצת של השכנים). גמד שגובהו 90 ס"מ "גילם" את דמותו של אלף. השחקן הנמוך שיחק את אלף רק כשהיה לאלף "צורך" ללכת במסגרת הפרק כשבשאר הסצנות נעזרו באמצעים מכניים שונים.(לרוב בעונתה הראשונה והשניה של הסדרה).



קולו של אלף סופק ע"י ממציא הסדרה והבובה, פול פוסקו. לסדרה 102 פרקים בלבד כשבפרק האחרון חוזר אלף הגיבור ל"מלמק" - הכוכב ממנו הגיע.

פוסקו, שמן הסתם גם ינחה את הטוקשואו, מסר בראיון לעיתון כי אלף הולך להציג אנשים פשוטים ומוזרים שמחפשים את 15 דקות התהילה שלהם, אלא שהוא יעמיד לרשותם 11 דקות בלבד...(?!).
נשמע "חלומות בהקיציס" משהו.

שמרו על החתול. אלף מגיע.



לא ממש הצלחתי להיזכר מתי היתה הפעם הראשונה שראיתי את מופע הצדקה הזה, אבל אני גם לא מתפלא - הוא צורם. טלעד, מעלה מדי אחר הצהריים, בדקות המעטות שבין תוכנית לתוכנית, "2 דקות" (כך זה גם נקרא) של סטנד- אפ. עולה תמיד אותו סטנדפיסט כושל ומספר מענייני חייו (משפחה, עבודה וחברים) תוך כדי קטעי אנימציה חובבנית להחריד. אז נכון, המיתון בשיאו, האבטלה גדולה ומצב הרוח בשפל, אבל אין צורך בהתעללות הומוריסטית. תודה, אבל לא. עדיף כבר פרומואים.

תנובה יצאה עם גירסה דיאטתית ליוגורט שמאיים על שלטון דנונה בשוק - יופלה, ויצרה פרסומת המשך למחזמר הלשון הארוכה. אלא שהפעם חברת הפירסום של תנובה החליטה לשנות פרספקטיבה ולא להראות לנו קולביות במה (שירז טל, סנדי קרופורד וחברות), אוכלות יוגורט בהנאה, עוצמות עיניים ומתענגות, כי אם מחזמר נוצץ, מקפיץ ומשעשע של מקהלת כנסייה גדולה (תרתי משמע) ומלאת-מראה שהסבה את שירי ההלל לישו לשירת תאווה לדיאט יופלה, כל זאת מבלי להזכיר את אפקט הלשון הדוחה (וטוב שכך). אז אומנם האנגלית המעוברתת (או שמא העברית המאונגלתת) עדיין מפציעה לרעה אבל מסתבר שיופלה לא מתאים רק לסובלות מבעיות אכילה.

תקראו לזה הסתייגות מהפעם שעברה אבל לתוכניות כמו "להתחיל מחדש" שחוזרת אלינו לעונת הקיץ (טלעד, רביעי בשעה 22:50) חייבת להיות הגדרה שונה מ"דרמה". אחרי צפייה שנייה בעונה הראשונה ששודרה בשידורים חוזרים בימי שבת ובקריאת אינסוף ספויילרים, יש צורך טבעי לשנות את אופייה ההגדרתי. לא דרמה, כי אם משהו כמו סואופ - דרמה (אופרת סבון + תוכנית דרמה). כל כך הרבה אוהבים ונאהבים, בוגדים, נבגדים ומערכות יחסים שכל השמאלץ הזה מזכיר גם קצת את "מלרוז" בסוף דרכה העגומה מבחינה זו. וזה חבל.



אחרי אינספור תוכניות רדיו, תוכנית ייעוץ שבועית בקשת ומגוון מאמרים ב"זמנים מודרניים" מגיעה הגברת ורדה רזיאל-ז'קונט ("תזרקי אותו") לשמש גם כמבקרת טלוויזיה. וואי-נט ביקשו וקיבלו, מאמר ביקורתי כבד על "סקס והעיר הגדולה" מהמומחית לענייני הבנות. אשפית הזוגיות מזדהה (כן, כן) וגם קצת נותנת בראש לקארי, למירנדה, לסמנתה ולשארלוט, אך בסיכומו של דבר היא מסתייגת ומוותרת לבנות במשפטי געגוע "היתה עונה נהדרת, וכמו דברים טובים רבים היא היתה חייבת להסתיים, וטוב שהיא הסתיימה. כמו קשר אהבה שדעך: הלב כואב אבל אי אפשר להמשיך לתחזק אותו. "סקס והעיר" תחסר לי ובוודאי גם לכם. מאוד."
אוהבת ורדה.

לא ברור על שום מה ולמה מקבל אייל פלד עונה נוספת אצל אבא בעונת הקיץ של טלעד. איפה הבחור נעים ההליכות, עם קול הבאס הערב וטוב המראה עוד לא היה. איפה לעזאזל לא היה הבחור שתוכניתו העולמית טיילה כבר בכל מקום אפשרי על כדור הארץ כתוכנית היחידה ששודרה במשך כל עונת החורף.
לא מספיק לנו קושניר באותה זכיינית?